יארומיר יאגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יארומיר יאגר
Jaromír Jágr Russia vs. Czech Republic 2010 Olympics.jpg
יארומיר יאגר במדי נבחרת צ'כיה באולימפיאדת ונקובר (2010)
מידע כללי
שם בשפת המקור Jaromír Jágr
לאום Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה
תאריך לידה 15 בפברואר 1972 (בן 42)
מקום לידה קלאדנו, צ'כוסלובקיה - כיום בצ'כיה
גובה 1.91 מטר
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה חלוץ אגף ימני
נבחר בדראפט 1990, מקום 5 כללי
פיטסבורג פינגווינס
תקופת פעילות 1988 - ההווה
מועדון קלאדנו (1988 - 1990) (בליגה הצ'כית)
פיטסבורג פינגווינס (1990 - 2001)
וושינגטון קפיטלס (2001 - 2004)
ניו יורק ריינג'רס (2004 - 2008)
אוונגרד אומסק (2008 - 2011) (בליגת ההוקי הקונטיננטלית)
פילדלפיה פליירס (2011 - 2012)
דאלאס סטארס (2012 - 2013)
בוסטון ברואינס (2013)
ניו ג'רזי דווילס (2013 - ההווה)

יארומיר יאגרצ'כית: Jaromír Jágr ;‏ נולד ב-15 בפברואר 1972 בקלאדנו, צ'כוסלובקיה - כיום בצ'כיה) הוא שחקן הוקי קרח צ'כי מקצועני בעמדת חלוץ אגף ימני, המשחק בניו ג'רזי דווילס בליגת ה-NHL.

יאגר זכה פעמיים ברציפות בגביע סטנלי במדי פיטסבורג פינגווינס.

כיום יאגר הוא המבקיע האירופי הגדול בתולדות ה-NHL, כשהוא מוביל את השחקנים האירופים בשערים, באסיסטים ובנקודות, לאחר ששבר את שיאיו של יארי קורי. הוא זכה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין של ה-NHL ב-5 עונות, מהן 4 ברציפות בין 1998 ל-2001. כמו כן זכה בתואר ה-MVP של הליגה ב-1999, תואר שזיכה אותו בגביע הארט, ו-3 פעמים בפרס לסטר פירסון כ-MVP מטעם איגוד השחקנים.

בנוסף להצלחותיו בקריירה המקצוענית, נחל יאגר הצלחות גם בזירה הבינלאומית, כשזכה עם נבחרת צ'כיה במדליית זהב באולימפיאדת נאגנו (1998), במדליית ארד באולימפיאדת טורינו (2006) ופעמיים באליפות העולם.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאגר החל להחליק בגיל 3, וכשרונו בהוקי קרח בלט באופן מיידי. לאחר שעבר במהירות את קבוצות הגילאים של המועדון ההוקי של עיר הולדתו, הועלה כבר בגיל 16 לקבוצת הבוגרים ששיחקה בליגה הצ'כוסלובקית העליונה.

עם תחילת קריירת הבוגרים של יאגר החל מסך הברזל את נפילתו. יאגר נבחר בדראפט ה-NHL ב-1990 על ידי פיטסבורג פינגווינס, השחקן הצ'כוסלובקי הראשון שנבחר בדראפט בלא שערק למערב. לא היה צורך בכך - השערים למערב נפתחו, ויאגר יכל להגיע לקבוצתו החדשה בצורה חופשית וגלויה.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטסבורג פינגווינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיטסבורג פינגווינס

יאגר, שהגיע ל-NHL בגיל צעיר מאד, החל את דרכו בפינגווינס כשחקן משלים בקבוצה שסבבה סביב כוכבה הגדול מריו למיה. השילוב של השניים התגלה כמצוין, וכבר בשנתיים הראשונות של יאגר בפיטסבורג - 1991 ו-1992 - זכו הפינגווינס בשני גביעי סטנלי רצופים.

הפופולריות שלו בקרב אוהדי הפינגווינס הלכה ועלתה, בין השאר בזכות נסיונותיו הכבירים והפומביים ללמוד אנגלית, כשבין השאר הקריא במבטא כבד את תחזית מזג האוויר התחנת רדיו מקומית. הוא זכה לכינוי "מריו ג'וניור", בהתייחס למריו למיה, לאחר שהאוהדים שמו לב שהאיות של שמו הוא אנגראמה ל-Mario Jr.

יאגר תפס את מקומו ככוכב בקבוצה בעונת 1994/95, שהייתה עונה מקוצרת בשל סכסוך עבודה בין בעלי הקבוצות לשחקנים. לאחר שחזר מאירופה, שם שיחק במספר קבוצות בזמן השבתת המגן שעיכבה את תחילת העונה, סיים יאגר את העונה עם 70 נקודות כולל 32 שערים ב-48 משחקים בעונה הרגילה, וזכה לראשונה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין של הליגה. העונה הבאה, 1995/96, הייתה הטובה ביותר של יאגר מבחינה סטטיסטית. הוא סיים אותה עם 149 נקודות, שיא NHL חדש לשחקן אירופי. חלוקת הנקודות הייתה 62 שערים ו-87 אסיסטים - שיאי קריירה אישיים שעדיין מחזיקים מעמד.

השנים הבאות היו שנים של זעזוע בפינגווינס. מריו למיה, הקפטן והכוכב הגדול שלה, אובחן כחולה בסרטן ופרש ממשחק. בהיעדרו של למיה הפך יאגר למבקיע העיקרי של הקבוצה, ועשה זאת בהצלחה - את עונת 1997/98 סיים שוב כמבקיע המצטיין של הליגה, עם 102 נקודות, וזכה בגביע ארט רוס בפעם השנייה.

בעונת 1998/99, לאחר שכוכב נוסף בקבוצה והקפטן שהחליף את למיה, רון פרנסיס, עבר לקרוליינה הוריקנס, התמנה יאגר לקפטן הקבוצה. העומס ההתקפי עליו התגבר עוד יותר עם עזיבתו של פרנסיס, והוא הגיב בעונה אישית מצוינת, שהביאה לו בפעם הראשונה והיחידה בקריירה את גביע הארט - גביע ה-MVP של הליגה, בנוסף לפרס לסטר פירסון בפעם הראשונה ולגביע ארט רוס שני ברציפות. בשתי העונות הבאות זכה יאגר פעם נוספת בפרס לסטר פירסון ושמר על תוארו כמבקיע המצטיין של הליגה - ובסך הכל השלים 5 זכיות בגביע ארט רוס, מתוכן 4 ברציפות.

עונת 2000/01, למרות הזכייה האחרונה בגביע ארט רוס, סימנה את סוף דרכו של יאגר בפינגווינס. מריו למיה חזר במפתיע מפרישה, ויאגר שהיה כבר הכוכב הראשי של הקבוצה חזר לנגן לו כינור שני, וודאי בתפיסת האוהדים. בנוסף, נקלעה הקבוצה למצב כספי קשה, ולמעשה נקנתה על ידי למיה שהציל אותה מפשיטת רגל. הפינגווינס לא יכלו עוד להרשות לעצמם להחזיק ביאגר, והוא הועבר לוושינגטון קפיטלס בקיץ 2001. הוא סיים את דרכו בפינגווינס כשהוא המבקיע השני בטיבו בהיסטוריה של הקבוצה, אחרי למיה - הישג בו הוא מחזיק עד היום.

וושינגטון קפיטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוושינגטון קפיטלס חתם יאגר על החוזה הגדול בהיסטוריה של ה-NHL עד אז - 77 מיליון דולרים ל-7 עונות, בציפיה לבנות סביבו קבוצה של כוכבים וותיקים שתציב את הקבוצה דרך קבע בצמרת הליגה - אולם הניסיון נכשל. יאגר גילה יכולת חלשה בשנותיו בקפיטלס, והקבוצה כולה נכשלה איתו. בעונת 2001/02 הקבוצה כלל לא הגיעה לפלייאוף, ועונה לאחר מכן עלתה אליו בקושי והודחה בסיבוב הראשון.

כבר בסוף אותה עונה החליטו הקפיטלס להעביר את יאגר בעסקה לקבוצה אחרת, כדי לחסוך את משכורתו העצומה. הניסיונות נמשכו כמעט שנה שלמה, ורק באמצע עונת 2003/04 עלה בידם להעביר אותו לניו יורק ריינג'רס, כאשר הקפיטלס מתחייבים לממן חלק משכרו - מהלך לא מקובל בספורט המקצועני בצפון אמריקה.

ניו יורק ריינג'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאגר הספיק לשחק בריינג'רס עד סיום עונת 2003/04, ובעונה שלאחר מכן חזר לאירופה כאשר סכסוך עבודה בין ה-NHL לאיגוד השחקנים השבית את הליגה וביטל לבסוף את העונה כולה. יאגר חזר בתחילה לצ'כיה, לקבוצת נעוריו קלאדנו, ולאחר מכן עבר לאוונגרד אומסק, אלופת רוסיה. יאגר סייע לקבוצה לזכות בגביע אירופה לאלופות באותה עונה, כשכבש את שער הניצחון במשחק הגמר מול אלופת פינלנד, אך בזירה המקומית נכשלה הקבוצה ולא הצליחה להגן על תואר האליפות שלה.

בעונת 2005/06, עם סיום השביתה, חזר יאגר לריינג'רס והפיק עונה מצוינת. הוא שבר את שיאי ההבקעה לעונה בודדת של המועדון הוותיק, עם 54 שערים ו-123 נקודות, והוביל את הריינג'רס לפלייאוף לראשונה מאז עונת 1996/97. תוך כדי העונה השיג יאגר את הנקודה ה-1400 שלו ב-NHL, שבר את שיאי ההבקעה בקריירה של יארי קורי והפך למבקיע האירופי הגדול ביותר בהיסטוריה של הליגה (למעשה יאגר פיגר עדיין אחרי סטן מיקיטה, כוכב שיקגו בלאק הוקס של שנות ה-60, שנולד בצ'כוסלובקיה אך עבר כילד לקנדה. מאוחר יותר עבר יאגר גם את מיקיטה). יאגר החמיץ זכייה נוספת בגביע ארט רוס וזכייה גם בגביע מוריס "רוקט" רישאר, גביע מלך השערים של הליגה, בשבוע האחרון של העונה אחרי שהוביל את הליגה במשך רובה המכריע. עם זאת, הוא זכה בפעם השלישית בפרס לסטר פירסון, פרס ה-MVP מטעם איגוד שחקני ה-NHL.

הציפיות לקראת הפלייאוף היו גבוהות, אולם יאגר פרק את כתפו במשחק הראשון מול היריבה המושבעת ניו ג'רזי דווילס והוגבל בתנועתו למשך שארית הסדרה. הדווילס הביסו את הריינג'רס ב-4 משחקים והדיחו אותם.

יאגר המשיך ביכולת התקפית מעולה גם בעונת 2006/07, בה התמנה לקפטן הקבוצה במקום מרק מסיה שפרש ממשחק פעיל. יאגר סיים את העונה עם 96 נקודות. בדרך השיג את שערו ה-600 ואת הנקודה ה-1500 שלו ב-NHL. לאחר עונת 2007/08, בה ירד מעט בתפוקתו, הסתיים חוזהו בריינג'רס. הריינג'רס הודיעו לו שלא יחדשו את החוזה, ויאגר מצא עצמו כשחקן חופשי לראשונה בקריירת ה-NHL שלו.

המעבר לליגה הקונטיננטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2008/09 השתנה נוף ההוקי קרח העולמי, כאשר ברוסיה קמה ליגת ההוקי הקונטיננטלית כיורשתה של הסופרליגה הרוסית. הליגה הקונטיננטלית לא הסתירה את יומרתה להוות אלטרנטיבה ל-NHL ולפתות את כוכבי ה-NHL, בעיקר אלה האירופים, לעבור אליה. יאגר היה מאלה שעברו, והוא חתם באוונגרד אומסק, הקבוצה בה שיחק בזמן שביתת ה-NHL ב-2005, תוך שהוא מצהיר על כוונותיו לסיים את הקריירה ברוסיה או בקבוצת נעוריו בצ'כיה, שהייתה בבעלותו של אביו.

