גלי מיר-תיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלי מיר-תיבון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 במרץ 1962 (בת 62)
קבוצת שילר, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת. מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל. יו"ר המכון למצוינות בהומניסטיקה.
שפות היצירה עברית
סוגה רומן
נושאי כתיבה שואה. מלחמת העצמאות.
פרסים והוקרה פרס י"ל גולדברג ופרס שרת התרבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלי מיר-תיבון (נולדה ב-4 במרץ 1962) היא סופרת ישראלית ויו"ר המכון למצוינות בהומניסטיקה. למיר-תיבון תואר ד"ר להיסטוריה בנושא שואת יהודי רומניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיר-תיבון נולדה וגדלה בקיבוץ קבוצת שילר. למדה בתיכון האזורי בקיבוץ גבעת ברנר.

ניהלה את תיכון מקיף אורט מעלות במעלות-תרשיחא ואת תיכון אורט הבונים בבת-ים.

כתבה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב על ההנהגה היהודית בגטאות מחוז מוגילב בטרנסניסטריה ויחסיה עם השלטון הרומני בתקופת השואה (2013).

פוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת קרנגי מלון, בפיטסבורג, פנסילבניה בארצות הברית, שם גם לימדה קורס על גטאות בתקופת השואה (עד 2018).

מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורות ישראל.

ב-2013 הקימה את המכון למצוינות בהומניסטיקה – עמותה לקידום הוראת מדעי הרוח במערכת החינוך.

ספרה הראשון "רשימת האימהות" (הוצאת עם עובד) יצא לאור בשנת 2017, וזכה בפרס י"ל גולדברג ופרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית.

כיום מתגוררת בתל אביב. נשואה לאלוף (מיל.) נעם תיבון, ואם לשניים – העיתונאי אמיר תיבון והרופא ד"ר אורי תיבון.

אירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה בעזה, כאשר חדרו מחבלים גם לקיבוץ נחל עוז, שבו מתגוררים בנה אמיר תיבון ומשפחתו, יצאה מיר-תיבון, עם בעלה, אלוף במיל. נעם תיבון, לכיוון הקיבוץ. כאשר לא הורשו להתקדם לכיוון אזור הלחימה, הוא הצטרף לכוח של יחידת מגלן וביחד הצליחו לחלץ את תושבי הקיבוץ ובהם את בני משפחתו, ולטהר את הקיבוץ מהמחבלים, וגלי פינתה במכוניתה פצועים שנמצאו בשטח[1].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Am I My Brother’s Keeper? "Dapim" Studies on the Holocaust (July 2016).
  • A different version is included in a collection of essays: The Ghetto in Global History: 1500 to the present, Goldman Wendy, Joe Trotter (eds.), London, Routledge (2017).
  • Two-Front Battle: Opposition in the Ghettos of the Mogilev District in Transnistria 1941–1944. “Romania and the Holocaust” Ibidem, Stuttgart (November 2016).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסכת באתר רשת ב
  2. ^ אתר למנויים בלבד מוטי גולני, היא הלכה בשדות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2021