שייע גלזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יהושע גלזר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


יהושע (שייע) גלזר
מידע אישי
תאריך לידה 29 בדצמבר 1927
מקום לידה תל אביב שבישראל
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים
1945 - 1962 מכבי תל אביב
הפועל כפר סבא
בית"ר נתניה
בית"ר ירושלים
ס.כ. נס ציונה
? (139)
נבחרת לאומית
1949 - 1961 ישראל 35 (18)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

יהושע (שייע) גלזר (נולד ב-29 בדצמבר 1927) הוא כדורגלן עבר ישראלי שנחשב לאחד מגדולי כדורגלני ישראל בכל הזמנים, ונמנה עם מבקיעי השערים הטובים שביניהם. שיחק במרבית שנותיו בקבוצת מכבי תל אביב ונחשב לאחד מגדולי סמליה ושחקניה.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

גלזר נולד ב-1927 והתגורר בצפון תל אביב. החל לשחק בקבוצת הילדים "מכבי מיכאל תל אביב" וממנה שולב בהדרגה בשנת 1945 לקבוצת הבוגרים. זכה עם קבוצתו באליפות הליגה 1946/1947 ובגביע הארץ ישראלי לשנים 1946 ו-1947. לאחר קום המדינה זכה עם מכבי תל אביב באליפות הראשונה לאחר קום המדינה ובהמשך זכה עם הקבוצה בשלל תארים אישיים וקבוצתיים בזכות כושר ההבקעה שלו.

את ראשית דרכו עשה דווקא כמגן אך עד מהרה התקדם לעמדת החלוץ המרכזי וזכה באורח קבע בחולצה מספר 9. ניכר בחוש ההומור שלו שבא לידי ביטוי על המגרש ומחוצה לו.

גלזר, שצורף נבחרת ישראל ארבע שנים לאחר צירופו לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב, הבקיע 18 שערים במסגרת 35 משחקים בינלאומיים בהם שיחק. בעונת 1951/1952 הבקיע 27 שערי ליגה - המאזן הגבוה ביותר של שחקן ישראלי בעונה אחת עד אז ושיא הכיבושים של שחקן מכבי תל אביב בעונה אחת, עד היום. שמו פרץ לתודעת כל אוהדי הספורט בישראל במשחק הגומלין הבינארצי נגד נבחרת יוגוסלביה בתל אביב, במוקדמות גביע העולם. לאחר הפסד 0-6 במשחק הראשון בבלגרד, הורכב גלזר ברגע האחרון במקום אחיו חיים, שחקן הפועל תל אביב ששמו הופיע בתוכנייה כחלוץ מרכזי, למשחק הגומלין באצטדיון המכביה בתל אביב. בפיגור 3:0 מול יוגוסלביה הבקיע שני שערים שהדהימו את הקהל אשר חיכה לתבוסה נוספת. משחק זה הסתיים בהפסד 2-5, אך הקנה לו שם בספורט הישראלי. לאחר מכן זכורים משחקיו מול נבחרת טורקיה בשנת 1950 שבו הבקיע שלושער לזכות ישראל בניצחונה בתוצאה 5-1. במשחק תל אביב נגד אתונה, שהיה למעשה משחק בין נבחרות ישראל ונבחרת יוון, והסתיים בנצחון ישראלי 5-0 הבקיע שוב שלושה שערים. שמו הפך סמל לחלוץ מבקיע שערים.

אחד המשחקים הבלתי נשכחים שלו היה נגד נבחרת ברית המועצות ב-1956 באצטדיון רמת גן, שהסתיים בהפסד 1-2 (המשחק הראשון במוסקבה הסתיים בתבוסה 0-5). רגע השיא במשחק, שהתקיים לעיני 60,000 צופים, היה כשנחום סטלמך כבש לשערו של השוער הרוסי האגדי, לב יאשין, בנגיחה לבין חיבורי הקורות, והתוצאה הושוותה ל-1-1. אחד הרגעים הזכורים לאחר הבקעת השער הייתה קריאתו הנרגשת של השדרן נחמיה בן אברהם "נגיחה של סטלמך! זה בפנים! סטלמך כבש עכשיו שער והשווה את התוצאות לאחד-אחד. אני משאיר את המיקרופון לקהל"‏[1]. המשחק עצמו הסתיים בהפסד של ישראל לאחר שער ניצחון של בוריס טאטושין בדקה ה-79‏[2].

אף על פי שישראל הפסידה באותו משחק נחשבה התוצאה להישג של הנבחרת, מאחר שהמשחק היה מעין דו-קרב בין דוד וגלית. נבחרת ישראל הייתה קרובה ליצור סנסציה על ידי השוואת התוצאה לקראת סיום המשחק. כשתי דקות לקראת הסיום פרץ גלזר לכיוון שערו של יאשין. גלזר, מרוב התרגשות, בעט בעוצמה ישר לידיו של יאשין במקום לכוון לצידי השער. בתגובה להחמצה אמר מרכיב הנבחרת: "טוב שגלזר החמיץ את השער, אחרת היינו צריכים לראות אותו בנבחרת עוד דור לפחות!". באחד ממשחקין האחרונים בנבחרת, שהסתיים בניצחון נבחרת ישראל על נבחרת אנגליה הצעירה 4-0, לא הגיב שייע לנסיון של המאמן גיולה מאנדי להחליפו לקראת ההפסקה ובמחצית השניה כבש את השער השלישי מארבעת השערים של הנבחרת.

שייע עבר בגיל 34 להפועל כפר סבא ולעונה נוספת בבית"ר נתניה, שתיהן בליגה השנייה. לאחר שתי עונות אלו הוסיף לשחק זמן מה בס.כ. נס ציונה. שייע פרש מהמשחק בגיל 36 והמשיך לעבוד ב"אגד", שם הייתה לו מניה שקיבל כדי שלא יעזוב לקבוצה טורקית שחפצה בו. לזכות שייע ממוצע השערים הגבוה ביותר בליגה הראשונה. שייע קיבל את התואר "חלוץ היובל" במלאת 50 למדינה, יחד עם חברו לנבחרת החלוץ נחום סטלמך.

[עריכה] תארים

[עריכה] לקריאה נוספת

  • שייע גלזר, יזהר ברנר, חולצה מספר 9, שנות ה-50

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ גוווול!, באתר ynet‏, 17 באפריל 2008
  2. ^ תיאור המשחק באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא