הונאת פונזי
הונאת פונזי (באנגלית: Ponzi Scheme) היא סוג של הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאה זו נקראה על שם צ'ארלס פונזי, איטלקי שהיגר לארצות הברית, שהיה הראשון שהרוויח באמצעותה סכומי כסף גדולים.
ההונאה מתבצעת בעיקר דרך הדואר וכיום גם דרך רשת האינטרנט.
[עריכה] הונאות פונזי ידועות
בסוף 1933 התגלתה בצרפת הונאת פונזי גדולה (מאתיים מיליון פרנקים צרפתים), פרשת סטביסקי, שגרמה למשבר כלכלי ופוליטי בשנת 1934.
הונאת פונזי בעלת ההיקף הגדול ביותר מעולם נחשפה בדצמבר 2008, כאשר ברנרד מיידוף, לשעבר יו"ר נאסד"ק, הודה בהונאה כזו בתחום ייעוץ ההשקעות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. הונאת פונזי נוספת, נחשפה ב-2009 ביוסטון, טקסס. המיליארדר הראוותן סיר אלן סטנפורד, ניהל הונאת פונזי בהיקף של קרוב ל-8 מיליארד דולר. מובילי ויוזמי ההונאה, והאשמים העיקריים לפי הרשות לני"ע האמריקאית היו אלן סטנפורד, ג'יימס מ. דייויס והוצאה לפועל על ידי קרוב למאה חברות בבעלות סטנפורד, כולל stanford international bank ltd.לורה פנדרג'סט- הולט, סמנכ"לית השקעות בקבוצת סטנפורד הייתה הכרחית לביצוע ההונאה, בין אם בפעולות ישירות ובין אם בהכשרה של עובדי הקבוצה לדרכי ההונאה עצמה. הבנק בבעלותו של סטנפורד החזיק כשמונה מיליארד דולרים ב"חשבונות פיקדון" כוזבים. חשבונות אלה הבטיחו שיעור תשואה גבוה מהשקעות באפיקים סולידיים בבנקים שונים. הבנק טען כי מדיניות ההשקעה המיוחדת שלו הצליח להשיג לו שיעור תשואה דו ספרתיים ב-15 שנים האחרונות כולל תשואה שלילית של 1.3.% בלבד במשבר של 2008 כשמדדים כמו הדאו ג'ונס והאס. פי 500 איבדו כארבעים אחוזים. למעשה, הכסף ברובו לא הושקע אלא זרם לכיסו הפרטי של המיליארדר הטקסני. היו סכומים שהושקעו באפיקים מסוכנים, כמו נדל"ן במרכז אמריקה (אנטיגואה) בניגוד להצהרות הבנק כי הוא משקיע רק באפיקים בטוחים ונזילים (תיק ני"ע גלובאלי, כהגדרתו) הרשות האמריקאית לני"ע, האשימה את סטנפורד במגוון עבירות פדרליות שונות. משפטו צפוי להתחיל בספטמבר, 2011.
[עריכה] דוגמה להונאת פונזי
יוזם ההונאה מפרסם מודעה על השקעה בעלת החזר גבוה בפרק זמן קצר, לדוגמה, רווח של 25% בפרק זמן של 30 יום. כדי לגרום למשקיעים להפקיד את כספם בידיו הוא טוען שמדובר בהשקעות שונות, כגון במטבע חוץ, בקרנות גידור, בהשקעות חוץ או בהשקעות אחרות המוכרות כחוקיות. בפועל, כספים שמתקבלים ממשקיע אחד משמשים כדי לשלם את הבטחת ההחזר של משקיעים קודמים, ולמעשה לא מתבצעת השקעה כלשהי באפיקי ההשקעה שהובטחו מלכתחילה ושמהם צפוי היה לנבוע הרווח שהובטח למשקיעים.
מספר מקרים עשויים להוביל לסיום ההונאה, לדוגמה:
- יוזם ההונאה נוטל את כספי המשקיעים, בורח ונעלם.
- ההונאה הופכת לגדולה מדי, ויוזם ההונאה מתקשה להחזיר את כספי המשקיעים הוותיקים כשמצטמצמת כמות הכסף המגיעה ממשקיעים חדשים.
- כמות גדולה של משקיעים דורשים את כספם בו-זמנית (למשל בעתות משבר כלכלי) ואז ליוזם ההונאה אין יכולת להחזיר את הכסף.
- רשויות החוק עוצרות את יוזם ההונאה.
