אולף קונמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

אולף קונמןגרמנית: Olaf Kühnemann, נולד ב-24 בנובמבר 1972, בזל) הוא צייר ישראלי-גרמני, זוכה פרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמנות לשנת 2008.

עבודותיו מבוססות על התבוננות בצילומי משפחה מהתחנות השונות והרבות בחייו ובחיי משפחתו (גרמניה, שווייץ, קנדה, ישראל, הולנד, ארצות הברית). חי ועובד בתל אביב ובברלין. לימד במדרשה למורים לאמנות בבית ברל ובמכון אבני בתל אביב.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

אולף קונמן נולד ב-1972 להורים גרמנים נוצרים – מרקוס וכריסטיאנה. עד גיל ארבע גדל בארלסהיים (בזל, שווייץ), בבית שהושפע מאוד מהאנתרופוסופיה – תחום עיסוקם ואמונתם של שני הוריו. בעקבות גירושי הוריו ונישואיה השניים של אמו לישראלי, עקרה המשפחה למונטריאול, קנדה, וכעבור שלוש שנים להרצליה, ישראל.
בהרצליה פגש אולף את המורה הראשון שלו לאמנות, הפסל צבי לחמן. כילד וכנער למד אצלו ציור ובמשך השנים הפך לשוליה בסטודיו שלו. בגיל 18 נסע ללימודי אמנות בניו-יורק - תחילה בניו-יורק סטודיו סקול ולאחר מכן בפרסונס, שם השלים לימודי MFA.

"כשחזר לישראל כעבור ארבע שנים הצטרף לגלריה גבעון – כאיש העזר מאחורי הקלעים. לאחר שמונה שנים שהיו קורס מתמשך באמנות ישראלית, הוא עזב את גבעון ויצא לדרכו כאמן עצמאי. ההחלטה לצייר מתוך התבוננות בצילומי המשפחה, שהייתה אינטואיטיבית בהתחלה, הסתברה בהמשך כעקרונית ביחס לאמנות שלו.

כך הופיעו, בתחילת שנות האלפיים, הניירות הקטנים הלבנים. על כל אחד מהם צוירה בדרך כלל דמות אחת, בצבעי מים, לקוחה מאלבום הצילומים המשפחתי, מרחפת על רקע ריק, מנותקת מכל הקשר. ציור עדין, בהיר, זהיר, ספציפי מאוד – כל אחת מהדמויות זוהתה בשמה – ויחד עם זאת מופשט, כללי ומרוחק.

במשך חמש שנים ריכזו הניירות הקטנים את כל האנרגיה הציורית של אולף. בדיעבד אפשר לראות שהיו אלה שנים של צמצום ומשמעת חמורה, שנים של הגדרת טריטוריה – ממוקדת מאוד, מוגבלת. דרך חפירה וחיפוש בנקודה מוגדרת, בפעולה המזכירה קידוח עומק, נבראו השפה הציורית, והנרטיב של הציור.

בשלב זה נדמה שאולף כבר רכש מספיק ביטחון באשר למקומו בעולם הציור כדי להרפות מעט את משטר הציור שכפה על עצמו. מכאן ואילך התחיל לצייר בצבעי שמן על לוחות עץ גדולים, לעתים גדולים מאוד. צילומי המשפחה נשארו נקודת המוצא, אם כי בהיפוך יוצרות מוזר ומטריד: הפעם הדמויות הן אלה שהושמטו מהציור, הרקע הפך לעיקר. מהציורים עולה בבירור שהמשפחה אינה בהכרח מושא געגועים, כלל לא מחוז התרפקות או נוסטלגיה. בכל אחד מהציורים נחשף ממד של מועקה, או אי נוחות, לא בקלות מזהים את מקורו" (הציטוטים מתוך טקסט שכתבה רותי דירקטור לקטלוג שליווה את תערוכת היחיד "עץ, משפחה" בגלריה 39 בקיץ 2008).

בתחילת 2009 הציג לראשונה תערוכת יחיד רחבת היקף בגרמניה תחת הכותרת Schichten (שכבות). חלק מהציורים בתערוכה הוצגו כבר בתערוכות שונות בארץ (בהם "הורנבי", ציור היער הגדול שקונמן הציג בתערוכת יחיד בסדנאות האמנים, "סלון הרצליה פיתוח" שהוצג בביאנלה הראשונה בהרצליה, "מפצח האגוזים" שהוצג במוזיאון בת-ים, ציורים מתערוכת היחיד "עץ, משפחה" בגלריה 39 בתל אביב ואף כמה מעבודות הנייר הקטנות שהוצגו בתערוכה "ניירות משפחה" במוזיאון הרצליה); ציורים אחרים נוצרו במיוחד עבור התערוכה בגרמניה. בציורים החדשים חזר קונמן לצילומים בשחור לבן של אמו והוריה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

התערוכה הוצגה בגלריה Samuelis Baumgarte (סמואליס באומגרטה) בבילפלד, המייצגת אמנים גרמניים ובינלאומיים מהשורה הראשונה, כגון גרהרד ריכטר, טוני קרייג, ג'ים דיין, טוני אורסלר וסאם פרנסיס. לתערוכה נלווה קטלוג מקיף בגרמנית.

