מרקוס טרנטיוס וארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרקוס טרנטיוס וארו (116 - 27 לפנה"ס) היה מלומד וסופר רומאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וארו נולד ליד ריאטה (כיום העיר רייטי במחוז לאציו שבאיטליה) למשפחה ממעמד הפרשים. הוא נשאר קרוב לשורשיו והיה בעל אחוזה חקלאית גדולה בעמק שבו נולד.

וארו, שתמך בפומפיוס, הגיע למשרה של פראיטור אחרי ששימש כטריבון, כקוואיסטור וכאיידיל. ב- 59 לפנה"ס היה חבר ועדה שהכינה את תוכניתו של יוליוס קיסר ליישוב מחדש של קפואה וקמפניה. במשך מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר (49 - 45 לפנה"ס) פיקד על כוחותיו של פומפיוס בקרב אילרדה והשתתף בקרב פארסאלוס (9 באוגוסט 48) שבו צבאו של פומפיוס ניגף בפני כוחותיו של קיסר. וארו זכה במחילה, וקיסר מינה אותו למנהל הספרייה ברומא, אבל אחרי מות קיסר, מרקוס אנטוניוס הכריז על וארו כאויב המדינה. רוב רכושו הוחרם והוא איבד את משרתו בספרייה.

כאשר הרפובליקה הרומאית הפכה לאימפריה וארו מצא את מקומו לצדו של אוגוסטוס קיסר ולבסוף זכה בחיי שקט ושלווה שאפשרו לו לעסוק במחקר ובכתיבה. הוא למד אצל הפילולוג לוקיוס אליוס סטילו ברומא, ומאוחר יותר היה תלמיד האקדמיה האפלטונית באתונה אצל אנטיוכוס מאשקלון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס טרנטיוס וארו כתב למעלה מ 74 יצירות בלטינית על נושאים רבים ושונים, ובהם תשעה ספרי דיסציפלינה שעסקו בדקדוק, רטוריקה, לוגיקה, אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רפואה ואדריכלות. סופרים מאוחרים יותר הגדירו את שבע האמנויות החופשיות (שכללו את שטחי הדיסציפלינה של וארו מלבד רפואה ואדריכלות) שהיוו את נושאי הלימוד הבסיסיים בימי הביניים. קטעים רבים מספריו שימשו את האנציקלופדיסטים הצרפתיים במרוצת המאה השמונה עשרה.

וארו ערך רשימת אנשים ששימשו במשרת קונסול רומאי - רשימה שנקראה "הכרונולוגיה של וארו". רשימה זו נועדה לקבוע את השנים המדויקות שבהן כיהנו הקונסולים בהיסטוריה הרומאית. אם כי נפלו טעויות ברשימה זו, היא הייתה מקובלת בציבור בעיקר משום שהייתה חרותה על שער הניצחון של אוגוסטוס קיסר ברומא.

רק משני חיבורים של וארו נותרו קטעים ניכרים, והם: 'על אודות השפה הלטינית' (De lingua Latina) ב-25 ספרים. מהם נותרו הספרים 5 ו-6 בשלמותם, וחלקים מן הספרים 10-7. החיבור היחיד שנותר בשלמותו הוא 'על אודות החקלאות' (De re rustica) בשלושה ספרים, שנכתב במתכונת של דו-שיח. נדונים בו בעיקר עניינים הנוגעים לגידול בקר, צאן, ציפורים ודבורים.

שרדו גם קטעים רבים קצרים מספריו האחרים שצוטטו בכתביהם של מחברי העת העתיקה ובהם קיקרו, פליניוס הזקן, ורגיליוס ואולוס גליוס. קווינטיליאנוס כינה את וארו "הגדול שבמלומדים הרומאיים". בין היתר, וארו חזה מראש את המיקרוביולוגיה, כאשר המליץ לאנשי תקופתו להתרחק מאדמת ביצה וטען כי מקומות אלה שורצים ביצורים קטנים שאינם נראים לעין, הנכנסים לגוף דרך הפה או האף וגורמים למחלה ולמגפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]