גרעין האקומבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרעין האקומבנס מסומן באדום, זהו החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני

גרעין האקומבנס (NAc) הוא אזור במוח הממוקם בסטריאטום, הוא החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני (ventral striatum)‏[1] ואחד מגרעיני הבסיס של המוח הגדול.

מבחינה פונקציונלית, גרעין זה הוא חלק מהמערכת המזולימבית[2] ומהמערכת הלימבית.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקישורים העצביים לגרעין האקומבנס (AMY = amygdala; HC = hippocampus; PFC = prefrontal cortex; NAc = nucleus accumbens; VTA = ventral tegmental area).
גרעין האקומבנס מסומן באדום - הוא מקושר לאזורים האחראיים על עיבוד רגשי ותיאום התנועה
גרעין האקומבנס הוא חלק מהמערכת הדופמינרגית

גרעין האקומבנס מקבל מידע ממבנים לימביים החיוניים לעיבוד רגשי וכן ממבנים האחראיים על קואורדינציה של התנועה‏[1]. הוא מקושר לטגמנטום הגחוני כחלק מהמערכת המזולימבית mesolimbic system של המוליך העצבי דופמין[2].

גרעין האקומבנס מעורב במנגנוני חיזוק וקשב[3]. אותות דופמינרגיים הנשלחים אל גרעין האקומבנס מסמנים נוכחות או אפשרות של גמול‏[2]. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים להנעה (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז העונג" של המוח. גרעין האקומבנס שולח מידע אל קליפת המוח הקדם-מצחית כדי לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות[4] וממלא תפקיד מרכזי במערכת החיזוק במוח‏[5].

לגרעין האקומבנס יש חשיבות רבה לתהליכי הוויסות של התנהגויות המכוונות לקבלת גמול‏[6]. הוא חיוני ליצירת אינטגרציה של מידע מוטיבציוני לצורך ויסות ההתנהגות[1]. עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת בעקבות ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים‏[4]. על ידי כך הוא מעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה‏[4].

בנוסף, לגרעין האקומבנס יש תפקיד מרכזי בוויסות של אימפולסיביות[1].

אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות לסמים, וידוע כי סמים ממכרים גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין האקומבנס מורכב משני חלקים עיקריים:

  • ליבה (The NAC core (NACc - לליבה של גרעין האקומבנס יש תפקיד חיוני ביכולת של חיזוקים מותנים (CR - Conditioned Reinforcer) להשפיע על ההתנהגות[5].
  • קליפה The NAC shell -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרעין האקומבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION׳DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
  3. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  5. ^ 5.0 5.1 Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  6. ^ Catharine A. Winstanley , Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395


Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.