דלפיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כדף יחסי ציבור ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כדף יחסי ציבור ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
לוגו עמותת "דלפיס"

דלפיס היא עמותה, שהוקמה על ידי חוקרים, פעילי סביבה ומתנדבים בתחום הפעילות למען היונקים הימיים בישראל. מקימי דלפיס הם מחלוצי המחקר בתחום זה בארץ ובעלי ניסיון מצטבר ומוכח בתחום של קרוב ליובל[1]. מובילי העמותה היו ממייסדי עמותת מחמל"י.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, עם יישומן בשטח של תקנות הדיג החדשות ופרסומה של תוכנית רשות הטבע והגנים לקידום שמורות טבע ימיות, התגלעו חילוקי דעות בין חברי מחמל"י, שהובילו מספר חברי עמותה לפרוש ולהקים עמותה עצמאית, שתפעל לשמירה הסביבה הימית כערך עליון. מקימי העמותה רואים בחינוך הסביבתי את אחת הדרכים החשובות ביותר לטיפוח הדור הבא ולהעלאת המודעות לים ולחיים בו.

עמותת דלפיס, הוקמה בקיץ 2020, ממשיכה להוביל את פעילות מרכז הדולפין והים, שהוקם על ידם בשנת 2016 במתחם בית הספר לקציני ים אורט־אשדוד, ופועלת באופן אקטיבי למען היונקים הימיים בישראל, באמצעות פעולות החינוך וההסברה. מרכז הדולפין, מקדם מחקרים של מדע אזרחי, כמו גם שיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים עם ארגונים סביבתיים.

דלפיס שמה לה למטרה להכשיר את הדרך עבור הדור הבא של חוקרי היונקים הימיים, ביולוגים של שמירת טבע וקובעי מדיניות, ולהדגיש את חשיבות קידום החקיקה למען היונקים הימיים – הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי.

פעילות עמותת "דלפיס" מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים:

  • מדע אזרחי
  • חינוך והסברה
  • דולפינים בישראל
  • פרויקט כלב הים הנזירי

מדע אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע אזרחי הוא תחום מתפתח במדע ובחינוך המדעי, שבמסגרתו אזרחים ומדענים משתפים פעולה בשלבים השונים של המחקר המדעי[2]. האזרחים המתנדבים לוקחים חלק במחקרים שונים ומגוונים ובכך תורמים לגילויים חדשים ולקידום הידע האנושי.

אחד התחומים המרכזיים שנהנה מפירות המדע האזרחי הוא תחום האקולוגיה – ניטור המגוון הביולוגי, זיהוי מינים של בעלי חיים וצמחים, ניטור אוכלוסיות ותחומי תפוצתן וכן תחום הסביבה – ניטור זיהומי אוויר, זיהום מים, איתור מפגעים ועוד. תחומים אלו דורשים בסיס מידע נרחב, שעל פי רוב קשה למדענים להשיגו בהיעדר המשאבים הנדרשים – והם פונים לעזרת הציבור. המידע שמתקבל מהמדע אזרחי מסייע בניהול משאבי הטבע, בקביעת מדיניות ובפתרון בעיות.

חינוך והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלפיס פועלת לקידום החינוך לשמירת הסביבה בכלל, והסביבה הימית בפרט. העמותה מאמינה שידע מוביל לשינוי משמעותי וחינוך מוביל להיכרות עם הסביבה ומתוך כך לשמירה עליה. "דלפיס" פועלת להגדיל את הידע בכל הנוגע לים התיכון, ליונקים השוכנים בו – דולפינים, לווייתנים וכלבי ים.

היונקים הימיים הם מקבוצות בעלי החיים שעברו את השינויים המפליגים ביותר בצורה ובתפקוד במהלך המעבר האבולוציוני מחיים ביבשה לחיים במים. תכונות היונק, כגון טמפרטורת גוף גבוהה, מוח מפותח וקשרי חברה הדוקים, הקנו ליונקים הימיים יתרון בתחרות עם שוכניו הוותיקים של הים.[דרוש מקור]

"דלפיס" פיתחה מגוון רחב של תוכניות חינוך לגילים שונים כמו גם פעילויות חינוך והכשרה לסגלי חינוך והוראה, מפגשים לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ועוד. התוכניות החינוכית של העמותה מנגישה את המחקר העדכני ביותר בתחום היונקים הימיים בים התיכון באמצעות סדנאות, הרצאות, במרחב הווירטואלי, בחוף הים וב״מרכז הדולפין והים״.

