ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האמרי שאול
הרב שאול ידידיה אלעזר טאוב
לידה 20 באוקטובר 1886
כ"א בתשרי תרמ"ז
אוז'רוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 29 בנובמבר 1947 (בגיל 61)
ט"ז בכסלו תש"ח
תל אביב, ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים ראקוב (פולין), קארצ'ב, אוטבוצק, ניו יורק
מקום פעילות אוטווצק, ניו יורק, תל אביב
חיבוריו אמרי שאול, ישא ברכה
אב רבי ישראל טאוב
אדמו"ר מודז'יץ ה־2
24 בנובמבר 192029 בנובמבר 1947
(27 שנים)
→ אביו הרב ישראל טאוב

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ. ואחד המלחינים החסידיים המפורסמים ביותר, בזכות למעלה מ-1,500 הניגונים שהלחין. עסקן ציבורי ותומך נלהב ביישוב ארץ ישראל בפולין, מכונה גם על שם ספרו "האמרי שאול" או "הישא ברכה".

קורות חיים[עריכת קוד מקור]

נולד באוז'רוב שבפולין לרבי ישראל טאוב, מייסד חסידות מודז'יץ. כנער ניכרו בו כישוריו המוזיקליים. נשא בשנת תרס"א את קיילה נחמה בתו של רבי אברהם איגר בעל ה"שבט מיהודה" מלובלין, ממנה נולדו לו בן ובת.

אישיותו הכריזמטית של רבי שאול ידידיה הצעיר ריכזה סביבו חסידים צעירים, מה שגרם למתיחות בחצר לובלין, ונתפס כחתירה תחת כסא האדמו"ר. בעקבות זאת, התגרש רבי שאול ידידיה מאשתו בשנת תרס"ה (הילדים נותרו עם אמם שנישאה לרב ירמיה קאליש מאופלה). בעקבות הגירושין שררה מתיחות בין חצרות מודז'יץ ולובלין[1].

בזיווג שני נישא לחוה בת המקובל רבי שאול הכהן שווארץ, רבה של סטופניצה, ממנה נולדו לו שני בנים ושתי ובנות, נפטרה בשנת תרע"ח מטיפוס. בזיווג שלישי נישא לנחמה בת רבי אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה נכדו של רבי דוד מקשנוב, נפטרה מסרטן כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה. בזיווג רביעי נישא לברכה אסתר בת אחיו הגדול רב יחזקאל טאוב מאוז'רוב.

בשנת תרע"ז התמנה לרב בקהילת ראקוב, ובשנת תרפ"א, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמו"ר. כשנה לאחר מכן התמנה לרב בקארצ'ב, ובשנת תרפ"ט עבר לאוטבוצק הסמוכה לוורשה, שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

באוטבוצק הקים ישיבה בשם "תפארת ישראל" שבה למדו כ-100 תלמידים. לחצרו נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה, בין המבקרים רבות בבית מדרשו היו גם שלום אש והלל צייטלין[2] ורבי נתן שפיגלגלס היה מגיע בקביעות לימים הנוראים[3]. בשנים אלו הוציא לאור כמה חיבורים תורניים. היה חבר מועצת גדולי התורה העולמית בפולין, ותומך בפעולותיה של אגודת ישראל שם[דרוש מקור].

נודע כאוהב ארץ ישראל, נהג לדרוש רבות בשבחה של ארץ ישראל ועודד את שומעיו לעלות אליה ולהשתתף בבניינה. ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים, בשנים: תרפ"ה, תרצ"ה, תרצ"ח ותש"ז. בביקורו הראשון נועד עם הנציב העליון הרברט סמואל. בשנת 1939 בעקבות פרסום הספר הלבן פרסם "קול קורא" בעיתונות היהודית שבו גינה את ממשלת בריטניה וקרא ליהודים להתחזק ולפעול למען יישוב הארץ ולא "לשבת בחיבוק ידיים"[4].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לוילנה[5], וממנה הצליח להימלט לארצות הברית דרך יפן. בזמן שהותו בווילנה הלחין ניגונים ששיקפו את האסון האיום שהתרחש באותה תקופה לעם היהודי. בין השנים תש"א - תש"ז שהה בניו יורק והקים שם בית מדרש. בשנים אלו התפרסמו שבעה קונטרסים בשם "תפארת ישראל" ובהם מדברי תורתו ומניגוניו. בתקופה זו באו רבים לשהות בחצרו, מהצעירים הבולטים שהתקרבו אליו היו: הרב משה וולפסון, בן ציון שנקר ושלמה קרליבך.

בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תש"ז חלה לפתע ובשבת ט"ז בכסלו ה'תש"ח (כ"ט בנובמבר 1947) נפטר. הלווייתו התקיימה למחרת להר הזיתים בהשתתפות הרבנים הראשיים וגדולי הרבנים והאדמו"רים בארץ ישראל. מיד לאחר הלוויה הוחמר המצב הביטחוני בארץ ישראל עם פרוץ מלחמת העצמאות, הגישה להר הזיתים נמנעה ולאחר מכן האור נכבש על ידי הירדנים, והקמת המצבה התאפשרה רק כעבור כ-19 שנה לאחר מלחמת ששת הימים. בנו רבי שמואל אליהו טאוב (ה"אמרי אש") הוכתר כממלא מקומו, התגורר בתל אביב ובה הקים את בית מדרשו. כ-40 שנה לאחר מכן פתח גם נכדו רבי ישראל דוד טאוב בית מדרש בפלטבוש והוא מכונה האדמו"ר ממודז'יץ בארצות הברית.

