מרדכי גיאורגו לאנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי גיאורגו לאנגר
מתוך השיר "אֶל-רֵעִי"

וְהָיָה כַאֲשֶר אַעֲלֶה עַל-לִבִּי אוֹתָהּ שָעָה שֶל-אֹשֶר,
יְפִי-הַלַּיְלָה הַהוּא, בּוֹ שְנֵינוּ הָלַכְנוּ בָרְחוֹב,
וּבְנַחַת הִנַּחְתָּ אַתָּה עַל-שִכְמִי אֶת-זְרוֹעֶךָ
-- וְזָכַרְתִּי זָכֹר (כִּמְכֻסָּה עֲרָפֶל)
אַגָּדָה עַתִּיקָה, שֶתִּמְשוֹךְ אֶת-הַלֵּב:

עַל-חִבַּת שְנֵי-רֵעִים, אֲשֶר בּכֹסֶף גָּדוֹל
אִיש אֶת-רֵעֵהוּ חִבֵּקוּ;
וּבְשִכְרוֹן חִבּוּקֵימוֹ דוּמָם הִתְנַשְׂאוּ
לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֶל-גִנּוֹת הַהַשְקֵט,
שֶבָּהֶם תָּמִיד-אוֹר וְאַהֲבָה בְלִי-קֵץ.

מעט צֳרִי
עטיפת הספר "מעט צרי"

מרדכי דב גיאורגו (יִיז'י) לַאנגֶרגרמנית: M. D. Georg Langer; בצ'כית: Jiří Langer;‏ 19 במרץ 1894 [ברישומים מופיע בטעות התאריך 7 באפריל], פראג12 במרץ 1943, תל אביב) היה משורר עברי, חוקר ומסאי, עיתונאי ומורה, הראשון ביהדות המערב בעת החדשה שהגיע מלשון זרה לשירה העברית. כתב בגרמנית, צ'כית ועברית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי לאנגר נולד וגדל בעירו פראג בבית יהודי צ'כי מתבולל. כשהיה בן 19 עזב את עירו ויצא לחפש חיבור אמיתי ליהדותו. הוא היה "רדוף כיסופים טמירים שלא עמד על פשרם", כפי שכתב הוא עצמו על נטישת ביתו. הוא הגיע לחצר החסידית של האדמו"ר מבעלז, ושהה שם עת קצרה.

כעבור כמה חודשים שב לחצר הרבי החסידי, הצטרף לקהילה החסידית ולחוג הקרוב אל הרבי מבעלז, ושהה בעיירה בעלז כמה שנים. לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה שב לפראג, הוחזק כמומחה ובקיא בענייני יהדות ומיסטיקה, החל לעבוד בהוראה, והצטרף לכתבי-עת יהודיים שם. בפראג התקרב למקס ברוד, הסופר והמחזאי, ולפרנץ קפקא, הסופר הידוע. מרדכי לאנגר גם נזכר כמה פעמים ביומניו של קפקא, וכתב לזכרו את שירו "למות המשורר".

עבד לפרנסתו כמורה ליהדות בבתי ספר צ'כיים, עד לעלייתו הבלתי לגאלית לארץ, בשנת 1941. בשנות חייו האחרונות היה ידוע חולי וסבל. הוא נפטר בתל אביב ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. מסותיו, מאמריו ומחקריו נדפסו בכתבי עת צ'כיים וגרמניים. שיריו העבריים היו בשעתו הפתעה גדולה למכיריו, והוא נחשב ראשון המשוררים העבריים המודרניים שלא בא ממזרח אירופה. לאחרונה התעורר עניין ספרותי מחודש בחייו וביצירתו, בין השאר משום שכתב שירה הומואירוטית עברית, והיה בכך לחלוץ ופורץ דרך. ספרו הצ'כי "תשעה שערים: מסתרי החסידות" (Devět bran: chasidů tajemství) זכה להצלחה באירופה ותורגם למספר שפות, אך עדיין לא לשפה העברית.

רוב שיריו שקולים וחרוזים, וסגנונם דומה לסגנון שירת ספרד בימי הביניים (אם כי הוא לא הקפיד על המשקל הכמותי הספרדי). בכמה משיריו הוא הוסיף טעמי מקרא ("ניגון איכה כמנהג הארצות"). עם זאת כמה משיריו ("בליל של סילווסטר" לדוגמה) כתובים בכתיבה חופשית ומושפעים ממשוררים צרפתים בני זמנו - בתחום זה היה לנגר מתקדם הרבה יותר משאר המשוררים בארץ ישראל באותה תקופה.

אחיו, פרנטישק לנגר (František Langer בצ'כית), היה רופא צבאי צ'כי בכיר מאוד וסופר. כמה מספריו תורגמו לעברית. הוא צירף הקדמה ביוגרפית ומשפחתית בפתח ספרו של אחיו, מרדכי.

עם פטירתו פרסם דב סדן רשימת זיכרון והספד.

