פלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה של פלאו
Republic of Palau
Beluu ęr a Belau
Flag of Palau.svg Seal of Palau.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: קצה הקשת בענן
המנון לאומי: המנון פלאו
מיקום פלאו
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית, פלאואנית, יפנית ‏‏[1]
עיר בירה נגרולמוד
העיר הגדולה ביותר קורור
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- סגן נשיא
נשיא
טומי רמנגסאו
אנטוניו בלס
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מארצות הברית
1 באוקטובר 1994 ‏‏‏[2]
שטח[3]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
459 קמ"ר 
198 בעולם
זניח
אוכלוסייה[4]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
21,186 נפש 
218 בעולם
46.16 נפש לקמ"ר
164 בעולם
תמ"ג[5]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
246 מיליון $ 
217 בעולם
11,588 $
108 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.791 
52 בעולם
מטבע דולר אמריקאי ‏ (USD)
אזור זמן UTC +9
סיומת אינטרנט .pw
קידומת בינלאומית 680+

הרפובליקה של פָּלָאו (מאוית גם בֵּלאו; באנגלית: Republic of Palau; בפלאואנית: Beluu ęr a Belau) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, הממוקמת כ-500 קילומטר מזרחית לפיליפינים. הרפובליקה קיבלה את עצמאותה ב-1994 מארצות הברית, והיא אחת המדינות הצעירות ביותר והקטנות ביותר בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכות, איי פלאו מיושבים מזה 4,000 שנה. האירופים הראשונים באיים היו הספרדים (1710), שהשתלטו על פלאו. לאחר מכן גברה ההשפעה הבריטית באזור. מחלות שהביאו המתיישבים האירופים גרמו להשמדתה של כמעט כל האוכלוסייה המקומית במהלך המאה ה-19. מ-50,000 תושבים שחיו באיים בסוף המאה ה-18 יירדה האוכלוסייה לכ-5,000 תושבים בלבד בסוף המאה ה-19.

ב-1899 מכרו הספרדים את האיים לגרמניה. במלחמת העולם הראשונה נכבשו האיים על ידי יפן. במלחמת העולם השנייה נערכו בהם קרבות עזים בין יפן לארצות הברית. לאחר המלחמה הייתה פלאו לשטח נאמנות של ארצות הברית מטעם האו"ם. באותה תקופה נבנו בה מוסדות דמוקרטיים, אך נוצרה התלות המוחלטת בסיוע האמריקני.

ב-1993 החליטו תושבי פלאו במשאל עם להפוך למדינה עצמאית, תוך חתימת הסכם ההתאגדות החופשית עם ארצות הברית. ב-1985 נרצח ראש ממשלת פלאו Haruo Remeliik , וסגנו, טומי רמנגסאו (Tommy Remengesau) נבחר לנשיאות. רמגסאו הבטיח לנסות ולהקטין את התלות הכלכלית בארצות הברית, תוך פיתוח מואץ של ענף התיירות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלתה של פלאו תלויה בארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה, אז הייתה שטח נאמנות שלה מטעם האו"ם. לאחר העצמאות חתמה פלאו הסכם התאגדות חופשית עם ארצות הברית, במסגרתו היא מקבלת הגנה וסיוע כלכלי, ומעניקה לארצות הברית זכות לקיים בסיסים צבאיים בתחומה, ועגינה בנמליה.

תושבי המקום מתפרנסים בעיקר מעבודה ממשלתית, מדיג ומחקלאות למחייה. בפלאו עובדים זרים רבים, בעיקר מהפיליפינים. ענף התיירות הוא ענף מתפתח במדינה. ב-21 בספטמבר, ערב העצרת הכללית של האו"ם, ימי ההכרזה החד צדדית של הפלסטינים על מדינה עצמאית, נערכו בפלאו הפגנות של אלפים כתמיכה בישראל.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדינות פלאו

המדינה מורכבת ממאות איים המוקפים בשונית אלמוגים, מתוכם למעלה מ-400 בלגונה הדרומית באיי רוק. רק תשעה מהאיים הגדולים מיושבים. האיים הגדולים ברובם געשיים, ויש בהם אדמה פורייה. האיים הקטנים הם ברובם איי אלמוגים. האקלים טרופי, חם ולח. כמות המשקעים הממוצעת כ-3,800 מ"מ גשם בשנה. הים עשיר בדגה, ומהווה מוקד משיכה לצוללנים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב האוכלוסייה: פלואים (תערובת: מיקרונזים-מַלָאים-מֶלָנֶזים) 69.9%, פיליפינים 15.3%, סינים 4.9%, אסייתים אחרים 2.4%, לבנים 1.9%, בני איי-קרוליינה 1.4%, מיקרונזים אחרים 1.1%

הרכב דתי: קתולים 41.6%, פרוטסטנטים 23.3%, מודקנגיי (אמונה מקומית) 8.8%, אדבנטיסטים של היום-השביעי 5.3%, ללא דת 16%

תוחלת החיים של תושבי פלאו על פי מדד תוחלת החיים של האו"ם: נשים - 73.77; גברים - 67.26 (מקום 130 בעולם)

יחסי ישראל-פלאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-פלאו

שתי המדינות מיודדות במיוחד. רפובליקת פלאו מביעה תמיכה עקבית במדינת ישראל ובמדיניותה ומצביעה באו"ם בעד מדינת ישראל. ישראל שולחת למדינה סיוע רפואי קבוע, בעיקר בתחום רפואת העיניים והשיניים, ומדריכה את רופאיה בתחום תפעול מערכות רנטגן.

ב-28 ביוני 2006 הגיע נשיא הרפובליקה לביקור בישראל, יחד עם רעייתו ובכירים נוספים מהרפובליקה. הנשיא ביקר בכנסת ונפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרת החוץ, ציפי לבני, יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, ועם חברי כנסת, לאחר מכן נטע עץ בחורשת הנשיאים בירושלים. בביקור הביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל. כמו כן בדצמבר 2011 נחתם הסכם הדדי בין ישראל לפלאו המבטל את הצורך בויזה בכניסת אזרחים מאחת לשנייה. ב-29 בנובמבר 2012 הייתה פלאו בין 9 המדינות שהצביעו נגד הכרה במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השפה היפנית מדוברת באנגאור.‏
  2. ^ ‏בפועל נעשתה עצמאית כבר ב-1986.‏
  3. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות


קואורדינטות: 7°20′59″N 134°30′35″E / 7.34972°N 134.50972°E / 7.34972; 134.50972