קבר יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לקבר יוסף לפני הריסת המבנה והמצבות
הכניסה לקבר יוסף לפני הריסת המבנה והמצבות
תצפית על קבר יוסף ומחנה הפליטים בלאטה מ"מצפה יוסף"
תצפית על קבר יוסף ומחנה הפליטים בלאטה מ"מצפה יוסף"

קבר יוסף בן יעקב הנו מבנה בפאתי העיר שכם, סמוך למחנה הפליטים בלאטה, המזוהה כקברו של יוסף.

תוכן עניינים

[עריכה] קבר יוסף בתנ"ך

על פי המתואר במקרא, החלקה בה נקבר יוסף נרכשה על ידי אביו, יעקב (בראשית ל"ג). יוסף אמנם נפטר במצרים, אך לפני מותו ציווה על העלאת עצמותיו לארץ (בראשית נ'). כאשר יצאו בני ישראל ממצרים לקחו עמם את עצמות יוסף (שמות י"ג) ואלו נטמנו בחלקת הקבר (יהושע כ"ד).

קבר יוסף הוא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא. השניים האחרים הם מערת המכפלה והר הבית.

[עריכה] זיהוי האתר

קבר יוסף - צילום מהמאה ה-19
קבר יוסף - צילום מהמאה ה-19

זיהוי המקום נשען, בין השאר, על הקרבה לתל של שכם המקראית, ועל מסורות מימי הביניים מנוסעים יהודים ונוצרים המעידים על קיום אתר המזוהה בפי כל עם קבר יוסף. בנוסף לכך, התומכים בזיהוי מעידים על חוסר ההתעניינות של הערבים באתר.

לעומתם, יש הטוענים כי האתר המוכר לנו כ"קבר יוסף" אינו אלא קברו של השייח' המוסלמי יוסף דוויאכת. הם טוענים שעד שנת 1974 נהגו להתפלל באתר מאמינים מוסלמים, ויהודים לא הביעו בו עניין עד לאחר שמתנחלים יהודים החלו להגיע למקום והפכו אותו לבית כנסת בטענה כי המדובר בקברו של יוסף בן יעקב.

על-פי מסורת נוספת, האבנים המסותתות לצד מצבת יוסף, הנן מצבות לשני בניו של יוסף: אפרים ומנשה.

יהודים נוהגים להגיע לקבר-יוסף בייחוד ביום ההילולא של 'יוסף הצדיק'. א' בתמוז התקבל כיום ההילולא, אך יש המציינים אותו בב' בתמוז . נוהגים גם להגיע לקבר יוסף בספירת העומר ביום יסוד שביסוד, ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף.

[עריכה] מאז הסכמי אוסלו

על-פי הסכמי אוסלו נשאר הקבר באחריות ישראל, כמובלעת בתוך שטח A בשליטה פלסטינית מלאה. במקום התקיימה ישיבה בשם "עוד יוסף חי", בראשות הרב יצחק גינזבורג, ונוכחות קבועה של צה"ל ששמרה על האתר הקדוש.

בשנת 1996, בעת קרבות הדמים של מהומות מנהרת הכותל בערב סוכות תשנ"ז, הותקף מתחם קבר יוסף. כוח תגבור של צה"ל שנשלח למקום נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה, וששה חיילים נהרגו. מאז אירוע זה, גברו הקולות לפנות את חיילי צה"ל ממתחם הקבר.

עם תחילת אינתיפאדת אל אקצה הותקף המקום על ידי פלסטינים. במהלך המתקפה, ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), נפגע שוטר מג"ב, מדחת יוסף, ודימם למוות במשך הניסיונות לתאם את חילוצו עם המשטרה הפלסטינית. לבסוף, בשבת שלאחרי מותו של מדחת יוסף, ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, צה"ל התפנה מהאתר, לאחר שהפלסטינים הבטיחו לכבד את קדושת המקום ולא להרוס אותו. אף-על-פי-כן, לאחר פינוי הקבר, הרסו הפלסטינים את הקבר והקימו במקומו מסגד. כשנודע להלל ליברמן, תושב אלון מורה, שצה"ל נטש את הקבר הוא יצא בצעדה פרטית אל הקבר, ונרצח בדרך.

מאז מבצע חומת מגן נמצא קבר יוסף בשליטה ביטחונית ישראלית כמו כל שכם, אולם אין נוכחות קבועה של צה"ל במקום. חסידי ברסלב מקיימים נסיונות חוזרים ונשנים של חדירה למקום, תוך סיכון חייהם. היה אף מקרה של מארב מחבלים שחיכו לחסידי ברסלב, מארב שהסתיים בפציעה אך לא בפגיעות בנפש. מדי פעם מארגן הצבא כניסה של יהודים למתחם הקבר, בליווי כוחות צה"ל.

הישיבה "עוד יוסף חי" ממשיכה את פעילותה מהיישוב יצהר. בנוסף, הוקמה נקודת לימוד ליד המחסום הדרומי של שכם, בשם תועה בשדה שנועד להזכיר את נטישת קבר יוסף.


[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים
שפות אחרות