ליין סטאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליין סטאלי
Staley01.jpg
ליין סטאלי ב-1996
מידע כללי
תאריך לידה 22 באוגוסט 1967
מקום לידה קירקלנד, וושינגטון,
ארצות הברית
תאריך פטירה 5 באפריל 2002
(משוער)
מקום פטירה סיאטל, וושינגטון,
ארצות הברית

ליין תומאס סטאלי (אנגלית: Layne Thomas Staley‏; 22 באוגוסט 1967 - 5 באפריל 2002 (משוער)), זמר רוק אמריקאי, סולן להקות הגראנג' אליס אין צ'יינס ומד סיזן. נולד בקירקלנד, וושינגטון, ארצות הברית ומת בגיל 34. סיבת מותו המשוערת היא מנת יתר של סמים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריו היה סטאלי מתופף של מספר להקות רוק שיער (Hair Rock), אך שאיפתו האמיתית הייתה להיות זמר. הוא הקים לראשונה את אליס אין צ'יינס כלהקת בית ספר, בתור "Alice 'N Chains", עוד כשלמד בבית הספר התיכון.

ב-1987 נפגש סטאלי בסיאטל עם ג'רי קאנטרל, כותב השירים העיקרי של הלהקה, שלהקתו הקודמת נקראה "Diamond Lie". הוא הקים איתו ועם שון קיני ומייק סטאר את להקת אליס אין צ'יינס. להקתו הקודמת של סטאלי נקראה "Alice 'N Chains" כאשר השם מהווה מחווה לשמה של Guns N' Roses, להקת ההארד רוק ששלטה על עולם הרוק באותה תקופה. מטרתו של סטאלי הייתה ליצור להקה שתשיר בסגנון ספיד מטאל, ובו בעת תהיה לבושה בדראג, על מנת ליצור פרודיה על הניגוד שבין תרבות המטאל ותרבות הגלאם. חבריה של אליס אין צ'יינס אכן הופיעו בבגדי נשים בתחילת דרכה של הלהקה. תוך זמן קצר זכתה הלהקה להצלחה מסחרית והפכה לאחת מלהקות הגראנג' הבודדות שזכו ולהכרה משמעותית מחוץ לעירה סיאטל. כתוצאה מכך הפך ליין סטאלי לאחת מהדמויות המזוהות ביותר עם תרבות המוזיקה של שנות התשעים.

בדומה לקורט קוביין, אנדרו ווד ומוזיקאים אחרים מסצנת הגראנג' של סיאטל, השתמש סטאלי בהרואין לעתים תכופות, ובתחילת שנות התשעים הוא כבר נאבק בהתמכרות קשה. התמכרות זו באה לידי ביטוי בטקסטים שכתב סטאלי, כאשר האלבום Dirt מ-1992 (שמוערך כאלבומה החשוב ביותר של הלהקה) כונה בפי רבים "אלבום דיכאון", וכלל שירים כמו "Junkhead" ,"Godsmack" ,"Sickman" ואחרים שנכתבו בידי סטאלי ועסקו בהשתעבדות לסם. השיר "?Would" שחותם את האלבום הוקדש לאנדרו ווד, סולן להקת מאת'ר לאב בון, שמת ממנת יתר של הרואין. בציטוט שמוכר היטב למעריציו הרבים תהה סטאלי: "מדוע אנשים ממשיכים לקחת סמים? האם הם לא שומעים את המוזיקה שלי? האם הם לא מבינים את המילים?"

סטאלי וקאנטרל התחלקו בכתיבת הטקסטים של אלבומי הלהקה. סטאלי לא הלחין אף שיר לאלבום הבכורה של הלהקה, Facelift, לאחר שכבר הלחין את השירים "Killing Yourself" ו-"Watcha Gonna Do" המוקדמים (שנכללו מאוחר יותר בקופסה Music Bank). לאלבום השני Dirt הוא הלחין את "Angry Chair" ו-"Hate To Feel".

לסטאלי היה אחד הקולות המזוהים ביותר בעולם הרוק והמטאל, ורבים הושפעו ואף חיקו את סגנון השירה שלו. הוא גם שלח ידו בציור - כל האיורים בחוברות המצורפת לאלבומים Dirt (כולל "לוגו השמש" של אליס אין צ'יינס) ולאלבום Above של מד סיזן צוירו על-ידו. הוא תואר על ידי מכריו כאדם בעל לב חם וחוש הומור מפותח. תחביביו כללו משחקי-מחשב וצפייה בסרטים מצוירים ובקרבות היאבקות, ורבים תיארו אותו כילד בגוף של אדם מבוגר.

הלהקה לא יצאה לסיבוב הופעות לקידומו של המיני-אלבום שלה, Jar of Flies, שהיה ונשאר המיני-אלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה. עובדה זו גרמה לגל של שמועות שעסקו בחומרת בעיות הסמים של סטאלי. הלהקה פסקה מפעילותה לזמן קצר, עד שהוציאה ב-1995 את האלבום שנושא את שמה. סטאלי הלחין בו שיר אחד בלבד בשם "Head Creeps", שרבים מתארים כשיר הכבד ביותר בתולדות הלהקה. במקביל ליציאת האלבום יצאה קלטת וידאו בשם The Nona Tapes שבה גילם ג'רי קאנטרל תפקיד של עיתונאית התרה אחרי הלהקה. הקלטת הקניטה את המעריצים על חרושת השמועות שאחדות מהן בישרו על מותו ו/או על הידבקותו באיידס של סטאלי. למרות הציניות המופגנת שלה התקשתה גם הפעם הלהקה להשלים את כל ההופעות שתוכננו לשם קידום האלבום. השורה הפותחת של האלבום (מתוך השיר "Grind") נחשבת בעיני רבים לתגובתו של קאנטרל על השמועות בקשר למצבו של סטאלי: "הייתי מכניס אתכם לבור האפל ביותר ומייעץ לכם בחוכמה שלא לתכנן את הלווייתי לפני שהגוף מת".

ב-1996 מתה חברתו לחיים וארוסתו לשעבר דמרי פארוט מזיהום בקטריאלי שנגרם כתוצאה משימוש בסמים. כתוצאה מכך נעשה סטאלי יותר ויותר מבודד, ומאז ככל הידוע הוא הפסיק לחזור על נסיונות הגמילה הכושלים שלו. הופעתו האחרונה הייתה ב-3 ביולי 1996 בקנזס סיטי, מיזורי, כשהלהקה הופיעה כלהקת-חימום במופעי האיחוד של קיס.

בראיון למגזין הרולינג סטון מ-1996 התבטא סטאלי לגבי התאבדותו של קורט קוביין: "עברתי את כל מה שקורט קוביין עבר. לא הכרתי אותו היטב, אבל רק ראיתי את האדם המאוד אנרגטי הזה הופך לדמות ביישנית, מפוחדת ומאוד לא חברותית שבקושי הייתה מסוגלת לפלוט את המילה "שלום"... בסוף היום או בסוף המסיבה, כשכולם הולכים הביתה, אתה נשאר תקוע עם עצמך". באותו ראיון תיאר סטאלי את חייו שלו-עצמו כ"צעידה דרך הגיהנום".

ב-1999 יצא מארז התקליטורים Music Bank, הכולל מעל 3.5 שעות של מוזיקה מאת אליס אין צ'יינס. בין השירים נכללו גם שני השירים האחרונים שסטאלי כתב והקליט עם אליס אין צ'יינס ושהוקלטו במיוחד לכבוד הוצאת המארז, "Get Born Again" (שכלול גם באוסף Nothing Safe - The Best Of The Box) ו-"Died".

פרויקטים צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין לבין חבר ליין סטאלי לבארט מרטין ומארק לנגאן מהסקרימינג טריז, מייק מק'ריידי מפרל ג'אם וג'ון בייקר סאונדרס (חבר של מק'ריידי שמת ב-1999 ממנת יתר של הרואין) ויחד הם הקימו את הסופרגרופ הראשונה של סטאלי, מד סיזן. הלהקה הוציאה אלבום אחד ששילב אלמנטים של גראנג' ובלוז ב-1995. כל השירים באלבום נכתבו בידי ליין סטאלי והולחנו בידי חברי מד סיזן. הבלדה "River Of Deceit" הייתה הלהיט הגדול ביותר מתוך האלבום. באחד מהתצלומים של חברי הלהקה באלבום (בצידה השני של העטיפה האחורית) נראות היטב הכפפות, האופייניות למכורים קשים, שסטאלי השתמש בהן באותה תקופה כדי להסתיר את הנקבים שבין אצבעותיו. סטאלי עשה שימוש בכפפות אלה גם במשך כל הופעת ה-MTV Unplugged של אליס אין צ'יינס.

ב-1999 הקליט סטאלי יחד עם טום מורלו מרייג' אגיינסט דה מאשין, סטפן פרקינס מג'יינס אדיקשן ומרטין לה נובלה מפורנו פור פיירוס גירסת כיסוי מטאלית לשיר "Another Brick In The Wall" של פינק פלויד על שני חלקיו, תחת השם "Class Of '99". השיר נכלל בפסקול של סרט האימה לנוער מ-1998 "סיוט בחדר המורים".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באפריל 2002 נמצא ליין סטאלי מת בדירתו שבסיאטל, שבועיים לאחר שהזריק לעצמו מנת יתר של סמים, והוא בן 34. תערובת ההרואין והקוקאין שגרמה, ככל הנראה, למותו של סטאלי נקראת "ספידבּוֹל". גופתו הייתה מוקפת בסמים ובציוד לשימוש בסמים, והייתה במצב כה גרוע עד שהיה ניתן לזהותו רק באמצעות המסמכים הרפואיים. סיבת המוות מוזכרת במקומות רבים כשילוב של מנת-יתר והתאבדות, בין השאר מפני שהוא הזכיר באלמנטים מסוימים את מותו המתוקשר של קורט קוביין (סולן להקת נירוונה) שהתאבד ב-1994. סטאלי וקוביין הלכו שניהם לעולמם ב-5 באפריל, בהבדל של שמונה שנים.

ג'רי קאנטרל ניסה בכל כוחו לשמור על קשר של חברות עם סטאלי עד לרגע האחרון. הוא הקדיש לסטאלי את אלבומו Degradation Trip שיצא חודשיים לאחר מותו של סטאלי.

ב-2003 הקימה אימו של ליין סטאלי, ננסי מק'קאלום את "קרן ליין סטאלי", ארגון ללא מטרות רווח המתרים כספים לשם עזרה למכורים להרואין, ופועל בשיתוף עם קהילת המוזיקה של סיאטל. מדי שנה מארגנת הקרן אירוע התרמה בסמוך לתאריך מותו של ליין סטאלי.

חלק גדול מהשירים שכתב ליין סטאלי נכתבו בנימה אישית מאוד במונחי הרוקנרול, לדעת מבקרי המוזיקה והמעריצים. "Get Born Again" הוא אחד משני השירים האחרונים שכתב סטאלי ונכלל בקופסה Music Bank: "אני אבחר את התאריך, מוות אחד וערפל אפור סמיך, אני מסתתר ומחייך, נקה את כל חטאיך, היוולד מחדש, רק חזור על כמה שקרים. סבל עצום, היוולד מחדש...".

אדי ודר מלהקת פרל ג'אם וארון לואיס מלהקת סטיינד הקליטו שירים לזכרו של ליין סטאלי. השיר "4/20/02" של אדי ודר מציין את התאריך שבו שמע אדי ודר על מותו של סטאלי ובו ברגע כתב את השיר, והוא מופיע באלבום האוסף של פרל ג'אם, "Lost Dogs". השיר "Layne" של ארון לואיס כלול באלבום "141Shades of Grey" של סטיינד מ-2003. סטיינד נחשבת לאחת מהלהקות הרבות שהושפעו בבירור מאליס אין צ'יינס.

ג'יימס הטפילד וקירק האמט מלהקת מטאליקה מצאו תמונה של סטאלי באולפן ההקלטות שבהם הקליטו את אלבומם התשיעי, Death Magnetic. הטפילד הושפע מהתמונה ומהדרך בה סטאלי סיים את חייו, וכתב שיר שלא נכלל באלבום בשם "Shine", ואף השפיע על בחירת שם לאלבום. בנוסף לכך בשנת 2006 הופיע הטפילד בהופעה "רוק אמ רינג" (Rock Am Ring)יחד עם חברי ההרכב הנותרים של אליס אין צ'יינס.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיסקוגרפיה של אליס אין צ'יינס ראו אליס אין צ'יינס

עם מד סיזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם Class Of '99[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]