דולפינים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך חופי ישראל של הים התיכון חיה דרך קבע אוכלוסיית דולפינים משני מינים עיקריים: הדולפינן המצוי והדולפין המצוי. כ־300 מתוכם מוכרים לחוקרים, שעוקבים אחריהם באמצעות יציאה לסקרים ימיים ואיסוף נתונים במסגרת מחקר ארוך־טווח מסוף שנות ה־90 של המאה העשרים.[דרוש מקור]

דולפיני הבר החיים לאורך חופי ישראל זוהו בידי החוקרים באמצעות זיהוי מצולם (Photo Identification), על סמך תמונת הצדודית של סנפיר הגב (Dorsal Fin) שלהם, שמהווה מעין "טביעת אצבע" של הדולפין. הצילומים מתבצעים במסגרת הפלגות המחקר (סקרי אוכלוסיות) של תחנת מוריס קאהן לחקר הים מטעם אוניברסיטת חיפה, המתקיימות מדי שבוע באופן סדיר, ומקוטלגים על ידי החוקרים בקטלוג הזיהוי. שיטה זו היא מהשיטות העיקריות המשמשות למחקר יונקים ימיים בעולם, ובאמצעותה ניתן לאסוף נתונים רבים על אוכלוסיית הדולפינים.

פרויקט כלב הים הנזירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה מראה כלבי ים ממין כלב ים נזירי מצוי היה מחזה נפוץ יותר בישראל. דיווחים על פרטים בודדים, בעיקר בחופי ראש הנקרה וטנטורה (דור-הבונים) תועדו החל משנות ה-20 ופסקו בשנות ה-60. רק לפני כעשור כלב הים הנזירי הים־תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה[3] וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם. אוכלוסייתו מנתה כ־500 פרטים – מספר נמוך מאוד ליונק שקצב רבייתו איטי (צאצא אחד כל שנתיים-שלוש) ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ־50 אחוזים תוך שלושה דורות בלבד.[דרוש מקור] אולם, בניגוד לתחזיות, אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים הים־תיכוניים גדלה והיא מוערכת בכ־700 פרטים, כ־400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה. בשנת 2010 החלו לזרום דיווחים על כלבי־ים, בחופים שבהם חלפו כמה עשורים ללא תצפיות בסוריה, לבנון וישראל. מאז נערכו תצפיות קבועות שהיוו בסיס למסד נתונים עם יותר מ־90 תצפיות שנאספו מחופי ישראל.

בשנת 2021 חברו חוקרי עמותת דלפיס לחוקרים מהארגונים הבאים, בפעילות משותפת לניטור ולשמירה על כלב הים הנזירי הים־תיכוני: ה־IUCN, שמרכז ומוביל את הפרויקט ואת התצפיות מלבנון; הארגונים Mom, Archipelagos, HCMR מיוון; METO, SAD-AFAG מטורקיה; SPOT, Enalia מקפריסין; CBD-Habitat מספרד; ודלפיס ואוניברסיטת חיפה מישראל. הפרויקט מתבצע במימון Monk Seal Alliance[4]

בישראל מתמקדים בסיום סקר בתי הגידול שהחל בקיץ 2015, במטרה לזהות מקומות מתאימים למנוחה ואולי אפילו להמלטה של כלב הים; במקומות נבחרים מוצבות מצלמות אינפרא־אדום. בנוסף לפרויקט זה, "דלפיס" משתפת פעולה בפרויקט בינלאומי שבוחן את יעילות התקשורת החברתית ככלי לאיסוף נתונים על כלב הים הנזירי הים־תיכוני.

בשאיפה מנסים להשיב את כלבי הים לחופי ישראל ולאפשר את התבססותם[5], קודמה יצירת בתי גידול חדשים. במסלול אחד, שהשיג מימון וקיבל את אישור רשות הטבע והגנים, נקבע שישוחזרו 2 מערות טבעיות בשמורת הטבע ראש הנקרה על פי מודל שנוסה בהצלחה בקפריסין. המסלול השני של הפרויקט כלל הקמת בית גידול מלאכותי באזור המרכז, שהיה בתהליך הרצה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מייסדי עמותת דלפיס
  2. ^ Jonathan Silvertown, A new dawn for citizen science, Trends in Ecology & Evolution 24, 2009-09-01, עמ' 467–471 doi: 10.1016/j.tree.2009.03.017
  3. ^ Mediterranean Monk Seal, IUCN Red List, ‏16 ביולי 2015
  4. ^ Monk seal protection in the Eastern Mediterranean, Monk Sea Alliance
  5. ^ פישר, נעה (2023-03-03). "חוקרים מנסים להשיב את כלבי הים הנדירים לחופי ישראל". Ynet. נבדק ב-2023-09-15.
  6. ^ מערכת תל אביב אונליין, ד"ר אלסר, איפה יוליה עכשיו - ומתי היא תחזור?, באתר תל אביב אונליין, ‏2023-06-28