הצעקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בציור שצייר אדוורד מונק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו צעקה.
The Scream.jpg
הצעקה
אדוארד מונק, 1893
שמן, טמפרה ופסטל על קרטון
ממדים: 91x73.5 ס"מ
הגלריה הלאומית, אוסלו, נורבגיה

הצעקה (נורבגית: Skrik) הוא שמה של סדרת ציורים אקספרסיוניסטים והדפסים שנוצרה בין השנים 1893 עד 1910 על ידי האמן הנורבגי אדוורד מונק.‏[1]

הסדרה מציגה דמות אדם המצוירת בקווים מופשטים וניצבת על גשר עץ על רקע הפיורד של אוסלו, כפי שהוא נשקף מהגבעה של הפרבר אקברג שבאוסלו. העיניים החלולות והפה הפעור נחשבים בעיני רבים לזעקה אילמת כנגד החיים המודרניים. רבים רואים גם ביצירתו של מונק את אחד הסמלים החשובים של המאה ה-20 כציור המבטא את החרדה האקזיסטנציאליסטית.‏[2]

שמה של הסדרה, "הצעקה", הוא השם המקובל גם בכל שאר השפות (כגון אנגלית: "The Scream") אך שמו המקורי בנורבגית, "Skrik", פירושו גם "צווחה" ויש בו פן אונומטופאי המבטא את הבעת האוחז את הדמות.

הסדרה מושפעת בעיצובו מהדפסים יפניים, דבר הבא לידי ביטוי בהצרה הקיצונית של הגשר ובתיאור הנוף במעין גלים אקספרסיביים. הרקע הגלי משתקף גם בדמות הצועקת.

במוזיאון מונך נמצאות שתי גרסאות שאחת מהן מ1910. בגלריה הלאומית של נורבגיה נמצאת הגרסא הראשונה, זו המופיעה בתמונה משמאל, מ1893. פיטר אולסן, איש עסקים נורבגי, מחזיק בגרסא נוספת שצוירה בפסטל. מונק יצר גם הדפס אבן של התמונה.[3]

תוכן עניינים

[עריכה] מקורות השראה

מונק כתב, בקשר לתמונה:

"הלכתי לאורך שביל עם שני ידידים - השמש נטתה לשקוע - לפתע האדימו השמים כדם - עצרתי, כוחי תש, ונשענתי על הגדר - היה דם ולשונות אש מעל הפיורד הכחול-שחור ומעל העיר - ידידיי הוסיפו ללכת, ואני עמדתי שם רועד מחרדה - וחשתי צעקה אינסופית עוברת בטבע."

תיאור זה הביא כמה פרשנים לסברה כי הדמות בתמונה אינה זועקת אלא מגיבה בייאוש לזעקה העוברת בטבע.

ב-2003, קבעו כמה אסטרונומים כי השמים האדומים לא היו רק הבעת רגשות או דמיון של הצייר, אלא נבעו מהתפרצות הר-הגעש קרקטואה בשנת 1883, אשר גרמה לשקיעות מרהיבות באופן בלתי-רגיל ברחבי אירופה בחורף שלאחר מכן.‏[4]

ייתכן שהדמות המוזרה, חסרת-המין שבחזית התמונה קיבלה את השראתה ממומיה פרואנית שמונק עשוי היה לראותה בתערוכה העולמית של פריז (1889). המומיה הזו, אשר נמצאה כורעת בתנוחה עוברית וידיה לצד פניה, הציתה גם את דמיונו של ידידו של מונק, פול גוגן, ושימשה השראה לדמות המרכזית בציורו של גוגן "האומללות האנושית" ("בציר הענבים בארל") ולזקנה בציורו "מאין אנו באים? מה אנו? לאן פנינו?".

ייתכן שאת ההשראה לסדרה קיבל מונק מאחותו, שסבלה מהפרעה דו-קוטבית, והייתה מאושפזת בבית-החולים לחולי נפש למרגלות גבעת אקברג.

יש הטוענים שהתחושות שמעבירה "הצעקה" מזכירות את התחושות הנובעות מהפרעת דה-פרסונליזציה. מדובר בתחושות של אי-התאמה בין הסביבה החיצונית לבין הסביבה הפנימית של האדם.[5]

[עריכה] ההקשרים התרבותיים של היצירה

'הצעקה', זכתה לשיעתוקים רבים בתרבות של סוף המאה העשרים. היא שימשה כהשראה לסרטון אנימציה בערוץ MTV, כמסכה המופיעה בסדרת הסרטים 'צעקה', ועוד. היחס אליה איבד משהו מן האימה שהדימוי הביע בתחילתו.

'הצעקה' אף היוותה השראה לדמות Silence המופיעה לאורך העונה השישית של הסדרה "דוקטור הו".

[עריכה] גניבת הציור

ב 12 בפברואר 1994 נגנבה הגרסה הראשונה של "הצעקה" (1893) שהוצגה בגלריה הלאומית של אוסלו. הגנבים דרשו עבור השבתה מיליון דולר, אולם היא הושבה במאי 1994 במבצע עוקץ בלא שהכסף הועבר לגנבים.‏[1]

באוגוסט 2004 נגנבה אחת מגרסאות הציור ממוזיאון "מונק" באוסלו. חשוד במעשה שהיה קשור גם לרצח קצין משטרה באפריל 2004 נעצר והורשע ב2005. באוגוסט 2006 נמצאה התמונה והתברר שהיא ניזוקה באופן בלתי הפיך.‏[6] אחת ההשערות היא שהשודדים גנבו את התמונה כדי להסית את תשומת הלב הציבורית מרצח קצין המשטרה וכי כלל לא התעניינו בתמונה עצמה.‏[7]

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא