משך חיים מרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משך חיים מרבי (עבור בני אדם, הגיל המקסימלי; באנגלית: Maximum life span) הוא מדד, המנבא את משך הזמן המקסימלי שאחד או יותר מבני האוכלוסייה הנצפית יחייה בין לידה למוות. המונח יכול גם לציין אומדן של משך הזמן המקסימלי שחבר ממין נתון יכול לשרוד בין לידה למוות, בתנאי שהנסיבות הן אופטימליות לאריכות חייו של אותו פרט.

לרוב המינים החיים יש גבול עליון של מספר הפעמים שתאים סומטיים (כל אחד מתאי הגוף מלבד תאי זרע וביצית) יכולים להתחלק, בתלות בכמות האנזים מסוג טלומראז, הפוחתת עם הזמן בגוף. תהליך זה נקרא מגבלת הייפליק. מאידך יש האומרים, שגבול ההייפליק של מספר חלוקות תאים אינו בהכרח משפיע על תוחלת החיים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים על בעלי חיים, תוחלת החיים המקסימלית נחשבת לגיל הממוצע של 10% מבעלי החיים מאותו המין, בעלי הגיל הארוך ביותר בקבוצה נתונה במסגרת מחקר עוקבה. עם זאת, לפי הגדרה אחרת, תוחלת החיים המקסימלית תואמת את הגיל שבו מת החבר המבוגר ביותר הידוע של אותו מין או קבוצת ניסוי. חישוב אורך החיים המקסימלי בהגדרה השנייה תלוי בגודל המדגם הראשוני.

תוחלת החיים המקסימלית מנוגדת לתוחלת החיים הממוצעת ואריכות ימים. תוחלת החיים הממוצעת משתנה בהתאם לרגישות למחלות, תאונות, התאבדויות, רציחות וכדומה, בזמן שתוחלת החיים המקסימלית נקבעת על פי "קצב ההזדקנות".[1][2]

המונח "אריכות חיים" מתייחס לפרטים מסוימים באוכלוסייה שחיו חיים ארוכים במיוחד, בעוד שהמונח "תוחלת החיים" מתייחס למספר השנים הממוצע מבחינה סטטיסטית שנותרו לפרט בקבוצה לחיות בגיל נתון.

בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תוחלת החיים בישראל

עדות דמוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנשים המבוגרים ביותר שתועדו, שתאריכי לידתם ומותם אומתו על פי הנורמות המודרניות של שיאי גינס וקבוצת המחקר הגרונטולוגית היו, הגברת ז'אן לואיז קלמן (1997-1875), אישה צרפתייה שתאריכי לידתה ופטירתה אומתו, חיה עד גיל 122 שנה ו-164 ימים.[3] אורך החיים של הגבר הזקן ביותר שגילו אומת היה רק בין 116 שנים ו-54 ימים ביום מותו. היה זה גבר יפני בשם ג'ירומון קימורה.[4] הפחתת תמותת תינוקות גורמת עלייה באורך החיים הממוצע. "ההתקדמות בהארכת תוחלת החיים ובדחיית הזדקנות נובעת לחלוטין ממאמצים רפואיים ובריאות הציבור, עלייה ברמת החיים, חינוך טוב יותר, תזונה בריאה יותר ואורח חיים בריא יותר".[5] מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שניתן להשיג הארכה נוספת של תוחלת החיים החציונית של בני האדם וכן תוחלת חיים מקסימלית באמצעות תרופות הגורמות להגבלת צריכת קלוריות או על ידי הפחתה ישירה של צריכת מזון.[6] יש חוקרים הטוענים שהגבלת קלוריות לא הוכחה כמאריכה את תוחלת החיים המקסימלית של בני האדם. תוצאות מחקרים מתמשכים בפרימטים הוכיחו כי ההנחות הנגזרות ממכרסמים תקפות בפרימטים.[7][8]

יש חוקרים הטוענים שלא נראה שקיימת מגבלה תאורטית קבועה לאריכות ימים של בני האדם.[9] מחקרים בביודמוגרפיה אודות אריכות ימים של בני האדם (אנ') מצביעים על עיקרון של האטה בתמותה של בני האדם בגיל מאוחר: העיקרון קובע שאין גבול עליון קבוע לאריכות חיים אנושית, או תוחלת חיים אנושית מקסימלית קבועה.[10] עיקרון זה נקבע לראשונה בשנת 1939, כאשר חוקרים גילו כי ההסתברות למוות בגיל מתקדם מתקרבת באופן אסימפטוטי לגבול של 44% עבור נשים ו-54% עבור גברים.[11]

