דלקת מוח מפושטת חריפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלקת מוח מפושטת חריפה
Acute Disseminated Encephalomyelitis (ADEM)
תמונת MRI מחולה המראה נגעים רבים בחומר הלבן. החולה שרד עם נכות נוירולוגית קשה.
תמונת MRI מחולה המראה נגעים רבים בחומר הלבן. החולה שרד עם נכות נוירולוגית קשה.
שמות נוספים Acute demyelinating encephalomyelitis
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם מחלה אוטואימונית.
תסמינים שינוי בהתנהגות, הפרעה בדיבור, חולשת שרירים, ירידה במצב הכרה. חום.
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1147044 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D004673
סיווגים
ICD-11 8A42 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנצפלומיאליטיס מפושטת חריפה (Acute Disseminated Encephalomyelitis - ADEM), או אנצפלומיאליטיס אקוטי (demyelinating encephalomyelitis), היא מחלה נוירולוגית אוטואימונית נדירה המתבטאת בהתקף פתאומי וומפושט של דלקת במוח ובחוט השדרה. הפגיעה העיקרית היא במיאלין העוטף את האקסונים ומבודד אותם מבחינה חשמלית, כלומר הדלקת הורסת את החומר הלבן. ההשערה היום היא כי הטריגר לעירור המערכת האימונולוגית כנגד מרכיבים של מערכת העצבים המרכזית הוא זיהום ויראלי או חיסונים.[1][2][3][4][5][6]

יש דמיון רב בין התסמינים של ADEM והתסמינים של טרשת נפוצה (MS), והאבחנה בין השתיים לא תמיד פשוטה. עם זאת, ל-ADEM יש מספר תכונות המבדילות אותה מ-MS:[7] שלא כמו טרשת נפוצה, ADEM שכיחה יותר בילדים, אם כי גם מתבגרים ומבוגרים יכולים לחלות במחלה. להופעת התסמינים קודם לעיתים קרובות אירוע של חום גבוה שלא מופיע ב-MS. רוב המקרים של ADEM מאופיינים על ידי התלקחות בודדת, ואילו טרשת נפוצה מאופיינת על ידי התלקחויות חוזרות על פני תקופה ארוכה של זמן.[8] ההתלקחות של ADEM נבדלת גם בהחמרה עד כדי אובדן הכרה ואפילו מוות, אירוע נדיר ביותר בטרשת נפוצה.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההימצאות של המחלה היא כ-8 לכל 1,000,000 אנשים בשנה.[9] למרות שהיא יכולה להופיע בכל הגילאים, רוב המקרים המדווחים הם בילדים ובני נוער, כאשר הגיל הממוצע נע בין 5 ל-8 שנים.[10][11][12][13] המחלה פוגעת בזכרים ובנקבות כמעט באותה מידה.[14] ADEM מציגה שונות עונתית עם שכיחות גבוהה יותר בחודשי החורף והאביב, אשר עשויה לחפוף לזיהומים ויראליים גבוהים יותר בחודשים אלה.[13] שיעור התמותה מגיע עד 5%; עם זאת, החלמה מלאה נראית ב-50 עד 75% מהמקרים. בין המחלימים יש לציין נכות שיורית קלה עד משמעותית.[15] הזמן הממוצע להתאוששות מהתלקחות של ADEM הוא חודש עד שישה חודשים.

ADEM גורמת לנגעים דלקתיים מרובים במוח ובחוט השדרה, בעיקר בחומר הלבן. בדרך כלל הנגעים האלה נמצאים בחומר הלבן התת-קורטיקלי המרכזי ובעיקר באזורי המעבר בין החומר האפור של והלבן בשתי ההמיספרות המוחיות, המוח הקטן, גזע המוח וחוט השדרה,[16] אך החומר הלבן סביב מערכת החדרים, והחומר האפור של קליפת המוח, גרעיני התלמוס וגרעיני הבסיס עלולים גם להיות מעורבים.

