אורי מלמיליאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא | אורי מלמיליאן | ||
| תאריך לידה | 24 באפריל 1957 | ||
| מקום לידה | ירושלים שבישראל | ||
| כינוי | הנער מממילא | ||
| מידע על המועדון | |||
| מועדון נוכחי | הכח עמידר רמת גן | ||
| תפקיד | מאמן | ||
| מועדונים כשחקן | |||
| 1973-1989 1989-1992 1992-1993 1992-1993 |
בית"ר ירושלים מכבי תל אביב הפועל באר שבע הפועל כפר סבא |
(140) |
|
| נבחרת לאומית כשחקן | |||
| 1975-1990 |  ישראל |
62 (16) | |
| מועדונים כמאמן | |||
| 1995-1996 1998-2002 2003-2007 2008- 2007 |
הפועל ירושלים מכבי נתניה הכח עמידר רמת גן הפועל פתח תקווה |
||
אורי מלמיליאן (נולד ב־24 באפריל 1957), מגדולי שחקני הכדורגל בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] שחקן
מלמיליאן נולד בשנת 1957 בשכונת ממילא שבירושלים. בגיל צעיר הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים וסומן כשחקן מבטיח. תפקידו על המגרש היה קשר התקפי. בגיל 16 ערך את הופעתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, בדרבי נגד היריבה העירונית הפועל ירושלים. כבר בהופעת בכורה זו כבש שער מבעיטת קרן. לכל אורך הקריירה שיחק בחולצה מספר 8 והיטיב להוציא לפועל מצבים נייחים.
את הפריצה עשה בעונת 1976, אז הוביל את הקבוצה לסיום במקום השני בליגה ולזכייה ראשונה בגביע המדינה בכדורגל. בגמר הגביע החטיא פנדל, אבל, חיפה על כך בשער שהבקיע בדקות הסיום מבעיטה סמוך לדגל הקרן, בדומה לשער הבכורה שהבקיע שנתיים קודם לכן. בתום העונה נבחר לשחקן העונה וזומן לנבחרת ישראל, בטרם מלאו לו 18 שנים. בכך היה לשחקן הצעיר ביותר שהופיע בנבחרת, עד שבן סהר שחקנה של צ'לסי האנגלית שבר את שיאו בפברואר 2007.
בשנים הבאות הצעיד מלמיליאן את בית"ר לזכייה בארבעה גביעים בתוך עשור. בשנות השבעים היווה את הצלע המרכזית במשולש הקישור הבית"רי שכונה "שוקולד-מנטה-מסטיק", יחד עם דני נוימן ו-ויקטור לוי. ב-1979 דחה הצעה להצטרף לקבוצת הצמרת הצרפתית פאריז סן ז'רמן, בהעדיפו להמשיך לשחק בבית"ר ירושלים.
ב-1986 זכה בתואר "מלך השערים" של הליגה עם 14 שערים ב-30 משחקים. בעונה שלאחר מכן (86/87) הצעיד את בית"ר, יחד עם החלוץ אלי אוחנה, לאליפות הראשונה בתולדותיה. בסיומה של עונת 1988/89, בה זכה בגביע החמישי והאחרון שלו, עבר לשחק במכבי ת"א. עם תל אביב זכה מלמיליאן באליפות שנייה אישית (1992), עליה הוסיף זכייה נוספת בתואר 'מלך השערים' (1990), הפעם עם 16 כיבושים. עד לפרישתו מהמשחק בגיל 36, שיחק מלמיליאן גם בהפועל באר שבע ובהפועל כפ"ס.
בסך הכול שיחק מלמיליאן 466 משחקים בליגה הלאומית, הליגה הבכירה בישראל בזמנו, בהם הבקיע 159 שערים. הוא מדורג במקום השביעי בטבלת מבקיעי הליגה לתולדותיה [1]. כאמור זכה פעמיים בתואר "מלך השערים" הכללי. את קבוצתו בית"ר הוביל בהבקעת שערים לא פחות מתשע עונות [2]. הישגים אלה כולם יוצאי דופן עבור שחקן קישור.
מלמיליאן זכה להערצה רבה בקרב אוהדי בית"ר ירושלים, שראו בו את סמלם. ביטוי עממי להערצה זו נשמע בפיהם של סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים, המשבחים את סחורתם באומרם: "כל תפוח מלמיליאן".
מלמיליאן פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הנער מממילא", שבה הוא מספר על עלייתו משכונת העוני הירושלמית להישגים בינלאומיים בכדורגל.
[עריכה] מאמן
לאחר פרישתו פנה מלמיליאן לעסוק באימון. הוא ידוע כמאמן המטיל משמעת קפדנית בקבוצותיו. שלוש פעמים העלה קבוצות מליגת המשנה לליגת העל: את הפועל ירושלים, מכבי נתניה ואת הכח עמידר רמת גן. לאחר העלייה העדיפה נתניה על פניו את מוטי איווניר, אולם זה האחרון פוטר באמצע העונה, כשנתניה הייתה בסכנת ירידה. מלמיליאן חזר לקבוצה, ל-11 המחזורים האחרונים של עונת 1999-2000 והצליח להשאיר אותה בליגת העל.
בתחילת עונת 2006/07 הגיע מלמיליאן לאצטדיון טדי כמאמן, כ-16 שנים לאחר שעזב את בית"ר. בהזדמנות זו קיבל מבית"ר גביע הוקרה על תרומתו רבת השנים.
בתחילת 2008 פוטר מאימון הפועל פ"ת בליגה הלאומית עקב שורת הפסדים למרות שהקבוצה עדיין רצה בצמרת, זוכה בגביע הטוטו ומתמודדת על העלייה, במקומו מונה שחקן העבר של הקבוצה אלי מחפוד.
[עריכה] משפחה
מלמיליאן היה נשוי בעבר ויש לו בת אחת, תלמידה בבית ספר יסודי.