עם זאת, עדויות אלו תלויות בקיומן של טעויות נדירות מאוד.[12][13] אפשרות זו של טעויות יכולה להסביר את "השאלה הבסיסית במחקר ההזדקנות, השואלת, האם לבני אדם ולמינים אחרים יש גבול בלתי משתנה של תוחלת חיים"?[14] מחקר תאורטי אחר הציע כי תוחלת החיים המקסימלית של בני האדם תהיה בסביבות 125 שנים.[15] במחקר נוסף טענו החוקרים כי קיימת תוחלת חיים מקסימלית לבני אדם, וכי תוחלת החיים המקסימלית של האדם הולכת ופוחתת מאז שנות ה-90.[16][17]

במכון מחקר של האו"ם ביצעו ניתוח רגישות בייסיאני אודות נטל האוכלוסייה העולמית בהתבסס על תחזיות תוחלת החיים.[18] מהניתוח נמצא שבין השנים 2017 ועד 2090 תוחלת החיים הממוצעת תעלה ב-6 שנים. אם תחזית זו תתממש יש בכך השלכות דרמטיות, מתמשכות, על אוכלוסיית העולם והדמוגרפיה שלו. ארגונים כמו קרן מתושלח פועלים לקראת הקץ להזדקנות ולתוחלת חיים אנושית בלתי מוגבלת כמעט. תחזיות מלתוסיאניות מודרניות של אוכלוסיות יתר המבוססות על אורך חיים מוגבר זכו לביקורות שליליות.

עדות פיזיולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לקבוע תוחלת חיים מקסימלית, גם על פי הדינמיקה של מדדים פיזיולוגיים המשתנים עם הגיל. המדענים הבחינו שהערך VO 2 max - צריכת חמצן מרבית של האדם (מדד הקובע את נפח זרימת החמצן המרבית לשריר הלב או שיעור ספיגת החמצן המרבי של גוף האדם) יורד כפונקציה של הגיל. לכן, ניתן לקבוע את תוחלת החיים המקסימלית של אדם על ידי חישוב, שיציין מתי ערך ה-VO 2 max (כמות החמצן המגיעה לשריר הלב) של האדם תרד מתחת לקצב חילוף החומרים הבסיסי הדרוש לקיום חיים, שהוא כ-3 מיליליטר חמצן, לקילוגרם של גוף האדם, בדקה.[19] על בסיס השערה זו, ספורטאים בעלי ערך VO 2 max בין 50 ל-60 בגיל 20 צפויים "לחיות 100 עד 125 שנים, בתנאי שהם ישמרו על הפעילות הגופנית שלהם כך שקצב הירידה שלהם ב-VO 2 המקסימום נשאר קבוע".[20]

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים קטנים כמו ציפורים וסנאים חיים רק לעיתים רחוקות עד לתוחלת חייהם המקסימלית. בדרך כלל הם מתים מתאונות, מחלות או שהם נטרפים.

תוחלת החיים המקסימלית של רוב המינים מתועדת במאגר AnAge (מסד הנתונים על הזדקנות ואורך חיים של בעלי חיים).[21]

תוחלת החיים המרבית היא בדרך כלל הארוכה ביותר במינים גדולים או כאלה שהם בעלי הגנה יעילה מפני טריפה, כגון מעוף ציפורים,[22] הגנות כימיות[23] או חיים בקבוצות חברתיות.[24]

ההבדלים באורך החיים בין המינים מתייחסים לתפקידה של הגנטיקה בקביעת תוחלת החיים המקסימלית ("קצב ההזדקנות"). הרשימה הבאה (המוצגת בשנים) מציגה את תוחלת החיים במינים שונים:

מבין החולייתנים נמצאו פרטים שהאריכו חיים במיוחד:

  • תוכים גדולים (מקאו וקקדו חיו בשבי עד גיל 80–100 שנים).
  • קוי (זן של דג יפני, חי לכאורה 200 שנים, אם כי בדרך כלל אינו עולה על 50 שנה. לפי דיווחים, דגה מזן זה בשם Hanako הייתה בת 226 שנים במותה).[32][33]
  • צבים (צב Galápagos) (190 שנים).[34]
  • ספנודון (זן של זוחל ניו זילנדי, 200-100+ שנים).
  • צלופח, המכונה צלופח ברנטוויק (בשוודית: Branteviksålen) חי בבאר מים בדרום שוודיה מאז 1859.[35] דווח שהוא מת באוגוסט 2014 בגיל 155.[36]
  • לווייתנים (לווייתן קשת בלנה גרינלנדית) (Balaena mysticetus חי כ-200 שנה), גיל הלווייתן הזה לא הוכח במשך זמן. מחקרים עדכניים הצביעו על כך שבלווייתני קשת שניצודו נמצאו עדיין בגופם צלצלים משנת 1890 בערך,[37] גיל זה נתמך גם בניתוח של חומצות אמינו, שהצביעו על תוחלת חיים מקסימלית של "177 עד 245 שנים".[38][39][40]
  • כרישים מסוג ישנונן גרינלנדי מוערכים כזן החולייתנים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר הידועה.[41] בדיקה של 28 פרטים במחקר שפורסם ב-2016, קבעה, באמצעות תיארוך פחמן רדיואקטיבי שהמבוגר ביותר מבין בעלי החיים שנדגמו חי במשך כ-392 ± 120 שנים (מינימום 272 שנים ומקסימום 512 שנים). החוקרים הסיקו עוד שהמין מגיע לבגרות מינית, בערך בגיל 150 שנים.[41]

