חיים רביבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים רביבו
חיים רביבו, 2004
חיים רביבו, 2004
מידע אישי
שם מלא חיים מיכאל רביבו
תאריך לידה 22 בפברואר 1972 (בן 42)
מקום לידה אשדוד שבישראל
גובה 1.76 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1984 - 1988
1988 - 1990
הפועל אשדוד
גדנ"ע יהודה
מועדונים מקצועיים
1990 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1996
1996 - 2000
2000 - 2003
2003
2003 - 2004
בני יהודה
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
סלטה ויגו
פנרבחצ'ה
גלאטסראיי
מ.ס. אשדוד
76 (20)
36 (12)
57 (45)
99 (26)
68 (30)
12 (5)
10 (3)
נבחרת לאומית
1992 - 2003 ישראל 67 (15)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

חיים רביבו (נולד ב-22 בפברואר 1972) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי במספר קבוצות מליגת העל הישראלית, וכן בליגות של ספרד וטורקיה ובנבחרת ישראל. רביבו נכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי ונבחר לאחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הטובים בכל הזמנים. כיום איש עסקים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביבו נולד, גדל והתחנך באשדוד, בן בכור במשפחה בת חמישה ילדים יוצאת מרוקו. אחיו הוא הכדורגלן דוד רביבו. בילדותו החל לשחק כדורגל במחלקת הילדים של מועדון הפועל אשדוד ובגיל 16 עבר לקבוצת הנוער גדנ"ע יהודה. בגיל 18 הפך לשחקן בוגר ושיחק במועדון בני יהודה מליגת העל במשך שלוש עונות, תחת הדרכתו של המאמן גיורא שפיגל, ולצידם של ניקולאי קודריצקי ואלון מזרחי. בעונת 1992/1992 זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו.

בשנת 1993 עבר לשחק בהפועל תל אביב, שם הפך לכוכב הקבוצה. רביבו הוביל את הפועל תל אביב עד לגמר גביע המדינה כשהוא כובש חמישה שערים במשחקי הגביע, ביניהם צמד מול הפועל חיפה ברבע הגמר. רביבו הוסיף 12 שערים בליגה וכבש בסך הכל 18 שערים בכל המסגרות, ובנוסף בישל 16 שערים והיה מלך הבישולים של הליגה בצוותא עם אייל ברקוביץ'. בתום העונה היה רביבו לשחקן היחיד שנכלל בנבחרת העונה ולא השתייך לאלופה, מכבי חיפה.

בתום העונה הוחתם רביבו במכבי חיפה, ששילמה עבורו סכום שיא לאותם ימים, לאחר שראובן עטר עבר לשחק ביריבתה העירונית, הפועל חיפה. בחיפה שוב שיחק רביבו תחת הדרכתו של שפיגל, ושם שיתף פעולה עם אייל ברקוביץ', אלון חזן, רוני לוי וסרגיי קנדאורוב. בחיפה שיחק במשך שתי עונות, בשתיהן זכה בתואר מלך השערים של ליגת העל ובתואר כדורגלן העונה מטעם עיתון מעריב. בשנת 1995 זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, אך במשך שנתיים ברציפות הפסידה הקבוצה את תואר האליפות למכבי תל אביב.

בשנת 1996 רביבו עבר למועדון הכדורגל סלטה ויגו מהליגה הראשונה בספרד, שם כבש בסה"כ 26 שערים והגיע לרבע גמר גביע אופ"א. לאחר ארבע עונות בסלטה ויגו עבר לאחת הקבוצות הגדולות בטורקיה - פנרבחצ'ה. לאחר עונה מוצלחת ביותר בה זכה באליפות, כבש 16 שערים ובישל 22, זכה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בטורקיה. עונה לאחר מכן, הפך לישראלי הראשון שמשחק בשלב הבתים של ליגת האלופות, ואף כבש שער מול באייר לברקוזן בגרמניה[1]. במהלך עונת 2002/2003, עבר ליריבתה של פנרבחצ'ה, גלאטסראיי[2], וכבש שלושער במשחק הבכורה.

בשנת 2003 חזר רביבו לישראל, והחל את העונה במ.ס. אשדוד, שבנתה באותו הקיץ קבוצת כוכבים שכללה גם את אלון חזן, יוסי אבוקסיס, אסי דומב ואילן בכר. הקבוצה לא עמדה בציפיות ולאחר 12 מחזורים שבהם כבש 3 שערים ובישל 3 שערים, פרש רביבו ממשחק פעיל בשנת 2004 עקב פציעות חוזרות ונשנות ובשל "מיצוי", לדבריו‏[3].

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 1992 ערך רביבו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל, במשחק ידידות מול נבחרת איי פארו. לאחר מכן שיחק עם הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1994 ואת שער הבכורה שלו בנבחרת כבש במסגרת מוקדמות יורו 1996, במשחק מול נבחרת פולין.

