קבר יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: המידע מקוטע, חסרים מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קבר יוסף הצדיק
Kever Yosef.JPG

קבר יוסף ב-2014
תאריך פטירה ראש חודש תמוז (מקובל)
תאריך הילולה ראש חודש תמוז (יארציט), כ"ו אייר (יסוד שביסוד)
עיר שכם
מיקום דרום מערב לשכם
קואורדינטות 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E / 32.2131663; 35.2855939קואורדינטות: 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E / 32.2131663; 35.2855939
ידוע כסגולה לקדושה
מיקום קבר יוסף
קבר יוסף
קבר יוסף
"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839
חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 2006
ממוזער

קבר יוסף (ערבית: قبر يوسف‎, תעתיק: קבְּ‏ר יוּ‏סף) הוא מתחם ובו מבנה בפאתיה הדרום־מזרחיים של העיר שכם, סמוך ומצפון למחנה הפליטים בלאטה.

האתר המקובל זוהה כקברו של יוסף בן יעקב בספרות הנוסעים מאז שלהי העת העתיקה. אין למסורת זו אישוש בספרות המחקר.

המבנה הקיים במתחם נבנה כנראה במאה ה-19. למבנה נוספו במשך השנים שני חדרים משני צידי החדר בו נמצאת המצבה. על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים העומדים לצד מצבת יוסף, הן מצבות לשני בניו, אפרים ומנשה.

לאתר הקבר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים, וכן אצל שומרונים,[דרושה הבהרה] מוסלמים ונוצרים.

מקורות מהעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא, קברו של יוסף ניצב בחלקת שדה שנקנתה על ידי יעקב מבני חמור אבי שכם כאשר יעקב חזר לארץ כנען מפדן ארם. חלקה זו היא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא (השניים האחרים הם מערת המכפלה שנקנתה על ידי אברהם מעפרון החיתי, והר המוריה שנקנה על ידי דוד מארוונה היבוסי).

"וַיָּבוֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹואוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיַּחֲנֶה לִפְנֵי הָעִיר. וַיִּקְנֶה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר הֵקִים שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה"[1].

יוסף נפטר במצרים, אך לפני מותו ציווה על העלאת עצמותיו לארץ:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה "[2].

ואכן, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, לקחו עמם את עצמות יוסף:

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם"[3].

לאחר כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נטמנו עצמות יוסף בחלקת השדה שנקנתה על ידי יעקב:

"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה"[4].

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית החדשה[5] מציינת את מקומה של חלקת השדה שקנה יעקב בסמוך לבאר יעקב ולעיר סוכר:

"וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית:"

לדעת החוקר יואל אליצור, סוכר הוא הכפר עסכר שנמצא לא הרחק מהמתחם‏[6].

בספרות הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה ובימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי המתחם המכונה כיום קבר יוסף מאז העת העתיקה נשען בין השאר, על הקרבה לעיר שכם ועל מסורות החל מהתקופה הביזנטית שנכתבו על ידי נוסעים.

הנוסע האלמוני מבורדו, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, שעבר במקום בשנת 333, כתב: "בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim‏[7] שם מצוי קברו של יוסף בחלקת האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו"[8]. קבר יוסף נזכר באונומסטיקון - רשימת שמות מקומות בעלי הקשר מקראי - של אוזביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס‏[9], שם נראה גם קבר יוסף".[דרוש מקור] גם הצליין הנוצרי תיאודוסיוס שביקר בארץ ישראל בראשית המאה ה-6 כתב: "בסמוך לבאר יעקב (שכם) שם עצמות יוסף הקדוש".[דרוש מקור] במפת מידבא מצויר קבר יוסף ממזרח לשכם.

הקבר מכונה בפי המוסלמים בשם "יוסוף א-צדיק" ("יוסף הצדיק"), אף כי מסורת מוסלמית נוספת מזהה את קבר יוסף ("נבי יוסוף" במקרה הזה) במערת המכפלה.

