אלירן עטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלירן עטר
עטר עם אוהדים.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 17 בפברואר 1987 (בן 27)
מקום לידה תל אביב שבישראל
גובה 1.79 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
בני יהודה
מועדונים מקצועיים*
2004 - 2010
2010 - 2013
2013 -
בני יהודה
מכבי תל אביב
סטאד ריימס
112 (26)
96 (53)
22 (2)
נבחרת לאומית**
2012 - ישראל 3 (0)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 1 ביוני 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
1 ביוני 2014

אלירן עטר (נולד ב-17 בפברואר 1987) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת סטאד ריימס מהליגה הצרפתית.

קריירה

עטר החל את דרכו בכדורגל במחלקת הנוער של בני יהודה תל אביב. כבר מילדותו הפגין כישרון רב, כאשר שיחק בקבוצות הילדים והנערים של המועדון, וקודם בגיל צעיר מאוד לקבוצת הנוער. במחלקת הנוער של בני יהודה, היה עטר חלק מפיתוח של שחקני בית צעירים רבים שהפכו בעתיד לשחקנים מובילים בקבוצה הבוגרת.

לקראת סוף עונת 2003/2004, בגיל 17, שותף עטר לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת של בני יהודה בליגת העל, במשחק מול הפועל פתח תקווה. בקיץ שלאחר עונה זו לקח עטר חלק במחנה האימונים של הקבוצה הבוגרת, ובעונות שלאחר מכן שיחק במספר משחקים לסירוגין. בשנת 2005 זומן עטר לסגל נבחרת הנוער של ישראל, ושיחק במדיה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה לנוער ואף כבש שער אחד.

בעונת 2007/2008 החל עטר להפוך לחלק משמעותי מהקבוצה הבוגרת של בני יהודה, תחת המאמן אלי כהן. לאחר ששיחק קודם לכן בעיקר באגפים, הוא הוסט לעמדת החלוץ המרכזי, והיה חלק עיקרי בחזרתה של בני יהודה מתחתית הטבלה. עם זאת, לקראת סיום העונה, נפצע בתיקול עם אלין טופוזאקוב מהפועל תל אביב, והושבת ממשחק למשך שבעה חודשים.

עטר חזר לשחק לאחר תחילת עונת 2008/2009. לאחר חזרתו, הוא הצטיין והפך לשחקן מוביל של הקבוצה, ואף כבש 14 שערים שזיכו אותו בתואר מלך השערים של הליגה, בצוותא עם ברק יצחקי ושמעון אבו חצירא. במהלך העונה, במשחק מול מכבי נתניה, כבש עטר שער במספרת, שנחשב בכלי תקשורת רבים לשער היפה ביותר של העונה בישראל, ואף נבחר למקום הרביעי בתחרות "שער השנה בעולם" של פיפ"א‏‏[1]. עטר סייע לבני יהודה לסיים במקום החמישי בליגת העל, שהקנה לה השתתפות במוקדמות הליגה האירופית[2].

ב-23 במאי 2010 נרכש עטר מבני יהודה בסכום המוערך ב-1.2 מיליון דולר וחתם על חוזה לארבע שנים במכבי תל אביב[3]. בסיום העונה הראשונה בקבוצה סיים כמלך השערים של הקבוצה וסגן מלך השערים של ליגת העל, עם 18 שערים. בעונתו השנייה בקבוצה כבש 13 שערים.

בעונת 2012/2013 זכה עם מכבי תל אביב באליפות. בעונה זו כבש 22 שערים שזיכו אותו בתואר מלך שערי ליגת העל בפעם השנייה בקריירה, ונבחר לכדורגלן השנה של מעריב[4].

ב-24 ביוני 2013 חתם עטר לארבע שנים בקבוצת סטאד ריימס מליגת העל הצרפתית, תמורת 450 אלף אירו לעונה. ב-10 באוגוסט 2013 ערך את הופעה הבכורה שלו במדי הקבוצה במשחק הליגה מול ראן כשעלה כמחליף בדקה ה-70. בסך הכל ערך 22 הופעות בעונתו הראשונה בקבוצה, וכבש שני שערים.

נבחרת ישראל

חרף הצטיינותו בעת ששיחק בבני יהודה, הורתה ההתאחדות לכדורגל בישראל שלא לזמנו לנבחרת ישראל, בשל עברו הפלילי.‏‏ על החלטה זו נמתחה ביקורת‏‏‏[5], ובסופו של דבר נענתה ההתאחדות לבקשתו של מאמן הנבחרת, דרור קשטן, ואפשרה את זימונו‏[6]. עטר זומן לראשונה לסגל הנבחרת למשחק מול נבחרת לטביה במוקדמות מונדיאל 2010, אך נעדר מהמשחק בשל פציעה. עטר ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בנובמבר 2012 בהפסד 2-1 לנבחרת בלארוס.

מחוץ למגרש

בדצמבר 2006, נידון עטר לשישה חודשי מאסר (אותם ריצה בעבודות שירות), לשנים עשר חודשי מאסר על תנאי, לקנס של 5,000 ש"ח ולמתן פיצויים בסך 2,500 ש"ח לכל אחת מקורבנותיו, לאחר שהורשע בשני אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע ובסיוע לשוד , ובאישום נוסף של קשירת קשר לביצוע עוון וסיוע לגניבה, לאחר שהיה מעורב בארבע אירועים של חטיפת תיקים בתל אביב וברמת גן.

תארים

מכבי תל אביב
תארים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שער השנה בעולם: רונאלדו ראשון, אלירן עטר רביעי, באתר ONE,‏ 21 בדצמבר 2009
  2. ^ המקום החמישי אינו מקנה בדרך כלל כרטיס למפעלים האירופיים, אך לאחר שבית"ר ירושלים שסיימה במקום השלישי לא הפקידה את הערבויות הנדרשות, תפסה בני יהודה את מקומה
  3. ^ ‫לי בוץ, רשמית: אלירן עטר חתם ל-4 שנים במכבי ת"א, באתר ynet‏, 23 במאי 2010‬
  4. ^ שחקני ליגת העל קבעו: אלירן עטר הוא כדורגלן העונה, באתר nrg מעריב
  5. ^ שלומי ברזלאלירן עטר הוא הקורבן של דרור קשטן ומשה סיני, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2009
  6. ^ ‏איציק יצחקי, עטר: "שמח שנפתחה בפניי האפשרות לשחק בנבחרת", באתר וואלה!, 11 באוגוסט 2009‏


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר