המונומנט הלאומי שכבות הלבה

המונומנט הלאומי שכבות הלבה
Lava Beds National Monument
צינור לבה שהתמוטט יוצר כניסה למערה
צינור לבה שהתמוטט יוצר כניסה למערה
צינור לבה שהתמוטט יוצר כניסה למערה
מידע כללי
תאריך הקמה 21 בנובמבר 1925
מבקרים בשנה 135,286 (נכון ל־2017)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 188.96 קמ"ר
מיקום
מדינה קליפורניה בארצות הברית
מיקום מחוז סיסקיו, מחוז מודק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°42′51″N 121°30′35″W / 41.714271°N 121.509679°W / 41.714271; -121.509679
https://www.nps.gov/labe/index.htm
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המונומנט הלאומי שכבות הלבהאנגלית: Lava Beds National Monument) הוא אתר טבע מוגן מהסוג מונומנט לאומי[א] של ארצות הברית במחוזות סיסקיו ומודק של קליפורניה. המונומנט שוכן על המדרון הצפון-מזרחי של הר הגעש מדיסין לייק (אנ'), והוא כולל את השטח הגדול ביותר המכוסה על ידי הר געש ברכס קסקייד.

האזור במונומנט הלאומי שכבות הלבה ובסביבתו נמצא בצומת הפרובינציות הפיזיוגרפיות (אנ') של סיירה-קלאמת, קסקייד והאגן הגדול. המונומנט הוקם כמונומנט לאומי ב-21 בנובמבר 1925 והוא משתרע על 188.96 קילומטרים רבועים.

המונומנט הלאומי שכבות הלבה כולל צינורות לבה רבים, כאשר ל-27 מתוכם יש כניסות מסומנות ושבילים מפותחים לגישה לציבור ולמחקר. המונומנט כולל גם שבילים דרך הנוף המדברי של האגן הגדול הגבוה והשדות הגעשיים. בשנים 1872 ו-1873, היה האזור המקום שבו התקיימה מלחמת מודק (אנ'), בה הייתה מעורבת קבוצת לוחמים משבט מודק בראשות קינטפואש (אנ') (הידוע גם כקפטן ג'ק) כנגד צבא ארצות הברית. "המעוז של קפטן ג'ק (אנ')" הוא אזור במונומנט הקרוי על שמו.

תצורות גאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונומנט הלאומי שכבות הלבה משמעותי מבחינה גאולוגית בגלל המגוון הרחב של תצורות געשיות, כולל צינורות לבה, פומרולות, חרוטי אפר, מכתשי שקיעה, הורניטו (אנ'), מארים, קילוחי לבה ושדות געשיים.

התפרצויות געשיות בהר הגעש מדיסין לייק (אנ') יצרו נוף טרשי ובו פזורות הצורות הגעשיות הרבות הללו.

חרוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרוט האפר של שצ'ונצין ביוט

חרוטי אפר נוצרים כאשר מאגמה שרויה תחת לחץ גדול. היא משתחררת כמזרקה של לבה, ומועפת לאוויר מלוע מרכזי. הלבה מתקררת כשהיא נופלת, ויוצרת גושים שנערמים מסביב ללוע. כאשר הלחץ מוקל, זורמת שארית הלבה מבסיס החרוט. חרוטי אפר מתפרצים בדרך כלל פעם אחת בלבד.