הקבר מוזכר בכתבי נוסעים מהמאה ה-13, למשל מנחם החברוני שתיאר: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו".[דרושה הבהרה] רבי בנימין מטודלה כתב בספרו 'אלה מסעות': "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר".[דרוש מקור]

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר קבר יוסף, המאה ה-19
קבר יוסף, בסביבות 1899
המצבה במבנה קבר יוסף, לפני 1917
קבר יוסף בשכם במבט ממצפה יוסף שעל הר גריזים, 2010

במאה ה-19 כתב הרב שאול הורנשטיין אשר ביקר במקום ותיעד את מסעו בספר גבעת שאול: "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא 'בלע אבלנוטא' (מחנה בלאטה), מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו עליו השלום אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד... ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיר הקודש צפת וטבריה לער הקודש ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנקרא חלקת שדה".[דרוש מקור] גם הנוסע דוד דבית הלל מציין: "סמוך לעיר, קבור יוסף בן יעקב"‏[10].

ההיסטוריה של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום תפילתו של אחד מאבותם, שייח' יוסוף דאוקאת, ומכאן נוצרה הטעות לפיה כונה המקום "קבר שייח' יוסוף"‏[11]

בשלטון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר לשליטה ישראלית, אך בן משפחת דוויכאת המשיך לשמור במקום דרך קבע ואף שימש כעובד של המנהל האזרחי. מספר פעמים במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, טענו מספר פעמים אנשי שמאל (ביניהם שרת החינוך דאז שולמית אלוני), כי קבר יוסף הינו קבר שייח' מוסלמי, שייח' יוסוף, בהסתמכם על בני משפחתו זן, ובהתעלמם מן המסורות הקדומות.

בשנת 1982 הוקמה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב יצחק גינזבורג, כאשר כבית המדרש שימש החדר המרכזי במתחם. לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוצב במקום כח אבטחה צבאי קבוע.

לאחר הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח A שבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. כמו כן, הדרך אליו נמצאת בשטח C, שטח שבו לישראל שליטה מלאה[דרוש מקור]. האבטחה נעשתה בתחילה באמצעות כח אבטחה אזרחי.

האירוע במתחם ב־1996 ולקחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב סוכות תשנ"ז (1996), במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. כוח תגבור של צה"ל (גדוד חרוב) שנשלח למקום נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה,[דרושה הבהרה] ושישה חיילים נהרגו במהלך האירוע. במהלך האירוע פרצו מחבלים ערבים לקבר יוסף, הרסו את הישיבה ושרפו מאות ספרי קודש (נטמנו בהר המנוחות בירושלים). כמו כן, נגדע עץ התות העתיק שעמד בפתח המבנה. מאז אירוע זה, גברו הקולות לפנות את חיילי צה"ל ממתחם הקבר.[דרוש מקור]

לימים טען עוזי דיין, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, כי הציב למחבלים הערבים אולטימטום של 15 דקות להפסקת הקרב ולאפשר כניסה של כוחות צה"ל למקום, ואיים בכיבוש מחודש של שכם על ידי צה"ל. לדבריו המחבלים הערבים נכנעו לאולטימטום שהציב‏[12][13].

בעקבות האירוע ב-1996 ובשל מה שהוגדר כהתנכלויות של תלמידי הישיבה לאוכלוסייה הערבית המקומית ולשוטרים פלסטינים[14], הוחלף כח האבטחה האזרחי בכח משמר הגבול בגודל מחלקה ב-1997. כמו כן, הוכנו תוכניות מבצעיות לביצור והגנת המתחם והכח השוהה בו, שלא יושמו. גובשה תוכנית צבאית (בשם הקוד: "כותנת פסים") לחבירה של כוחות צה"ל אל מתחם הקבר. חרף זאת, בדו"ח של קצין צה"ל מאמצע שנת 2000,[דרוש מקור] נכתב כי מוכנות מתחם קבר יוסף להגנה הינה נמוכה ביותר. הוכנה גם תוכנית (בשם הקוד "גן סגור") לפינוי כללי של מתחם הקבר והעברת השליטה בו באופן זמני לכוחות ערבים, אך נציגי ההתיישבות, שתוכנית זו הגיעה לידיעתם, התנגדו בחריפות לעזיבה, ולו זמנית, של מתחם קבר יוסף.

האירועים ב-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הקבר הותקף על ידי חמושים במאי 2000 תש"ס. באירוע זה נפצע קל קצין צה"ל, אשר פונה מהמתחם באופן מתואם על ידי כוחות פלסטינים כעבור 4 שעות מהפציעה‏[15].

