דוריס לסינג
דוריס לסינג (באנגלית: Doris Lessing; נולדה ב-22 באוקטובר 1919) היא סופרת בריטית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2007.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
דוריס לסינג נולדה בשם דוריס מיי טיילור בעיר כרמאנשאה בפרס (כיום איראן), להורים בריטים. ב-1925 עברה עם משפחתה לגור בקולוניה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). היא התחנכה במנזר קתולי בסולסבורי, כיום הרארה, בגיל 14 עזבה את בית הספר והתחילה לעבוד כמטפלת, כמרכזנית וכפקידה. על אף שילדותה הייתה קשה ואומללה, יחסה של לסינג בכתביה על אפריקה מלא רגשות חמלה גם על חיי הבריטים הקולוניאליסטים וגם על הילידים האפריקאים.
מגיל 18 עבדה לסינג בפרלמנט הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת שמאל אנטי-גזענית. ב-1938 נישאה לפרנק ויסדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-1943, אז עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של קומוניסטים. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג, משפטן בעל שורשים יהודיים, שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.
בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית, ובשנת 1954 עזבה את התנועה סופית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת 1949 עברה יחד עם בנה הצעיר לגור באנגליה. שם החלה לכתוב רומנים וסיפורים, ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing).
יצירתה[עריכה]
יצירתה של לסינג מתחלקת לשלושה שלבים נפרדים:
- שלב המוטיב הקומוניסטי - בשנים 1944 עד 1956, שבהן כתבה על נושאים חברתיים.
- שלב המוטיב הפסיכולוגי - מ-1956 עד 1969
- שלב המוטיב הסופי, שאותו חקרה בסדרת הספרים "קאנופוס בארגוס" (Canopus in Argos).
אחרי נושא ה"סופיות" עבדה לסינג על שלושת הנושאים גם יחד.
הספרים מסדרת "ילדי האלימות" הם אוטוביוגרפיים למחצה, ומספרים על דמות בשם "מרתה קווסט" הגדלה בדרום אפריקה ואחר כך משתקעת באנגליה.
"מחברת הזהב", ספרה הידוע ביותר של לסינג, ראה אור בשנת 1962 ותורגם לשפות רבות. בשנת 1976 זכה בצרפת בפרס מדיסיס לסופר זר. זהו רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם שלל בעיות: בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, בגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע המאורעות המסעירים של שנות הארבעים והחמישים.
הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמיניסטי קלאסי, אבל לא בעיני הסופרת עצמה, שאינה אוהבת להיות מוגדרת כסופרת פמיניסטית. לסינג הייתה מועמדת עבור הספר לפרס נובל לספרות אך ספרי מדע בדיוני שכתבה מאוחר יותר ערערו כנראה את מעמדה, ושמה הוסר מרשימת המועמדים. אף על פי כן, ב-2007 הוכרז כי יוענק לה הפרס "על כתיבתה האפית אודות חוויה נשית, אשר בסקפטיות, להט וחזון העמידה חברה משוסעת לבחינה מדוקדקת"[1].
כשנשאלה איזה מספריה היא מעריכה כחשובים ביותר, בחרה בסדרת "קנופוס מארגוס". ספרים שמבוססים בחלקם על רעיון ה"סופיות". מיצירותיה המוקדמת יותר, הספרים "תדריך ליורד שאול" ו"זיכרונותיו של ניצול" מבוססים אף הם על אותו נושא.
לסינג פרסמה שני רומנים בשם העט ג'יין סומרס: "The Diary of a Good Neighbour" ו-"If the Old Could". המבקרים הספרותיים התעלמו מהם עד שלסינג חשפה את זהות הכותבת. בנוסף כתבה גם מספר סיפורים קצרים על בעלי החיים החביבים עליה - חתולים.
מספריה[עריכה]
- העשב פוזם (1949) הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1984, תרגמה נורית פלד
- מחזור של חמישה רומנים ילדי האלימות (1951 - 1959)
-
- נישואים כהלכה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1986, תרגמה ניצה בן-ארי
- מרתה קווסט הופיע בעברית בהוצאת זב"מ
- ארבעה שערים לעיר, הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1993, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד
- אדווה מן הסערה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1988, תרגם רפאל אלגד
- מוקף יבשה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1994, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד
- קיץ בטרם חשכה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1980, תרגמה רונית לנטין
- חמש (1953)
- בעקבות האנגלים (1960) הופיע בעברית בהוצאת כנרת 1987, תרגמה כרמית גיא
- גבר ושתי נשים (1963)
- מחברת הזהב (1962) הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 1962, תרגם ג. אריוך
- הפיתוי של ג'ק אורקני
- תדריך ליורד שאול (1971)
- זיכרונותיו של ניצול (1974)
- סדרת "קאנופוס בארגוס" (1979 - 1983)
-
- שיקאסטה הופיע בעברית בהוצאת עם עובד (1984)
- הטרוריסטית הטובה (1985) הופיע בעברית בהוצאת מעריב 1987, תרגמה נעמי כרמל
- הילד החמישי (1988), הופיע בעברית בהוצאת 1994 תרגמה דורית לנדס
- שוב, אהבה (1996)
- בן, בעולם (2000), הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 2000, תרגמה דורית לנדס
- האישה האחרת הופיע בעברית בהוצאת כנרת, 1984, תרגמה עמשי לוין
- חשבון פשוט
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דף הבית של לסינג
- ההודעה הרשמית על זכייתה בפרס נובל
- הספרים של דוריס לסינג, באתר סימניה
- צפי סער, 50 שנה לספר שנחשב לאבן יסוד בחשיבה הפמיניסטית, באתר הארץ, 16 באפריל 2012
- שירי לב-ארי, קץ האוטופיה, באתר הארץ, 14/10/07
- עלית קרפ, נשים רבות שינו בזכותה את חייהן, באתר הארץ, 19.10.07
- איתי שטרן, דוריס לסינג זכתה בפרס נובל לספרות, באתר nrg מעריב, 11 באוקטובר 2007
- פרס נובל לספרות הוענק לדוריס לסינג, nfc , 11/10/2007
- מירב קריסטל, הקשר האפריקאי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2007
- אריאנה מלמד, אל תסתכלו בעטיפה, על "מחברת הזהב", ynet , 27.04.08
- עינת יקיר, על "מחברת הזהב", בלוג באתר "בננות", 22/06/2008
הערות שוליים[עריכה]
- ^ מתוך הודעת הזכייה בפרס נובל, 11 באוקטובר 2007.
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 |
פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אאוקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה.פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) |
|
| 1926-1950 |
דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940-1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) |
|
| 1951-1975 |
לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) |
|
| 1976-2000 |
בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • מרקס (1982) • גולדינג (1983) • סיפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) |
|
| 2001-היום |
נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) |
|
