אורי מלמיליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי מלמיליאן
אין תמונה חופשית
מידע אישי
תאריך לידה 24 באפריל 1957
מקום לידה ירושלים, ישראל
עמדה קשר
מועדונים כשחקן
1973 - 1989
1989 - 1992
1992 -1993
1993
בית"ר ירושלים
מכבי תל אביב
הפועל באר שבע
הפועל כפר סבא
409 (140)
48 (18)
6 (1)
3 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1975 - 1990 ישראל 62 (16)
קבוצות כמאמן
1995 - 1996
1998 - 2002
2003 - 2007
2007 - 2008
2009 - 2010
2010 - 2011
הפועל ירושלים
מכבי נתניה
הכח עמידר רמת גן
הפועל פתח תקווה
הפועל אשקלון
בית"ר ירושלים

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אורי מלמיליאן (נולד ב-24 באפריל 1957 בירושלים) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל. מלמיליאן מזוהה יותר מכל עם קבוצת בית"ר ירושלים, ובשנת 2009 נבחר להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי כאחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשכונת ממילא בירושלים, למשפחה בת 9 נפשות. בגיל צעיר הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים וסומן כשחקן מבטיח. תפקידו על המגרש היה קשר התקפי. בגיל 16 ערך את הופעתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, בדרבי נגד היריבה העירונית הפועל ירושלים. כבר בהופעת בכורה זו כבש שער מבעיטת קרן. לכל אורך הקריירה שיחק בחולצה מספר 8, והוא הצטיין בבעיטות חופשיות ובהרמות קרנות. מלמיליאן זומן לנבחרת ישראל ב-1975 בטרם מלאו לו 18 שנים. בכך היה לשחקן הצעיר ביותר שהופיע בנבחרת, עד שבן סהר שבר את שיאו בפברואר 2007.

את פריצת הדרך עשה בעונת 1976, אז הוביל את הקבוצה לסיום במקום השני בליגה ולזכייה ראשונה בגביע המדינה בכדורגל. בגמר הגביע החטיא פנדל, אך חיפה על כך בשער שהבקיע בדקות הסיום מבעיטה סמוך לדגל הקרן, בדומה לשער הבכורה שהבקיע שנתיים קודם לכן. בתום העונה נבחר לשחקן העונה. בשנים הבאות הצעיד מלמיליאן את בית"ר לזכייה בארבעה גביעים בתוך עשור. בשנות השבעים היווה את הצלע המרכזית במשולש הקישור הבית"רי שכונה "שוקולד-מנטה-מסטיק", יחד עם דני נוימן וויקטור לוי. ב-1979 דחה הצעה להצטרף לקבוצת הצמרת הצרפתית פריז סן ז'רמן, בהעדיפו להמשיך לשחק בבית"ר ירושלים.

ב-1986 זכה בתואר "מלך השערים" של הליגה עם 14 שערים ב-30 משחקים. בעונה שלאחר מכן (1986/1987) הצעיד את בית"ר, יחד עם החלוץ אלי אוחנה, לאליפות הראשונה בתולדותיה. בסיומה של עונת 1988/1989, בה זכה בגביע החמישי והאחרון שלו, עבר לשחק במכבי תל אביב. עם קבוצה זו זכה באליפות שנייה אישית (1992), עליה הוסיף זכייה נוספת בתואר 'מלך השערים' (1990), הפעם עם 16 כיבושים. עד לפרישתו מהמשחק בגיל 36, שיחק גם בהפועל באר שבע ובהפועל כפר סבא.

בסך הכול שיחק מלמיליאן 466 משחקים בליגה הלאומית, הליגה הבכירה בישראל בזמנו, בהם הבקיע 159 שערים. הוא מדורג במקום השביעי בטבלת מבקיעי הליגה לתולדותיה. כאמור, פעמיים זכה בתואר "מלך השערים" הכללי. את קבוצתו בית"ר הוביל בהבקעת שערים בתשע עונות [1]. הישגים אלה כולם יוצאי דופן עבור שחקן קישור.

מלמיליאן פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הנער מממילא", שבה הוא מספר על עלייתו משכונת העוני הירושלמית להישגים בינלאומיים בכדורגל.

לאחר שהפסיק לשחק כדורגל היה מלמיליאן המנהלתן של הפועל ירושלים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנים לאחר פרישתו ממשחק הכדורגל פנה מלמיליאן לעסוק באימון. הוא ידוע כמאמן המטיל משמעת קפדנית בקבוצותיו. ארבע פעמים העלה קבוצות מליגת המשנה לליגת העל: את הפועל ירושלים, מכבי נתניה, הכח עמידר רמת גן והפועל אשקלון. לאחר העלייה העדיפה נתניה על פניו את מוטי איווניר, אולם זה האחרון פוטר באמצע העונה, כשנתניה הייתה בסכנת ירידה. מלמיליאן חזר לקבוצה, ל-11 המחזורים האחרונים של עונת 1999/2000 והצליח להשאיר אותה בליגת העל.

בתחילת עונת 2006/2007 הגיע מלמיליאן לאצטדיון טדי כמאמן הכח עמידר רמת גן, כ-16 שנים לאחר שעזב את בית"ר. בהזדמנות זו קיבל מבית"ר גביע הוקרה על תרומתו רבת השנים. לאחר שירד ליגה עם הכח, עזב את הקבוצה.

בתחילת 2008 פוטר מאימון הפועל פתח תקווה בליגה הלאומית עקב שורת הפסדים, למרות שהקבוצה רצה בצמרת, זכתה בגביע הטוטו לאומית והתמודדה על העלייה. במקומו מונה שחקן העבר של הקבוצה אלי מחפוד.

ב-13 ביולי מונה לאימון אשקלון במקום שייע פייגנבוים, והעלה את הקבוצה לליגת העל בתום עונת 2010/2009. בסיום העונה הודיע מלמיליאן על עזיבתו.

ב-11 ביוני 2010 חתם בקבוצת נעוריו, בית"ר ירושלים, ממנה התפטר ב-17 בינואר 2011 לאחר כחצי עונה ובמקומו מונה רוני לוי.

הערצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלמיליאן זכה להערצה רבה בקרב אוהדי בית"ר, שראו בו את סמלם. ביטוי עממי להערצה זו נשמע בפיהם של סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים, המשבחים את סחורתם באומרם: "כל תפוח מלמיליאן".

בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" נאמר "כל אוקטן מלמיליאן".

בלהיט "מספרים" של להקת הדג נחש נאמר: "שמונה הוא המספר של אורי מלמיליאן, שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלמיליאן היה נשוי לעורכת הדין סיגל מלמיליאן-אלימלך ולהם בת אחת.

שחקן הכדורגל אבירם ברוכיאן הוא אחיינו של מלמיליאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר