כמעיין המתגבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כמעין המתגבר
The Fountainhead
עטיפת הספר בעברית
עטיפת הספר בעברית
מידע כללי
מאת איין ראנד
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן פילוסופי
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ש. פרידמן
הוצאה בשפת המקור Bobbs Merrill
תאריך הוצאה 15 באפריל 1943
מספר עמודים בתרגום הראשון לעברית - 752; בהוצאה מחודשת מ-1997 - 672; בתרגום שני - 575 עמוד.
הוצאה בעברית
תרגום אהליהב דניאל (1954); אינגה מיכאלי (2012)
סדרה
ספר קודם אנו החיים עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא מרד הנפילים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-451-19115-1
הספרייה הלאומית 002149878, 003425906, 002073466, 002025961
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כמעין המתגבראנגלית: The Fountainhead) הוא רומן פילוסופי של הסופרת והפילוסופית האמריקאית איין ראנד. הספר ראה אור בשנת 1943 והפך במהרה לרב-מכר ואף לסרט קולנוע (1949) בכיכובם של גרי קופר ופטרישה ניל. הרעיונות המובעים בספר זכו לתהודה רבה במשך שנים רבות ומבטאים את עקרונות ההגות האובייקטיביסטית של ראנד.

עלילת הספר מתרחשת בניו יורק של שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, על רקע תקופת הזוהר של גורדי השחקים. אדריכלים שונים נאבקים מאבק קשה על הזכות לעצב את קו הרקיע של העיר. הווארד רוארק, גיבור הספר, הוא אדריכל בודד שתומך באדריכלות המודרנית ומנהל מאבק קשה נגד "אנשי החיים המשומשים", כפי שהוא מכנה את כל בני האדם החיים על חשבון תבונתם של אחרים. הספר מאדיר ומעריץ את האדם היוצר המעומת עם האדם הטפיל וחסר היצירתיות, ומהווה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת בספרה "מרד הנפילים". מספר חוקרים טענו שדמות זו מבוססת ברובה על האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט,[1] אך ראנד עצמה שללה טענה זו.[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווארד רוארק ופיטר קיטינג מסיימים את לימודיהם בבית הספר לאדריכלות. בעוד רוארק מועף מבית הספר מפאת אופיו המרדני וסירובו ללמוד וליישם את אדריכלות העבר, קיטינג מסיים את בית הספר בהצטיינות ומתקבל לעבוד במשרד אדריכלות מפורסם בניו יורק. הוא מצליח להתחבב על כולם בשל שאפתנותו וצביעותו. רוארק מצליח לקבל עבודה במשרדו של האדריכל היחיד שהוא רוחש כלפיו הערצה - הנרי קמרון. קיטינג הופך שותף במשרד הגדול וצובר פופולריות וכסף רב. רוארק, לעומתו, לא כובש את לב האנשים, בנייניו זוכים ללעג, והוא מתקשה לקבל עבודה. בעבודותיו המעטות, הוא מכיר מספר אנשים שהופכים להיות תומכיו לאורך כל הדרך.

בשל מחסור בעבודה, הווארד רוארק נאלץ לעזוב את עבודתו ולעבוד עבודת כפיים במחצבה. שם, הוא מכיר את בתו של הבוס של קיטינג, דומיניק פרנקון, ובין השניים מתפתח רומן. בתחילה לא ידועה לה זהותו, אך כאשר היא רואה את בנייניו היא מחליטה שהעולם אינו ראוי או מוכן לבניינים כבנייניו של רוארק, ומכפישה את שמו, כעיתונאית, בכל הזדמנות.

בהמשך, הופכת דומיניק למשען היחיד בחייו של רוארק, ומתמסרת למענו בכל מובן אפשרי.

באותו הזמן מתחרה קיטינג על בניית גורד שחקים שחשיבותו רבה. הוא מוצא עצמו קורס תחת הלחץ של הממונים עליו לתכנן את הבניין המדהים ביותר שתוכנן אי פעם. הוא פונה אל רוארק, מיואש, על מנת שיתכנן עבורו את הפרויקט. הווארד מסכים בתנאי אחד: שתוכניותיו שלו יהיו הסופיות, בלי שינוי אחד קטן. פיטר זוכה במכרז עם תוכניתו של הווארד, ונעזר בו בפרויקטים נוספים. רוארק, לטענתו, מסכים בכל פעם מחדש, כיוון שאין הוא יכול להרשות לבניין להיות מתוכנן על ידי פיטר או שכמותו כאשר ביכולתו למנוע זאת.

כאשר רוארק מבקר באתר הבנייה, הוא מוצא שבמבנה נערכו כמה שינויים, שאותם קיטינג פשוט לא הצליח למנוע. רותח מזעם, הווארד מפוצץ את הבניין שהוא עצמו יצר ומועמד למשפט שמקבל הד תקשורתי רב. רוארק נהפך לחביב עוד פחות על העם, אם זה בכלל אפשרי, וסיכוייו לנצח במשפט שואפים לאפס. ולמרות זאת, רוארק מטיח בחבר המושבעים את העובדות ואת דעותיו שלו על המדינה והחברה שבה הם חיים, שלא מוכנה לקבל את יצירתו. הוא מזוכה לבסוף מכל אשמה. השטח המפוצץ נרכש על ידי איל הון שקונה גם את שירותיו של הווארד לבניית המבנה החסכוני והיפה שתכנן, והפעם בלי שינויים.

הווארד "על גג העולם" בונה את גורדי השחקים שכל חייו חיכה להקים.

דמויות מרכזיות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Fountainhead.

הווארד רוארק - דמותו מייצגת בין השאר את האדריכלות המודרנית האמריקאית שיצרה את גורדי השחקים הראשונים ואת מפעלי התעשייה המודרניים על ידי שימוש בחומרים חדשים וטובים יותר, תוך כדי ויתור על המאפיינים הקלאסיים מימי הביניים, הרנסאנס, וכו'. רוארק נאמן לעצמו ולדעותיו לכל אורך הדרך, לא מפחית מערכו כדי שרעיונותיו יתקבלו ולהפך, על אף כל הקשיים שהחברה מציבה לו. הוא אדם יהיר ומתנשא, שאיננו מוכן לקבל את החברה ודבק בערכיו ובמוסר האישי שלו. הוא מזלזל באנשים כפיטר קיטינג ולא חש כלפיו דבר מלבד רחמים. הוא אוהב את האדריכלות בכל ליבו, ובעל כישרון מיוחד למצוא פתרון לכל בעיה. נתפס כמתבודד, מכיוון שאינו מבקש להיות חלק ממעמד, קבוצה או אגודה כלשהי, למרות יכולתו להתחבר לכל אדם בעל דעות דומות לשלו.

פיטר קיטינג - מעולם לא רצה להיות אדריכל, והוא חסר כל כישרון. שאיפותיו האמיתיות טורפדו בילדותו על ידי אמו השתלטנית והשאפתנית, אשר דחפה אותו לכיוון לימודי אדריכלות. הוא חברותי ונעים ויודע להתחבב על הבריות, ומנצל זאת למטרותיו האישיות, תוך העמדת פנים שכל דבר שהוא עושה הוא לטובת הכלל והחברה. הוא נוטה להסתבך בלי להבין לאן הוא מכניס את עצמו. קל להשתמש בו, ולהחדיר בו רעיונות. הוא חסר כל עקרונות משל עצמו, ומהווה היפוכו הגמור של הווארד רוארק.

אלסוורת' טוהי - מבקר אמנות ואדריכלות מפורסם, מקים ארגוני עובדים ואיגודים שונים, גאון מרושע. משתמש בקשריו והשפעתו כדי למנוע עבודה מרוארק. מגדיר עצמו כאוהב אדם וטוען שאלטרואיזם היא המעלה הגדולה ביותר בעולם, ולכן אדם אנוכי כרוארק לא צריך ליצור ולהפיץ את דעותיו הבלתי מתחשבות ברצונות האנשים שסביבו. איין ראנד השתמשה בדמותו של הרולד לאסקי - תאורטיקן פוליטי סופר ופוליטיקאי, שהפיץ את הרעיונות הסוציאליסטיים-דמוקרטיים והיה יו"ר של מפלגת הלייבור.

גייל ואיינאנד -איש עסקים רודף בצע וכוח, בעל מערכת עיתון מסועפת ועסקי נדל"ן רבים, שבנה את האימפריה שלו בעצמו ובמידה רבה של אלימות. שולט למעשה על כל תחומי המדיה של העיר ניו-יורק. למרות דמיונו לרוארק (מוכשר, עצמאי, חסר פשרות וגבולות) הוא הגיע למעמדו על-ידי מניפולציות בדעת הציבור, מה שבסוף הביא למפלתו. מאמין שהעולם ראוי לבינוניות שבה הוא שרוי ולכן הוא מעודד אותה בעיתוניו. במקביל הוא שומר על יצירות מופת רבות לעיניו בלבד. אחת הסיבות שהווארד נלחם במשפט היא כדי להוכיח לו שיש לאדם תקווה ורצון לשאוף לגדול ולנשגב ממנו. על פי רוארק, ואיינאנד הוא "איש החיים המשומשים".