באוקטובר 2000, עם תחילת המהומות שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה פונה המתחם מאזרחים בהוראת מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי, אך בקשתו לפינוי המתחם גם מהכח צבאי לא אושרה[דרוש מקור], זמן קצר לאחר מכן הותקף המתחם והכח המצומצם ששהה בו (12 שוטרי מג"ב) על ידי קבוצה גדולה של פלסטינים חמושים. במהלך המתקפה, ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), נפגע שוטר מג"ב, מדחת יוסף, ודימם למוות במשך כ־3 שעות, כאשר במהלך זמן זה נערכו ניסיונות כושלים לתאם את חילוצו עם המשטרה הפלסטינית. במהלך הימים הבאים הוחלף הכח שהגן על המתחם מספר פעמים בשיירות שלוו על ידי כוחות פלסטינים. לבסוף, כעבור ששה ימי קרב, ב־ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, נסוג כח צה"ל מהמתחם, לאחר שהפלסטינים הבטיחו לשמור על המתחם. למרות ההבטחה, הפלסטינים ובהם שוטרים פלסטינים פרצו לקבר, חיללו והעלו אותו באש, תוך כדי ביזתו והשחתת תכולתו‏[16]. לאחר מכן צבעו את גג הקבר בירוק, בטענה שהאתר אינו קבר יוסף אלא מקום קדוש למוסלמים‏[17].

למרות זאת בשנים שלאחר מכן המשיכו הפלסטינים להתייחס לאתר כמקום קדוש ליהודים בלבד. המתחם הושחת‏[18] ונשרף‏[19], כמה פעמים מאז עזיבתו. כן נהרסה כיפת המבנה‏[20] והושלכה בו אשפה[21]. באותו זמן בשבת שובה הרב הלל אליהו ליברמן שהתגורר באלון מורה והיה ממקימי ישיבת עוד יוסף חי, ניסה להגיע לקבר אך נרצח בדרך על ידי ערבים. לאחר עזיבת מתחם הקבר הקימו ישראלים תושבי האזור "נקודת לימוד" ליד הכניסה הדרומית לשכם, בשם "תועה בשדה", שנועדה להזכיר את נטישת קבר יוסף. בנוסף, נקבעה נקודת תצפית ותפילה בהר גריזים המשקיפה אל הקבר ומכונה "מצפה יוסף".

משנת 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסתיו 2002[22], מאפשר צה"ל לקבוצות מאורגנות להגיע למקום לביקורים, בעיקר בשעות הלילה, תוך פריסה רחבה של כוחות אבטחה‏[23]. בדרך כלל, נערכים ביקורים אלה בערב ראש חודש, ובימים מיוחדים הקשורים לקבר יוסף. ימים אלו כוללים את א' בתמוז אשר מקובל כיום פטירתו של יוסף‏[24], ביום המוקדש ליוסף בספירת העומר שהוא על פי תורת הסוד בבחינת יסוד שביסוד[25], ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף‏[26].

כמו כן, קבוצת ישראלים, המוערכת בכ-300 איש שרובם נמנים עם פלג שובו בנים של חסידות ברסלב (בראשות הרב אליעזר ברלנד), מנסה להגיע תדירות למתחם ללא תיאום עם צה"ל. חלק מביקורים אלו מתואמים עם גורמי ביטחון פלסטינים, וכוללים לעתים תשלום שוחד לשוטרים פלסטיניים‏[27][28]. במהלך ניסיונות שכאלו נפצעו קשה מספר ישראלים בי"ז בכסלו ה'תשס"ד (2003) מירי מחבלים‏[29].

בשנת 2008 שופצו המבנה והמצבה במתחם, בליווי צה"ל‏[30][31].

אירועי 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באפריל 2011 נהרג בן יוסף לבנת ונפצעו חמישה, לאחר ששוטרים פלסטינים פתחו בירי על כלי רכב של ישראלים אשר הגיעו אל מתחם קבר יוסף‏[32]. תחילה טענו הפלסטינים שהישראלים, שנכנסו באופן לא מתואם לשכם, ניסו לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית‏[33], אולם תחקיר של צה"ל קבע בהמשך כי לא הייתה התגרות מצד החסידים. בעקבות התחקיר משרד הביטחון הכיר בהרוג כנפגע פעולת איבה[34]. הרשות הפלסטינית העמידה את שלושת השוטרים לדין על ירי לא מוצדק באויר, והם ריצו תקופות מאסר של שנה. לאחר שחרור היורים מהכלא הפלסטיני הם נעצרו בידי צה"ל‏[35]. בתום חקירתם פרסם השב"כ שהשוטרים הודו שירו לעבר הרכבים ללא שנשקפה מהם כל סכנה ושביימו ראיות לאחר הירי‏[36].

מאורע זה החזיר את קבר יוסף למרכז השיח הציבורי, וב-14 ביוני 2011 ביקרו מספר חברי כנסת ישראלים במתחם הקבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב ארליך, "קבר יוסף והמבנה שעליו", שומרון ובנימין, א, תשמ"ז, 162-153
  • שמואל ברקוביץ, פרשת קבר יוסף - האתר הרביעי בקדושתו ליהודים בא"י, מאמר ברבעון האומה, גיליון 142, תשס"א - דצמבר 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ'
  2. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים כ"ד-כ"ו
  3. ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ט
  4. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ב
  5. ^ הבשורה על פי יוחנן, פרק ד', פסוק ה
  6. ^ יואל אליצור, ‏על האותנטיות של "חלקת השדה" - קבר יוסף., באתר דעת
  7. ^ הכתיב הוא sechim ‏. THE ANONYMOUS PILGRIM OF BORDEAUX - LATIN TEXT
  8. ^ ‏במקור: "quam dedit ei iacob pater eius"‏. (מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense)
  9. ^ שמה הרואי של שכם.
  10. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, גזית, תש"ו, עמ' 511.
  11. ^ יהודה זיו, ‏שניים אוחזים בצדיק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
    "קבר יוסף" באתר "לקסיקון לתרבות ישראל", המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  12. ^ http://secureisrael.org.il/Article.aspx?id=42
  13. ^ מאמרו של אלי קמיר.
  14. ^ http://192.118.73.5/hasite/spages/1191377.html
  15. ^ סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet
  16. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 19
  17. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 32
  18. ^ עוזי ברוך, ‏ערבים חיללו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
  19. ^ קצובר: הערבים ממשיכים להרוס את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
    "לשוב ולכבוש את קבר יוסף", באתר ערוץ 7
  20. ^ ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2004
  21. ^ חגי הוברמן, ‏קבר יוסף – ה"מיזבלה" של שכם, באתר ערוץ 7
  22. ^ יגאל ללום, ‏שמחה ובכי בקבר יוסף, באתר ערוץ 7
  23. ^ על הכניסות המאובטחות של צה"ל לקבר יוסף, אתר דובר צה"ל
  24. ^ כאלף מתפללים פקדו את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
  25. ^ יסוד שביסוד: סיום הרמב"ם בקבר יוסף הצדיק בשכם
  26. ^ אורנית עצר, ‏סוכות מרגש בקבר יוסף המשופץ, באתר ערוץ 7
  27. ^ עיתון משפחה, גיליון 1003, 28.4.11, עמ' 26
  28. ^ במחנה, גיליון 2 משנת 2011
  29. ^ חגית רוטנברג וחגי הוברמן, ‏"עכשיו הוא בן של יוסף", באתר בשבע - ערוץ 7, 28 באפריל 2011
  30. ^ עוזי ברוך, ‏לאחר תשע שנים: קבר יוסף שופץ, באתר ערוץ 7
  31. ^ בעיצומו של המועד: הוקמה המצבה על קברו של יוסף, באתר בחדרי חרדיםשיקומו של קבר יוסף - וידאו, באתר ערוץ 7, אהד חמו - ערוץ 2
  32. ^ יאיר אלטמן, פיגוע ירי בשומרון: הרוג ושני פצועים באזור שכם, באתר ynet‏, 24 באפריל 2011
  33. ^ אנשיל פפר וחיים לוינסון, חקירת הירי: המתפללים ניסו לפרוץ מחסום, באתר הארץ
  34. ^ אליאור לוי, נעצרו 3 הפלסטינים שהרגו את אחיינה של לבנת, באתר ynet‏, 22 במאי 2013
  35. ^ אסף גבור, צה"ל עצר את שלושת רוצחיו של בן-יוסף לבנת, באתר nrg‏, 22 במאי 2013
  36. ^ אליאור לוי, נעצרו רוצחי אחיינה של לבנת בקבר יוסף, באתר ynet‏, 19 ביוני 2013


קברי צדיקים בשומרון

קבר יוסףקבר איתמר בן אהרון הכהןקבר יהושע בן נוןקבר כלב בן יפונה