חיזוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

בפסיכולוגיה, חיזוק הוא גורם המגביר את הסיכוי להתרחשותה של התנהגות מסוימת של האורגניזם. חיזוקים יכולים להשפיע על בעלי חיים ואדם כאחד.

ענישה היא הפעולה ההפוכה לחיזוק ומטרתה היא לצמצם או להכחיד התנהגות מסוימת.

למידה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמידה מאפשרת להפיק תועלת מהניסיון באמצעות חזרה על תגובות שהניבו תוצאות חיוביות בעבר[1]. אחד השימושים הנפוצים לחיזוק הוא במסגרת התניה אופרנטית, שהיא מושג מרכזי בפסיכולוגיה הביהביוריסטית. שימוש בחיזוקים לצורך עיצוב התנהגות פותח לאור מחקריהם של פרדריק סקינר ואיוואן פבלוב[2].

כלכלת אסימונים היא שיטה המתבססת על חיזוקים ומשמשת לצורך חינוך וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

סוגי חיזוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סוגים של חיזוקים, אשר ניתן לחלק אותם על פי קריטריונים שונים. גירוי מסוים יכול להשתייך למספר קטגוריות.

חיזוק ראשוני ומשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיזוק ראשוני - כל גירוי שמקורו בפיזיולוגיה של הגוף, אשר מעניק לאורגניזם הנאה. לדוגמה: מזון, מים או שינה[2]. השפעתם המחזקת של גירויים אלו מתווכת על ידי מנגנון ההומואסטזיס. מנגנון זה הפועל למען ויסות ואיזון של המערכות הביולוגיות של הגוף. כתוצאה מכך צרכים ביולוגיים הנוצרים מחסכים פיזיולוגיים, כמו רעב וצמא, מניעים את האדם לבצע פעולות לביטול המצב הלא נעים באמצעות השלמת החסך‏[2].
  • חיזוק משני - גירויים נייטרליים במקורם, אשר כוחם המחזק נרכש באמצעות סמיכות בזמן ומקום לחיזוקים הראשוניים. באופן זה ניתן לגרום לדברים נייטרליים להפוך למחזקים משניים ולהניע את האדם להתנהג באופן הרצוי כתגובה אליהם‏[2].
    • כסף הוא דוגמה לחיזוק משני נפוץ המשמש את שוק העבודה לצורך חיזוק התנהגות רצויה של העובדים. הוא אינו מסוגל ליצור הנאה פיזית באופן ישיר, אלא רק באופן עקיף על ידי מסחר.
    • ציון הוא מחזק משני שבו נעשה שימוש בחינוך פורמלי.

חיזוק חיובי ושלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבחנה בין חיזוק חיובי ושלילי אינה עוסקת בהיבט הערכי של הגירוי, אלא באופן שבו הוא מוצג או מיושם. בשני המקרים הופעת החיזוק משפרת את תחושותיו של הפרט ומיועדת להגביר את ההתנהגות הרצויה.

  • חיזוק חיובי - הופעה או הגברה של גירוי נעים. לדוגמה: פרס, ממתק, מתן אפשרות לצפייה בטלוויזיה, תגמול כספי ועוד.
  • חיזוק שלילי - הסרה או הפחתה של גירוי בלתי נעים (אברסיבי). לדוגמה: פטור מתורנות שטיפת כלים, הפסקה של קול חזק מידי (למשל: מוזיקה צורמת או בכי רועש של תינוק), הפחתה ברמת הכאב ועוד.

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת החיזוק

להצגה של גירוי מחזק יש השפעה על מערכת העצבים. כאשר מתרחשים דברים טובים מנגנוני חיזוק במוח מופעלים ומשפעלים שינוי בחיבור הסינפטי[1]. שינוי זה מתאפשר הודות לפלסטיות של מערכת העצבים.

באופן כללי, מנגנוני החיזוק יכולים לערב אזורים מוחיים רבים‏[3].

למוליך העצבי דופמין יש תפקיד מרכזי במערכת החיזוק‏[1]. הוא מתפקד כמתווך בתהליך העברת אות החיזוק במוח‏[3]. הטגמנטום הגחוני הוא נקודת המוצא של שתי מערכות דופמינרדיות. המערכת המוזוקטרטיקלית mesocortical system, אשר מסתיימת בקליפת המוח הקדם-מצחית והמערכת המזולימבית, אשר מתסתימת בגרעין האקומבנס (NAC), באמיגדלה ובהיפוקמפוס[1]. לליבה של גרעין האקומבנס (NACc) יש תפקיד חיוני ביכולת של חיזוקים מותנים (CR - Conditioned Reinforcer) להשפיע על ההתנהגות[4].

הסטריאטום הוא חלק מגרעיני הבסיס והוא מעורב בהנחיית ההתנהגות על עבר השגת חיזוקים. הוא עושה זאת על ידי הנעה לבחירה וסידור של הפעולות באופן המכוון להשגת המטרה‏[5].

השפעות על יעילות המחזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתורו של גירוי היכול לשמש כמחזק אינה משימה פשוטה‏[1], משום שקיימות השפעות שונות על מידת יעילותו של כל מחזק עבור אורגניזם מסוים במצב מסוים.

השפעות תלויות בקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החיזוק אינה מגיבה באופן אוטומטי כאשר גירוי מסוים מוצג, משום שתגובתה משתנה בהתאם למצב שבו נמצא האורגניזם שנחשף לאותו הגירוי‏[1]. כתוצאה מכך אותו הגירוי יכול לשמש כמחזק במצבים מסוימים, אך לא לעורר כל השפעה במצבים אחרים. לדוגמה: הימצאותו של מזון יכולה לחזק את ההתנהגות של חיה רעבה, אך לא תשפיע על ההתנהגות של חיה שביעה‏[1].

השפעות התלויות במאפייני הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיות מסוימות יכולות להגיב לחיזוקים בצורה שונה. לדוגמה, אנשים בעלי הפרעת קשב מראים תגובה לא טיפוסית לחיזוק חיובי‏[3]. השינויים העקביים שנמצאו במנגנונים החיזוק של אנשים בעל הפרעת קשב, יכולים להיות מרכיב מרכזי של ההפרעה‏[3]. עם זאת, שינויים מסוג זה אינם ייחודיים להפרעת קשב והם לא תמיד מופיעים בעקבותיה‏[3].

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה המדעית משמשת לחקר תופעות, צבירת ידע חדש, או תיקון ושילוב של ידע קודם. השערה היא הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק. תהליך בדיקת השערות נועד לבחון את התוקף שלהן ושל התאוריה שמתבססת עליהן. בהקשר זה כל הוכחה המצביעה על נכונותה של השערה מהווה חיזוק לנכונותה.

ניתן לראות בתהליך ההתגבשות של תאוריה כחיזוק של העמדות המדענים בנושא המחקר שלהם.

מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידת חיזוקאנגלית: Reinforcement Learning), היא שיטת למידה חישובית (למידת מכונה) בתחום מדעי המחשב, המושפעת מהביהביוריזם, ומבוססת על ביצוע פעולות מגובשות אשר נסמכות על חיזוקים חיוביים או שליליים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.‏
  4. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  5. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.