יוסף קוט
.jpg) | |
| קוט, 1965 | |
| לידה |
4 ביולי 1898 פוניבז', ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 1976 (בגיל 78) תל אביב-יפו, ישראל |
| תפקידים |
רופא |
  | |
יוסף קוט (1898–1976) היה רופא פנימי ישראלי, ראש שירותי הרפואה בהגנה, פעיל בעלייה ב', מנהלו הראשון של בית החולים מאיר (1962–1970), נשיא מד"א (1973–1976)[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוט נולד בפוניבז' שבליטא. למד בחדר ובגימנסיה. בעקבות גירוש יהודי העיר על ידי הממשל עקרה המשפחה לקרמנצ'וק שבאוקראינה, שם היה קוט לאחד ממנהיגי תנועת הצופים, השומר הצעיר, ומראשי הסטודנטים הציונים. בשנת 1916 התחיל קוט ללמוד רפואה בסנט פטרסבורג אך לאחר מספר חודשים עבר לסימפרופול, שם התמנה לאחד ממפקדי ההגנה היהודית נגד האיום של צבא פטליורה. בשנת 1921 עבר קוט לווינה, שם סיים בשנת 1924 את לימודי הרפואה.
בשנת 1925 התחתן עם אסתר לבית אהרונוביץ. באותה השנה עלו בני הזוג לארץ ישראל. לאחר עלייתו לארץ עבר "תקופת הסתכלות"[דרושה הבהרה] של מספר חודשים בבית החולים הדסה (תל אביב). בתום תקופה זו החל קוט לעבוד כרופא קופת חולים הכללית במחניים, איילת השחר, תל יוסף ובבית החולים על שם שוויצר בטבריה. עם הקמת מפעל החשמל בנהריים התמנה קוט לרופא מחנה העובדים.
בשנת 1931 עבד כרופא בכפר סבא ברעננה, ובישובי השרון: גן השרון, קלמניה, גן חיים, תל-מונד, חירות, עין ורד, כפר מל"ל. בשנת 1934 עבר קוט לחיפה ולקריות, שם עבד כרופא כללי. בשנת 1936 יצא קוט להשתלמות ברפואה פנימית לגרמניה. בשובו התמנה קוט כרופא פנימי בזמנהוף וראש שירותי הרפואה בהגנה. קוט שירת כרופא במחנות העקורים באירופה מטעם הסוכנות היהודית ופעיל בעלייה ב'.
בעת בניית הגדר בגבול הצפון של ארץ ישראל שמטרתה הייתה למנוע חדירת כנופיות ערביות, התמנה קוט לארגן את הגשת העזרה הרפואית. הוא היה אחראי גם על בריאות העובדים היהודים במחנות הצבא הבריטי בארץ ישראל ובסיני. בשנת 1948 היה קוט רופאם של 45 עובדי מפעל הנשק התת-קרקעי "איילון".
בין השנים 1950–1960 ניהל את קרן הנכות של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שהקימה מוסדות לחולים כרוניים: גהה, שלוותה, טלביה ובית לווינשטיין, שנוסד בשנת 1945 כבית חולים לשחפת. במקביל נוסד בית החולים פיינסטון ששימש כבית חולים לחולים כרוניים, ובהדרגה הפך לבית חולים שיקומי. בשנת 1958, התאחדו שני בתי החולים, בית לוינשטיין ופיינסטון, ובית החולים לחולי שחפת ומחלות ריאה בכפר סבא הפך לבית החולים מאיר. קוט ניהל את בית החולים מאיר בין השנים 1962 – 1970.
קוט היה בין מקימי מד"א ובין השנים 1950 – 1973 שימש כיו"ר הוועד. בין השנים 1973 – 1976 כיהן כנשיא מגן דוד אדום.
קוט נפטר ב-1976.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר יוסף קוט - הרופא הראשון בגוש (אורכב 24.10.2013 בארכיון Wayback Machine) (ד"ר נח קפלינסקי)
- "מידע לרופא", 9 ביולי 1976, עמוד 4