כארון (ירח)

כארון

איור המתאר את כארון כפי שנראה מפני השטח של פלוטו
גילוי
מגלה:	ג'יימס כריסטי
תאריך גילוי:	22 ביוני 1978
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול:	19,640 ק"מ
אקסצנטריות:	0.0
זמן הקפה:	6.3872304 ימים
נטיית מסלול:	99.089°
ירח של:	פלוטו
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע:	1,186 ק"מ
שטח הפנים:	‎4.58×10⁶‎ קמ"ר
מסה:	‎1.90×10²¹‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת:	2.24 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח):	0.368 מ_/ש²
זמן סיבוב עצמי:	6.3872304 ימים
אלבדו:	0.37
לחץ אטמוספירי:	אין

כארון הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו, והראשון מביניהם שהתגלה. הוא נקרא על שם כארון, משיט המעבורת של האדס (מקבילו היווני של פלוטו הרומאי) מהמיתולוגיה היוונית.

כארון התגלה על ידי ג'יימס כריסטי ב־22 ביוני 1978. כריסטי עקב בתשומת לב אחר תמונות בהגדלה רבה של פלוטו על לוחות צילום, שצולמו כמה חודשים קודם-לכן, וגילה "בליטה" קלה שהופיעה במחזוריות. מאוחר יותר נצפתה הבליטה על לוחות צילום מוקדמים לפחות מ-29 באפריל 1965. הבליטה קיבלה את הסימון הזמני 1978P1. אין לבלבל את כארון עם עצם בעל שם דומה, כיירון, גוף שמיימי במסלול בין שבתאי ואורנוס. הירח נקרא על שמו של כארון, דמות מהמיתולוגיה היוונית. שם זה אושר באופן רשמי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ב-1985.

גילויו של כארון אפשר לאסטרונומים למדוד ביתר דיוק את מסתו וגודלו של פלוטו. כארון סובב סביב פלוטו ב־6.387 יום, אותו פרק הזמן כסיבובו של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד במה שמכונה תהודת סיבוב-מסלול.

קוטרו של כארון הוא 1,172 ק"מ, מעט יותר מחצי מקוטרו של פלוטו. מסתו קטנה פי שבעה מזו של פלוטו, ושטח פניו כ־4,400,000 קמ"ר. שלא כמו פלוטו, המכוסה בקרח חנקני, נראה שכארון מכוסה בקרח-מים.

יחס הגדלים בין כארון ופלוטו הוא הגדול ביותר במערכת השמש בין ירח לכוכב הלכת אותו הוא מקיף: גודלו של כארון הוא כמחצית גודלו של פלוטו. לשם השוואה, יחס הגדלים בין הירח לכדור הארץ, שגם הוא בין הגבוהים במערכת השמש, הוא 1:81. הקשר הכבידתי בין כארון לפלוטו גורם לכך שהם מקיפים זה את זה הקפה סינכרונית: כשם שכארון מפנה כלפי פלוטו את אותו צד (בדומה לירח של כדור הארץ), גם פלוטו מפנה כלפי כארון את אותו הצד.

הירח כארון על רקע כוכב הלכת הננסי פלוטו

בשל ההבדלים הקטנים באופן חריג בגדלים של כארון ושל פלוטו, ובשל העובדה כי כארון אינו סובב את פלוטו אלא שניהם סובבים את מרכז הכובד המשותף להם (שנמצא מחוץ לגופים אלה), יש הרואים בהם לא מערכת של כוכב-לכת וירח, אלא מערכת כפולה של כוכבי לכת. במהלך הדיונים ב-2006 בדבר ההגדרה החדשה למושג כוכב לכת, עלתה מחדש שאלת מעמדו של כארון בתור ירח (בניגוד למעמד כל כוכב לכת ננסי, לדוגמה).

סימולציה שערך רובין קאנופ ב-2005 הראתה שכארון עשוי היה להיווצר מהתנגשות של פלוטו עם עצם מחגורת קויפר לפני כ-4.5 מיליארד שנה, בדומה להיוולדו של הירח מכדור הארץ. ואולם, אירוע כזה צריך היה להסתיים כאשר פלוטו סלעי יותר מכפי שהוא במציאות, וכארון קרחי יותר. ייתכן ששני הגופים היו קיימים מוקדם יותר, התנגשו זה בזה, והחלו להקיף זה את זה אחרי ההתנגשות.