סדנה (גוף טרנס-נפטוני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדנה
Sedna-NASA.JPG
סדנה נמצא במרכז העיגול הירוק
מידע כללי
סוג עצם: גוף קטן (כוכב לכת מינורי (אסטרואיד))
קטגוריה: גוף טרנס-נפטוני
מיקום: מערכת השמש החיצונית - עננת אורט
תאריך גילוי: 14 בנובמבר 2003
מגלה: מייקל בראון, צ'ד טרוג'ילו
ודייוויד רבינוביץ'
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 78,668,656,000 ק"מ
(525.86 AU)
אפהליון: 145,943,776,000 ק"מ
(975.56 AU)
פריהליון: 11,392,937,600 ק"מ
(76.156 AU)
אקסצנטריות: 0.855
זמן הקפה: 12,059.06 שנים יוליאניות
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

1.04 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 11.934°
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 995 ק"מ
מסה: ‎1.7 - 6.1×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.33 - 0.50
זמן סיבוב עצמי: 0.42
אלבדו: יותר מ-0.2
בהירות: 21.1
מהירות מילוט: 0.518 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:


מתחת ל-33 קלווין

סדנה (שם מלא: 90377 סדנה; באנגלית: 90377 Sedna) הוא גוף טרנס-נפטוני שנמצא בעננת אורט, והתגלה על ידי מייקל בראון, צ'ד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-14 בנובמבר 2003. הגילוי שלו היה הגילוי הרחוק ביותר של עצם טבעי במערכת השמש שנצפה אי פעם. סדנה נכלל בקטגוריה של כוכב לכת מינורי וקר, ייתכן וגודלו כשני שלישים מגודלו של פלוטו.

במרץ 2014 פורסם כי התגלה עצם רחוק יותר מסדנה, 2012 VP113[1][2].

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנה נתגלה בעת סקירה מודרכת עם טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר (Palomar Observatory) קרוב לסן דייגו, קליפורניה (ארצות הברית) ונצפה תוך ימים בטלסקופים מצ'ילה, ספרד וארצות הברית (אריזונה והוואי). העצם זוהה בטלסקופ החלל האבל של נאס"א במרץ 2004, אך תצפיות בטלסקופ החלל שפיצר (הפועל בספקטרום התת-אדום) הצליחו לזהותו רק בשנת 2007. בעקבות זיהוי זה הוערך קוטרו בכ-1600 ק״מ.

בגלל הקור העז השורר בו עקב מרחקו מהשמש ובגלל הכוכבים האחרים מהחלל החיצון הקרויים על שמם של אלים (רומאים), המדענים שגילו אותו קראו לו בצורה בלתי רשמית על שמה של סדנה, אלת הים מהמיתולוגיה האינואיטית, שהאמינו שגרה במעמקים הקרים של אוקיינוס הקרח הצפוני. על פי מוסכמות לקריאת שמות של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי לאסטרואידים, הכינוי הזמני שניתן לו היה 2003 VB12. נכון ל-28 בספטמבר 2004 האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר באופן רשמי את השם "סדנה".

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנה בעל מסלול מאוד אליפטי, האפהליון שלו מוערך ב-975.56 יחידות אסטרונומיות והפריהליון שלו הוא בסביבות 76.16 יחידות אסטרונומיות. כאשר נתגלה, הוא היה במרחק של כ-90 יחידות אסטרונומיות מהשמש, קרוב לפריהליון. לשם השוואה, המרחק הממוצע של פלוטו מהשמש הוא בסביבות 40 יחידות אסטרונומיות. מסלולו של סדנה אורך כ-11,487 שנים. הוא יגיע לפריהליון ב-2075 או 2076. בתחילה האמינו האסטרונומים כי משך היממה הארוך של סדנה (בין 20-50 ימים) נגרם עקב קיומו של ירח, אולם תצפית של טלסקופ החלל האבל במרץ 2004 לא הבחינה בעצם כלשהו המסתובב סביבו, והדבר נשאר כתעלומה.

קוטרו המוערך של סדנה הוא בין 1,180 ל-1,800 ק"מ ובזמן גילויו הוא היה העצם הגדול ביותר שנמצא במערכת השמש מאז נתגלה פלוטו ב-1930. סדנה כה רחוק מהשמש עד שהטמפרטורות בו לעולם אינן עוברות את -240°C-.

תצפיות מצ'ילה מראות כי סדנה הוא אחד העצמים האדומים ביותר במערכת השמש, כמעט אדום כמאדים.

לעצם נוסף, 2000 CR105, יש מסלול דומה לשל סדנה אך פחות קיצוני; פריהליון 45 יחידות אסטרונומיות ואפהליון 415 יחידות אסטרונומיות, ומשך מסלולו 3,420 שנים. ייתכן ומסלולו מושפע מאותם תהליכים היוצרים את מסלולו של סדנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף ייתן את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל