הונאת פונזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום משטרתי של צ'ארלס פונזי משנת 1920

הונאת פּוֹנזי (באנגלית: Ponzi Scheme) היא סוג של הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאה זו נקראה על שם צ'ארלס פונזי, איטלקי שהיגר לארצות הברית, שהיה הראשון שהרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים.

ההונאה מתבצעת בעיקר דרך הדואר וכיום גם דרך רשת האינטרנט.

הונאות פונזי ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת סטביסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1933 התגלתה בצרפת הונאת פונזי גדולה (מאתיים מיליון פרנקים צרפתים) שנודעה בשם פרשת סטביסקי. היא גרמה למשבר כלכלי ופוליטי בשנת 1934 שאיים על יציבות הרפובליקה הצרפתית השלישית.

פרשת מיידוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברנרד מיידוף

הונאת פונזי בעלת ההיקף הגדול ביותר אי־פעם נחשפה בדצמבר 2008, עם מעצרו של ברנרד מיידוף, לשעבר יו"ר נאסד"ק. לאחר שלושה חודשי מעצר, הודה מיידוף בביצוע הונאת הפונזי בתחום ההשקעות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר ובמשפט שנערך נגזר עליו עונש מאסר של מאה וחמישים שנה. סכום ההפסדים המוערך "על הנייר" של קורבנות הונאת מיידוף עומד על סך של 64.8 מיליארד דולר וההפסדים הממשיים מוערכים בכ-18 מיליארד דולר. רשימת קורבנותיו כוללת בנוסף לאלפי משקיעים פרטיים גם רבים מבני משפחתו המורחבת, קרנות גידור, ארגוני סעד, קרנות למתן מלגות ללימודים אקדמיים ועוד. להונאת מיידוף קיימות השלכות גם על מוסדות ציבור רבים בישראל (בתי חולים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד)‏[1].

פרשת סטנפורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונאת פונזי אחרת, נחשפה ב-2009 ביוסטון, טקסס. המיליארדר סיר אלן סטנפורד, ניהל הונאת פונזי בהיקף של קרוב ל-8 מיליארד דולר. מובילי ויוזמי ההונאה והאשמים העיקריים לפי הרשות האמריקאית לניירות ערך היו אלן סטנפורד וג'יימס מ. דייויס. ההונאה בוצעה בפועל על ידי כמאה חברות בבעלות סטנפורד, כולל stanford international bank ltd. לורה פנדרג'סט-הולט, סמנכ"לית השקעות בקבוצת סטנפורד הייתה אישיות מרכזית בתוכנית ההונאה, הן בביצוע פעולות ישירות והן בהכשרת עובדי הקבוצה לביצוע פעולות ההונאה. הבנק בבעלותו של סטנפורד החזיק כשמונה מיליארד דולרים ב"חשבונות פיקדון" כוזבים. חשבונות אלה הבטיחו שיעור תשואה גבוה מהשקעות באפיקים סולידיים בבנקים שונים. הבנק טען כי מדיניות ההשקעה המיוחדת שלו הצליחה להשיג שיעורי תשואה דו ספרתיים ב-15 השנים האחרונות, כולל תשואה שלילית של 1.3% בלבד במשבר הכלכלי של 2008, כשמדדים כמו הדאו ג'ונס וה-S&P 500 איבדו כארבעים אחוזים. למעשה, הכסף ברובו לא הושקע אלא זרם לכיסו הפרטי של המיליארדר הטקסני. היו סכומים שהושקעו באפיקים מסוכנים, כמו נדל"ן במרכז אמריקה (אנטיגואה), בניגוד להצהרות הבנק כי הוא משקיע רק באפיקים בטוחים ונזילים (תיק ני"ע גלובאלי, כהגדרתו). הרשות האמריקאית לני"ע האשימה את סטנפורד בעבירות פדרליות שונות. משפטו החל בספטמבר 2011, במרץ 2012 הוא הורשע בביצוע ההונאה וב-14 ביוני 2012 נגזר עליו עונש של 110 שנות מאסר‏[2].

פרשת רקס וונצ'רס גרופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2012 הודיעה הרשות לניירות ערך בארצות הברית על חשיפת הונאת פונזי בהיקף מוערך של כ-600 מיליון דולר, שלטענתה היא אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות שנתגלו. ההונאה בוצעה על ידי חברת "רקס וונצ'רס גרופ" באמצעות אתרי אינטרנט של "זיק-ריוורדס" ו"זיקלר" ששימשו למכירות פומביות. מעריכים כי עשרות או מאות אלפי בני אדם נפגעו מהונאה זו ובהם כ-20,000 ישראלים. שיטת הפעולה הייתה גבייה של אלפי דולרים בתור דמי חבר לאתר שצפוי להניב לחבריו הכנסות קבועות. נכסי החברה המוערכים בסכום של כ-225 מיליון דולר, הוקפאו בצו שיפוטי‏[3].

פרשת ערן מזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן מזרחי, יועץ השקעות מסביון, הורשע באפריל 2013 בהונאת לקוחותיו בסכום של עשרות מיליוני שקלים, וביולי אותה שנה נגזרו עליו 12 שנות מאסר וקנסות כבדים. מזרחי קיבל בין 2007 ועד מעצרו במאי 2012 סכום של 57 מיליון ש"ח מ-101 משקיעים תוך שהוא משתמש בכספי המשקיעים להצגת מצג שווא של רווחים ולהנאתו האישית.‏[4]

דוגמה להונאת פונזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזם ההונאה מפרסם מודעה על השקעה בעלת החזר גבוה בפרק זמן קצר, לדוגמה, רווח של 25% בפרק זמן של 30 יום. כדי לגרום למשקיעים להפקיד את כספם בידיו הוא טוען שמדובר בהשקעות שונות, כגון במטבע חוץ, בקרנות גידור, בהשקעות חוץ או בהשקעות אחרות המוכרות כחוקיות. בפועל, כספים שמתקבלים ממשקיע אחד משמשים כדי לשלם את הבטחת ההחזר של משקיעים קודמים ולמעשה לא מתבצעת השקעה כלשהי באפיקי ההשקעה שהובטחו מלכתחילה ושמהם צפוי היה לנבוע הרווח שהובטח למשקיעים.

מספר מקרים עשויים להוביל לסיום ההונאה, לדוגמה:

  • יוזם ההונאה נוטל את כספי המשקיעים, בורח ונעלם.
  • ההונאה הופכת לגדולה מדי, ויוזם ההונאה מתקשה להחזיר את כספי המשקיעים הוותיקים כשמצטמצמת כמות הכסף המגיעה ממשקיעים חדשים.
  • מספר רב של משקיעים דורשים את כספם בו-זמנית (למשל בעתות משבר כלכלי) ואז ליוזם ההונאה אין יכולת להחזיר את הכסף.
  • רשויות החוק עוצרות את יוזם ההונאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]