מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי 1925 –‏ 2011
תרומות עיקריות
חקר השפה העברית
נתונים נוספים ענף מדעי בלשנות ארצות מגורים הונגריה, ישראל פרסים והנצחה חתן פרס ישראל לחקר העברית לשנת 1999

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari;‏ 18 במאי 1925 – 18 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

ביוגרפיה

קדרי נולד בשם ארנו שוורץ (Ernő Schwarcz) במֶזֶקֶבֶשְׁד (Mezőkövesd) שבהונגריה ב-1925 ליהושע ושושנה שוורץ. במהלך מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועה הציונית בהונגריה, ועזר להבריח ממנה יהודים ולהצילם (1943–1946).‏ למד שפות שמיות ופילוסופיה באוניברסיטת בודפשט ולימודי פילוסופיה יהודית ותנ"ך בסמינר הרבני (1945–1946). לאחר המלחמה היה פעיל במחנות ההסגר בקפריסין (1946–1947), ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולקח חלק בלחימה בגוש עציון ובירושלים במלחמת העצמאות. בשנים 1947–1950 למד עברית, תנ"ך, פילוסופיה יהודית וקבלה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1953 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא "דקדוק הלשון הארמית של ספר הזוהר", בהדרכתו של פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני.

משנת 1961 הרצה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1970 קודם בה לדרגת פרופסור. בשנים 1967–1970 שימש דקאן הפקולטה למדעי היהדות, הרוח והחברה, ובשנים 1971–1974 היה רקטור האוניברסיטה. בשנת 1971 מונה לחבר האקדמיה ללשון העברית, ומשנת 1994 כיהן בה כסגן נשיא. במהלך השנים היה פרופסור אורח גם באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1967), אוניברסיטת לידס (1978) ואוניברסיטת ויטווטרסרנד (1979–1981).

תחומי מחקריו העיקריים נוגעים ללשון המקרא ולשון ימי הביניים, ארמית מקראית, ארמית של הזוהר וארמית של אונקלוס, וחקר לשון המגילות הגנוזות. בכל תקופות הלשון הללו הוא עוסק בחקר הלשון לרבדיה השונים: תחביר, מילונאות, סמנטיקה ותורת הסגנון, בניסיון להבין את התארגנות השפה לאורך הדורות.

בשנת 1999 הוענק לקדרי פרס ישראל לחקר הלשון עברית.

בשנת 1954 נישא ללאה (קוטה) לבית גולדשטיין ונולדו להם שלוש בנות, רות הלפרין-קדרי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר מיכל פרנץ, פסיכולוגית קלינית, ומרים שפירא, פסיכולוגית קלינית.

הלך לעולמו בי"ז באב התשע"א.

מפרסומיו

• דקדוק הלשון הארמית של הזוהר, חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", ירושלים, תשי"ז-1956.
• החיוב בלשון המגילות הגנוזות, ירושלים תשכ"ח-1968.
• פרשיות בתחביר לשון המקרא, מחקר בשדות לשוניים, רמת גן, תשל"ו-1976.
• ש"י עגנון רב סגנון, רמת גן, תשמ"א-1980.
• תחביר וסמאנטיקה בעברית שלאחר המקרא, עיונים בדיאכרוניה של הלשון העברית, כרך א', רמת גן, תשנ"א-1991; כרך ב', רמת גן, תשנ"ה-1995.‬
• מילון העברית המקראית - אוצר לשון המקרא מאלף עד תיו, רמת גן, תשס"ו-2006.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של מנחם צבי קדרי בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של מנחם צבי קדרי באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
• מנחם צבי קדרי באתר WorldCat
• אתר הבית של פרופ' קדרי באתר אוניברסיטת בר-אילן
• מנחם צבי קדרי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית), מתוך ה-Encyclopaedia Judaica
• מנחם צבי קדרי באתר האקדמיה ללשון העברית
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר מנחם צבי קדרי (שווארץ)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4216
• מנחם צבי קדרי בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• ערב לזכרו של פרופ' קדרי באוניברסיטת בר אילן
• אורי דרומי, מגדולי הבלשנים: פרופ' מנחם צבי קדרי, חתן פרס ישראל, 1925-2011, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011

לקריאה נוספת

מנחם צבי קדרי, תחנות בימי חיי, הוצאת המשפחה, תל-אביב תשע"א.

הערות שוליים

‬