גרלה
 סמל גרלה | |
 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | קלוז' |
| חבל ארץ | טרנסילבניה |
| ראש העיר | Călin Marius Sabo |
| בירת העיר |
גרלה  |
| שטח | 36.28 קמ"ר |
| גובה | 250.000000 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,873 (1 בדצמבר 2021) |
| ‑ צפיפות | 560 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 47°01′N 23°54′E / 47.02°N 23.9°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| www.gherlainfo.ro | |
  | |
גרלה (ברומנית: Gherla, בהונגרית: Szamosújvár במקורות היהודים: סאמוש אויוואר) היא עיר ברומניה מחוז קלוז' בטרנסילבניה. נקראה בעבר ארמנופליס (ארמנית: (Հայաքաղաք), עקב שיעור הארמנים הגבוה שהתגורר בה. בעבר התקיימה בו קהילה יהודית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נזכרת לראשונה בשנת 1291. לאחר מכן נקראה "עיר הארמנים". כמו שאר האזור, העיר הייתה תחת השלטון האוסטרו הונגרי עד 1918, ותחת השלטון ההונגרי בזמן מלחמת העולם השנייה בשנים 1940–1944.
העיר המודרנית נבנתה במאה ה-18 על ידי הארמנים. הארמנים הגיעו לעיר בסביבות שנת 1650 מאזורי מולדובה וקרים. בעיר נמצא עד היום המרכז של הכנסייה הארמנית-רומנית הכפופה לאפיפיור.
בעיר קיים מבצר של ממלכת הבסבורג ומשנת 1785 הוא משמש כבית כלא. בתקופת הקומוניזם ברומניה הוא שימש לכלא לאלפים ממתנגדי המשטר, ורבים נעלמו בין כתליו. המקום משמש גם כיום כבית כלא שמור, וקיים בו גם מוזיאון.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקהילה היהודית בשנות ה-30 של המאה ה-19. באותו זמן היהודים הורשו להתגורר רק בפרבר קנדיה (Candia) סמוך למבצר ששימש כבית כלא. היהודים התפרנסו ברובם ממתן שירותים לבית הכלא, כמו ספקי מזון ורכוש. בשנות ה-50 ש/ל המאה ה-19 הוסרו ההגבלות וקמה הקהילה המאורגנת. בסוף המאה ה-19 החלה בנייה של בית כנסת גדול, שהושלמה בשנת 1903. עם הקרע ביהדות הונגריה הצטרפה קהילת גרלה לזרם האורתודוקסי.
רב העיר הראשון היה הרב יצחק יוסף כהן, שכיהן למעלה מ-40 שנה עד פטירתו ב-1920. אחריו מילא את מקומו חתנו הרב אברהם שלמה אליאש עד פטירתו בשנת 1930. בנו הרב יעקב שמואל אליאש מילא את מקומו עד שנספה בשואה. בשנות מלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר אדמו"ר חסידי – הרב ברוך רובין מחסידות גלגוב שפתח בית מדרש חסידי בעיר, שקהילתה הייתה רחוקה מחסידות.
מילידי העיר היהודים: הפוליטיקאי ההונגרי הלאומי - איגנץ הלפי, והביבליוגרף יצחק יוסף כהן, נכדו של רב העיר הראשון שעל שמו נקרא.
עם החזרת השלטון ההונגרי לטרנסילבניה, הורע מצב היהודים. עשרות מהגברים נשלחו לעבודות כפייה לאוקראינה, שם נספו. עם הכיבוש הגרמני ב-1944, שוכנו יהודי העיר בגטו ששכן בבית החרושת ללבנים. שם שהו בתנאים קשים כשבועיים ואז גורשו לגטו קלוז'. לאחר כשבוע נשלחו יהודי גרלה משם לאושוויץ שם נספו רובם.
יהודים חזרו לעיר לאחר תום המלחמה, וחלקם תפסו משרות בחיי החברה והכלכלה. רובם עזבו בהמשך את העיר ועלו לישראל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאמוש-אויואר (גערלא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 283–285. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גרלה- ספר זיכרון בספרית יזכור בניו יורק
- גיטו גרלה באנציקלופדיה של הגטאות באתר יד ושם
גרלה (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית
