יעקב פרנק (חבר הכנסת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב פרנק
Frank yaakov.jpg
תאריך לידה 12 במרץ 1913
תאריך פטירה 9 ביולי 1993
כנסות 8
סיעה המערך

יעקב פרנק (12 במרץ 1913 - 9 ביולי 1993) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.

פרנק נולד בשנת 1913 בירושלים, בנו של הרב צבי פסח פרנק, שהיה אב בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, ולאחר מכן רבה של ירושלים. בשנות ה-30 היה ממפקדי ההגנה בירושלים. בשנת 1936 היה מפקד בפלוגה הדתית בירושלים והוצב בעיר העתיקה[1]. בשנת 1938 התנדב למשימת נוטרות על מחנה קידוח בריטי באזור העוג'ה מתוך רצון להכיר את אזור המדבר‏[2]. לאור חשש שהבריטים גילו את חברותו בהגנה הוא נסע לקרוביו בארצות הברית ועבד בניו יורק בעבודות מזדמנות. הוא התגייס לצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה והיה בה לקצין. באוקטובר 1944 הוא נפצע בפיליפינים ולאחר החלמתו שוחרר מהצבא עם גמלה. על פעילותו הוא קיבל את עיטור לב הארגמן[3]. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא היה פעיל בעלייה ב'‏[4] ורכש בעבורה שתי ספינות ישנות להבאת מעפילים‏[5]. הוא שירת בצוות של ספינת המעפילים ביריה[6]. בינואר 1948 הוא מונה למפקד "כח ציפורה" שהוכנס באופן חשאי לנמל התעופה בן-גוריון בהסכמה עם האחראי הבריטי על האבטחה במקום, כדי להגן על היהודים בשדה ולמנוע בריחת משתמטים לחוץ לארץ‏[7]. במאי 1948 פונה כח ציפורה משדה לוד יחד עם כל העובדים היהודיים‏[8] ופרנק עבר לפקד על בסיס חיל האוויר שהוקם אז במחנה עקרון[9].

לאחר תום מלחמת העצמאות השתחרר מצה"ל והקים בית מלאכה לקפיצים. בראשית 1951 הוא גויס על ידי ראובן שילוח להמוסד כדי שיהיה אחראי על הפעילות בעיראק[5]. בסוף ינואר 1951 הוא טס לטהרן ולאחר חודשיים וחצי הגיע לבגדד ב-20 באפריל 1951. אולם לאחר שהרגיש שסיפור הכיסוי שלו נבנה באופן כושל וקבלת פנים צוננת מצד פעילי המחתרת בעיראק שהרגישו שמראהו הג'ינג'י יסכן אותם, הוא שב לאחר שבוע לישראל‏[10]. האשמות שונות הועלו לגבי שליחותו לעיראק. היו שטענו שמלכתחילה היה מטופש לשלוח אותו עם מראהו הג'ינג'י לעיראק‏[11]. פרנק טען שלא זאת הייתה הבעיה, אלא חוסר שיתוף הפעולה של הפעילים המקומיים‏[12][3].

פרנק שב לנהל את בית המלאכה שלו בשותפות עם אחיו, מפעל "טכנו קפיץ", בדרך פתח תקווה בתל אביב, שייצר קפיצים‏[13]. בנובמבר 1954 דווח שעובדי המפעל אילצו אותו להצטרף להסכם הקיבוצי בענף המתכת‏[14]. המפעל זכה באות מלחמת ששת הימים על התגייסותו למאמץ המלחמתי במלחמה‏[15].

במקביל היה פרנק ממקימי התאחדות בעלי מלאכה ופעיל מרכזי בה. היה חבר מועצת ענף המתכת והחשמל‏[16], וחבר מועצת המנהלים של הבנק למלאכה‏[17] והחברה לפיתוח המלאכה‏[18]. במשך שנים רבות היה יו"ר התאחדות בעלי המלאכה‏[19].

פרנק תמך במפא"י וטען שרק מפלגה גדולה יכולה להרים את משא הפיתוח של הארץ‏[20]. לקראת הבחירות לרשויות בנובמבר 1959 הוצב ברשימת מפא"י למועצת עיריית תל אביב כנציג בעלי המלאכה‏[21]. בשנת 1960 נכנס למועצת עירית תל אביב, לאחר פרישת רבקה אהרונסון שקיבלה תפקיד ביצועי בעירייה‏[4]. הוא נבחר שוב למועצת העיר בשנת 1965‏[22]. בשנת 1969 הוצב במקום ה-66 ברשימת המערך לקראת הבחירות לכנסת השביעית[23], במקום יוסף פישר, הנציג היוצא של בעלי המלאכה. הוא נבחר לתפקיד על ידי חברי מפלגת העבודה בנשיאות ההתאחדות‏[24]. מקומו במועצת עיריית תל אביב הועבר לאחר‏[25]. ירידת כוחן של מפלגות הפועלים מנעה את כניסתו לכנסת.

בינואר 1971 נתמנה לחבר ב"ועדת אשר" בראשות השופט שלמה אשר לבדיקה מערכת המסים בישראל‏[26], כנציג התאחזות בעלי המלאכה‏[27] והיה חבר בוועדת המשנה לעניין מס רכוש‏[28]. באופן מפתיע הוא הביע תמיכה בהנהגת מס ערך מוסף בשיעור של 10%, למרות שהעמדה המסורתית של התאחדות בעלי המלאכה הייתה נגד מס ערך מוסף. לעומת זאת, הוא התנגד לדרישה מעצמאים לנהל פנקסי חשבונות.

בשנת 1975 הושבע מטעם המערך לכנסת השמינית, במקומו של פנחס ספיר, וכיהן בה קרוב לשנתיים עד לפיזורה. בתקופת כהונתו היה חבר ועדת הכלכלה והוועדה לענייני ביקורת המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההגנה בירושלים, עדויות וזכרונות מפי חברים, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים ע״י קרית־ספר, 1973, עמוד 170
  2. ^ משה עדקי, באש נצורה, עם עובד, 1975, עמ' 41
  3. ^ 3.0 3.1 אלי דנון, הג'ינג'י שנשלח לנהל המחתרת בעיראק "בגלל רשלנות המפקדים כמעט נתפסתי, מעריב, 30 בינואר 1984
  4. ^ 4.0 4.1 בן הרב, מעריב, 22 בפברואר 1960
  5. ^ 5.0 5.1 יוסי מלמן, מרגלים לא מושלמים, עמ' 32-33
  6. ^ סיפור הפלגת ביריה, אתר הפל-ים
  7. ^ עידו אמבר, שורשי חיל האוויר, חיל־האוויר, צבא הגנה לישראל, 1997, עמ' 138-139
  8. ^ פרשת ציפורה, בלוג עד הלום
  9. ^ שורשי חיל האוויר, עמ' 318
  10. ^ שלמה הלל, רוח קדים, עידנים, 1985, עמ' 326
  11. ^ גבריאל סתרסמן, בחזרה מן הגרדום, ידיעות אחרונות 1992, עמ' 100
  12. ^ משה גת, קהילה יהודית במשבר, מרכז זלמן שזר, 1989, עמ' 222
  13. ^ מהר"ן הרב צבי פסח פרנק, דבר, 13 בדצמבר 1960 (מודעה)
  14. ^ בארגון, דבר, 25 בנובמבר 1954
  15. ^ הייצור בתע"ש שולש מאז המלחמה, דבר, 16 ביולי 1969
  16. ^ מר יעקב פרנק ורעיתו, דבר, 18 בפברואר 1963 (מודעה)
  17. ^ יעקב פרנק, דבר, 14 ביוני 1962 (מודעה)
  18. ^ החברה לפיתוח המלאכה - מקימה מרכזים למלאכה חדישים, דבר, 18 בספטמבר 1963
  19. ^ בעלי המלאכה ישבתו אם לא יבוטלו מסקנות רווה, מעריב, 18 ביוני 1970
    הת' בעלי מלאכה: הגבלת האשראי - תחנוק מפעלים, דבר, 31 ביולי 1973
    15 מליון דולר יושקעו בהקמת קרית עץ באריאל, מעריב, 7 ביולי 1987
  20. ^ יומן באר שבע, דבר, 23 באוגוסט 1963
  21. ^ מ. מייזלס, בת"א המפתח בידי הדתיים, מעריב, 28 בספטמבר 1959
  22. ^ אברהם רותםכך הצביעו אזורי תל אביב השונים בבחירות לעיריה, מעריב, 8 בנובמבר 1965
  23. ^ הרשימות סימניהן ובעלי מקומות ריאליים, מעריב, 25 בספטמבר 1969
  24. ^ י. פרנק - נציג בעלי המלאכה לכנסת, דבר, 16 בספטמבר 1969
  25. ^ אברהם רותםעשר רשימות רצות בתל אביב פנים חדשות במערך ובגח"ל, מעריב, 1 באוקטובר 1969
  26. ^ מונתה ועדה ציבורית לבחינת מערכת המסים, מעריב, 20 בינואר 1971
  27. ^ מס הכנסה 65% - מעל 5,000 ל"י לחודש, מעריב, 13 בספטמבר 1971
  28. ^ השינויים במס רכוש לדירות ייכנסו לתוקפם מאפריל 1972, מעריב, 13 ביולי 1971