חרוטי האפר של היפו ביוט (Hippo Butte), שלוש אחיות (Three Sisters), ג'וניפר ביוט (Juniper Butte) וקרסנט ביוט (Crescent Butte) כולם עתיקים יותר מקילוחי ממותה (Mammoth) ולוע מודק (Modoc Crater), בני יותר מ-30,000–40,000 שנים. איגל נסט ביוט (Eagle Nest Butte) וברפאו ביוט (Bearpaw Butte) הם בני 114,000 שנים. חרוט האפר שצ'ונצין ביוט והקילוח האנדזיטי מבסיסו נוצרו לפני כ-62,000 שנה. הקילוח שיצר את מערת ולנטיין (Valentine Cave) פרץ לפני 10,850 שנה. התפרצות שיצרה את הקסלס (The Castles) צעירה יותר מזרימת לוע הממותה. צעירות עוד יותר היו התפרצויות מארובת פלינר (Fleener Chimney), כמו קילוח דווילס הומסטד (Devil's Homestead), לפני 10,500 שנה, והלוע השחור (Black Crater) לפני 3,025 שנים. לפני כ-1,110 שנים, פלוס מינוס 60 שנה, קילוח קלהאן (Callahan) נוצר בהתפרצות מסינדר ביוט (Cinder Butte). אף על פי שסינדר ביוט נמצא ממש מחוץ לגבול המונומנט, קילוח קלהאן נמצא בשכבות הלבה והוא הקילוח הצעיר ביותר במונומנט.

חרוטי התזה (Spatter cones) בנויים מלבה עבה יותר. הלבה נזרקת מחוץ לפתח ובונה, שכבה אחר שכבה, ארובה המקיפה את הפתח. ארובת פלינר (Fleener Chimney) והלוע השחור (Black Crater) הם דוגמאות לחרוטי התזה.

קילוחי לבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית על הר הגעש מדיסין לייק מהמעוז של קפטן ג'ק

כתשעים אחוז מהלבה במונומנט הלאומי שכבות הלבה היא בזלתית. ישנם בעיקר שני סוגים של קילוחי לבה בזלתיים: "לבת מקלעות" (פַּהוֹיהוֹי, בהוואיית: Pāhoehoe – "דומה לחבל"), ולבת טרשים, אַאַ (בהוואיית: a'a'). הפַּהוֹיהוֹי חלקה, לעיתים קרובות דמוית חבל והיא הסוג הנפוץ ביותר של לבה בשכבות הלבה. לבת טרשים נוצרת כאשר פַּהוֹיהוֹי מתקררת ומאבדת חלק מהגזים שלה. האַאַ מחוספסת, חדה ומשוננת; דוגמה מצוינת היא קילוח הלבה של דווילס הומסטד (Devil's Homestead), שמקורה בארובת פלינר (Fleener Chimney). רוב שאר הלבה במונומנט הוא אנדזיטי. פומיס, סוג של לבה ריוליטית, נמצא גם הוא מכסה את המונומנט; הוא הומטר לפני כ-900 שנה במהלך התפרצות הר הזכוכית (Glass Mountain).

הקילוחים מלועות ממותה ומודק מהווים כשני שלישים מהלבה במונומנט. גילם של מעל 30 קילוחי לבה נפרדים הקיימים בשטח הפארק נע מ-2,000,000 שנים לפני זמננו עד ל-1,110 שנים לפני זמננו. חלק מקילוחי הלבה העיקריים בתוך המונומנט הלאומי שכבות הלבה כוללים את קילוח קלאהן, קילוח שצ'ונצ'ין, קילוח לוע ממותה, קילוח לוע מודק וקילוח הלבה של דווילס הומסטד.

שדות לבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילם בלאף (Gillem Bluff), מתלול העתקים, נוצר כשהאזור נמתח וגוש אדמה צנח לאורך העתק זה (ראו פרובינציית אגן ורכס). שכבת הטוף על גבי גילם בלאף היא בת 2,000,000 שנים, מה שמצביע על כך ששכבות הסלע שמתחתיה עתיקות עוד יותר. קילוח הלבה העתיק ביותר מהר הגעש מדיסין לייק בתוך המונומנט הוא הבזלת של הוביי פוינט (Hovey Point), ליד "המעוז של קפטן ג'ק (אנ')" שהיא בת 450,000 שנה. פטרוגליף פוינט (Petroglyph Point) נוצר לפני כ-275,000 שנה כשהתפרץ אפר דרך המים הרדודים של אגם טולי; פיצוצים עזים של אפר וקיטור יצרו שכבות על גבי שכבות של טוף.

סביר להניח שהקלדרה של הר הגעש מדיסין לייק נוצרה בשקיעה, שבמהלכה התפרצו בזלת ואנדזיט במורדות.[1]

צינורות לבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת קטקומבה מספר 1
נטיפי לבה על תקרת מערת מאשפוט

קילוחי לבה המתוארכים ללפני כ-30,000–40,000 שנה יצרו את רוב צינורות הלבה במונומנט. כשהלבה הבזלתית החמה זרמה במורד הגבעה, החלק העליון התקרר והתקרש, בודד את שאר הלבה ויצר צינורות לבה. נטיפי לבה על תקרת צינור לבה נוצרו כאשר מפלס הלבה בצינור ירד והלבה הצמיגה על התקרה טפטפה כשהתקררה.

אבן טפטוף (Dripstone) נוצרה כאשר לבה ניתזה על הקירות הפנימיים של הצינורות. שטיפת מינרלים מחצץ פומיס, קרקעות והסלע מעל מספקת שקיעה של ספלאותמים משניים בצינורות הלבה.

במונומנט הלאומי שכבות הלבה יש את הריכוז הגדול ביותר של צינורות לבה באמריקה הצפונית. באחת מהן יש תאורה חשמלית; האחרות מוארות על ידי צוהר במקומות שהתקרה התמוטטה או מחייבות פנסים, הזמינים להשאלה.

פעילות מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה של רעידות אדמה קטנות בסוף 1988 יוחסה לשקיעה בקלדרה של הר הגעש. סדקי קרקע בכיוון צפון-צפון-מזרח, כמו גם סדרות לועות בכיוון צפון-צפון-מזרח מראות את הקשר בין טקטוניקת הלוחות לגעשיות. סדק קרקע בולט אחד, הסדק הגדול (Big Crack), משתרע לאורך הגבול הצפון-מזרחי של המונומנט.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסביבה המדברית הגבוהה והצחיחה למחצה של המונומנט הלאומי שכבות הלבה זוכה לממוצע שנתי של 376 מילימטרים של משקעים, כולל 110 סנטימטרים של שלג. האקלים מאופיין בקיץ חמים ויבש וחורף קר ומושלג. ישנם 21 ימים עם טמפרטורה ממוצעת מעל ל-32 מעלות צלזיוס בשנה, ו-10 ימים שבהם הטמפרטורה הגבוהה ביותר היא מתחת לנקודת הקיפאון. התקופה הממוצעת לטמפרטורות מתחת לנקודת הקיפאון היא 23 בספטמבר עד 7 ביוני.


אקלים בהמונומנט הלאומי שכבות הלבה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 5.5 7.7 10.5 13.9 18.7 23.9 29.3 29.3 24.9 18.1 9.2 4.8 16.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -5.1 -4.1 -2.3 -0.2 3.3 6.8 10.6 10.2 6.7 2.2 -2.6 -5.4 1.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 44 47 48 28 31 23 15 12 13 26 42 44 373
מקור: מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי[2]

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mentzelia laevicaulis

מערכות צינורות הלבה שקרסו ומחשופי הלבה תומכים במגוון רב של צמחים, ממגוון מרשים של חזזיות וטחבי עלים ועד לצמחים כמו Chamaebatiaria millefolium (אנ'), (באנגלית desert sweet), מרווה מדברית (אנ') הסגולה והארומטית (Salvia dorrii carnosa) ו-Mentzelia laevicaulis (אנ') (באנגלית yellow blazing star). מגוון מרשים של מיני שרכים מצוי בכניסות למערות כולל Dryopteris expansa (אנ') (באנגלית spreading wood fern) ושרך החרב המערבי (אנ'). מינים אלה נמצאים רחוק מחוץ לתחום התפוצה הרגיל שלהם, שהוא 145–201 ק"מ מערבה על קו החוף הצפוני של קליפורניה.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התנאים הקשים של אקלים צחיח למחצה, חיות הבר המקומיות הסתגלו לאילוצים הסביבתיים הקיימים באזור. אין משאבי מים על פני השטח במונומנט הלאומי שכבות הלבה. חלק מבעלי החיים משיגים מים ממערות, בעוד שאחרים עפים כעשרים ק"מ צפונה לאגם טולי. מיני בעלי חיים הרשומים כפגיעים במונומנט כוללים את נץ קופר (Accipiter cooperii), מיני העטלפים Myotis thysanodes (אנ')‏, Myotis evotis (אנ')‏, Myotis Volans (אנ'), עטלף פאליד (Antrozous pallidus)‏, Lasionycteris noctivigans (אנ')‏, Corynorhinus townsendii (אנ')‏, Myotis ciliolabrum (אנ'), וגירית אמריקאית (Taxidea taxus).

