וֶטוֹבוֹ (בבולגרית: Ветово), היא עיירה ומועצה אזורית בצפון מרכז בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז רוסה וממוקמת 262 ק"מ מהבירה סופיה ו-40 ק"מ מבירת המחוז רוסה.
היסטוריה [עריכה]
בתקופת הברונזה המאוחרת, במהלך המאה ה-12 לפנה"ס התיישבו באזור שבטים תראקים. באזור גם נתגלו ממצאים ארכאולוגיים מהמאה ה-5 לפנה"ס, המעידים על התיישבות מאורגנת בעידן הממלכה התראקית. צפונית מזרחית לעיירה נשתמרו שרידי מצודה ביזאנטית. כ-5 קילומטרים מווטובו מצוי אתר המורשת העולמית כנסיות איבאנובו ובסביבת העיירה ממצאים נוספים מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) הוכלל האזור בשטח נסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במהלך מלחמת הבלקן השנייה הצטרפו בני מיעוטים רבים מהעיירה למיליציית מתנדבים בולגרית שלחמה בחזית הסרבית[1].
בעיירה תחנת רכבת אחת. וטובו ממוקמת בסמיכות לכביש המהיר רוסה – וארנה המקשר את העיירה גם לעיר ראזגרד. וטובו היא מרכז תעשייה זעירה בתחום מוצרי זכוכית, פורצלן וקדרות, המיוצאים לאוסטריה, איטליה וגרמניה.
דמוגרפיה [עריכה]
אוכלוסיית העיירה מצויה במגמת קיטון מתונה (ילודה לעומת תמותה) ובין 2004 ל-2009 ירד מספר התושבים ב-6.76%. אוכלוסיית וטובו מורכבת מאחוז גבוה של קבוצות מיעוטים ובכלל זה טורקים, צוענים וצאצאי הטטרים של קרים, זאת בנוסף לבולגרים המהווים כמחצית מכמותה.
הערות שוליים [עריכה]
