זליג סוסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר זליג סוסקין בתחילת המאה ה-20

ד"ר זליג אויגן סוּסקין (25 במרץ 1873, קרים26 בפברואר 1959, תל אביב) היה מראשוני התנועה הציונית ואגרונום שפעל כאיש מקצוע בפיתוח ההתיישבות החקלאית. מוכר כאחד ממייסדי נהריה.

סוסקין נולד ליחזקאל ורחל בכפר צ'ורבש בחצי האי קרים שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). עם סיום בית הספר התיכון למד במכון החקלאי הגבוה בברלין והוסמך שם כאגרונום. הוא המשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת רוסטוק וסיים שם את הדוקטורט שלו בפילוסופיה. במהלך לימודיו היה חבר אגודת הסטודנטים הציונים שייסדו שמריהו לוין וליאו מוצקין. טרם עלייתו ארצה נמנה עם מייסדי "המרכז הציוני" ברוסיה ומייסדי "קרן היסוד".

בשנת 1896 עלה סוסקין לארץ ישראל בשליחות חובבי ציון, לשם ניהול העבודה החקלאית בקרב מייסדי באר טוביה (שכונתה אז "קסטינה", על שם הכפר הערבי השכן). כעבור שנתיים עבר לנהל את נטיעות האקליפטוסים בביצות חדרה וניהל את הכשרת הקרקע לנטיעת הפרדס בגן שמואל.

ב-1898 התלווה אל בנימין זאב הרצל בעת ביקורו בארץ ישראל, ובעקבות זאת נרתם לעריכת מחקרים לבדיקת האפשרויות לחקלאות באזורים שונים בארץ. ב-1903 השתתף בקונגרס הציוני השישי, שם נבחר לוועדה לחקר ארץ ישראל, יחד עם אוטו ורבורג ופרנץ אופנהיימר. במסגרת זו השתתף במשלחת לאל עריש שחקרה את האזור לבקשת הרצל. חלק ממחקריו החקלאיים נערכו בשיתוף פעולה עם אהרון אהרנסון, שעמו ייסד בשנת 1900 משרד לייעוץ והדרכה בתחום החקלאות ומהמטעים.

בעקבות מינויו למנהל מחלקת ההתיישבות בקק"ל, בשנת 1918, החל לבחון יישום מודל חקלאי שהכיר בעת סיוריו באירופה. על פי מודל זה תיכנן לבסס חקלאות אינטנסיבית על חלקות אדמה קטנות, בהן יקוימו רפת, לול וגידולי ירק. שיטה זו ניסה ליישם באזור בנימינה והצלחת השיטה אירעה עם הקמת נהריה, בשנת 1934. שיטתו אומצה על ידי זאב ז'בוטינסקי, ובעקבות תמיכתו הפך לפעיל בתנועה הרויזיוניסטית. מלבד זאת הגה את שיטת ההידרופוניקה לגידול צמחים על מים.

בשנת תשי"ח זכה בפרס ישראל לחקלאות.

סוסקין נפטר בשנת 1959 והובא למנוחות בבית העלמין בנהריה.

העיר נהריה קראה רחוב על שמו לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]