דוריס לסינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לסינג, 2006

דוריס לסינגאנגלית: Doris Lessing; ‏22 באוקטובר 1919 - 17 בנובמבר 2013[1]) הייתה סופרת בריטית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2007.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוריס לסינג נולדה בשם דוריס מיי טיילור בעיר כרמאנשאה בפרס (כיום איראן), להורים בריטים. ב-1925 עברה עם משפחתה לגור בקולוניה הבריטית בדרום רודזיה (כיום זימבבואה). היא התחנכה במנזר קתולי בסולסבורי, כיום הרארה, בגיל 14 עזבה את בית הספר והתחילה לעבוד כמטפלת, כמרכזנית וכפקידה. על אף שילדותה הייתה קשה ואומללה, יחסה של לסינג בכתביה על אפריקה מלא רגשות חמלה גם על חיי הבריטים הקולוניאליסטים וגם על הילידים האפריקאים.

מגיל 18 עבדה לסינג בפרלמנט הרודזי ועזרה בהקמת מפלגת שמאל אנטי-גזענית. ב-1938 נישאה לפרנק ויסדום, וילדה שני ילדים. נישואיה באו לקיצם ב-1943, אז עזבה את משפחתה והצטרפה לקבוצה של קומוניסטים. זמן קצר אחרי כן התחתנה עם גוטפריד לסינג, משפטן בעל שורשים יהודיים, שהיה פעיל מרכזי בקבוצה, וילדה לו בן.

בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה חזרה בה לסינג מתמיכתה בתנועה הקומוניסטית, ובשנת 1954 עזבה את התנועה סופית. גם נישואיה השניים לא עלו יפה, ובשנת 1949 עברה יחד עם בנה הצעיר לגור באנגליה. שם החלה לכתוב רומנים וסיפורים, ב-1949 פורסם בלונדון הרומן הראשון שלה, "העשב פוזם" (The Grass Is Singing).

נפטרה ב-17 בנובמבר 2013 בביתה בלונדון בגיל 94.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתה של לסינג מתחלקת לשלושה שלבים נפרדים:

אחרי נושא ה"סופיות" עבדה לסינג על שלושת הנושאים גם יחד.

הספרים מסדרת "ילדי האלימות" הם אוטוביוגרפיים למחצה, ומספרים על דמות בשם "מרתה קווסט" הגדלה בדרום אפריקה ואחר כך משתקעת באנגליה.

"מחברת הזהב", ספרה הידוע ביותר של לסינג, ראה אור בשנת 1962 ותורגם לשפות רבות. בשנת 1976 זכה בצרפת בפרס מדיסיס לסופר זר. זהו רומן מקיף ורב-רבדים המגולל פרק בחייה של סופרת המתמודדת עם שלל בעיות: בעיות בחייה הפרטיים, ביחסיה עם גברים ונשים, בגיבוש השקפת עולמה המוסרית והפוליטית. הוא מתרחש על רקע המאורעות המסעירים של שנות הארבעים והחמישים.

הרומן נחשב בעיני חוקרים רבים לספר פמיניסטי קלאסי, אבל לא בעיני הסופרת עצמה, שלא רצתה להיות מוגדרת כסופרת פמיניסטית. לאחר פרסום הספר הייתה לסינג מועמדת לפרס נובל לספרות אך ספרי מדע בדיוני שכתבה מאוחר יותר ערערו כנראה את מעמדה, ושמה הוסר מרשימת המועמדים. אף על פי כן, ב-2007 הוענק לה הפרס "על כתיבתה האפית אודות חוויה נשית, אשר בסקפטיות, להט וחזון העמידה חברה משוסעת לבחינה מדוקדקת"‏[2].

כשנשאלה איזה מספריה היא מעריכה כחשובים ביותר, בחרה בסדרת "קנופוס מארגוס". ספרים שמבוססים בחלקם על רעיון ה"סופיות". מיצירותיה המוקדמת יותר, הספרים "תדריך ליורד שאול" ו"זיכרונותיו של ניצול" מבוססים אף הם על אותו נושא.

לסינג פרסמה שני רומנים בשם העט ג'יין סומרס: "The Diary of a Good Neighbour" ו-"If the Old Could". המבקרים הספרותיים התעלמו מהם עד שלסינג חשפה את זהות הכותבת. בנוסף כתבה גם מספר סיפורים קצרים על בעלי החיים החביבים עליה - חתולים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העשב פוזם (1949) הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1984, תרגמה נורית פלד
  • מחזור של חמישה רומנים ילדי האלימות (1951 - 1959)
  • נישואים כהלכה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1986, תרגמה ניצה בן-ארי
  • מרתה קווסט הופיע בעברית בהוצאת זב"מ
  • ארבעה שערים לעיר, הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1993, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד
  • אדווה מן הסערה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ, 1988, תרגם רפאל אלגד
  • מוקף יבשה הופיע בעברית בהוצאת זב"מ 1994, תרגם רפאל צ'צ'יק-אלגד
  • שיקאסטה הופיע בעברית בהוצאת עם עובד (1984)
  • הטרוריסטית הטובה (1985) הופיע בעברית בהוצאת מעריב 1987, תרגמה נעמי כרמל
  • הילד החמישי (1988), הופיע בעברית בהוצאת 1994 תרגמה דורית לנדס
  • שוב, אהבה (1996)
  • בן, בעולם (2000), הופיע בעברית בהוצאת עם עובד, 2000, תרגמה דורית לנדס
  • האישה האחרת הופיע בעברית בהוצאת כנרת, 1984, תרגמה עמשי לוין
  • חשבון פשוט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוריס לסינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/522/844.html?hp=1&cat=666&loc=13
  2. ^ מתוך הודעת הזכייה בפרס נובל, 11 באוקטובר 2007.