בשל מחסור במים עיליים, נוכחות הדו-חיים במונומנט מוגבלת. המין הנפוץ ביותר שנמצא במונומנט הוא מין הצפרדע Pseudacris regilla (אנ'). מין זה נמצא גם בפתחי המערות העשירים מבחינה ביולוגית במונומנט. מיני זוחלים שנמצאו במונומנט כוללים את הלטאות Sceloporus graciosus (אנ')‏, Sceloporus occidentalis (אנ'), וחומט מערבי (אנ') (Eumeces skiltonianus skiltonianus) ואת הנחשים Charina bottae (אנ'), נחש גופר (Pituophis melanoleucus)‏, Hypsiglena torquate (אנ'), ועכסן הערבות (Crotalus viridis).

אייל פרדי שחור-זנב במונומנט

מיני חיות מפתח על פי בית גידול:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונומנט הלאומי שכבות הלבה כולל את האתר הארכאולוגי פטרוגליף פוינט (אנ'), אחד המשטחים הגדולים ביותר של אמנות הסלע של עמים ילידים בארצות הברית. האזור היה מיושב באופן היסטורי על ידי בני מודק. הנפה הארכאולוגית של המונומנט הלאומי שכבות הלבה נוספה למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים במרץ 1991.[3]

מלחמת מודק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעוז של קפטו ג'ק

במהלך מלחמת מודק (אנ') של 1872–1873, לוחמי חבורת לוחמים משבט מודק בראשות קינטפואש (המכונה קפטן ג'ק) השתמשו בשכבות הלבה כמעוז הגנה כדי להתנגד להילכד ולחזור לשמורת קלאמת באורגון, אליה הועברו מאדמתם המקורית, כיוון שאירופאים אמריקאים חמדו את אדמותיהם. חבורת הלוחמים מצאה מקלט במבצר לבה טבעי שנקרא מאוחר יותר המעוז של קפטן ג'ק (אנ'). מבסיס הגנתי זה, קבוצה של 53 לוחמים ומשפחותיהם בלמה את כוחות צבא ארצות הברית, בהיקף של פי עשרה מאוכלוסיית המודק, למשך חמישה חודשים, וגרמה לצבא האמריקאי הרוגים רבים.

באפריל 1873, תוך כדי שיחות שלום בין המודק לנציגי ממשלת ארצות הברית רצח קפטן ג'ק את הגנרל אדוארד קנבי (אנ') בעוד שמקורביו רצחו את הכומר אלעזר סמית ופצעו שני משתפים נוספים בשיחות השלום. קנבי היה ההרוג היחיד במלחמות האינדיאנים בדרגת גנרל בזמן מותו. בני המודק חשבו בטעות שהאמריקאים יעזבו אם מנהיגיהם יהרגו. במקום זאת הובאו תגבורת של הצבא ובני המודק נאלצו בסופו של דבר להיכנע. קינטפואש ומקורביו הורשעו בפשעי מלחמה בגין הרציחות, והוצאו להורג בתלייה בפורט קלמאת (אנ').