נשוי לטל אלון ואב לשני בנים - נועם ושחר.

[עריכה] תערוכות יחיד

  • 2010 אאוטסייד-אין, Pavillon am Milchof, ברלין, גרמניה (אוצרים: דוריס קנופל בשיתוף schir - art concepts).
  • 2009 שכבות, Samuelis Baumgarte Galerie, ביליפלד, גרמניה (אוצרים: אלכסנדר באומגרטה ופרדריקה שוורצר, קטלוג).
יער MDF, תערוכת קבע במלון Art+, תל אביב (קטלוג).
  • 2008 עץ, משפחה, גלריה 39, תל אביב (טקסט: רותי דירקטור, קטלוג).
  • 2007 הורנבי, סדנאות האמנים, תל אביב (אוצרת: ורד גני).
מרחבי בית, גלריה החדר, תל אביב (אוצרת: מילנה גיצין-אדירם).
  • 2005 ניירות משפחה (אניהו: אוטו\ביוגרפיה), מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (אוצרים: יהושע סימון ודליה לוין).
  • 1999 גולם, גלריה סטרט ארט, תל אביב.
  • 1995 ציורים ורישומים, סדנת צבי לחמן, הרצליה.

[עריכה] תערוכות קבוצתיות נבחרות

  • 2009 Zu Tisch, ברלינר קבינט, בגלריה Galerie im Turm, ברלין, גרמניה (אוצר: פרנק דירש).
(Tel Aviv), גלריה ארדיזון, ברגנז, אוסטריה (אוצר: היימו וולנר, טקסט: יוהנה לטמאייר).
תמונות מחיי משפחה, מוזיאון ישראל, ירושלים (אוצרת: תמר מנור-פרידמן).
לו-לי-טה, גלריה משרד בתל אביב, תל אביב (אוצר: רון ברטוש).
תוכניות מגירה, הגלריה ללימודי אוצרות בקלישר, תל אביב (אוצר: ד"ר גיא מורג צפלביץ').
אמנים בעבודה, הגדה השמאלית, תל אביב (אוצרים: עדן בנט ואדם אבולעפיה).
מעברים, גלריה 10, רחובות (אוצרת: כרמית בלומנזון).
  • 2008 נוכח הים, סינמטק תל אביב / נס ציונה (אוצרת: יהודית מצקל, קטלוג).
נופי סף, מרכז ההנצחה קריית טבעון (אוצרת: טלי כהן-גרבוז).
משנה מקום, מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית (אוצרת: מילנה גיצין-אדירם, טקסט: לאה אביר, קטלוג).
יופיו של הריק, גלריה 39, תל אביב (אוצרת: טל לניר).
עורף, הביאנלה הראשונה לאמנות עכשווית בהרצליה (אוצרים: יהושע סימון ודליה לוין, קטלוג).
Gouaches, רזידנסי הוטל פופיק, שרטנברג, אוסטריה (אוצר: היימו וולנר).
אמנות ישראלית - עבודות מתוך האוסף, מוזיאון תל אביב לאמנות (אוצרת: אלן גינתון).
  • 2006 ניירת, גלריה החדר, תל אביב (אוצרת: מילנה גיצין-אדירם).
Today Even the Drawers Are Winners, גלריה קלרה וולנר, ברלין, גרמניה (אוצרת: קלרה וולנר).
  • 2004 חיות מחמד, גלריה זמן לאמנות, תל אביב (אוצרת: טלי צדרבאום).
  • 2002 איפה הילדים, גלריה גבעון, תל אביב / משכן לאמנות עין חרוד (אוצרת: נעמי גבעון).
  • 2001 תחבולות מכניות לבלימת הרוח, גלריה עירונית, נס ציונה / כפר סבא (אוצרת: דנוש לחמן).
  • 2000 רישום נטו, מכללת דוד ילין, בית הכרם, ירושלים (אוצרת: תמרה ריקמן).
  • 1997 תערוכת בוגרים ניו יורק סטודיו סקול מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 1994 תערוכת בוגרים פרסונס סקול אוף דיזיין מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 1993 Young Painters מרכז הציור, מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 1993 National Arts Club, מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא