גרעין האקומבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרעין האקומבנס מסומן באדום, זהו החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני

גרעין האקומבנס (NAc) הוא אזור במוח הממוקם בסטריאטום, הוא החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני (ventral striatum)‏[1] ואחד מגרעיני הבסיס של המוח הגדול.

מבחינה פונקציונלית, גרעין זה הוא חלק מהמערכת המזולימבית[2] ומהמערכת הלימבית.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקישורים העצביים לגרעין האקומבנס (AMY = amygdala; HC = hippocampus; PFC = prefrontal cortex; NAc = nucleus accumbens; VTA = ventral tegmental area).
גרעין האקומבנס הוא חלק מהמערכת הדופמינרגית

גרעין האקומבנס מקבל מידע ממבנים לימביים החיוניים לעיבוד רגשי וכן ממבנים האחראיים על קואורדינציה של התנועה‏[1]. הוא מקושר לטגמנטום הגחוני כחלק מהמערכת המזולימבית mesolimbic system של המוליך העצבי דופמין[2].

גרעין האקומבנס מעורב במנגנוני חיזוק וקשב[3]. אותות דופמינרגיים הנשלחים אל גרעין האקומבנס מסמנים נוכחות או אפשרות של גמול‏[2]. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים להנעה (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז העונג" של המוח. גרעין האקומבנס שולח מידע אל קליפת המוח הקדם-מצחית כדי לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות[4] וממלא תפקיד מרכזי במערכת החיזוק במוח‏[5].

לגרעין האקומבנס יש חשיבות רבה לתהליכי הוויסות של התנהגויות המכוונות לקבלת גמול‏[6]. הוא חיוני ליצירת אינטגרציה של מידע מוטיבציוני לצורך ויסות ההתנהגות[1]. עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת בעקבות ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים‏[4]. על ידי כך הוא מעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה‏[4].

בנוסף, לגרעין האקומבנס יש תפקיד מרכזי בוויסות של אימפולסיביות[1].

אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות לסמים, וידוע כי סמים ממכרים גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין האקומבנס מורכב משני חלקים עיקריים:

  • ליבה (The NAC core (NACc - לליבה של גרעין האקומבנס יש תפקיד חיוני ביכולת של חיזוקים מותנים (CR - Conditioned Reinforcer) להשפיע על ההתנהגות[5].
  • קליפה The NAC shell -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרעין האקומבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION׳DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
  3. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  5. ^ 5.0 5.1 Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  6. ^ Catharine A. Winstanley , Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395


Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.