מינים של חסרי חוליות שממשיכים לגדול כל עוד הם חיים (כגון, צדפות מסוימות, מיני אלמוגים מסוימים) יכולים לפעמים לחיות מאות שנים:

חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמה מיני מדוזות, כולל Turritopsis dohrnii, Laodicea undulata,[44] ו-Aurelia sp.1,[45] מסוגלות לחזור לשלב הפוליפים גם לאחר רבייה (מה שנקרא מחזור חיים הפיך), במקום למות כמו במדוזות אחרות. כתוצאה מכך, מינים אלה נחשבים לבני אלמוות ביולוגית ואין להם תוחלת חיים מקסימלית.[46]
  • אין גבול טבעי לתוחלת החיים של ההידרה, אך לא ברור, איך ניתן להעריך את גיל הפרטים שנדגמו.
  • תולעים שטוחות, או Platyhelminthes, ידועות שהן "כמעט בנות אלמוות" מכיוון שיש להן יכולת התחדשות גדולה, צמיחה מתמשכת וחלוקה תאית מסוג רבייה תאית.[47]
  • יש האומרים שהלובסטרים הם בני אלמוות מבחינה ביולוגית, כי לא נראה שהם מאטים, נחלשים או מאבדים את הפוריות עם הגיל. עם זאת, בשל האנרגיה הדרושה להצלתם, הם לא יכולים לחיות ללא הגבלת זמן.[48]

צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם צמחים המכונים חד שנתיים שחיים שנה אחת בלבד, דו שנתיים שחיים שנתיים וצמחים רב שנתיים שחיים יותר מזה. הצמחים הרב-שנתיים מאריכי חיים ביותר, הם צמחים בעלי גבעול (גזע) מעוצה, כמו עצים ושיחים, הם חיים לרוב מאות ואף אלפי שנים (אפילו ניתן לשאול, האם הם עלולים למות מזקנה או לא). העץ גנרל שרמן, סוג של סקויה ענקית, חי וקיים כבר במילניום השלישי של חיו. אורן האצטרובל הזיפני הנקרא מתושלח חי כבר בן 4,855 שנים. אורן האצטרובל הזיפני, אחר, בשם פרומתאוס היה קצת יותר מבוגר. הוא בן 4,862 שנים על פי טבעות הצמיחה שלו. מאידך הגיל המדויק של פרומתאוס, נותר לא ידוע מכיוון שסביר להניח שטבעות הצמיחה לא נוצרו בכל שנה משום שהוא צמח בתנאי בסביבה קשים. אבל הוא הוערך כבן 4,900 ~ שנים כשהוא נגדע ב-1964. הצמח העתיק ביותר הידוע (אולי היצור החי העתיק ביותר) נמצא ביער עצי צפצפה רעדנית (Populus tremuloides) נקרא פנדו (אנ') שבפארק הלאומי פישלייק (אנ'), ביוטה, ארצות הברית, גילו מוערך כ-16,000 שנה. החזזית, מסוג אצה סימביוטית ופרוטו-צמח פטרייתי, מסוג Rhizocarpon geographicum יכולה לחיות למעלה מ-10,000 שנים.