לאחר ששיחק עם הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 1998, הגיע הטורניר המוצלח ביותר של רביבו, עת כבש ארבעה שערים במסגרת מוקדמות יורו 2000, כולל שער בניצחון 0-5 על נבחרת אוסטריה, שתרם להעפלתה של הנבחרת למשחקי הפלייאוף מול נבחרת דנמרק. במשחק הראשון במסגרת הפלייאוף ניצחה דנמרק 0-5 ורביבו הורחק בכרטיס אדום.

רביבו שיחק עם הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2002 ואת הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-11 באוקטובר 2003, במשחק מול נבחרת צרפת במסגרת מוקדמות יורו 2004. בסך הכל רשם במדי הנבחרת 67 הופעות, בהן כבש 15 שערים.

מחוץ למגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 ניסה רביבו לנצל את המוניטין שרכש והצטרף כשותף למסעדה בהרצליה פיתוח בשם "רביבו רשת שווארמה טורקית", עם חזרתו לישראל בשנת 2003 החליט לסגור את המסעדה.

לאחר הפרישה עסק בנדל"ן באשדוד, היה שותף בהקמת קניון הפאואר סנטר בעיר, ואחד מבעליה של מ.ס. אשדוד יחד עם חברו ג'קי בן-זקן.

בשנת 2006 השתתף רביבו בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", יחד עם אנה ארונוב, וזכה במקום השני. בשנה זו שיחק גם במשחק רעים מול נבחרתה של אנדלוסיה, מטעם מרכז פרס לשלום.

ב-17 באפריל 2008, לאחר התפטרותו של מאמן אשדוד, אלון חזן, אימן רביבו את הקבוצה למשך שני מחזורים, עד הגעתו של יוסי מזרחי למ.ס אשדוד‏[4].

ביוני 2008 הודיע רביבו כי הוא עוזב את הארץ ללוס אנג'לס יחד עם אשתו, שגית, ושלושת ילדיהם כדי לפתח את עסק התכשיטים של אשתו‏[5]. לאחר שבוע נטען על ידי כלי תקשורת‏[6] כי הסיבה לעזיבתו של רביבו היא הסתבכות עם העולם התחתון ואיומים עליו. רביבו הכחיש זאת. בהמשך נטען‏[7] כי בורר בעולם התחתון הטיל על רביבו "עונש הגליה" מישראל. בראיון שערך עם כתבת ערוץ 10 אופירה אסייג בפברואר 2009, הכחיש רביבו את כל הטענות האלה. בשנת 2010 שב רביבו עם משפחתו לישראל‏[8]. באוקטובר 2011 נולדה בתו הרביעית. כיום מתגורר רביבו עם משפחתו בשכונת רמת אביב שבתל אביב.

בשנת 2012 הצטרף רביבו לחבר השופטים של העונה השנייה של התוכנית, "אייל גולן קורא לך", המשודרת ב"ערוץ 24" לצידם של אייל גולן, עדי לאון, יוסי גיספן וירון אילן.

ב-21 ביוני 2012 החליף את עודד מכנס בתפקיד יו"ר ארגון שחקני הכדורגל בישראל[9].

ב-4 ביולי 2013 מונה על ידי אלי טביב, בעלי בית"ר ירושלים, לשמש כנציגו בקבוצה. ב-1 בדצמבר 2013 עזב את תפקידו בעקבות ביקורת על התנהלותו.‏[10]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה
פנרבחצ'ה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים רביבו, אורי שרצקי, רביבו, הוצאת גלורי, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליגת האלופות: רביבו כבש, פנרבחצ'ה הפסידה, באתר ynet‏, 10 באוקטובר 2001‬
  2. ^ ‫משה גוזגל, טורקיה: חיים רביבו עובר לגלאטסראיי, באתר ynet‏, 16 בינואר 2003‬
  3. ^ ‫תומר גנור, רביבו: "אני פורש מכדורגל באהבה", באתר ynet‏, 31 במרץ 2004‬
  4. ^ אופירה אסייג, חיים רביבו יאמן את מ.ס. אשדוד עד תום העונה, באתר ONE,‏ 17 באפריל 2008
  5. ^ ‫אופירה אסייג, חיים רביבו עוזב את ישראל ועובר ללוס אנג'לס, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 1 ביולי 2008‬
  6. ^ ‫אלי סניור, ידיעות אחרונות, חיים רביבו עוזב את הארץ בעקבות איומים עליו, באתר ynet‏, 6 ביולי 2008‬
  7. ^ ‫אמיר זוהר, רביבו עוזב את ישראל בגלל "עונש הגליה" של בורר בעולם התחתון, באתר הארץ, 11 ביולי 2008‬
  8. ^ יניב טוכמן, רביבו חזר לישראל, באתר nrg מעריב,‏ 5 במרץ 2010
  9. ^ ‏משה שיינמן, חיים רביבו הוצג כיו"ר ארגון השחקנים, באתר ynet‏, 21 ביוני 2012
  10. ^ צנציפר, בן שימול, חיים רביבו סיים את תפקידו בבית"ר ירושלים, באתר ynet‏, 1 בדצמבר 2013


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר