דורון סבג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דורון סבג (נולד ב-1955) הוא יו"ר והבעלים של חברת ORS, אחת מחברות כוח אדם ומשאבי האנוש הגדולות בישראל. בנוסף הוא אחד מאספני האמנות הגדולים בישראל. סבג כיהן כיו"ר המועצה לתרבות ואמנות של משרד החינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבג נולד בקיבוץ גינוסר, וכשהיה בן שלוש עברה המשפחה לדימונה. אביו, גבריאל סבג, עבד במפעלי ים המלח, והפך ליו"ר ועד העובדים שם. במהלך השנים גברה פעילותו הפוליטית של אביו, והוא נבחר לראשות עיריית דימונה, תפקיד אותו מילא חמש שנים. אחר כך התמנה למנהל משאבי אנוש בחברת כור תעשיות, והקים עבורה את חברת כוח האדם "מנכור". במקביל סיים בנו, דורון סבג, את לימודיו בהנדסת אווירונאוטיקה, והחל לעבוד בתעשייה האווירית כמהנדס. ב-1980 הפכה "מנכור", החברה שהקים אביו, לחברה העצמאית ORS, ודורון סבג הצטרף אליה כסמנכ"ל. ב-1990 הפך למנכ"ל החברה.

כיום עוסקת ORS בגיוס והשמת כוח אדם למשרות כגון סיעוד, אבטחה ותחומים אחרים. לחברה סניפים הפרוסים בכל הארץ. בין לקוחות החברה ניתן למנות את סלקום, בנק הפועלים, בזק ומשרד הביטחון. מחזור החברה עומד על כ-600 מיליון שקלים בשנה. בשנת 2004 זכתה החברה במכרז הפעלת תוכנית מהל"ב (הדומה לתוכנית ויסקונסין), באזור אשקלון.

ב-2007 פרש סבג מתפקיד מנכ"ל חברת ORS שבבעלותו, ומינה מנכ"ל חיצוני. סבג מתגורר כיום ברמת השרון, נשוי ואב לשלושה.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורון סבג הוא מאספני האמנות הגדולים בישראל, וברשותו אוסף של כ-1,400 יצירות אמנות. אהבתו של סבג לאמנות התחילה עוד בילדותו. כאשר היה לו הון משלו, נענה לבקשת אדם ברוך לתמוך בגלריה בתל אביב שעמדה להיסגר, וכן התחיל לרכוש עבודות ליטוגרפיה. ב-1991 נרשם ללימודי אמנות באוניברסיטת תל אביב, כדי להרחיב את ידיעותיו בתחום. העבודה הראשונה שרכש הייתה "השחיין" של דגנית ברסט, ומאז רכש אלפי יצירות ישראליות ובינלאומיות. הוא תומך באמנים ישראלים כגון עדי נס, מיכל רובנר, יגאל עוזרי, ציבי גבע ומיכל היימן. בנוסף הוא מממן כיתת אמן באוניברסיטת תל אביב.

בסוף שנת 2000 התקיימה במוזיאון תל אביב התערוכה "חשיפה", שהציגה את אוסף האמנות של סבג. סמדר שפי, מבקרת האמנות של הארץ, שיבחה את "חשיפה" מבחינה אמנותית, אך העידה "התערוכה מעוררת בעיות הקשורות ביחסים בין אספן מרכזי כמו דורון סבג למוזיאון שהוא חבר במועצת המנהלים שלו".

ביולי 2002 החליף דורון סבג את רם עברון כיו"ר המועצה לתרבות ואמנות. כיו"ר המועצה התפרסם כשגינה את בחירתו של משה גרשוני שלא ללחוץ את ידו של אריאל שרון בעת קבלת פרס ישראל והגדיר אותה "החלטה לא ראויה". בשנת 2003 נבחר סבג על ידי עיתון "הארץ" כאדם המשפיע ביותר על האמנות הישראלית.

לקראת סוף 2003 סבג התפטר מתפקידו כיו"ר המועצה לתרבות ואמנות. עם זאת, הוא עדיין משמש בתפקידים ציבוריים הקשורים לעולם האמנות הישראלי, משתתף בוועדות פרסים לאמנים ומשקיע באמנות ישראלית צעירה. בין היתר הוא חבר בוועדת תערוכות ורכישות של מוזיאון תל אביב לאומנות ומוזיאון ישראל, כיהן כיו"ר ועדת השיפוט לפרס שר המדע, התרבות והספורט ליוצרים בתחומי האמנות הפלסטית לשנת 2006, ועוד.

בשנת 2006 התקיימה בגלריה "מנשר" התערוכה הביקורתית "דורון", שנקראה על שם דורון סבג, ונועדה לבחון את הקשר בין אמנות לבין ניצול עובדים בישראל.

בשנת 2008 התקיימה במוזיאון תל אביב תערוכה בשם "התרוקנות", שהתגבשה מתוך אוסף האמנות של דורון סבג לאחר כ-15 שנות אספנות, ונועדה לבחון את המשמעות רבת-הפנים של מושג ההתרוקנות באמנות ובתרבות. התערוכה הציגה עבודות מגוונות מבחינת המדיום ומבחינה תימטית, אך כולן הוגדרו על ידי רִיק או העדר. בתערוכה הוצגו כ-80 עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים, מהבולטים באמנות העכשווית, ביניהם: דמיאן הירסט, ג'ייק ודינוס צ'פמן, גילברט וג'ורג', מיכל רובנר, סיגלית לנדאו, מונה חאטום, סינדי שרמן, וולפגנג טילמנס, פול מקרתי, דגנית ברסט ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]