פלאו

הרפובליקה של פלאו
דגל סמל
מוטו לאומי: קצה הקשת בענן
המנון לאומי: המנון פלאו
יבשת	אוקיאניה
שפה רשמית	אנגלית, פלאואנית, יפנית ‏‏
עיר בירה	נגרולמוד
העיר הגדולה ביותר	קורור
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא	נשיא ג'ונסון טוריביונג
הקמה - עצמאות - תאריך	מארצות הברית 1 באוקטובר 1994 ‏‏
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	459 קמ"ר  197 בעולם זניח
אוכלוסייה‏‏ (הערכה ליולי 2011) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	20,956 נפש  217 בעולם 45.66 נפש לקמ"ר 160 בעולם
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2008) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	164 מיליון $  216 בעולם 7,826 $ 125 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2011) - דירוג עולמי	0.782  49 בעולם
מטבע	דולר אמריקאי ‏ (USD)
אזור זמן	UTC +9
סיומת אינטרנט	.pw
קידומת בינלאומית	680+

הרפובליקה של פָּלָאו (מאוית גם בֵּלאו) (אנגלית: Republic of Palau פלאואנית: Beluu ęr a Belau) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, הממוקמת כ-500 קילומטר מזרחית לפיליפינים. הרפובליקה קיבלה את עצמאותה ב-1994 מארצות הברית, והינה אחת המדינות הצעירות ביותר והקטנות ביותר בעולם.

היסטוריה

על פי הערכות, איי פלאו מיושבים מזה 4,000 שנה. האירופים הראשונים באיים היו הספרדים (1710), שהשתלטו על פלאו. לאחר מכן גברה ההשפעה הבריטית באזור. מחלות שהביאו המתיישבים האירופים גרמו להשמדתה של כמעט כל האוכלוסייה המקומית במהלך המאה ה-19. מ-50,000 תושבים שחיו באיים בסוף המאה ה-18, ירדה האוכלוסייה לכ-5,000 תושבים בלבד בסוף המאה ה-19.

ב-1899 מכרו הספרדים את האיים לגרמניה. במלחמת העולם הראשונה נכבשו האיים על ידי יפן. במלחמת העולם השנייה נערכו בהם קרבות עזים בין יפן לארצות הברית. לאחר המלחמה הייתה פלאו לשטח נאמנות של ארצות הברית מטעם האו"ם. באותה תקופה נבנו בה מוסדות דמוקרטיים, אך נוצרה התלות המוחלטת בסיוע האמריקני.

ב-1993 החליטו תושבי פלאו במשאל עם להפוך למדינה עצמאית, תוך חתימת הסכם ההתאגדות החופשית עם ארצות הברית. ב-1985 נרצח ראש ממשלת פלאו[[1]], וסגנו, טומי רמנגסאו (Tommy Remengesau) נבחר לנשיאות. רמגסאו הבטיח לנסות ולהקטין את התלות הכלכלית בארצות הברית, תוך פיתוח מואץ של ענף התיירות

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כלכלה

כלכלתה של פלאו תלויה בארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה, אז הייתה שטח נאמנות שלה מטעם האו"ם. לאחר העצמאות חתמה פלאו הסכם התאגדות חופשית עם ארצות הברית, במסגרתו היא מקבלת הגנה וסיוע כלכלי, ומעניקה לארצות הברית זכות לקיים בסיסים צבאיים בתחומה, ועגינה בנמליה.

תושבי המקום מתפרנסים בעיקר מעבודה ממשלתית, מדיג ומחקלאות למחייה. בפלאו עובדים זרים רבים, בעיקר מהפיליפינים. ענף התיירות הוא ענף מתפתח במדינה. ב-21 לספטמבר, ערב העצרת הכללית של האו"ם, ימי ההכרזה החד צדדית של הפלסטינאים על מדינה עצמאית, נערכו בפלאו הפגנות של אלפים עם תמיכה בישראל.

גאוגרפיה

ערך מורחב – מחוזות פלאו

המדינה מורכבת מיותר מ-200 איים המוקפים בשונית אלמוגים. רק תשעה מהאיים הגדולים מיושבים. האיים הגדולים ברובם געשיים, ויש בהם אדמה פורייה. האיים הקטנים הם ברובם איי אלמוגים. האקלים טרופי, חם ולח. כמות המשקעים הממוצעת כ-3,800 מ"מ גשם בשנה. הים עשיר בדגה, ומהווה גן עדן לצוללנים.

דמוגרפיה

הרכב האוכלוסייה: פלואים (תערובת: מיקרונזים-מַלָאים-מֶלָנֶזים) 69.9%, פיליפינים 15.3%, סינים 4.9%, אסייתים אחרים 2.4%, לבנים 1.9%, בני איי-קרוליינה 1.4%, מיקרונזים אחרים 1.1%

הרכב דתי: קתולים 41.6%, פרוטסטנטים 23.3%, מודקנגיי (אמונה מקומית) 8.8%, אדבנטיסטים של היום-השביעי 5.3%, ללא דת 16%

תוחלת החיים של תושבי פלאו על פי מדד תוחלת החיים של האו"ם: נשים - 73.77; גברים - 67.26 (מקום 130 בעולם)

יחסי ישראל-פלאו

שתי המדינות מיודדות במיוחד. רפובליקת פלאו מביעה תמיכה עקבית במדינת ישראל ובמדיניותה ומצביעה באו"ם בעד מדינת ישראל. ישראל שולחת למדינה סיוע רפואי קבוע, בעיקר בתחום רפואת העיניים, ומדריכה את רופאיה בתחום תפעול מערכות רנטגן.

ב-28 ביוני 2006 הגיע נשיא הרפובליקה לביקור בישראל, יחד עם רעייתו ובכירים נוספים מהרפובליקה. הנשיא ביקר בכנסת ונפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרת החוץ, ציפי לבני, יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, ועם חברי כנסת, לאחר מכן נטע עץ בחורשת הנשיאים בירושלים. בביקור הביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל. כמו כן בדצמבר 2011 נחתם הסכם הדדי בין ישראל לפלאו המבטל את הצורך בויזה בכניסת אזרחים מאחת לשניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלאו בוויקישיתוף

• פלאו, באנציקלופדיה ynet

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 7°20′59″N 134°30′35″E}