דומיניק פרנקון - בתו של הבוס של קיטינג, מבקרת אדריכלות בעיתון של ואיינאנד ומאהבתו של רוארק. מוצגת בתחילת העלילה כשותפה לדעה שהעולם ראוי לבינוניות ושצריך להגן עליו מפני דברים נשגבים כעבודתו של האוורד, ולכן עוזרת לטוהי למנוע תעסוקה מרוארק. אך במהלך העלילה מתבהרת דמותה. דומיניק מוצגת בשלב האמצע כרעייתו של ואיינאנד, ובחלק הסופי הופכת רעיה לרוארק, הן במובן הפיזי, והן בדעותיו ובהשקפתו. אישיותה של דומיניק מורכבת, ומאפיינים אותה עומק מחשבה וחריפות שכלית, לצד מעצורים כבירים בתחום הרגש. דמותה בספר מתוארת כאשה הנמשכת להרס עצמי, המחפה על הפחד המוסתר העצום שלה מהריק הקיומי שהיא חווה. ההרס מופנה גם כלפי זולתה על ידי החצנה של התנהגות חסרת מטען רגשי. אך למעשה נחשף הקורא להרבה מאוד רגש הקיים אצלה, אף אם רגש סוער ושסוע במיוחד. אישיותה מזכירה את מאפייני ה"אישיות הגבולית" המתוארת בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה.[דרוש מקור]

הפילוסופיה שמאחורי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נועד לקדם את פילוסופית האובייקטיביזם של איין ראנד שדוגלת בחירות הפרט ובחשיבה עצמאית. רוארק הוא סמל לאדם המתנהג על פי כלליה של ראנד, לאורך הספר הוא דבק בסגנונו האישי ללא פשרות ומסרב להדמות לאחרים גם במחיר של אובדן פרנסתו. מולו הציבה ראנד את פיטר קיטינג, אדריכל אשר כל מעשיו ועבודתו מכוונים להתקדמות בקריירה ולהתחבבות על אנשי החברה הגבוהה ואין לו סגנון אישי. לאורך הספר מראה ראנד את שפלותו של קיטינג מול גדלותו של רוארק.

הספר נחשב על ידי איין ראנד כפרולוג לאפוס העלילתי "מרד הנפילים" שיצא בשנת 1957. ב"כמעיין המתגבר" פורסת ראנד את משנתה בעד האינדיבידואליזם ונגד הקומוניזם.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגום החדש (2012)

המו"ל שמואל פרידמן רכש את זכויות היוצרים לתרגום ספריה של איין ראנד ב-1953 בפגישה אישית עמה. הסכום ששילם היה 100 לירות ארץ-ישראליות.[3] הספר יצא לאור בשנת 1954 בהוצאת ש. פרידמן ובתרגום אהליהב דניאל. שם הספר ניתן על ידי פרידמן בהשראת המקורות היהודיים, 'כמעיין המתגבר' נכתב על דמותו של רבי אלעזר בן ערך.[4]

ב-1997 הוצא הספר בעריכה מחודשת על ידי עמיקם שפיר. במהדורה זו הודפס הספר באותיות גדולות, נעשו שינויים קלים בתרגום המקורי והוסף כתיב מלא.[3]

בסוף שנת 2008 קנתה הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר את הזכויות על הספרים מרד הנפילים וכמעיין המתגבר,[3] והחלה בפרויקט תרגום חדש של הספרים.[5] הספר תורגם על ידי אינגה מיכאלי ויצא לאור בשנת 2012.[6]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 עובד הספר לסרט קולנוע באותו שם, שביים קינג וידור לפי תסריט שכתבה איין ראנד. בתפקידים הראשיים הופיעו גרי קופר, פטרישה ניל וריימונד מאסי.

בשנות ה-70 עובד הרומן בפקיסטן לטלוויזיה, בכיכובם של רהט קזמי (Rahat Kazmi) ואשתו.

בשנת 2014 הועלה בהולנד המחזה "כמעיין המתגבר", בעיבודו ובבימויו של הבמאי איבו ון הובה (Ivo van Hove).[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]