הגדלת תוחלת החיים המקסימלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תוחלת חיים מקסימלית" היא הגיל הממוצע של 10% מבעלי החיים מאותו המין, בעלי הגיל הארוך ביותר בקבוצה נתונה. לא הוכח שהגבלה קלורית מאריכה את חייהם של יונקים. חולדות, עכברים ואוגרים חווים הארכת תוחלת חיים מקסימלית, מתזונה המכילה את כל אבות המזון אך רק 40–60 אחוז מהקלוריות שבעלי החיים צורכים בזמן שם יכולים לאכול כמה שהם רוצים. תוחלת החיים הממוצעת גדלה ב-65% ותוחלת החיים המקסימלית גדלה ב-50%, כאשר הגבלה קלורית מתחילה ממש לפני גיל ההתבגרות המינית.[49] אצל זבובי פירות, היתרונות להארכת חיים, כתוצאה מהגבלת קלוריות נמדדים מיד בכל גיל עם תחילת הגבלת הקלוריות ומסתיימים מיד בכל גיל עם חידוש האכלה מלאה.[50]

אוברי דה גריי, הסופר וגרונטולוג תאורטי, טען שניתן לשנות את ההזדקנות לזניחה על ידי אסטרטגיות להנדסת אנוש. הוא התפרסם בשל הנוסחה התאורטית שפיתח, אשר אמורה לרפא את תהליכי ההזדקנות ה"טבעיים" בקרב בני אדם ולהשאיר את הגוף צעיר. לטענתו של דה גריי, יש להתייחס לזקנה כאל מחלה בת ריפוי, משום שכאשר יפותחו הטיפולים המתאימים, יוכלו חלק מהאנשים שעוד חיים, לשמור על נעוריהם, ואף לחיות עד גיל 1000 שנים. דה גריי הקים עם חוקר נוסף את קרן מתושלח כדי להעניק כספים לחוקרים שהוכיחו שביכולתם להאריך את תוחלת החיים המקסימלית של עכברים. נכון לאוקטובר 2023, הוענקו שלושה פרסי עכבר מקרן מתושלח: אחד על שבירת שיאי אריכות ימים לד"ר אנדז'יי בארטקה מאוניברסיטת דרום אילינוי (באמצעות העכבר בשם נוקאאוט GhR); אחד עבור אסטרטגיות התחדשות מאוחרות לד"ר סטיבן שפינדלר מאוניברסיטת קליפורניה (באמצעות הגבלה קלורית שהתחילה בשלב מאוחר בחיים); ואחד לד"ר ז. דייב שארפ על עבודתו עם התרכובת בשם rapamycin.[51]

מתאם ליכולת תיקון DNA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תיקון DNA

נראה כי נזקים מצטברים ב-DNA הם גורמים מגבילים באפשרות לקביעת תוחלת החיים המקסימלית. החוקרים מצאו הוכחות לתיאוריה לפיה נזקים ב-DNA הם הגורמים העיקריים להזדקנות, ולפיכך הם גם הגורמים הקובעים העיקריים את תוחלת החיים המקסימלית. תאוריה זו מבוססת, בין השאר, על ראיות בבני אדם ובעכברים לכך שחסרים תורשתיים בגנים של תיקון DNA גורמים לרוב להזדקנות מואצת.[52][53][54] קיימות גם עדויות משמעותיות לכך שנזקים ב-DNA מצטברים עם הגיל ברקמות היונקים, כגון, במוח, השרירים, הכבד והכליות (נסקרו על ידי ברנשטיין וחבריו.[55] אחת הטענות של התיאוריה (שנזק ב-DNA הוא הגורם העיקרי להזדקנות) היא שבקרב מינים עם תוחלת חיים מקסימלית, היכולת לתקן נזקי DNA צריכה להיות בקורלציה עם תוחלת החיים. הבדיקה הניסיונית הראשונה של רעיון זה נבדקה על ידי הארט וסטלו[56] אשר מדדו את היכולת של תאים משבעה מיני יונקים שונים לבצע תיקון DNA. הם מצאו כי יכולת תיקון כריתת נוקלאוטידים גדלה באופן שיטתי עם אריכות החיים של המינים. מתאם זה היה בולט לאורך סדרה של 11 ניסויים נוספים במעבדות שונות במשך שנים רצופות, על הקשר בין תיקון כריתת נוקלאוטידים ותוחלת חיים במיני יונקים (נסקרו על ידי ברנשטיין וברנשטיין[57]). באופן כללי, הממצאים של מחקרים אלה הצביעו על מתאם טוב בין יכולת תיקון כריתת נוקלאוטידים ואורך חיים. הקשר בין יכולת תיקון כריתת נוקלאוטידים ואריכות ימים מתחזק על ידי העדויות לכך שפגמים בחלבוני תיקון כריתת נוקלאוטידים בבני אדם ומכרסמים גורמים למאפיינים של הזדקנות מוקדמת, כפי שסקר דידריך.[53]

נתוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A comparison of the heart mitochondria in rats (7-year maximum life span) and pigeons (35-year maximum life span) showed that pigeon mitochondria leak fewer free-radicals than rat mitochondria, despite the fact that both animals have similar metabolic rate and cardiac output[58]
  • For mammals there is a direct relationship between mitochondrial membrane fatty acid saturation and maximum life span[59]
  • Studies of the liver lipids of mammals and a bird (pigeon) show an inverse relationship between maximum life span and number of double bonds[60]
  • Selected species of birds and mammals show an inverse relationship between telomere rate of change (shortening) and maximum life span[61]
  • Maximum life span correlates negatively with antioxidant enzyme levels and free-radicals production and positively with rate of DNA repair[62]
  • Female mammals express more Mn−SOD and glutathione peroxidase antioxidant enzymes than males. This has been hypothesized as the reason they live longer[63] However, mice entirely lacking in glutathione peroxidase 1 do not show a reduction in lifespan.
  • The maximum life span of transgenic mice has been extended about 20% by overexpression of human catalase targeted to mitochondria[64]
  • A comparison of 7 non-primate mammals (mouse, hamster, rat, guinea-pig, rabbit, pig and cow) showed that the rate of mitochondrial superoxide and hydrogen peroxide production in heart and kidney were inversely correlated with maximum life span[65]
  • A study of 8 non-primate mammals showed an inverse correlation between maximum life span and oxidative damage to mtDNA (mitochondrial DNA) in heart & brain[66]
  • A study of several species of mammals and a bird (pigeon) indicated a linear relationship between oxidative damage to protein and maximum life span[67]
  • There is a direct correlation between DNA repair and maximum life span for mammalian species[68]
  • Drosophila (fruit-flies) bred for 15 generations by only using eggs that were laid toward the end of reproductive life achieved maximum life spans 30% greater than that of controls[69]
  • Overexpression of the enzyme which synthesizes glutathione in long-lived transgenic Drosophila (fruit-flies) extended maximum lifespan by nearly 50%[70]
  • A mutation in the age−1 gene of the nematode worm Caenorhabditis elegans increased mean life span 65% and maximum life span 110%.[71] However, the degree of lifespan extension in relative terms by both the age-1 and daf-2 mutations is strongly dependent on ambient temperature, with ≈10% extension at 16 °C and 65% extension at 27 °C.
  • Fat-specific Insulin Receptor KnockOut (FIRKO) mice have reduced fat mass, normal calorie intake and an increased maximum life span of 18%.[72]
  • The capacity of mammalian species to detoxify the carcinogenic chemical benzo(a)pyrene to a water-soluble form also correlates well with maximum life span.[73]
  • Short-term induction of oxidative stress due to calorie restriction increases life span in Caenorhabditis elegans by promoting stress defense, specifically by inducing an enzyme called catalase. As shown by Michael Ristow and co-workers nutritive antioxidants completely abolish this extension of life span by inhibiting a process called mitohormesis.[74]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משך חיים מרבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Brody, Jane E. (25 באוגוסט 2008). "Living Longer, in Good Health to the End". The New York Times. p. D7. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Levy, G; Levin, B (2022). "An Evolution-Based Model of Causation for Aging-Related Diseases and Intrinsic Mortality: Explanatory Properties and Implications for Healthy Aging". Frontiers in Public Health. 10: 774668. doi:10.3389/fpubh.2022.774668. PMC 8894190. PMID 35252084.
  3. ^ Whitney, Craig R. (1997-08-05). "Jeanne Calment, World's Elder, Dies at 122". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-16.
  4. ^ Table M, as of April 10, 2018, grg.org
  5. ^ Vaupel JW (במרץ 2010). "Biodemography of human ageing". Nature. 464 (7288): 536–42. Bibcode:2010Natur.464..536V. doi:10.1038/nature08984. PMC 4010874. PMID 20336136. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Ben-Haim MS, Kanfi Y, Mitchell SJ, Maoz N, Vaughan KL, Amariglio N, Lerrer B, de Cabo R, Rechavi G, Cohen HY (באוקטובר 2018). "Breaking the Ceiling of Human Maximal Life span". The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences. 73 (11): 1465–1471. doi:10.1093/gerona/glx219. PMC 6454488. PMID 29121176. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Nature, 1 April 2014.
  8. ^ Ingram DK, Roth GS, Lane MA, Ottinger MA, Zou S, de Cabo R, Mattison JA (ביוני 2006). "The potential for dietary restriction to increase longevity in humans: extrapolation from monkey studies". Biogerontology. 7 (3): 143–8. doi:10.1007/s10522-006-9013-2. PMID 16732404. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Gavrilov LA, Gavrilova NS (ביוני 2000). "Book Reviews: Validation of Exceptional Longevity" (PDF). Population Dev Rev. 26 (2): 403–04. נבדק ב-2009-05-18. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Gavrilov LA (5 במרץ 2004). "Biodemography of Human Longevity". International Conference on Longevity. נבדק ב-2018-01-13. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Greenwood M, Irwin JO (1939). "The Biostatics of Senility" (PDF). Human Biology. 11: 1–23. נבדק ב-2009-05-18.
  12. ^ Gavrilova NS, Gavrilov LA (2014). "Mortality Trajectories at Extreme Old Ages: A Comparative Study of Different Data Sources on U.S. Old-Age Mortality". Living to 100 Monograph. 2014. PMC 4318539. PMID 25664347.
  13. ^ Newman SJ (בדצמבר 2018). "Errors as a primary cause of late-life mortality deceleration and plateaus". PLOS Biology. 16 (12): e2006776. doi:10.1371/journal.pbio.2006776. PMC 6301557. PMID 30571676. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Wilmoth JR, Deegan LJ, Lundström H, Horiuchi S (בספטמבר 2000). "Increase of maximum life-span in Sweden, 1861-1999". Science. 289 (5488): 2366–8. Bibcode:2000Sci...289.2366W. doi:10.1126/science.289.5488.2366. PMID 11009426. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Weon BM, Je JH (בפברואר 2009). "Theoretical estimation of maximum human lifespan". Biogerontology. 10 (1): 65–71. doi:10.1007/s10522-008-9156-4. PMID 18560989. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Dong X, Milholland B, Vijg J (באוקטובר 2016). "Evidence for a limit to human lifespan". Nature. 538 (7624): 257–259. Bibcode:2016Natur.538..257D. doi:10.1038/nature19793. PMID 27706136. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Liu X (בדצמבר 2015). "Life equations for the senescence process". Biochemistry and Biophysics Reports. 4: 228–233. arXiv:1502.00759. doi:10.1016/j.bbrep.2015.09.020. PMC 5669524. PMID 29124208. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ A Sensitivity Analysis of the Bayesian Framework for Projecting Life Expectancy at Birth
  19. ^ Noakes T (1985). The Lore of Running. Oxford University Press.
  20. ^ Nokes (1985) p. 84.
  21. ^ "The Animal Ageing and Longevity Database". Anage.
  22. ^ Healy K, Guillerme T, Finlay S, Kane A, Kelly SB, McClean D, Kelly DJ, Donohue I, Jackson AL, Cooper N (ביוני 2014). "Ecology and mode-of-life explain lifespan variation in birds and mammals". Proceedings. Biological Sciences. 281 (1784): 20140298. doi:10.1098/rspb.2014.0298. PMC 4043093. PMID 24741018. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Hossie TJ, Hassall C, Knee W, Sherratt TN (ביולי 2013). "Species with a chemical defence, but not chemical offence, live longer". Journal of Evolutionary Biology. 26 (7): 1598–602. doi:10.1111/jeb.12143. PMID 23638626. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Krause J, Ruxton G (19 בדצמבר 2002). Living in Groups (1st ed.). Oxford University Press. ISBN 9780198508182. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "AnAge entry for Mus musculus". AnAge Database of Animal Ageing and Longevity. נבדק ב-2009-08-13.
  26. ^ "Norway rat (Rattus norvegicus) longevity, ageing, and life history". genomics.senescence.info (באנגלית). נבדק ב-2017-03-15.
  27. ^ "Max misses 'World's Oldest Dog' title". iberianet.com. 21 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Guinness World Records 2010. Bantam. 2010. p. 320. ISBN 978-0-553-59337-2. The oldest cat ever was Creme Puff, who was born on August 3, 1967, and lived until August 6, 2005—38 years and 3 days in total.
  29. ^ "World's oldest polar bear". אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2009. נבדק ב-2008-11-19. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Ensminger, M. E. (1990). Horses and Horsemanship: Animal Agricultural Series (Sixth ed.). Danville, Indiana: Interstate Publishers. ISBN 978-0-8134-2883-3. OCLC 21977751., pp. 46–50
  31. ^ "Lin Wang, an Asian elephant (Elephas maximus) at Taipei Zoo". נבדק ב-2009-08-13.
