משה שטקליס
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
18 ביוני 1898 קמניץ-פודולסקי, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1967 (בגיל 68) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה פרהיסטורית |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אודסה |
| תרומות עיקריות | |
| מערת כבארה, גילוי התרבות הירמוכית | |
  | |
משה שטקליס (18 ביוני 1898 – 1 במרץ 1967) היה פרופסור ישראלי לארכאולוגיה.
ביוגרפיה
נולד בקמניץ-פודולסק שבאוקראינה (בתחום המושב של האימפריה הרוסית). למד ארכאולוגיה באוניברסיטת אודסה והחל לעסוק בארכאולוגיה של אתרים פרהיסטוריים בברית המועצות, אולם הוגלה לסיביר בעוון פעילות ציונית ובשנת 1928 עלה לארץ ישראל.
בתחילה עבד בישראל בייבוש ביצות כבארה, ובשנת 1929 גילה את מערת כבארה. בשנת 1930 חפר עם בנימין מזר במערת קבורה ברמת רחל ובעקבות החפירות נתגלעו בין השניים חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות.[1][2] בשנת 1931 ערך סקר של דולמנים ומבנים מגאליתים בדרום סוריה ובצפון ארץ ישראל. בהמשך חפר באתרים פרהיסטוריים באזור גשר בנות יעקב ושער הגולן, ביחד עם הקונסול הצרפתי בירושלים רנה נוויל. בשנת 1935 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה בפריז ובשנת 1938 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית.
בשנת 1943 חפר יחד משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים באתר ליד קיבוץ שער הגולן. המשלחת שבה לחפירות באתר לאחר תום מלחמת העצמאות בין השנים 1949-1952. שטקליס וחברי המשלחת זיהו מאפיינים של תרבות ייחודית, שלה תעשיית אבני צור, כלי חרס וחפצי אומנות רבים, וכינו אותה בשם "התרבות הירמוכית". אתר החפירות, שכונה לאחר מכן "הכפר הירמוכי" מתוארך בקירוב לשנים 6400 לפנה"ס עד 6000 לפנה"ס. גודל האתר כ-0.2 קמ"ר (כ-200 דונם) וחיו בו 2,000-1,000 איש, דבר המלמד כי ההתיישבות הייתה אחת מהגדולות בעולם באותה עת.
בין השנים 1944–1947 השתתף בחפירות בתל בית ירח, יחד עם בנימין מזר ומיכאל אבי-יונה. בשנת 1949 ניהל חפירות באזור קיבוץ עברון.[3] בשנות ה-50 חפר במערת כבארה,[4] וב-1960 ניהל את החפירות הראשונות בתל עובדיה שבעמק הירדן.[5]
בין האתרים הנוספים בהם חפר נמנים גם האתרים בכרמל: מערת ספונים (1941), נחל אורן ומערת אצבע.
בסוף שנת 1929[6] נישא למשוררת מרים ילן-שטקליס, ובהמשך התגרש ממנה והתחתן עם המאיירת בינה גבירץ שאיירה את ספריה של ילן-שטקליס.[7]
שטקליס עודד הקמת מוזיאונים שיעסקו בפרהיסטוריה וזאת כדי להנגיש את תוצאות המחקר לציבור. בשנת 1962 ייסד את המוזיאון לפרהיסטוריה בגן החיות הלימודי שבמרכז הכרמל בחיפה.[8] לאחר מותו נקרא המוזיאון על שמו. הוא נטל חלק בעיצוב אופים של מוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן, והתצוגה של הממצא הפרהיסטורי במוזיאון ישראל.
ספריו
- כלי צור, תל אביב: דפוס אחדות, תש"א.
- התרבות הירמוכית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1966.
לקריאה נוספת
- שאול כ"ץ, מיכאל הד, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, 1997, עמ' 381.
- עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 326.
קישורים חיצוניים
- משה שטקליס: ביוגרפיה קצרה ודיוקנו, באתר "אדם בגליל" (בית יגאל אלון)
- רשימת המאמרים של משה שטקליס באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934
- ^ תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934
- ^ תקופת האבן, מוזיאון לתולדות העיר נהריה
- ^ מערת כבארה, אתר SYT
- ^ שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מודעה המודיעה על הנישואים, דבר, 27 בדצמבר 1929 - ^ יוסי רגב, האכזבה של הילדה והאכזבה של המשוררת, 22 בפברואר 2009
- ^ מוזיאון לפרי-היסטוריה נפתח על הכרמל בחיפה, דבר, 16 בפברואר 1962