כאשר לאדם יש יותר מאפיזודה אחת של ADEM תיקרא המחלה דלקת מוח מפושטת חוזרת (recurrent disseminated encephalomyelitis)[17] או דלקת מוח מפושטת רב-פאזית[18] (MDEM - multiphasic disseminated encephalomyelitis). כמו כן, תואר מהלך סוער עם גרימת נכות נוירולוגית קשה ואף תמותה, זאת בעיקר במבוגרים.[19]

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל ADEM מתחילה באופן חריף ופתאומי, עם מהלך של גל אחד. התסמינים מתחילים כשבוע עד 3 שבועות אחרי מחלה זיהומית. התסמינים העיקריים כוללים חום, כאב ראש, בחילה והקרות, בלבול, הפרעה בראיה, ועד ערפול הכרה והתקפים קונבולסיביים. בתחילה התסמינים יכולים להיות קלים, אבל הם מחמירים במהירות במהלך של שעות עד מספר ימים, עם ממוצע זמן להחמרה מקסימלית של ארבעה וחצי ימים. תסמינים נוספים כוללים חולשת פלג גוף, חולשת גפיים תחתונות או הפרעות בעצבים קרניאליים.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Myelin oligodendrocyte glycoprotein (אנ') (MOG) הוא חלבון הנמצא על פני השטח של שכבת המיילין המצפה את שלוחות תאי העצב במערכת העצבים המרכזית. תפקידו המדויק של החלבון הזה עדיין לא ידוע, אבל נוגדנים נגדו זוהו כגורם למחלה הגורמת נזק לחומר הלבן. בחלק מהמקרים המאובחנים כטרשת נפוצה ניתן לזהות נוגדנים ל-MOG[20], ויש הטוענים כי נוגדנים ל-MOG מהווים אחד הגורמים הקליניים האפשריים ל-ADEM.[21]

לגבי האופן שבו נוגדנים למרכיבים של מעטפת המיילין מופיעים בסרום של החולים ישנן מספר תיאוריות:

  • בכשני שלישים מהאנשים ניתן לזהות אירוע זיהומי המהווה אתגר אנטיגני הקודם להופעת התסמינים הנוירולוגיים.[14] בין הזיהומים הויראליים הנחשבים כגורמים ל-ADEM נכללים וירוס שפעת, דנגי,[22] אנטרו-וירוס, חצבת,[23] חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, וירוס אפשטיין-בר, ציטומגלו-וירוס, וירוס הרפס סימפלקס, הפטיטיס A, נגיף קוקסאקי ו-COVID-19.[24][25] זיהומים חיידקיים כוללים Mycoplasma pneumoniae, Borrelia burgdorferi, Leptospira וסטרפטוקוקים בטא-המוליטיים.[26]
  • חשיפה לחיסונים: החיסון היחיד שהוכח כקשור ל-ADEM הוא צורת ה-Semple של חיסון הכלבת, אבל הועלה חשד לקשר גם עם חיסון נגד קוביד-19 של מודרנה,[27][28] וחיסונים נגד צהבת B, שעלת, דיפטריה, חצבת, חזרת, אדמת, פנאומוקוק, אבעבועות רוח, שפעת, דלקת מוח יפנית ופוליו. רוב הפרסומים המתארים הופעה של ADEM בהקשר של חיסון מביאים מדגמים קטנים, או שהם תיאורים של מקרים בודדים. מחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף כנגד חיסונים ותיקים ושכיחים (למשל, של חיסון MMR או חיסון נגד אבעבועות שחורות) אינם מראים סיכון מוגבר ל-ADEM בעקבות חיסון.[9][29][30][31][32][33][34][35][36][37][38] יש לציין כי הסיכון ל-ADEM מחיסון חצבת, אם קיים, מוערך לכל היותר ב-10 לכל מיליון מחוסנים,[39] שהוא נמוך בהרבה מהסיכון לפתח ADEM אחרי זיהום ממשי בחצבת, שהוא בערך 1 ל-1,000 מקרים. בעקבות מחלת האדמת, הסיכון לפתח ADEM הוא 1 לכל 5,000 מקרים.[33][40] בנוסף יש לציין כי הוכח שמספר חיסונים בשנים המוקדמות היו מזוהמים ברקמת מוח של בעלי החיים מהם הופק החיסון, ואז שיעורי ההיארעות של ADEM היו גבוהים עד כדי 1 ל-600 מתחסנים[29].
  • יש תיאורים נדירים של ADEM בעקבות השתלת איברים.[32]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה של ADEM קשה בשל העדר סמן ביולוגי חד משמעי, או העדר של מחקרים מבוקרים על מספרים גדולים של חולים.[41] נכון לעכשיו, התקן הבינלאומי המקובל להגדרת המקרה הקליני הוא זה שפורסם על ידי International Pediatric MS Study Group, גרסה 2007.[42]

כיום האבחנה נשענת בעיקר על מאפיינים קליניים ורדיולוגיים[43]. החשד ב-ADEM עולה כאשר החולה מפתח תמונה נוירולוגית מפושטת כמו בלבול, שינוי בהתנהגות או שינויים במצב הכרה, בעיקר כאשר יש סיפור קודם של מחלה זיהומית או, לעיתים נדירות יותר, חיסון בשבוע עד שבועיים הקודמים.

הקריטריונים העיקריים כוללים:

  • אירוע ראשון של הפרעות מצד מערכת העצבים המרכזית עם התחלה חריפה או כזו המתפתחת במהירות.
  • תסמינים של פגיעה מוחית מפושטת כמו שינוי בהתנהגות, ישנוניות, שינויים במצב הכרה, המופיעים יחד עם הופעת המחלה.[43]
  • MRI של המוח המראה נגעים טריים בחומר הלבן.

בהתחשב בכך שההגדרה של ADEM היום היא קלינית, כרגע לא ידוע אם כל המקרים של ADEM חיוביים לנוגדנים עצמיים נגד MOG.[21]

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה המבדלת של ADEM היא קודם כל מזיהום פעיל של מערכת העצבים המרכזית כמו אנצפליטיס, מצב הדורש טיפול שונה.

משנשלל זיהום פעיל, האבחנה המבדלת כוללת מחלות דמיילינטביות אחרות, ובעיקר טרשת נפוצה.

הפתולוגיה של ADEM דומה מאוד לזו של טרשת נפוצה עם כמה הבדלים. סימן ההיכר הפתולוגי של ADEM הוא דלקת סביב הורידים עם "שרוולים" מוגבלים של דמייליניזציה.[44][14] עם זאת, פלאקים דמויי טרשת נפוצה (דה-מיילינציה משולבת) יכולים להופיע[45]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד היום לא ניתן היה לערוך ניסויים קליניים מבוקרים בטיפול ADEM, אבל מטרת הטיפול המקובל היא הפחתה מהירה ואגרסיבית של הדלקת במערכת העצבים המרכזית. טיפול הקו הראשון המקובל הוא מינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים במתן תוך ורידי,[46] כגון מתילפרדניזולון או דקסמתזון, ולאחר מכן 3–6 שבועות של מינונים פומיים נמוכים בהדרגה של פרדניזון.[32] טיפולים נוגדי דלקת ומדכאי חיסון אחרים דווחו כמראים השפעה מועילה. למשל, טיפול בפלזמהפרזיס או מינונים גבוהים של אימונוגלובולין תוך ורידי (IVIg),[46][47].

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-50 עד 70% מהמקרים יש החלמה מלאה, ובין 70 ל-90% יש החלמה עם אפשרות לנכות שאריתית קלה. זמן ההחלמה הממוצע הוא בין חודש לשישה חודשים.[15] שיעור התמותה עלול להגיע עד 5-10%.[15][22] תוצאות גרועות יותר נמצאות בהתאמה לחוסר תגובה לטיפול בסטרואידים, לתמונה נוירולוגית קשה או להופעה פתאומית. ההחלמה בילדים בדרך כלל טובה יותר מאשר במבוגרים. מעניין לציין כי במקרים בהם המחלה מופיעה ללא חום נוטים לקבל תוצאות גרועות יותר. ההסבר לתצפית הזו יכול להיות קשור להשפעות הגנה של חום, או מאיחור באבחנה כאשר קיים חום המלווה את התמונה הנוירולוגית.[48]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dale RC (באפריל 2003). "Acute disseminated encephalomyelitis". Seminars in Pediatric Infectious Diseases. 14 (2): 90–95. doi:10.1053/spid.2003.127225. PMID 12881796. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Garg RK (בינואר 2003). "Acute disseminated encephalomyelitis". Postgraduate Medical Journal. 79 (927): 11–17. doi:10.1136/pmj.79.927.11. PMC 1742586. PMID 12566545. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Jones CT (בנובמבר 2003). "Childhood autoimmune neurologic diseases of the central nervous system". Neurologic Clinics. 21 (4): 745–64. doi:10.1016/S0733-8619(03)00007-0. PMID 14743647. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Huynh W, Cordato DJ, Kehdi E, Masters LT, Dedousis C (בדצמבר 2008). "Post-vaccination encephalomyelitis: literature review and illustrative case". Journal of Clinical Neuroscience. 15 (12): 1315–22. doi:10.1016/j.jocn.2008.05.002. PMC 7125578. PMID 18976924. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Rust RS (ביוני 2000). "Multiple sclerosis, acute disseminated encephalomyelitis, and related conditions". Seminars in Pediatric Neurology. 7 (2): 66–90. doi:10.1053/pb.2000.6693. PMID 10914409. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Poser CM, Brinar VV (באוקטובר 2007). "Disseminated encephalomyelitis and multiple sclerosis: two different diseases – a critical review". Acta Neurologica Scandinavica. 116 (4): 201–06. doi:10.1111/j.1600-0404.2007.00902.x. PMID 17824894. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Krupp LB, Banwell B, Tenembaum S (באפריל 2007). "Consensus definitions proposed for pediatric multiple sclerosis and related disorders" (PDF). Neurology. 68 (16 Suppl 2): S7–12. doi:10.1212/01.wnl.0000259422.44235.a8. PMID 17438241. אורכב מ-המקור (PDF) ב-9 בפברואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Koelman DL, Chahin S, Mar SS, Venkatesan A, Hoganson GM, Yeshokumar AK, et al. (במאי 2016). "Acute disseminated encephalomyelitis in 228 patients: A retrospective, multicenter US study". Neurology. 86 (22): 2085–93. doi:10.1212/WNL.0000000000002723. PMID 27164698. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Leake JA, Albani S, Kao AS, Senac MO, Billman GF, Nespeca MP, et al. (באוגוסט 2004). "Acute disseminated encephalomyelitis in childhood: epidemiologic, clinical and laboratory features". The Pediatric Infectious Disease Journal. 23 (8): 756–64. doi:10.1097/01.inf.0000133048.75452.dd. PMID 15295226. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Hynson JL, Kornberg AJ, Coleman LT, Shield L, Harvey AS, Kean MJ (במאי 2001). "Clinical and neuroradiologic features of acute disseminated encephalomyelitis in children". Neurology. 56 (10): 1308–12. doi:10.1212/WNL.56.10.1308. PMID 11376179. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Anlar B, Basaran C, Kose G, Guven A, Haspolat S, Yakut A, et al. (באוגוסט 2003). "Acute disseminated encephalomyelitis in children: outcome and prognosis". Neuropediatrics. 34 (4): 194–99. doi:10.1055/s-2003-42208. PMID 12973660. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Schwarz S, Mohr A, Knauth M, Wildemann B, Storch-Hagenlocher B (במאי 2001). "Acute disseminated encephalomyelitis: a follow-up study of 40 adult patients". Neurology. 56 (10): 1313–18. doi:10.1212/WNL.56.10.1313. PMID 11376180. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Bhatt P, Bray L, Raju S, Dapaah-Siakwan F, Patel A, Chaudhari R, et al. (במרץ 2019). "Temporal Trends of Pediatric Hospitalizations with Acute Disseminated Encephalomyelitis in the United States: An Analysis from 2006 to 2014 using National Inpatient Sample". The Journal of Pediatrics. 206: 26–32.e1. doi:10.1016/j.jpeds.2018.10.044. PMID 30528761. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 3 Koelman DL, Mateen FJ (בספטמבר 2015). "Acute disseminated encephalomyelitis: current controversies in diagnosis and outcome". Journal of Neurology. 262 (9): 2013–24. doi:10.1007/s00415-015-7694-7. PMID 25761377. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 Menge T, Kieseier BC, Nessler S, Hemmer B, Hartung HP, Stüve O (ביוני 2007). "Acute disseminated encephalomyelitis: an acute hit against the brain". Current Opinion in Neurology. 20 (3): 247–54. doi:10.1097/WCO.0b013e3280f31b45. PMID 17495616. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Wingerchuk DM (במאי 2003). "Postinfectious encephalomyelitis". Current Neurology and Neuroscience Reports. 3 (3): 256–64. doi:10.1007/s11910-003-0086-x. PMID 12691631. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Poser CM (במאי 2008). "Multiple sclerosis and recurrent disseminated encephalomyelitis are different diseases". Archives of Neurology. 65 (5): 674, author reply 674–75. doi:10.1001/archneur.65.5.674-a. PMID 18474749. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Dale RC, de Sousa C, Chong WK, Cox TC, Harding B, Neville BG (בדצמבר 2000). "Acute disseminated encephalomyelitis, multiphasic disseminated encephalomyelitis and multiple sclerosis in children". Brain. 123 (12): 2407–22. doi:10.1093/brain/123.12.2407. PMID 11099444. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Di Pauli F, Höftberger R, Reindl M, Beer R, Rhomberg P, Schanda K, et al. (בדצמבר 2015). "Fulminant demyelinating encephalomyelitis: Insights from antibody studies and neuropathology". Neurology. 2 (6): e175. doi:10.1212/NXI.0000000000000175. PMC 4635550. PMID 26587556. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Reindl M, Di Pauli F, Rostásy K, Berger T (באוגוסט 2013). "The spectrum of MOG autoantibody-associated demyelinating diseases". Nature Reviews. Neurology. 9 (8): 455–61. doi:10.1038/nrneurol.2013.118. PMID 23797245. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Weber MS, Derfuss T, Brück W (באוגוסט 2018). "Anti-Myelin Oligodendrocyte Glycoprotein Antibody-Associated Central Nervous System Demyelination-A Novel Disease Entity?". JAMA Neurology. 75 (8): 909–10. doi:10.1001/jamaneurol.2018.1055. PMID 29913011. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 Kamel MG, Nam NT, Han NH, El-Shabouny AE, Makram AM, Abd-Elhay FA, et al. (ביוני 2017). "Post-dengue acute disseminated encephalomyelitis: A case report and meta-analysis". PLOS Neglected Tropical Diseases. 11 (6): e0005715. doi:10.1371/journal.pntd.0005715. PMC 5509372. PMID 28665957. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Fisher DL, Defres S, Solomon T (במרץ 2015). "Measles-induced encephalitis". QJM. 108 (3): 177–82. doi:10.1093/qjmed/hcu113. PMID 24865261. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Manikanta AK, Pradeep GV, Pydi R, Chanumolu AR, Joy LA, Kancherla N (2021-06-14). "Acute Disseminated Encephalomyelitis in COVID 19 - Systematic Review". Annals of the Romanian Society for Cell Biology (באנגלית). 25 (6): 11443–50.