ארכיונו, ובו בעיקר חומרים בעברית, נשמר אצל דב סדן, ולאחר מכן נמסר לספרייה הלאומית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוטים ושירי ידידות: נשקל בהטעמה הספרדית שוא נע וחטף נקראים, פראג: יוסף פלעש, תרפ"ט. (משירת ימי הביניים)
  • מְעַט צֳרִי: שירים, תל אביב: דבר בסיוע מוסד ביאליק, תש"ג.
  • מעט צרי: אסופת כתביו; ערכה והקדימה מבוא: מרים דרור, תל אביב: אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ועקד ('ספרי נפש על שם יהודה בורלא'), תשמ"ה 1984. (כולל את שיריו שנדפסו בספריו "פיוטים ושירי ידידות" (פראג תרפ"ט) ו"מעט צרי" (תל אביב תש"ג) וכן שירים, רשימות ומאמרים עבריים שנדפסו בעיתונות ובפריודיקה העברית ולא כונסו בספריו הקודמים.)
  • Die Erotik der Kabbala, Prague: Verlag Dr. Josef Flesch, 1923.‎ (בגרמנית) (Also: Liebesmystik der Kabbala, München-Planegg: Otto-Wilhelm-Barth-Verlag (Dokumente Religiöser Erfahrung),‎ 1956.)
  • Devét bran: chasidu tajemstvi, Prague: Evropsky literarni klub, 1937.‎ (בצ'כית)
  • Talmud: ukazky a dejiny, Prague: Vydava Kulturni komise Svazu cechu zidu v CSR,‎ 1938.‎ (בצ'כית)
  • Neun Tore. das Geheimnis der Chassidim; aus dem Tschechischen übersetzt von Friedrich Thierberger; Einleitung von Gershom Scholem, München-Planegg: O.W. Barth, 1959.‎ (בגרמנית) (Translation of: "Devet bran") (Also: Der Rabbi, über den der Himmel lachte. die schönsten Geschichten der Chassidim, Bern: Scherz Verlag,‎ 1983.‎)
  • Nine gates to the Chassidic mysteries; translated from the Czech by Stephen Jolly, London: J. Clarke; New York: D. McKay,‎ 1961.‎ (באנגלית) (Translation of: "Devet bran")
  • Nove porte: i segreti del chassidismo; tradizione dal cèco di Ela Ripellino, Milan: Adelphi Edizioni, 1967.‎ (באיטלקית) (Translation of: "Devet bran")
  • 9 bram do tajemnic chasydow; przelozyla z angielskiego Anna Golewska, Cracow:‎ Znak,‎ 1988.‎ (בפולנית) (Translation of: "Devet bran")
  • L’erotique de la kabbale; traduit de l’allemand et annote par Maurice-Ruben Hayoun; introduction de Jacquy Chemounil, Paris: Solin,‎ 1990.‎ (בצרפתית) (Translation of: "Die Erotik der Kabbala")
  • Erotika Kabbaly; z nemeckeho originalu prelozil Jiří Zydron, Brno: Horus, 1991.‎ (בצ'כית) (Translation of: (Die Erotik der Kabbala")
  • Jiri Langer: studie, recenze, clanky, dopisy; texty vybrala, k vydani pripravila a poznamkami opatrila Alice Marxova; z nemeckych originalu prelozily Alena Blahova a Zlata Kufnerova; z hebrejskych Eva Adamova a Petr Slacalek, Prague: Sefer (Edice Judaika), 1995.‎
  • Les neuf portes du ciel: les secrets du hassidisme; préface de Jacques Attali; traduit en français par Jacqueline et Cécile Rastoin et Lena Korba-Novotna, Paris: Albin Michel (Spiritualités), 1997.‎ (בצרפתית) (Translation of: "Devet bran")
  • Zpevy zavrzenych: mala antologie hebrejskeho basnictvi X-XIX stoleti; vybral a z hebrejstiny prelozil Jiri Langer; jako informace o autorovi pouzito textu Frantiska Langra, Prague: Vysehrad (Edice Verse),‎ 2000.‎ (בצ'כית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנדל זינגר, 'המורה לעברית של קפקא': יז'י לאנגר, אורות ז (תשכ"ט 1969).
  • שמואל הכהן, 'תולדותיו של משורר מסתורי מפראג: מרדכי (דוב) גיאורגו לנגר', מבוע יג (תשל"ז), 150–170.
  • מרים דרור, 'המשורר ג. מ. לנגר: קווים לביוגראפיה', סימן קריאה 7 (1977), 250–366.
  • צבי כרמל, '"הבחור החסיד מפראג": למלאת ל"ו שנה לפטירת מרדכי לאנגר, המשורר המערב אירופי העברי הראשון במאתנו', בצרון א, 3–4 (תש"ם), 94–101.
  • Walter Koschmal, Der Dichternomade. Jiríi Mordechai Langer - ein tschechisch-jüdischer Autor, Köln: Böhlau (Bausteine zur Slavischen Philologie und Kulturgeschichte), 2010.‎ (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

  • משהו על קפקה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2005 - מאמר שכתב לנגר לזכרו של קפקא, פורסם במקור 1941 בעיתון "הגה" ב-1941)