המוח האמצעי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוח האמצעי או המוח התיכון (TA: Mesencephalon) הוא חלק של המוח הממוקם בחלקו העליון של גזע המוח. המוח האמצעי כולל בתוכו את הטקטום, הטגמנטום, הרגליות של המוח הגדול ועוד מספר גרעינים ואלומות עצב. בקצהו התחתון, המוח האמצעי מחובר לפונס, ובקצהו העליון לדיאנצפלון (תלמוס, היפותלמוס ועוד).
במהלך ההתפתחות העוברית, המוח האמצעי נוצר מהבועית האמצעית מבין השלוש שיוצאות מתוך צינור העצבים ליצור את המוח. במוח מפותח לגמרי, המוח האמצעי הוא הכי פחות ממוין מבין שלוש הבועיות.
מבחינה אבולוציונית, המוח האמצעי נחשב לחלק קדום במוח המשותף לרוב החוליתנים (ארכיפאליום).
[עריכה] חלקי המוח האמצעי
- טקטום ("הגג")
-
- התליל העליון (Superior colliculus) - אזור זה ממלא תפקיד חשוב בשליטה על תנועות עיניים וכן על הזזת הראש בתגובה לגירויים.
- התליל התחתון (Inferior colliculus) - זוהי אחת מתחנות הביניים של מידע ממערכת השמיעה, לפני שהוא מגיע לתלמוס.
- טגמנטום ("הכיסוי") - מכיל מספר אזורים וגרעינים שונים, ביניהם:
-
- החומר השחור - מכיל תאי עצב שמפרישים דופמין וממלא תפקיד חשוב במסלולים מוטוריים של גרעיני הבסיס.
- חומר אפור מרכזי (Periaqueductal gray matter) - אזור בטגמנטום המקיף את תעלת המוח ויש בו מעגלים עצביים המופקדים על התנהגיות הקשורות במין ופעולות הגנתיות.
- הטגמנטום הגחוני - ריכוז נוסף של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.
- הגרעין האדום - ממלא תפקיד מסוים בקואורדינציה מוטורית.
- התצורה הרשתית, שנפרסת מהטגמנטום ועד לתחתית המוח המוארך.
