שינוי צורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"צארינת הצפרדע" מאת ויקטור וסנצוב: מטמורפוזה של צפרדע לנסיכה.

שינוי צורה הוא היכולת של ישות לשנות את צורת עצמה לצורה אחרת. הסיבה לשינוי הצורה יכולה להיות תוצאה של מעשה רצוני, מילת קסם או מילות קסם, שיקוי או חפץ קסום. שינוי צורה הוא נושא נפוץ במיתולוגיה, בפולקלור ובאגדות. הוא נמצא גם בשירה אפית, ספרות מדע בדיוני, ספרות פנטזיה, ספרות ילדים, קומדיה שייקספירית, בלט, קולנוע, טלוויזיה, קומיקס ומשחקי וידאו.

נושאים בשינוי צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינוי צורה יכול לשמש כמכשיר עלילה, למשל, כאשר החתול במגפיים תיחמן עוג להפוך לעכבר כדי שהוא יאכל אותו; השינוי עשוי לכלול גם משמעות סמלית, כמו בעת שינוי צורתה של החיה לאדם בסוף "היפה והחיה", המצביעה על יכולתה של בל לקבל אותו למרות מראהו החיצוני.

היבט חשוב של צורה העוברת שינוי, מהבחינה הרעיונית, הוא האם השינוי נעשה בהתנדבות או בכפייה. קירקה הופכת את הפולשים לאי שלה לחזירים, ואילו ג'ד, גיבור "הקוסם מארץ ים", הופך לנץ על מנת לברוח ממעוזו של קוסם רשע. כאשר צורה חיצונית נכפית באופן בלתי-רצוני, ההשפעה התמטית היא של ריתוק או איפוק. במקרים קיצוניים, כגון התאבנות, הדמות מושבתת לחלוטין. כאשר שינוי הצורה נעשה באופן התנדבותי, לעומת זאת, הדבר מועיל לדמות במגוון צורות.

מעבר לכך, השימושים של שינוי-צורה ומטמורפוזה ביצירות בדיוניות הם הפכפכים כמו הצורות שהדמויות עוטות על עצמן. חלקם נדירים - The Canary Prince מאת איטלו קאלווינו הוא וריאציה על "פעמונית", אשר שינוי-הצורה משמשת אותה כדי לקבל גישה למגדל - אבל אחרים הם מוטיבים נפוצים.

בין המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטומנוס, בצורה של אישה זקנה, מחזר אחר פומונה, מאת גרברנד ואן דן אקהאוט.

במקרים מסוימים, שינוי מגדר משמש כאמצעי הסוואה בלבד: הופעתו של גבר כאישה מאפשרת לאדם להיכנס למצבים האסורים על גברים, ולהיפך. זאוס התחפש לארטמיס כדי להתקרב מספיק אל קליסטו, כך שהיא לא תוכל לברוח כאשר הוא יהפוך את עצמו חזרה לצורה זכר, ואנס אותה. במקרה אחר, ורטומנוס לא יכול היה לחזר אחרי פומונה בצורתו האמיתית; לאחר ששינה הופעתו לצורה של אישה זקנה, הוא זכה לגישה לפרדס שלה, שבו הוא שכנע אותה להינשא לו.

סיפורת מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליימן פרנק באום סיים את ספרו The Marvelous Land of Oz עם הגילוי כי הנסיכה אוזמה, אותה חיפשו הגיבורים, הפכה, בהיותה תינוקת, לילד זכר, וכי טיפ, הנער שמחפש אותה, הוא הוא הנסיכה. הוא מסכים לעבור שינוי בחזרה, אבל גלינדה הטובה מסתייגת מקסמי שינוי-צורה, כך שבסופו של דבר זה נעשה על ידי המכשפה הרעה מומבי.

