זאבידוביצ'י
 | |
| רחוב בעיר (2011) | |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| ישות מדינית |
 הפדרציה של בוסניה והרצגובינה |
| קנטון |
 זניצה-דובוי |
| שפה רשמית | בוסנית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-19 |
| שטח | 4.13 קמ"ר |
| גובה | 252 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 9,217 (2013) |
| ‑ במטרופולין | 40,272 (2013) |
| ‑ צפיפות | 2,231.72 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 44°26′23″N 18°08′38″E / 44.43972°N 18.14389°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.zavidovici.ba | |
זָאבִידוֹבִיצִ'י (בבוסנית: Zavidovići) היא עיירה ורשות מקומית במרכז הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה נוסדה במהלך המאה ה-19. ב-1878 סיפחה האימפריה האוסטרו-הונגרית דה פקטו את אזור בוסניה והחלה בתיעוש האזור. בזאבידוביצ'י נפתחו בתי חרושת לייצור נייר ועיבוד עצים ובהמשך מפעלים לייצור רהיטים. ב-1887 חוברה העיירה לקו מסילות הברזל.[1]
ב-1908 סופח האזור דה יורה לשטחים האוסטרו-הונגריים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה זָאבִידוֹבִיצִ'י בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך, נמסר אזור בוסניה לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה. ב-1944 שוחררה זָאבִידוֹבִיצִ'י על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו ובהמשך נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה וכחלק ממנו פרצה מלחמת בוסניה ולאחריה נכללה העיירה בשטחי בוסניה והרצגובינה.[2]
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילה ספרדית קטנה נוסדה במקום בשלהי המאה ה-19. לאחר הסיפוח היגרו למקום גם משפחות אשכנזיות. הקהילה הייתה משותפת ונשאה אופי ספרדי. ב-1910 התגוררו בזאבידוביצ'י 137 יהודים. בראש הקהילה עמד יוסף חביליו ובניה היו בעיקר סוחרים, רובם זעירים. ב-1911 הוקם בית הכנסת הקהילתי.[3] לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה במקום פעילות ציונית ונפתח סניף התנועה הציונית. ב-1930 מנתה הקהילה 200 נפשות שהיוו כ-2 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בזאבידוביצ'י 117 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון שלטון האוסטאשה, הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה גורשו למחנה ההשמדה יאסנובאץ ואיש לא ניצל.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של זאבידוביצ'י
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בזאבידוביצ'י, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 152.
- ^ תקציר ההיסטוריה של זאבידוביצ'י, באתר הרשות המקומית זאבידוביצ'י (בבוסנית).
- ^ בית הכנסת בזאבידוביצ'י, באתר המרכז לאמנות יהודית.
בקרת זהויות  |
|
|---|