מחוז סראטוב
| מחוז סראטוב | |||||
|
|||||
| המנון: המנון מחוז סראטוב | |||||
 |
|||||
| שפה רשמית | רוסית | ||||
| עיר בירה | סראטוב | ||||
| סטטוס פוליטי | אובלסט | ||||
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של הוולגה | ||||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של הוולגה | ||||
| נשיא / מושל | פבל איפטוב | ||||
| תאריך הקמה | 1941 | ||||
| שטח - סה"כ - % מים |
ה-36 ברוסיה 102,200 קמ"ר 2.1 |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2006) - צפיפות |
ה-19 ברוסיה 2,608,000 נפש 25.8 נפש לקמ"ר |
||||
| אזור זמן | חורף UTC+4 , בקיץ UTC+5 | ||||
| אתר אינטרנט | www.saratov.gov.ru | ||||
מחוז סראטוב (רוסית: Саратовская область, בתעתיק: סראטובסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של הוולגה.
נהר וולגה חוצה את המחוז ל-2 חלקים.
המחוז מחולק ל-38 אזורים (מהם 20 בגדה הימנית ו-18 בגדה השמאלית).
דמוגרפיה [עריכה]
כ-74% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - סראטוב מתגוררים כ-841 אלף תושבים.
הרוסים מהווים כ-86% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, יש לציין את הקזחים (כ-3%), טטרים (כ-2.2%) ואוקראינים (כ-2.5%). בעבר, בשטח המחוז הייתה אוכלוסייה משמעותית של הגרמנים. במהלך העשור האחרון הם עזבו לגרמניה ועתה נשארו רק כ-12 אלף איש.
היסטוריה [עריכה]
שטח המחוז סופח לרוסיה לאחר נפילת חאנת קזן. במהלך המאה ה-16 הוקמו באזור מספר מבצרים רוסים.
במהלך המאה ה-18 החלה באזור התיישבות גרמנית משמעותית. בתחילת המאה ה-20 הגרמנים היוו כ-35% מאוכלוסיית האזור ובהתאם לכך הוקמה רפובליקה אוטונומית. בתחילת מלחמת העולם השנייה אוטונומיה בוטלה ורוב האוכלוסייה הגרמנית הועברה לסיביר. רוב התושבים הגרמנים חזרו לאזור בשנות ה-60. עם נפילת ברית המועצות גרמנים רבים עזבו את האזור ועברו לגרמניה.
כלכלה [עריכה]
המחוז מתאפיין ברמת פיתוח תעשייה גבוהה. באזור קיימים מספר מפעלים בעלי משמעות כלל-ארצית - בניית מכונות, מקררים, תעשייה פטרוכימית וכו'. בשטח המחוז ממוקמת תחנת כוח גרעינית.