אזור הטבע הבראשיתי שכבות הלבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לוויין שנצבעה של הפארק והסביבה (לחצו על התמונה להגדלה)

אזור הטבע הבראשיתי שכבות הלבה (Lava Beds National Wilderness) הוא אזור טבע בראשיתי בשטח של 115.2 קילומטרים רבועים בתוך המונומנט הלאומי שכבות הלבה. הוא הוכרז על ידי הקונגרס של ארצות הברית ב-13 באוקטובר 1972, כשאושר חוק ציבורי 92–493. אזור הטבע הבראשיתי מגן על יותר ממחצית המונומנט הלאומי בשתי יחידות נפרדות, מזרחית ומערבית. היחידה המזרחית, הגדולה יותר, מכילה את קילוח הלבה הנרחב של שונצ'ין בצד המזרחי של המונומנט. היחידה המערבית מכסה את שטח המונומנט בתוך אזור המעבר של הקצה הדרומי של רכס הקסקייד והמערכות האקולוגיות הצחיחות של רמת מודק (אנ').

סוגי הקרקע השונים יוצרים מגוון של חברות צומח באזור הטבע הבראשיתי, ומהווים בתי גידול שונים למגוון רחב של חיות בר. זאבי הערבות והשועלים הרבים, כמו גם עופות דורסים, ניזונים ממכרסמים כמו ארנבת וירבוען. הירבוען מותאם במיוחד לסביבות נטולות מים מכיוון שאינו צריך לשתות. הוא משיג מים כתוצר לוואי של חמצון של חומרים מזינים בזרעים שהוא אוכל.

עופות דורסים רבים נראים באזור הטבע הבראשיתי, עם 24 מיני נצים שזוהו. המונומנט ממוקם על נתיב התעופה הפסיפי (אנ'), והעיטם הלבן-ראש חורף בחלק הצפוני של אזור הטבע הבראשיתי.

שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית מנהל את אזור הטבע הבראשיתי שכבות הלבה ויש לו מספר הגבלות. מחנאות אסורה ליד כניסות למערות או שבילים. מדורות פתוחות עשויות להיות אסורות במזג אוויר חם ויבש מאוד.

שבילים בשכבות הלבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונומנט הלאומי שכבות הלבה כולל 13 מסלולי הליכה, כולם חוצים או נכנסים לשטחים הבלתי מיושבים. השבילים הפופולריים ביותר הם קצרים, אך מובילים למספר אתרים היסטוריים כמו גם למספר אזורים גאולוגיים בתוך המדבר של שכבות הלבה. השבילים הארוכים נמצאים ברובם באזורי הטבע הבראשיתי המיועדים לכך.

שבילים אלו קשורים בעיקר לאטרקציות בפארק, במיוחד לטבע הבראשיתי הגאולוגי של לבה, ולעיתים הם טיולי יום, ובמקרים רבים הם מסלולים על שבילים משופרים של קורות עץ הכוללים שלטי הסבר.

הרחבת המונומנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרחבה היחידה בעידן המודרני התרחשה בשנת 2011 כאשר המונומנט התרחב בכ-534 דונם. העברה מנהלית הביאה שתי חלקות קרקע אשר נוהלו בעבר על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית ולשכת ניהול הקרקעות של ארצות הברית לניהול של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. שתי חלקות אלו צמודות ליחידת פטרוגליף פוינט (Petroglyph Point Unit) של המונומנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אזור שטרם הוכרז פארק לאומי, הכרזה הדורשת אישור של הקונגרס, בעוד שעל מונומנט לאומי יכול להכריז נשיא ארצות הברית. אזור כזה מקבל פחות מימון, וההגנה עליו פחותה יותר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Decker, Robert; Decker, Barbara (2001). Volcanoes In America's National Parks. New York: WW Norton & Company Inc. p. 160. ISBN 962-217-677-1.
  2. ^ "NowData – NOAA Online Weather Data". National Oceanic and Atmospheric Administration.
  3. ^ "National Register Information System – (#75002182)". National Register of Historic Places
הר שסטה מהמעוז של קפטן ג'ק
הר שסטה מהמעוז של קפטן ג'ק