חווייה קשה עבר יאגר בעונתו הראשונה בקבוצה, כאשר ירד מהקרח בהחלפת קו התקפה והתיישב על ספסל קבוצתו לצד כוכב צעיר בקבוצה, אלכסיי צ'רפנוב. בעוד השניים משוחחים ביניהם התמוטט לפתע צ'רפנוב אל זרועותיו של יאגר, ומת בתוך שניות אחדות בגיל 19 בלבד.

במהלך עונת 2009/10 שינה יאגר את דעתו, והודיע על רצונו לחזור ל-NHL. למרות זאת האריך את חוזהו באוונגארד ושיחק שם גם בעונת 2010/11.

בחזרה ב-NHL[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופה ארוכה של שמועות וניהול משא ומתן עם מספר קבוצות, חתם יאגר ביולי 2011 על חוזה לעונה אחת בפילדלפיה פליירס. כבר במשחקו הראשון בקבוצה מסר יאגר אסיסט, וצבר את הנקודה ה-1600 בקריירת ה-NHL שלו. למרות גילו המבוגר הפגין יאגר יכולת טובה וסייע לפליירס להגיע לסיבוב השני בפלייאוף.

בקיץ 2012 חתם יאגר על חוזה לעונה אחת בדאלאס סטארס. תחילת עונת 2012/13 התעכבה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה, ויאגר חזר לקבוצת נעוריו בצ'כיה, קלאדנו, למשך השבתת ה-NHL. כשהחלה העונה חזר יאגר לדאלאס והיה המבקיע המוביל שלה בעונה המקוצרת - ב-34 משחקים כבש 14 שערים ומסר 26 אסיסטים. למרות זאת, עם סיום מועד ההעברות ב-NHL, בחרו הסטארס להעביר את הכוכב המתבגר לבוסטון ברואינס בתמורה לבחירות דראפט עתידיות.

בברואינס לא הרבה יאגר להבקיע, ובפרט שבת מהבקעה במהלך ריצת הפלייאוף של הקבוצה שהגיעה עד לסדרת הגמר על גביע סטנלי. בסדרת הגמר נוצחו יאגר והברואינס על ידי שיקגו בלאקהוקס, ויאגר החמיץ הזדמנות לזכות בגביע סטנלי שלישי בקריירה 21 שנה לאחר הגביע הקודם.

עם סיום העונה חתם יאגר על חוזה בניו ג'רזי דווילס.

בזירה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה (עד 1991)
מתחרה עבור Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה (מ-1994)
המשחקים האולימפיים
זהב נאגנו 1998 הוקי קרח
ארד טורינו 2006 הוקי קרח
אליפות העולם
ארד שווייץ 1990 הוקי קרח
זהב אוסטריה 2005 הוקי קרח
זהב גרמניה 2010 הוקי קרח
ארד סלובקיה 2011 הוקי קרח
אליפות העולם עד גיל 20
ארד פינלנד 1990 הוקי קרח
יארומיר יאגר נואם בפראג בקבלת הפנים לנבחרת צ'כיה אחרי הזכייה באליפות העולם 2010

באופן מסורתי, ביצועיו של יאגר עבור נבחרת צ'כיה היו נמוכים יותר מאלה שהציג בקריירה המקצוענית שלו. למרות זאת השיג עם הנבחרת מספר הישגים יפים.

ב-1994 הגיע יאגר לאחר סיום עונת ה-NHL שלו באמצע אליפות העולם, והצטרף לנבחרת צ'כיה, אלא שצ'כיה הודחה ברבע הגמר ויאגר לא הטביע חותם על האליפות.

ב-1996 שיחק עם צ'כיה בגביע העולם בהוקי קרח וגילה יכולת ירודה, כמו הנבחרת כולה. צ'כיה הובסה בתוצאות גבוהות בכל משחקיה, כולל מול נבחרתה החלשה יחסית של גרמניה, וסיימה אחרונה את הטורניר.

ב-1998, למרות יכולת פושרת באופן אישי, היה יאגר שותף להישג היסטורי של נבחרת צ'כיה - מדליית זהב באולימפיאדת נאגנו, מדליית זהב אולימפית ראשונה אי פעם לנבחרת, כולל תקופת צ'כוסלובקיה.

