מרד הנפילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרד הנפילים
Atlas Shrugged
מידע כללי
מאת איין ראנד
שפת המקור אנגלית
תורגם לשפות סינית, הולנדית, גרמנית, צרפתית, הונגרית, איטלקית, עברית, יפנית, מראטהי, מונגולית, נורווגית, פולנית, פורטוגזית, רוסית, ספרדית, שוודית, טורקית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה Random House
תאריך הוצאה 1960, 1999, 2012
מספר עמודים 1,168 (מהדורה ראשונה)
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת ש. פרידמן, כנרת זמורה-ביתן דביר
תרגום יצחק אברהמי (1960), יעל סלע-שפירו (2012)
פרסים
פרס פרומתאוס (איין ראנד, 1983) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-525-94892-6
הספרייה הלאומית 001882360, 001923215, 002264747, 002152008, 003425908, 003959410
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרד הנפיליםאנגלית: Atlas Shrugged) הוא רומן מאת איין ראנד שיצא לאור בארצות הברית בשנת 1957. הספר נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר במאה העשרים, ובה בעת לאחד השנויים ביותר במחלוקת: הספר הצית דיון ציבורי סביב תפיסת העולם הלא שגרתית של ראנד.

מרד הנפילים נחשב למגנום אופוס של ראנד וכתיבתו ארכה 12 שנים. לאחר פרסומו ועד מותה בשנת 1982 לא פרסמה יצירה ספרותית נוספת. שנתיים מתקופת הכתיבה הארוכה הוקדשו ל"נאום גאלט", מסה פילוסופית בת 57 עמודים המופיעה כנאום רדיו בשיא העלילה.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר במקור, Atlas Shrugged, "אטלס התנער [ממשאו]", שאוב מן המיתולוגיה היוונית. אטלס (ביוונית Άτλας: "זה שהעז או סבל") הוא בנם של הטיטאנים יאפטוס ואסיה, ואחיהם של פרומתאוס, אפימתאוס ומנויטיוס. בשל מלחמתו לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס, העניש אותו זאוס בנשיאת הנטל של כיפת השמים והארץ על כתפיו. מכאן שם הספר, לו אטלס ימאס במשימתו וימשוך בכתפיו - העולם ייפול. יתרה מכך בהגות מזוהה דמותו של אטלס עם סבלנות והתמדה. ראנד משתמשת באטלס כמשל לאותה קבוצת פרטים מצומצמת שבכישרונם וביכולתם לחדש וליזום תלויה למעשה החברה האנושית. העלילה מתארת דיסטופיה בה עקב התעמרות ושחיתות ממשלתית המסוות בססמאות הנוגעות לשוויון אותם פרטים – אנשי עסקים, יזמים וגדולי רוח, נוטשים את העולם.

שם הספר בעברית - מרד הנפילים, ניתן לו על ידי המוציא לאור שמואל פרידמן. השם ניתן בהשראת ספר בראשית, פרק ו', בו מסופר על נפילים, שעל פי המסורת היהודית הם חצי-מלאכים חצי בני-אנוש, ומחזיקים בכישרונות ויכולות חריגות.[1]

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד הנפילים הוא רומן פילוסופי. הרעיונות המובאים בו הם חלק מתורה פילוסופית שראנד פיתחה, המכונה אובייקטיביזם. התורה מבוססת על הכרה בלתי מתפשרת של המציאות, הרואה את היצירתיות האישית של הפרט כעמוד תווך של החברה. היא קוראת לאנשים לחיות למען עצמם, כאשר התכלית המוסרית של חייהם היא השגת אושרם האישי, תוך דחיית כל צורה של קולקטיביזם והקרבה עצמית. הספר תוקף גם את הדתות, ובמיוחד את אידאת ההקרבה העצמית של הנצרות, הקומוניזם והפשיזם.

הספר ממחיש כיצד כוחה של החברה ושגשוגה נובעים בזכות פרטים בעלי יכולת וכוח יצירתי, וכי חברה תיחלש אם אותו מיעוט ינטוש אותה, היא תשקע ואף תתמוטט לחלוטין. ראנד רואה את הרעיון כי ניתן להציב את הכלל לפני הפרט כבלתי מוסרי ובלתי מעשי. החתירה ליעדים כמו העולם הבא, "הדורות הבאים", "טובת הכלל" או הקרבה עצמית כערך מוסרי פסולה בעיניה. הספר קורא להעמיד במרכז את הפרט הבודד, כאדם חופשי ורציונלי, המשתף פעולה עם אחרים מרצון בסחר הדדי ולמען רווח הדדי. ומכאן זכות הקיום היחידה שיש לממשלה היא בהגנה על זכויות אלה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתרחש בעולם המזכיר מבחינת מאפייניו הטכנולוגיים את שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, אך עם מספר שינויים בולטים. הפרטים נותרים מעורפלים במכוון, אך ניתן להבין כי מלחמת העולם השנייה לא התרחשה, ורוב מדינות העולם הפכו למדינות קומוניסטיות, כאשר ארצות הברית נותרת המדינה היחידה המחזיקה בחופש כלכלי כלשהו. העלילה, המתרחשת בארצות הברית, מתארת את תהליך הקריסה כאשר עולים לשלטון אנשים בעלי אידאולוגיה סוציאליסטית. הממשלה מתערבת בשוק החופשי, מעורבות ההולכת וגדלה ככל שהספר מתקדם. במקביל לתהליך זה נעלמים אנשים יוצרים: תעשיינים, בנקאים, מלחינים והוגים.

לאורך הספר מופיעה כצל דמות מופלאה, הנזכרת תחילה רק באמרה השגורה בפיהם של האנשים – "מיהו ג'ון גאלט?" שמשמעותה "אין מה לעשות" ואותה אנשים אומרים כהשלמה עם המתרחש. גיבורי הספר, שאינם משלימים עם אוזלת היד, מציבים להם את ג'ון גאלט כאויבם וכאחראי להידרדרות התעשייה, הכלכלה והתרבות המתרחשת במהלך הספר. במקביל, הממשלה מעבירה מספר חוקים אשר מקשים יותר ויותר על ייצור. דאגני טאגרט היא סגנית נשיא למבצעים בחברת הרכבות "טאגראט טרנסקונטיננטל"; בפועל היא מנהלת את החברה. לצדה ניצב האנק רירדן, בעל תעשיות "פלדת רירדן", היוצר סוג חדש של סגסוגת פלדה חזקה וקלה במיוחד. שניהם אנשי תעשייה בולטים המסרבים להיכנע ל"מחריב". הם נתקלים בקשיים הולכים וגוברים בעבודתם, בגלל מעורבות הממשלה, גם כאשר אנשי המעשה האחרים, שעליהם סמכו במשך שנים, נוטשים את מפעליהם ונעלמים ללא הסבר. לאורך הספר הם מנסים לגלות מדוע אנשי המעשה עושים זאת והיכן הם נמצאים. טאגרט קוראת תיגר על המחריב, הגורם להיעלמות, ונשבעת לחסלו כשתמצא אותו. אך ככל שעובר הזמן מבינים טאגרט ורירדן בהדרגה שאינם חייבים כלום לחברה, והדרך היחידה להציל את העולם היא לנטוש אותו, כי עבודתם ומאמציהם לא עוזרים לעולם אלא נופלים לידי הסוציאליסטים שממשיכים לגרום לשקיעת העולם בעזרתם. לבסוף, טאגרט מוצאת בעצמה את הכוח להסתלק ולהניח לחברת הרכבות להתמוטט. סופו של הספר הוא בהתמוטטות ארצות הברית בעקבות נטישת כל אנשי היצירה. אולם, התמוטטות זו מוצגת כפתח להיווסדות חברה חדשה, שתבוסס על ההכרה בחשיבותם של אנשי המעשה והיצירה.

היחס לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לפופולריות רבה לצד ביקורות שליליות רבות. מבקרים רבים התלוננו על אורכו, מעל 1,100 עמודים. הוצאת הספרים דרשה לקצר את הנאום של ג'ון גאלט אולם ראנד סירבה והסכימה לוותר על חלק ניכר משכר הסופרים בתמורה לפרסומו המלא. סגנון הספר זכה אף הוא לביקורת. נקבע כי הדמויות שטוחות, מדברות באותו קול, קול הסופרת, ומייצגות ברובן רעיון אחיד. למרות זאת הספר זכה לפופולריות רבה בעשורים שלאחר פרסומו עד שנות התשעים. בסקר שערכה ספריית הקונגרס ב-1991 הוא דורג כספר המשפיע ביותר בחיי האמריקאים אחרי התנ"ך.[1]

ב-2008 חלה בארצות הברית התעניינות מחודשת בספר והגותו, בעיקר בקרב הציבור הרפובליקני, זאת נוכח המשבר הכלכלי וניצחון המפלגה הדמוקרטית. בעקבות כך חלה עלייה ניכרת במכירותיו והוא הגיע שוב לרשימת רבי המכר, למעלה מ-50 שנה אחרי צאתו לאור.[2]

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשו מספר ניסיונות לעבד את "מרד הנפילים" לסרט. ב-1972, אלברט ס. רודי הציע לראנד להפיק סרט המבוסס על הספר. ראנד הסכימה אך דרשה לאשר אישית את התסריט הסופי, רודי סירב וההפקה נגנזה. ב-1978, הנרי ומייקל ג'ף ביקשו להפיק מיני סדרה לטלוויזיה, הם שכרו את סטירלינג סליפנט לכתוב את התסריט וזכו לאישורה של ראנד. אבל מנכ"ל רשת NBC, פרד סילברמן, גנז את ההפקה.

ראנד החליטה לעבד בעצמה את הספר לתסריט אבל הספיקה להשלים רק שליש ממנו לפני פטירתה ב-1982. הזכויות לספר נמסרו על פי צוואתה לתלמידה לאונרד פיקוף. פיקוף מכר את הזכויות למייקל ג'ף ולאד סינדר אך לא הסכים לתסריט שהם כתבו והעסקה לא יצאה לפועל.

ב-20 ביולי 2011 יצא לאקרנים הסרט "מרד הנפילים: חלק 1". הוא זכה לביקורות שליליות מצד מבקרים[3] בארצות הברית.

ב-12 באוקטובר 2012 יצא לאקרנים סרט ההמשך: "מרד הנפילים: חלק 2" ובדיוק שנתיים לאחר מכן יצא לאקרנים הסרט השלישי והאחרון.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר בתרגום החדש (2012)

המו"ל שמואל פרידמן רכש את זכויות היוצרים לתרגום ספריה של איין ראנד ב-1953 בפגישה אישית עמה. הסכום ששילם היה 100 לירות ארץ-ישראלית.[1] הספר יצא לאור בשנת 1960 בתרגום יצחק אברהמי. על מנת לחסוך בנייר הודפס הספר באותיות קטנות ונעשו קיצוצים מהמקור, הבולט שבהם הוא נאום ג'ון גאלט אשר קוצץ בכשליש.[4]

ב-1999 הוצא הספר בעריכה מחודשת על ידי עמיקם שפיר. במהדורה זו הודפס הספר באותיות גדולות, נעשו שינויים קלים בתרגום המקורי והוסף כתיב מלא.[1]

בסוף שנת 2008 קנתה הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר את הזכויות על מרד הנפילים וכמעיין המתגבר.[1] פרויקט תרגום הספרים ארך כשנתיים.[5] במהדורה זו תורגם הספר במלואו. הספר תורגם על ידי יעל סלע-שפירו ויצא לאור בשנת 2012.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]