ישיבת נוה דקלים

ישיבת נוה דקלים

למעלה: בניין הישיבה החדש ברובע י' באשדוד למטה: בניין הישיבה כששכנה בנווה דקלים, התמונה צולמה לאחר פינוי הישיבה בהתנתקות
למעלה: בניין הישיבה החדש ברובע י' באשדוד
למטה: בניין הישיבה כששכנה בנווה דקלים, התמונה צולמה לאחר פינוי הישיבה בהתנתקות
ישיבת הסדר
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות ה'תשל"ה–הווה
מייסדים הרב יעקב אריאל
הרב ישראל אריאל
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב דוד גבריאלי
תלמידים
כ-130
מיקום
מיקום בעבר: ימית, נווה דקלים
כיום: אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′44″N 34°39′02″E / 31.778916666667°N 34.650416666667°E / 31.778916666667; 34.650416666667
www.yeshivand.org.il
(למפת אשדוד רגילה)
 
ישיבת נוה דקלים
ישיבת נוה דקלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט פנימי של בניין הישיבה בנווה דקלים, לאחר הפינוי
תיאור אומנותי של מבנה ישיבת ימית בקיר זיכרון לגוש קטיף במדרשת הדרום בנטע

ישיבת נוה דקלים (במקור ישיבת ימית) היא ישיבת הסדר ששכנה בימית שבסיני, בנוה דקלים שבגוש קטיף וכיום ממוקמת באשדוד. בראשות הישיבה עומד הרב דוד גבריאלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ה (1975) פנו[דרושה הבהרה] לרב משה צבי נריה בשאלה איפה כדאי להקים ישיבה, האם בעיירה מעלות שנפגעה קשות לאחר הפיגוע במעלות או בחבל ימית שבסיני שלאחר מלחמת יום הכיפורים. הרב נריה הורה להקים ישיבות בשתיהן, וכך באותה שנה הוקמה ישיבת מעלות וישיבת ימית. הרב נריה הטיל את משימת הקמת הישיבה על הרב אברהם סילברט, וביקש ממנו כי ישתתף בניהול הישיבה.

בראשיתה עמדו בראשות הישיבה הרב יעקב אריאל שגם שימש באותה עת כרבו של כפר מימון ואחיו הרב ישראל אריאל, שכיהן גם כרב העיר ימית.

בנווה דקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פינוי סיני בכ"ט בניסן ה'תשמ"ב במסגרת ביצוע הסכם השלום בין ישראל למצרים הועברה הישיבה למשכן חדש בנוה דקלים.

בשנים ה'תשמ"ד - ה'תשמ"ה נבנה היכל הישיבה בצורת מגן דוד בעל שישה משולשים. בנין הישיבה היה נראה למרחוק ובלט בכל גוש קטיף. באולם הכניסה לישיבה שכן "קיר ימית" - מיצג זיכרון המגולל את סיפורה של העיר ימית. בשנת התש"ן עזב הרב יעקב אריאל את הישיבה עקב היבחרו לרב העיר רמת גן, ואת מקומו החליף הרב יהודה זולדן. תקופה קצרה כיהן כראש ישיבה הרב מנחם פליקס.

בשנת ה'תשנ"ו ביקש מרכז ישיבות בני עקיבא מישיבת ההסדר מעלות יעקב לשלוח חיזוק לישיבה בנוה דקלים. הרב יהושע ויצמן שלח את הרב דוד גבריאלי ושני אברכים (הרב אלעזר אהרונסון והרב קובי בורנשטיין) ביחד עם כ-20 תלמידים מישיבת מעלות.

באלול ה'תשנ"ח הפכה הישיבה להיות גוף עצמאי בראשות הרב גבריאלי.

הישיבה פונתה בפעם השנייה בי"ב באב ה'תשס"ה במסגרת תוכנית ההתנתקות והמבנה בו שכנה נהרס ונבזז בידי הפלסטינים. הישיבה פעלה זמנית בכפר מימון. ב-2010 פורסם כי "קיר ימית" נגרס ונהרס במהלך הפינוי[1].

לאחר תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש טבת ה'תשס"ח (דצמבר 2007) הישיבה עברה לבניינים ארעיים (קרוואנים) באשדוד ובחודש אלול התשע"ח (2018) עברה הישיבה לקמפוס החדש.

בישיבה לומדים כ-130 תלמידים, כולל אלה בשלבי השירות הפעיל בצבא.

סדר הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ברוב ישיבות ההסדר הלימודים בישיבה החל משיעור א' עד שיעור ה' וכן אברכים. בישיבה קיים גם מסלול לימודי הוראה ומסלול פר"ח - חונכות קהילתית. הישיבה שמה דגש על לימוד תורת ארץ ישראל.

בישיבה ישנם שיעורים בנושאים מגוונים, כגון תנ"ך ואמונה. הלימוד בסדרים מוקדש בעיקר לגמרא.

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד גבריאלי - ראש הישיבה.
  • הרב נח ויז'ונסקי - רב היישוב קטיף, אשר בגוש קטיף לשעבר. כיום רב היישוב אמציה ומועצה אזורית לכיש.
  • הרב שלומי דיאמנד - ר"מ לשעבר במכינה בעצמונה.
  • הרב בניה ליפשיץ - רב שהקים וניהל את קרן "מאמין וזורע" - תרומות לחקלאי גוש קטיף.
  • הרב אלעד ביטון - ר"מ לשעבר בישיבת חולון.
  • הרב אבישי וינר - ר"מ בוגר ישיבת מעלות

בניין הישיבה בנוה דקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת נוה דקלים שהוקמה ביישוב נוה דקלים, תוכננה על ידי האדריכל גרשון שבח שאף תכנן מספר שכונות מגורים וכן את בתי הכנסת המרכזיים ביישוב. על פי בקשת ראשי הישיבה ובעקבות הריסת בניין הישיבה הראשון עם פינוי חצי האי סיני, נדרש שבח לתכנן מבנה כך "שאף בולדוזר לא יוכל להחריב". היות שלתקציב הבניין הוענק סכום כסף גדול ביותר, תכנן שבח עמודים וקורות בטון מזוין בגודל החורג מכל פרופורציה למבנה שכזה.

הרעיון לצורת המגן דוד באה לשבח, בעקבות בתי התפילה הנוצריים באירופה, שבתוכניתם מופיע הצלב הנוצרי, שבח הציע שבבניין הישיבה יופיע המגן דוד, אך במקום להסתיר אותו בתוכנית הבניין, להציג אותו בחזית הבניין, כך שייראה לכל עין וגם לעיני השכנים הפלסטינים. לאחר השלמת תהליך ההתנתקות, נשרף הבניין על ידי פורעים פלסטינים, וחלקי הבניין פורקו והועברו לאתרי בנייה בעיר הסמוכה רפיח. בעת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל כוחות צה"ל הגיעו למקום ומצאו בו מסגד.

על פי תוכניתו המקורית של שבח, תוכנן אגף למגורי תלמידי הישיבה אשר יקיף את צידו הדרומי של המתחם, אך בגלל קשיי תקציב לא בוצע הדבר, ותלמידי הישיבה שוכנו בפנימיה על בסיס בתים יבילים בסמוך לבניין בית המדרש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]