הנבחרת עם יאגר נכשלה בהמשך, למרות ציפיות גבוהות שעוררה הנבחרת לאחר שזכתה ב-3 אליפויות עולם רצופות בין 1999 ו-2001, בלעדיו. יאגר המשיך לגלות יכולת פושרת באולימפיאדת סולט לייק סיטי ובאליפות העולם באותה שנה, וצ'כיה איבדה את שני תואריה. הציפיות היו גבוהות במיוחד לקראת אליפות העולם ב-2004 שנערכה בפראג, אולם לאחר שלב בתים בו הראו יאגר והנבחרת כולה יכולת מרשימה וניצחו בכל משחקים כשלו הצ'כים ברבע הגמר.

באליפות העולם של 2005 גילה יאגר יכולת מצוינת. למרות ששיחק עם אצבע שבורה וחבושה במהלך כל הטורניר, נבחר לשישיית הטורניר והוביל את הנבחרת לזכייה באליפות. בכך נכנס יאגר למועדון יוקרתי ומצומצם של "הזהב המשולש" - שחקנים שזכו במהלך הקריירה בגביע סטנלי, במדליית זהב אולימפית ובאליפות העולם.

באולימפיאדת טורינו (2006) זכה יאגר עם הנבחרת במדליית הארד, למרות פציעות שהגבילו אותו.

ב-2010 זכה יאגר לכבוד לשאת את דגל צ'כיה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר. מאוחר יותר באותה השנה, תוך גילוי יכולת הבקעה טובה, הוביל את צ'כיה לזכייה נוספת באליפות העולם.

יאגר היה בין הכובשים המצטיינים גם באליפות העולם של 2011. צ'כיה הפסידה את תוארה, אולם זכתה במדליית הארד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאגר משחק לאורך כל הקריירה שלו בחולצה מספר 68, לזכר האביב של פראג שאירע בשנת 1968. במהלך האירועים נכלא סבו של יאגר על ידי הצבא האדום שפלש לצ'כוסלובקיה, ומת בכלאו.

יאגר הסתבך בעברו בשערוריית הימורים, כשהתגלה שהוא חייב סכומים גדולים לאתר הימורים באינטרנט; לאחר שלא עמד בתשלומים לכיסוי חובותיו, פרסם בעל האתר את דבר קיום החוב ב-2003.

יאגר הסתבך גם עם רשויות המס בארצות הברית עקב מסים שאיחר לשלם; ב-2006 תבע יאגר לדין את רואה החשבון שלו, בטענה שהתרשל בניהול ענייניו מול רשויות המס ואיחר בהגשת המסמכים הדרושים להם, דבר שעלה לו בקנסות כבדים.

אביו של יאגר הוא בעל רשת מלונות בצ'כיה, וכיום הוא הבעלים של קבוצת ההוקי של קלאדנו, קבוצת נעוריו של יאגר.

סטטיסטיקה בקריירת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).