יצירת המאנגה של רומיקו טקהאשי "ראנמה חצי", בנוסף למספר דמויות שמשנות צורה לבעלי חיים, כוללת שתי דמויות שהופכות מזכר לנקבה. האחת היא הדמות ראשית, ראנמה סאוטומי, והשנייה היא אנטגוניסט רב עצמה בשם הרב, שמופיע לראשונה לקראת סוף הסדרה. בעוד שחלק סבורים כי זוהי פרודיה על התפקידים המגדריים היפניים המסורתיים, טקהאשי עצמה אומרת שזה היה "רעיון פשוט, כיף", וכן שהיא "לא חושבת במונחים של סדר-יום חברתי", וכי חשבה ש"זה יכול להיות מהנה ונפלא שבני אדם הופכים לבעלי חיים". ב-Futaba-kun Change מאת Hiroshi Aro, שינוי המין עובר בירושה וכל בני המשפחה של הדמות הראשית עוברים שינוי מין, בין אם על פי רצונם ובין אם כאשר הם מתרגשים, לאחר שהם מגיעים לבגרות מינית.

אפילו במאנגה "נארוטו" מאת מסאשי קישימוטו, ה-Jutsu הנפוץ המשמש לשינוי-צורה הוא "Henge". הגיבור, עם מוחו המעוות, המציא ג'וטסו אשר גורם למשתמשים בו להפוך לגברת עירומה או למספר רב של נשים; ג'וטסו זה פועל רק על גברים, אם כי נעשו גרסאות מאותו המין עבור טכניקה זו. הם עובדים רק על המין הנגדי.

בסאגת "הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג, מופיעה מכשפה בשם נימפדורה טונקס, שיש לה יכולת נדירה לשנות צורה איך שהיא רוצה.

שינוי צורה כענישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים, שינוי-צורה הינו עונש, שהוטל בטבע. זה עשוי להיות עונש פשוט, וטבעו של השינוי יהיה תואם לפשע שהתרחש; במקרים אחרים, שינוי-הצורה מוטל שלא בצדק על ידי אדם כועס ורב עצמה. באגדות, טרנספורמציות כאלו הן בדרך כלל זמניות.

"Svipdag transformed" מאת ג'ון באואר.

רומני חניכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות צעירה בשנים יכולה ללמוד אודות יכולותיה לשנות-צורה ולחקור אותם, ובכך - הופכת לחלק מרומן חניכה. מייוין רבת-הצורות ובנה פיטר, ברומן True Game מאת שרי ש' טפר, הם שניהם משני צורה והינם תת-מין של בני-האדם, מאחר שיש להם את כוחות-העל האלו, ושניהם לומדים כי ליכולותיהם יש חלק גדול מתהליך התבגרותם.

לקבלת אפקט שונה מאוד, הסופר ט' ה' ווייט מספר כי מרלין שינה את צורתו של ארתור למספר בעלי חיים שונים, ביצירתו The Sword in the Stone, כחוויה חינוכית. על אף שהשיעורים היו שונים מאוד, אלמנט רומן החניכה משותף להם.

פריטים נדרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ:Valkyries with swan skins.jpg
וולקיריות כנשות-ברבור, לאחר שהשילו את עור הברבור שלהן.

משני-צורה מסוימים מסוגלים לשנות את צורתן רק אם יש להם ברשותם פריט מסוים, בדרך כלל - פריט לבוש כלשהו. לרוב, משני-צורה אלו הם יצורים תמימים - גם אם הם אנשי זאב. בסיפור Bisclaveret מאת מארי דה פרנס, אדם זאב לא יכול להחזיר לעצמו את צורתו האנושית ללא בגדיו, אולם בעודו בצורת זאב - הוא לא מזיק לאיש.

השימוש הנפוץ ביותר במוטיב זה, עם זאת, הוא בסיפורים שבו אדם גונב את הפריט ומאלץ את משנה-הצורה, כשהוא לכוד בצורתו אנושית, להפוך לכלתו. זה נמשך עד שהיא מגלה את המקום שבו הוסתר הפריט, והיא יכולה לברוח. הסלקי מופיע בסיפורים שכאלה. דמויות אחרות שזהו סיפורן: נשות הברבור וטנין היפנית.