ערך מורחב – ניגוני מודז'יץ

רבי שאול ידידיה הצטיין בהלחנה ובביצוע ניגוניו, ומכל רחבי פולין החסידית נהרו לשמוע את שירתו, הוא נהג להלחין שירים בכל עת מצוא, כמו לפני הימים הנוראים אשר לקראתם היה מלחין באופן קבוע כ-10 ניגונים ויותר. משערים כי הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הוא כתב חמישה ניגונים כה מורכבים עד שהתייחסו[דרושה הבהרה] אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בהפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". בן ציון שנקר, מגדולי מבצעי ניגוני מודז'יץ סיפר כי הצליח לבצע את הניגון ללא טעות רק פעם אחת.

לחצרו של רבי שאול ידידיה נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות, בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה. בין המבקרים רבות בבית מדרשו היו גם חוקר הנגינה החסידית מאיר שמעון גשורי, שלום אש, משה יוסטמאן והלל צייטלין[6] ואף מומחים גויים למוזיקה[7]. רבי שאול ידידיה ניחן בקול טנור עוצמתי, ונודע ביפי זמרתו, החסידים כינוהו גם "פסנתר חי". שירתו נחשבה לנפלאה, ורבים מכל רחבי פולין באו להאזין לו ולזמרתו[8] אופי שירתו התבטא בשירה מהירה ומקוטעת, לפי הסבריו "כי אינו רוצה ליהנות מהשירה בעולם הזה".

בימיו התפרסמו ניגוני מודז'יץ מחוץ לחצר החסידות, והתפשטו גם מחוץ לעולם הדתי, ומחוץ לפולין. בשנת תרפ"ב הודפסו שניים מלחניו בספר מוזיקה שהוציא לאור החזן אליהו הירשן בוורשה – פרסומת שגררה ביקורת מצד בני משפחת האדמו"רים וסופרים דתיים, על שימוש בלתי ראוי בניגונים דתיים קדושים[9]. בשנת תש"א, עם חורבן יהדות פולין, והגירתו של רבי שאול ידידיה לארצות הברית, החלו בחסידות מודז'יץ להדפיס באופן רשמי תווי נגינה לניגוני הרבי בקבצי "תפארת ישראל" שהוציאו לאור.

היה נשוי מספר פעמים, והיו לו ילדים מכל נשותיו.

מזיווג ראשון
  • האדמו"ר רבי שמואל אליהו ממודז'יץ
  • גולדה רויזא, אשת רבי חיים יוסף פינקלר (נרצח בשואה), בן רבי מאיר מנחם מרדושיץ.
מזיווג שני
  • רבי יהושע יחזקאל טאוב שהוציא לאור את ההגדה של פסח עם פירוש אדמור"י מודז'יץ, ובנו הוא האדמו"ר רבי ישראל דוד טאוב ממודז'יץ בארצות הברית.
  • חיים יצחק
  • מלכה, אשת הרב אברהם וישקובסקי, נרצחה בשואה עם בנה ישראל.
  • פייגא, אשת הרב יחיאל דנציגר, בנו של רבי אברהם חיים בנו של רבי שמואל צבי מאלכסנדר. נרצחה בשואה עם בעלה ושני ילדיה חוה שרה ושמואל צבי.
מזיווג שלישי
  • ציפורה, אשת אברהם שנקר
  • שרה, אשת אפרים רוזן
  • ישראל
  • דוד
מזיווג רביעי
  • צבי הירש
  • אמרי שאול - אמרות ותורות על פרשיות השבוע.
  • ישא ברכה - תורות על פרשיות השבוע והמועדים, ליקוטים וענייני נישואין.
  • תפארת ישראל - קובץ שיצא מפעם לפעם ובו דברי תורתו ותווים של יצירותיו.
  • ישא ברכה - פירוש להגדה של פסח תש"נ (הספר בקטלוג ULI).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

תבנית:פרופילי מוזיקאים

מחיבוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ, באתר הזמנה לפיוט.
  2. ^ מאיר שמעון גשורי, לחסידים מזמור, ירושלים תרצ"ו.
  3. ^ ישראל אידלמן, "אוטבוצק - בירת האדמו"רים", בתוך: ספר קהילה - אוטבוצק קרצ'ב, תל אביב תשכ"ח.
  4. ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ה', ניו יורק 1945, עמ' כב-כג
  5. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939.
  6. ^ מאיר שמעון גשורי, לחסידים מזמור, ירושלים תרצ"ו.
  7. ^ מאיר שמעון גשורי, נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה, ירושלים תשי"ב, עמ' 59, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ ראו למשל: יהושע אייבשיץ, כערער בערבה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 154–153, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  9. ^ מאיר שמעון גשורי, נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה, ירושלים תשי"ב, עמ' 140, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).



קטגוריה:אדמו"רי מודז'יץ קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקות החסידים קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:מלחינים יהודים פולנים קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל תבנית:ללא בוט ייבוא

קטגוריה:ילידי 1886

קטגוריה:ילידי 1886 קטגוריה:נפטרים ב-1947