עונה רגילה ופלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

    עונה רגילה   פלייאוף
עונה קבוצה ליגה מש שע אס נק ד"ע מש שע אס נק ד"ע
1988/89 קלאדנו צ'כוסלובקית 29 3 3 6 4 10 5 7 12 0
1989/90 קלאדנו צ'כוסלובקית 42 22 28 50 ?? 9 8 2 10 ??
1990/91 פיטסבורג פינגווינס NHL 80 27 30 57 42 24 3 10 13 6
1991/92 פיטסבורג פינגווינס NHL 70 32 37 69 34 21 11 13 24 6
1992/93 פיטסבורג פינגווינס NHL 81 34 60 94 61 12 5 4 9 23
1993/94 פיטסבורג פינגווינס NHL 80 32 67 99 62 6 2 4 6 16
1994/95 קלאדנו צ'כית 11 8 14 22 10 - - - - -
1994/95 בולצאנו גביע שש האומות 5 8 8 16 4 - - - - -
1994/95 בולצאנו איטלקית 1 0 0 0 0 - - - - -
1994/95 שאלקר האיה גרמנית 1 1 10 11 0 - - - - -
1994/95 פיטסבורג פינגווינס NHL 48 32 38 70 37 12 10 5 15 6
1995/96 פיטסבורג פינגווינס NHL 82 62 87 149 96 18 11 12 23 18
1996/97 פיטסבורג פינגווינס NHL 63 47 48 95 40 5 4 4 8 4
1997/98 פיטסבורג פינגווינס NHL 77 37 65 102 64 6 4 5 9 2
1998/99 פיטסבורג פינגווינס NHL 81 44 83 127 66 9 5 7 12 16
1999/2000 פיטסבורג פינגווינס NHL 63 42 54 96 50 11 8 8 16 6
2000/01 פיטסבורג פינגווינס NHL 81 52 69 121 42 16 2 10 12 18
2001/02 וושינגטון קפיטלס NHL 69 31 48 79 30 - - - - -
2002/03 וושינגטון קפיטלס NHL 75 36 41 77 38 6 2 5 7 2
2003/04 וושינגטון קפיטלס NHL 46 16 29 45 26 - - - - -
2003/04 ניו יורק ריינג'רס NHL 31 15 14 29 12 - - - - -
2004/05 קלאדנו צ'כית 17 11 17 28 16 - - - - -
2004/05 אוונגרד אומסק סופרליגה רוסית 32 16 22 38 63 11 4 10 14 22
2005/06 ניו יורק ריינג'רס NHL 82 54 69 123 72 3 0 1 1 2
2006/07 ניו יורק ריינג'רס NHL 82 30 66 96 78 10 5 6 11 12
2007/08 ניו יורק ריינג'רס NHL 82 25 46 71 58 10 5 10 15 12
2008/09 אוונגרד אומסק קונטיננטלית 55 25 28 53 62 9 4 5 9 4
2009/10 אוונגרד אומסק קונטיננטלית 51 22 20 42 50 3 1 1 2 0
2010/11 אוונגרד אומסק קונטיננטלית 49 19 31 50 48 14 2 7 9 8
2011/12 פילדלפיה פליירס NHL 73 19 35 54 30 11 1 7 8 2
2012/13 דאלאס סטארס NHL 34 14 12 26 20 - - - - -
2012/13 בוסטון ברואינס NHL 11 2 7 9 2 22 0 10 10 8
סה"כ בליגה הצ'כית 99 44 62 106 30 19 13 9 22 0
סה"כ בליגה הרוסית/הקונטיננטלית 187 82 102 184 223 37 11 30 41 34
סה"כ ב-NHL 1391 681 1007 1688 959 202 78 121 199 159

בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה טורניר מיקום מש שע אס נק ד"ע
1990 צ'כוסלובקיה אליפות העולם עד גיל 20 Bronze medal icon.svg 7 5 13 18 6
1990 צ'כוסלובקיה אליפות העולם 4 10 3 2 5 2
1991 צ'כוסלובקיה גביע קנדה 6 5 1 0 1 0
1994 צ'כיה אליפות העולם 7 3 0 2 2 2
1996 צ'כיה גביע העולם בהוקי קרח 8 3 1 0 1 2
1998 צ'כיה אולימפיאדת נאגנו Gold medal icon.svg 6 1 4 5 2
2002 צ'כיה אולימפיאדת סולט לייק סיטי 7 4 2 3 5 4
2002 צ'כיה אליפות העולם 5 7 4 4 8 2
2004 צ'כיה אליפות העולם 5 7 5 4 9 6
2004 צ'כיה גביע העולם בהוקי קרח 3-4 5 1 1 2 2
2005 צ'כיה אליפות העולם Gold medal icon.svg 8 2 7 9 2
2006 צ'כיה אולימפיאדת טורינו Bronze medal icon.svg 8 2 5 7 6
2009 צ'כיה אליפות העולם 6 7 3 6 9 6
2010 צ'כיה אולימפיאדת ונקובר 5 5 2 1 3 6
2010 צ'כיה אליפות העולם Gold medal icon.svg 9 3 4 7 12
2011 צ'כיה אליפות העולם Bronze medal icon.svg 9 5 4 9 4
סה"כ 103 40 60 100 64

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]