  25. ^ "Warning of serious brain disorders in people with mild coronavirus symptoms". The Guardian (באנגלית בריטית). 2020-07-08. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-07-08.
  26. ^ Tenembaum S, Chitnis T, Ness J, Hahn JS (באפריל 2007). International Pediatric MS Study Group. "Acute disseminated encephalomyelitis". Neurology. 68 (16 Suppl 2): S23–36. doi:10.1212/01.wnl.0000259404.51352.7f. PMID 17438235. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ K. Faksova, D. Walsh, Y. Jiang, J. Griffin, A. Phillips, A. Gentile, J. C. Kwong, K. Macartney, M. Naus, Z. Grange, S. Escolano, G. Sepulveda, A. Shetty, A. Pillsbury, C. Sullivan, Z. Naveed, N. Z. Janjua, N. Giglio, J. Perälä, S. Nasreen, H. Gidding, P. Hovi, T. Vo, F. Cui, L. Deng, L. Cullen, M. Artama, H. Lu, H. J. Clothier, K. Batty, J. Paynter, H. Petousis-Harris, J. Buttery, S. Black, A. Hviid, COVID-19 vaccines and adverse events of special interest: A multinational Global Vaccine Data Network (GVDN) cohort study of 99 million vaccinated individuals, Vaccine, 2024-02-12 doi: 10.1016/j.vaccine.2024.01.100 (באנגלית)
  28. ^ מחקר חיסוני הקורונה הכי גדול עד כה מצא כמה ממצאים מדאיגים | חמל, באתר hamal.co.il
  29. ^ 1 2 Hemachudha T, Griffin DE, Giffels JJ, Johnson RT, Moser AB, Phanuphak P (בפברואר 1987). "Myelin basic protein as an encephalitogen in encephalomyelitis and polyneuritis following rabies vaccination". The New England Journal of Medicine. 316 (7): 369–74. doi:10.1056/NEJM198702123160703. PMID 2433582. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Hemachudha T, Griffin DE, Johnson RT, Giffels JJ (בינואר 1988). "Immunologic studies of patients with chronic encephalitis induced by post-exposure Semple rabies vaccine". Neurology. 38 (1): 42–44. doi:10.1212/WNL.38.1.42. PMID 2447520. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Murthy JM (בספטמבר 2002). "Acute disseminated encephalomyelitis". Neurology India. 50 (3): 238–43. PMID 12391446. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 3 Tenembaum S, Chamoles N, Fejerman N (באוקטובר 2002). "Acute disseminated encephalomyelitis: a long-term follow-up study of 84 pediatric patients". Neurology. 59 (8): 1224–31. doi:10.1212/WNL.59.8.1224. PMID 12391351. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 Fenichel GM (באוגוסט 1982). "Neurological complications of immunization". Annals of Neurology. 12 (2): 119–28. doi:10.1002/ana.410120202. PMID 6751212. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ Takahashi H, Pool V, Tsai TF, Chen RT (ביולי 2000). "Adverse events after Japanese encephalitis vaccination: review of post-marketing surveillance data from Japan and the United States. The VAERS Working Group". Vaccine. 18 (26): 2963–69. doi:10.1016/S0264-410X(00)00111-0. PMID 10825597. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ Tourbah A, Gout O, Liblau R, Lyon-Caen O, Bougniot C, Iba-Zizen MT, Cabanis EA (ביולי 1999). "Encephalitis after hepatitis B vaccination: recurrent disseminated encephalitis or MS?". Neurology. 53 (2): 396–401. doi:10.1212/WNL.53.2.396. PMID 10430433. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Karaali-Savrun F, Altintaş A, Saip S, Siva A (בנובמבר 2001). "Hepatitis B vaccine related-myelitis?". European Journal of Neurology. 8 (6): 711–15. doi:10.1046/j.1468-1331.2001.00290.x. PMID 11784358. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Sejvar JJ, Labutta RJ, Chapman LE, Grabenstein JD, Iskander J, Lane JM (בדצמבר 2005). "Neurologic adverse events associated with smallpox vaccination in the United States, 2002–2004". JAMA. 294 (21): 2744–50. doi:10.1001/jama.294.21.2744. PMID 16333010. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Ozawa H, Noma S, Yoshida Y, Sekine H, Hashimoto T (באוגוסט 2000). "Acute disseminated encephalomyelitis associated with poliomyelitis vaccine". Pediatric Neurology. 23 (2): 177–79. doi:10.1016/S0887-8994(00)00167-3. PMID 11020647. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Stratton KR, Howe CJ, Johnston Jr RB, et al. (Institute of Medicine (US) Vaccine Safety Committee) (1994). Adverse Events Associated with Childhood Vaccines: Evidence Bearing on Causality. The National Academies Press. pp. 125–26. doi:10.17226/2138. ISBN 978-0-309-07496-4. PMID 25144097. נבדק ב-6 בדצמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  40. ^ Gibbons JL, Miller HG, Stanton JB (באוקטובר 1956). "Para-infectious encephalomyelitis and related syndromes; a critical review of the neurological complications of certain specific fevers". The Quarterly Journal of Medicine. 25 (100): 427–505. PMID 13379602. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Cole J, Evans E, Mwangi M, Mar S (בנובמבר 2019). "Acute Disseminated Encephalomyelitis in Children: An Updated Review Based on Current Diagnostic Criteria". Pediatric Neurology. 100: 26–34. doi:10.1016/j.pediatrneurol.2019.06.017. PMID 31371120. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Tenembaum S, Chitnis T, Ness J, Hahn JS (באפריל 2007). "Acute disseminated encephalomyelitis". Neurology. 68 (16 Suppl 2): S23–36. doi:10.1212/01.wnl.0000259404.51352.7f. PMID 17438235. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ 1 2 Acute Disseminated Encephalomyelitis (ADEM) | Diagnosis, SRNA, ‏2019-10-24 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Young NP, Weinshenker BG, Lucchinetti CF (בפברואר 2008). "Acute Disseminated Encephalomyelitis: Current Understanding and Controversies". Seminars in Neurology. 28 (1): 84–94. doi:10.1055/s-2007-1019130. PMID 18256989. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Guenther AD, Munoz DG (2013). "Plaque-like demyelination in acute disseminated encephalomyelitis (ADEM) – an autopsy case report". Clinical Neuropathology. 32 (6): 486–91. doi:10.5414/NP300634. PMID 23863345.
  46. ^ 1 2 Shahar E, Andraus J, Savitzki D, Pilar G, Zelnik N (בנובמבר 2002). "Outcome of severe encephalomyelitis in children: effect of high-dose methylprednisolone and immunoglobulins". Journal of Child Neurology. 17 (11): 810–14. doi:10.1177/08830738020170111001. PMID 12585719. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ Ravaglia S, Piccolo G, Ceroni M, Franciotta D, Pichiecchio A, Bastianello S, et al. (בנובמבר 2007). "Severe steroid-resistant post-infectious encephalomyelitis: general features and effects of IVIg". Journal of Neurology. 254 (11): 1518–23. doi:10.1007/s00415-007-0561-4. PMID 17965959. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ Lin CH, Jeng JS, Hsieh ST, Yip PK, Wu RM (בפברואר 2007). "Acute disseminated encephalomyelitis: a follow-up study in Taiwan". Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry. 78 (2): 162–67. doi:10.1136/jnnp.2005.084194. PMC 2077670. PMID 17028121. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דלקת_מוח_מפושטת_חריפה&oldid=38318566"