יצורים אלו שולבו לתוך מגוון רחב של אגדות ילדים מודרניות. ג'יין יולן שילבה את הרעיון של הסלקי אל תוך יצירתה Greyling, והפכה אותו לסיפור אודות ילדים אסופים.

קונפליקט פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכח לשנות את המראה החיצוני יכול לסמל פראות פנימית; נושא מרכזי בקווי עלילה רבים של מיתולוגית האדם זאב, וההיפוך של הנושא הוא תחושת "השחרור", כמו בהפיכתו של ד"ר ג'קיל למיסטר הייד. מקרה זה יכול לשמש דוגמה גם כדי לייצג מקרים של הפרעת זהות דיסוציאטיבית, כגון כאשר סיילר מגיבורים הופך לאימו, בכל פעם ש"היא" מדברת איתו.

הונאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט הקולנוע "שליחות קטלנית 2: יום הדין", T-1000 משנה את צורתו לזו של האמא המאמצת של ג'ון קונור כדי לאסוף מידע בנוגע למקום הימצאו, ומאוחר יותר לזו של אמו הביולוגית שרה קונור כדי לרכוש את אמונו. בסדרת הטלוויזיה "על טבעי", דמות "הטריקסטר" משנה צורתה לעתים קרובות, כדי לסייע בהטעיית הדמויות הראשיות, סם ודין ווינצ'סטר, על מנת שיצודו משהו אחר. "הטריקסטר", כמו רוב משני הצורה, אינו מסוגל לחקות את מה שהוא מעתיק באופן מושלם ומותיר רמזים כדי להצביע על כך שזה עשוי להיות הוא.

פולקלור ומיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיתוך עץ משנת 1722 של אדם זאב משנה צורה.

יצורים משני-צורה פופולריים בפולקלור הם אנשי זאב וערפדים (בעיקר בפולקלור אירופי, קנדי, אינדיאני והאמריקאי המוקדם), ה-Huli jing של מזרח אסיה (לרבות ה-Kitsune היפני), והאלים, אלות, ושדים של מיתולוגיות רבות, כגון לוקי הנורדי או פרוטאוס היווני. כמו כן, אלים רבים שינו צורתם של בני תמותה, והפכו אותם לבעלי חיים או לצמחים.

למרות ששינוי צורה לצורה של זאב הינה יכולת הידועה כליקאנתרופיה, ויצורים אשר עוברים שינוי שכזה נקראים ליקאנתרופים, מונחים אלו משמשים על מנת לתאר כל שינוי צורה בין אדם לבעל חיים, ואת היצורים אשר עוברים שינוי צורה שכזה. תריאנטרופיה (אדם-חיה) הוא המונח הכללי יותר למשני-צורה מבן אנוש לבעל חיים, אך רק לעתים נדירות נעשה בו שימוש.

מונחים אחרים למשני-צורה כוללים מטמורף, חקיין ותריאנטרופ. הקידומת "were" (במילה Werewolf - אדם זאב) מגיעה מהמילה אנגלית העתיקה עבור "אדם" (בלשון זכר); היא משמשת גם כדי לייעד משני-צורה; למרות השורש שלה, היא משמשת גם כדי לציין משני-צורה בלשון נקבה.

כמעט לכל תרבות ברחבי העולם יש איזה סוג של מיתוס הקשור טרנספורמציה, וכמעט לכל בעל חיים נפוץ (וכמה שאינם כל כך נפוצים) כנראה שיש מיתוס של משני-צורה הקשור אליהם. בדרך כלל, בעלי החיים המעורבים בשינוי-צורה הם ילידים או נפוצים באזור שממנו נובע הסיפור. בעוד שהרעיון הפופולרי של משני-צורה הוא של אדם שהופך למשהו אחר, יש מספר רב של סיפורים על בעלי חיים שיכולים לשנות את עצמם גם כן.

בריטניה ואירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיות, מכשפות, קוסמים - כולם ידועים בגין יכולתם לשנות את צורתם. לא כל הפיות יכולות לשנות צורה, וחלקן מוגבל לשינוי הגודל שלהם בלבד, כמו למשל הספריגאנים, ואחרים שמסוגלים להשתנות למספר מצומצם של צורות ופיות אחרות שרק נדמה כי יש להן את היכולת לשנות צורה, אשליה הנוצרת באמצעות כוחן, המכונה "זוהר". אבל יצורים אחרים, כמו Hedley Kow, יכולים להשתנות לצורות רבות, וקוסמים (הן בני אדם והן על-טבעיים) היו מסוגלים לבצע שינויים שכאלו, או לשנות צורה בעצמם או לגרום לאחרים לשנות צורתם.

מכשפות יכולים להפוך לארנבות ובצורה זו - לגנוב חלב וחמאה.

באגדות בריטיות רבות, כגון "Jack the Giant Killer" ו-"Black Bull of Norroway", ישנן דמויות המשנות צורה.

ארמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה הארמנית, דמויות משנות-צורה כוללת את נהאנג, מפלצת נהר דמוית נחש היכול להפוך את עצמו לאישה או לכלב ים, אשר מטביע בני אדם ולאחר מכן שותה את דמם; או את שאהאפת המיטיב, רוח שומרת אשר יכולה להופיע כגבר או כנחש.

הפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתולוגיה הפיליפינית כוללת את אסוונג, מפלצת הדומה לערפד המסוגלת לשנות את צורתה לכלב שחור גדול, או לחזיר בר שחור, על מנת לארוב לבני אדם בשעות הלילה. הפולקלור מזכיר גם יצורים אחרים, למשל, קפרה, טיקבלנג ואנגקנטו, אשר משנים את המראה שלהם כדי לחזור אחרי עלמות יפות. כמו כן, קמעות, המכונים "anting-anting" או "birtud" בניב המקומי, יכולים להכיל כוחות המאפשרים לבעליהם לשנות צורה. בסיפור העם הפיליפיני המפורסם "Chonguita the Monkey Wife", אישה משנה את צורתה לקוף. היא יכולה לחזור ולהפוך שוב לבת-אדם רק אם היא תתחתן עם גבר יפה.

טטרסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפולקלור הטטרי כולל את הדמות "יוקסה", נחש בן מאה שנה, שיכול להפוך עצמו לאישה צעירה ויפה, ומבקש להינשא לגברים כדי ללדת ילדים.

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת "Madame White Snake" בארמון הקיץ, בייג'ינג, סין.

הפולקלור והמיתולוגיה הסיניים, היפנים והקוראינים - כולם מספרים על בעלי חיים, המסוגלים לעטות על עצמם צורה אנושית. למרות שקיים מכנה משותף לסיפורים אלו - לעתים קרובות, בעלי חיים שכאלו הם זקנים, מגדלים זנבות נוספים יחד עם היכולות שלהם, ועדיין יש להם כמה מהתכונות של בעלי חיים שהיו - יש הבדלים בפולקלור של המדינות השונות.

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוזונוה (אישה-שועל) מטילה צל של שועל.

בפולקלור היפני, יוקאיי (מפלצות על-טבעיות) רבים הם בעלי חיים עם היכולת לשנות צורה. השועל, או ה-"קיטסנה", הוא בין הנפוצים ביותר, אבל יצורים אחרים מסוג זה כוללים את:

קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, המיתולוגיה הקוריאנית מכילה גם שועל עם היכולת לשנות-צורה. שלא כמו עמיתיו הסיניים והיפניים, קומיהו הוא תמיד מרושע. בדרך כלל, צורתו היא של אישה צעירה ויפה; באחד הסיפורים מסופר אודות גבר, שמתגלה כי הינו קומיהו. יש לה תשעה זנבות וכמו שהיא חפצה להיות אנושית לגמרי, היא משתמשת ביופיה על מנת לפתות גברים ולאכול את לבם (או בכמה מקרים - את הכבד, במקרים בהם קיימת האמונה היא כי מאכל של 100 כבדים יהפוך אותה לאדם אמיתי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hall, Jamie, Half Human, Half Animal: Tales of Werewolves and Related Creatures (AuthorHouse, 2003 ISBN 1-4107-5809-5)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]