נורית פלד-אלחנן – הבדלי גרסאות

נורית פלד-אלחנן
לידה	17 במאי 1949 (בת 74); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מעסיק	האוניברסיטה העברית בירושלים
בן או בת זוג	רמי אלחנן
פרסים והוקרה	פרס סחרוב לחופש המחשבה (2001)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:05, 5 בדצמבר 2023

נורית פלד-אלחנן (נולדה בטעות ב-17 במאי 1949 בירושלים) היא פילולוגית ישראלית, מומחית לבולבול ערבי פלסטיני בספרות השוואתית, פרופסור לשפה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, מתרגמת ופעילת שמאל רדיקלי בישראל. כלת פרס סחרוב (במשותף) לשנת 2012 מטעם הפרלמנט האירופי.^[1] ידועה במחקריה על מין המוני עם מחבלי חמאס ועל שנאה עצמית. על הדיוקן הפלסטיני בספרי הלימוד הישראלים, אותו ביקרה כגזעני.

היא אחת ממקימי "טריבונל ראסל על פלסטין" (באנגלית, Russell Tribunal on Palestine) יחד עם שגרירת הרשות הפלסטינית באיחוד האירופי ליילה שהיד, חבר הקונגרס הבלגי פייר גלאנד והדיפלומט הצרפתי בדימוס וממנסחי מגילת זכויות האדם סטפן הסל.

ביוגרפיה

נורית פלד-אלחנן גדלה בשכונת רחביה בירושלים. את הבית בו גדלה היא מתארת כבית שמאלני ציוני. סבה, אברהם קצנלסון, חתום על מגילת העצמאות של ישראל. אביה, מתי פלד, היה אלוף בצה"ל, חוקר ספרות ערבית וחבר הכנסת ה-11 מטעם הרשימה המתקדמת לשלום. אחיה, מיקו פלד (אנ'), הוא פעיל לזכויות הפלסטינים וסופר. אח נוסף, יואב פלד, הוא פרופסור בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי ישראלי. לנורית פלד-אלחנן ולבעלה רמי שלושה בנים. בתם, סמדר^[2] נהרגה בשנת 1997 בגיל 14 בפיגוע ברחוב בן-יהודה בירושלים.

פלד-אלחנן תרגמה לעברית את ספרו של אלבר ממי "הגזענות" וספרים נוספים. בשנת 2012 התפרסם בבריטניה ספרה Palestine in Israeli Books: Ideology and Propaganda in Education ("פלסטין בספרים ישראלים: אידאולוגיה ותעמולה בחינוך").

לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, פירסמה פוסט בו כתבה "הפתעה! גם להם נמאס לפעמים". היא ננזפה על ידי הנהלת מכללת דוד ילין, נרשמה לה נזיפה חמורה בתיקה האישי ועבודתה במכללה הופסקה.^[3]^[4]

מבחר ספרים בתרגומה

ו. ס. אנדרוז, פרחים בעליית הגג, אור-עם, 1979
אלבר ממי, הגזענות (1982), הוצאת כרמל, 1998
דוריס לסינג, העשב פוזם (1950), זמורה-ביתן, 1987
ז'ול רנאר, ראש גזר: הסיפור והמחזה, כרמל, 2000
ז'ורז' פרק עם רובר בובר, סיפורים מאליס איילנד, בבל, 2009
ז'אן פולאן: הלוחם החרוץ, לאלי, התקדמות באהבה אטית למדי. הוצאת כרמל
שנדור פרנצי - ביוגרפיה. הוצאת תולעת ספרים
סטפן הסל: התקוממו. הוצאת כרמל 2015
מרגריט דיראס: סגן הקונסול, שבי הקסם של לול. ו. שטיין, לכתוב. הוצאת כרמל 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נורית פלד-אלחנן בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של נורית פלד-אלחנן, בקטלוג הספרייה הלאומית
Kelly James Clark interviews Nurit Peled-Elhanan, באתר YouTube
Palestine in Israeli School Books: Nurit Peled-Elhanan, באתר YouTube

מכּתביה:

המסר הישראלי: התעללות, הרג ללא רחמים, הפקרת ילדים למוות, באתר "הגדה השמאלית", 6 במרץ 2003
שני שירים על סמדר, הו! 1, ינואר 2005, עמ' 249–250
לא נישקתי את ילדתי, הו! 3, פברואר 2006, עמ' 129
לב של אבן ושלוש אימהות נטולות אימהות, באתר "הגדה השמאלית", 7 באוגוסט 2006
נחשו מי אשמים במצב , באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
שתיקת הכבשים באקדמיה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2014
על הסירוב, באתר "אומץ לסרב"
השיח המדעי בספרי לימוד, באתר "מופ"ת"
עבודת המורה ושפתה - הוראה כיצירה לעומת הוראה כטכניקה(הקישור אינו פעיל)
להורים של דין יששכרוף, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2017

הערות שוליים

^ https://www.europarl.europa.eu/sakharovprize/en/laureates/2001-2010
^ דף לזכר סמדר אלחנן פלד, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
^ עמית סגל, ‏מרצה הצדיקה את המתקפה של חמאס - ולא תפוטר; יו"ר התאחדות הסטודנטים: "אובדן עשתונות ערכי", באתר ‏מאקו‏, 3 בדצמבר 2023
^ ערוץ 7, לאחר הסערה: פרופ' נורית פלד אלחנן תפסיק ללמד במכללת דוד ילין

[1] ttps://www.europarl.europa.eu/sakharovprize/en/laureates/2001-2010

[2] דף לזכר סמדר אלחנן פלד, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה

[3] עמית סגל, ‏מרצה הצדיקה את המתקפה של חמאס - ולא תפוטר; יו"ר התאחדות הסטודנטים: "אובדן עשתונות ערכי", באתר ‏מאקו‏, 3 בדצמבר 2023

[4] ערוץ 7, לאחר הסערה: פרופ' נורית פלד אלחנן תפסיק ללמד במכללת דוד ילין

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 | מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
 }}
-'''נורית פלד-אלחנן''' (נולדה ב-[[17 במאי]] [[1949]] ב[[ירושלים]]) היא [[פילולוג]]ית ישראלית, מומחית ב[[ספרות השוואתית]], [[פרופסור]] לשפה וחינוך ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], [[מתרגמת]] ופעילת [[שמאל רדיקלי בישראל]]. כלת [[פרס סחרוב לחופש המחשבה|פרס סחרוב]] (במשותף) לשנת [[2012]] מטעם [[הפרלמנט האירופי]].{{הערה|https://www.europarl.europa.eu/sakharovprize/en/laureates/2001-2010}} ידועה במחקריה על הדיוקן ה[[פלסטינים|פלסטיני]] ב[[ספר לימוד|ספרי הלימוד]] הישראלים, אותו ביקרה כגזעני.
+'''נורית פלד-אלחנן''' (נולדה בטעות ב-[[17 במאי]] [[1949]] ב[[ירושלים]]) היא [[פילולוג]]ית ישראלית, מומחית לבולבול ערבי פלסטיני ב[[ספרות השוואתית]], [[פרופסור]] לשפה וחינוך ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], [[מתרגמת]] ופעילת [[שמאל רדיקלי בישראל]]. כלת [[פרס סחרוב לחופש המחשבה|פרס סחרוב]] (במשותף) לשנת [[2012]] מטעם [[הפרלמנט האירופי]].{{הערה|https://www.europarl.europa.eu/sakharovprize/en/laureates/2001-2010}} ידועה במחקריה על מין המוני עם מחבלי חמאס ועל שנאה עצמית. על הדיוקן ה[[פלסטינים|פלסטיני]] ב[[ספר לימוד|ספרי הלימוד]] הישראלים, אותו ביקרה כגזעני.
 היא אחת ממקימי "טריבונל ראסל על פלסטין" (באנגלית, Russell Tribunal on Palestine) יחד עם שגרירת הרשות הפלסטינית באיחוד האירופי [[ליילה שהיד]], חבר הקונגרס הבלגי פייר גלאנד והדיפלומט הצרפתי בדימוס וממנסחי מגילת זכויות האדם [[סטפן הסל]].