  32. ^ "International Nishikigoi Promotion Center-Genealogy". Japan-nishikigoi.org. נבדק ב-2009-04-11.
  33. ^ Barton, Laura (12 באפריל 2007). "Will you still feed me ... ?". The Guardian. London. נבדק ב-2009-04-11. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Week In Science: 6/23 - 6/29". Seed. 31 באוקטובר 2007. אורכב מהמקור ב-2007-10-31. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  35. ^ "Brantevik Eels may be the world's oldest". 11 באפריל 2008. אורכב מ-המקור ב-13 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "The world's oldest Eek dead - Lived 155 years in a well (Article in Swedish)". 8 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "125-Year-old New Bedford Bomb Fragment Found Embedded in Alaskan Bowhead Whale". אורכב מ-המקור ב-28 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Bowhead Whales May Be the World's Oldest Mammals". 2001. אורכב מ-המקור ב-2009-12-09. נבדק ב-2019-01-05.
  39. ^ "Bowhead Whales May Be the World's Oldest Mammals". 2007 [2001].
  40. ^ George JC, Bada J, Zeh J, Scott L, Brown SE, O'hara T, Suydam R (1999). "Age and growth estimates of bowhead whales (Balaena mysticetus) via aspartic acid racemization". Canadian Journal of Zoology. 77 (4): 571–580. doi:10.1139/cjz-77-4-571.
  41. ^ 1 2 Nielsen J, Hedeholm RB, Heinemeier J, Bushnell PG, Christiansen JS, Olsen J, Ramsey CB, Brill RW, Simon M, Steffensen KF, Steffensen JF (באוגוסט 2016). "Eye lens radiocarbon reveals centuries of longevity in the Greenland shark (Somniosus microcephalus)". Science. 353 (6300): 702–4. Bibcode:2016Sci...353..702N. doi:10.1126/science.aaf1703. PMID 27516602. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ Butler PG, Wanamaker AD, Scourse JD, Richardson CA, Reynolds DJ (במרץ 2013). "Variability of marine climate on the North Icelandic Shelf in a 1357-year proxy archive based on growth increments in the bivalve Arctica islandica". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 373: 141–51. Bibcode:2013PPP...373..141B. doi:10.1016/j.palaeo.2012.01.016. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ Brix L (6 בנובמבר 2013). "New record: World's oldest animal is 507 years old". Sciencenordic. אורכב מ-המקור ב-15 בנובמבר 2013. נבדק ב-2013-11-14. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ De Vito D, Piraino S, Schmich J, Bouillon J, Boero F (2006). "Evidence of reverse development in Leptomedusae (Cnidaria, Hydrozoa): the case of Laodicea undulata (Forbes and Goodsir 1851) o". Marine Biology. 149 (2): 339–346. doi:10.1007/s00227-005-0182-3.
  45. ^ He J, Zheng L, Zhang W, Lin Y (21 בדצמבר 2015). "Life Cycle Reversal in Aurelia sp.1 (Cnidaria, Scyphozoa)". PLOS ONE. 10 (12): e0145314. Bibcode:2015PLoSO..1045314H. doi:10.1371/journal.pone.0145314. PMC 4687044. PMID 26690755. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Piraino S, Boero F, Aeschbach B, Schmid V (ביוני 1996). "Reversing the Life Cycle: Medusae Transforming into Polyps and Cell Transdifferentiation in Turritopsis nutricula (Cnidaria, Hydrozoa)". The Biological Bulletin. 190 (3): 302–312. doi:10.2307/1543022. JSTOR 1543022. PMID 29227703. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ Saló E (במאי 2006). "The power of regeneration and the stem-cell kingdom: freshwater planarians (Platyhelminthes)". BioEssays. 28 (5): 546–59. doi:10.1002/bies.20416. PMID 16615086. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ Marina Koren (3 ביוני 2013). "Don't Listen to the Buzz: Lobsters Aren't Actually Immortal". Smithsonian.com. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Koubova J, Guarente L (בפברואר 2003). "How does calorie restriction work?". Genes & Development. 17 (3): 313–21. doi:10.1101/gad.1052903. PMID 12569120. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Mair W, Goymer P, Pletcher SD, Partridge L (בספטמבר 2003). "Demography of dietary restriction and death in Drosophila". Science. 301 (5640): 1731–3. Bibcode:2003Sci...301.1731M. doi:10.1126/science.1086016. PMID 14500985. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ "Work". Methuselah Foundation. אורכב מ-המקור ב-2015-02-14. נבדק ב-2018-12-10.
  52. ^ Hoeijmakers JH (באוקטובר 2009). "DNA damage, aging, and cancer". The New England Journal of Medicine. 361 (15): 1475–85. doi:10.1056/NEJMra0804615. PMID 19812404. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ 1 2 Diderich K, Alanazi M, Hoeijmakers JH (ביולי 2011). "Premature aging and cancer in nucleotide excision repair-disorders". DNA Repair. 10 (7): 772–80. doi:10.1016/j.dnarep.2011.04.025. PMC 4128095. PMID 21680258. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Freitas AA, de Magalhães JP (2011). "A review and appraisal of the DNA damage theory of ageing". Mutation Research. 728 (1–2): 12–22. doi:10.1016/j.mrrev.2011.05.001. PMID 21600302.
  55. ^ Bernstein H, Payne CM, Bernstein C, Garewal H, Dvorak K (2008). "Chapter 1: Cancer and aging as consequences of un-repaired DNA damage.". In Kimura H, Suzuki A (eds.). New Research on DNA Damages. New York: Nova Science Publishers, Inc. pp. 1–47. ISBN 978-1-60456-581-2.
  56. ^ Hart RW, Setlow RB (ביוני 1974). "Correlation between deoxyribonucleic acid excision-repair and life-span in a number of mammalian species". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 71 (6): 2169–73. Bibcode:1974PNAS...71.2169H. doi:10.1073/pnas.71.6.2169. PMC 388412. PMID 4526202. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Bernstein C, Bernstein H (1991). Aging, Sex, and DNA Repair. San Diego: Academic Press. ISBN 978-0-12-092860-6.
  58. ^ Herrero A, Barja G (בנובמבר 1997). "Sites and mechanisms responsible for the low rate of free radical production of heart mitochondria in the long-lived pigeon". Mechanisms of Ageing and Development. 98 (2): 95–111. doi:10.1016/S0047-6374(97)00076-6. PMID 9379714. S2CID 20424838. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ Pamplona R, Portero-Otín M, Riba D, Ruiz C, Prat J, Bellmunt MJ, Barja G (באוקטובר 1998). "Mitochondrial membrane peroxidizability index is inversely related to maximum life span in mammals". Journal of Lipid Research. 39 (10): 1989–94. doi:10.1016/S0022-2275(20)32497-4. PMID 9788245. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ Pamplona R, Portero-Otín M, Riba D, Requena JR, Thorpe SR, López-Torres M, Barja G (ביוני 2000). "Low fatty acid unsaturation: a mechanism for lowered lipoperoxidative modification of tissue proteins in mammalian species with long life spans". The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences. 55 (6): B286–91. doi:10.1093/gerona/55.6.b286. PMID 10843345. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ Haussmann MF, Winkler DW, O'Reilly KM, Huntington CE, Nisbet IC, Vleck CM (ביולי 2003). "Telomeres shorten more slowly in long-lived birds and mammals than in short-lived ones". Proceedings. Biological Sciences. 270 (1522): 1387–92. doi:10.1098/rspb.2003.2385. PMC 1691385. PMID 12965030. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ Perez-Campo R, López-Torres M, Cadenas S, Rojas C, Barja G (באפריל 1998). "The rate of free radical production as a determinant of the rate of aging: evidence from the comparative approach". Journal of Comparative Physiology B: Biochemical, Systemic, and Environmental Physiology. 168 (3): 149–58. doi:10.1007/s003600050131. PMID 9591361. S2CID 12080649. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ Viña J, Borrás C, Gambini J, Sastre J, Pallardó FV (במאי 2005). "Why females live longer than males? Importance of the upregulation of longevity-associated genes by oestrogenic compounds". FEBS Letters. 579 (12): 2541–5. doi:10.1016/j.febslet.2005.03.090. PMID 15862287. {{cite journal}}: (עזרה)
  64. ^ Schriner SE, Linford NJ, Martin GM, Treuting P, Ogburn CE, Emond M, Coskun PE, Ladiges W, Wolf N, Van Remmen H, Wallace DC, Rabinovitch PS (ביוני 2005). "Extension of murine life span by overexpression of catalase targeted to mitochondria". Science. 308 (5730): 1909–11. Bibcode:2005Sci...308.1909S. doi:10.1126/science.1106653. PMID 15879174. S2CID 38568666. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Ku HH, Brunk UT, Sohal RS (בדצמבר 1993). "Relationship between mitochondrial superoxide and hydrogen peroxide production and longevity of mammalian species". Free Radical Biology & Medicine. 15 (6): 621–7. doi:10.1016/0891-5849(93)90165-Q. PMID 8138188. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ Barja G, Herrero A (בפברואר 2000). "Oxidative damage to mitochondrial DNA is inversely related to maximum life span in the heart and brain of mammals". FASEB Journal. 14 (2): 312–8. doi:10.1096/fasebj.14.2.312. PMID 10657987. S2CID 14826037. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Agarwal S, Sohal RS (1996). "Relationship between susceptibility to protein oxidation, aging, and maximum life span potential of different species". Experimental Gerontology. 31 (3): 365–72. doi:10.1016/0531-5565(95)02039-X. PMID 9415119. S2CID 21564827.
  68. ^ Cortopassi GA, Wang E (בנובמבר 1996). "There is substantial agreement among interspecies estimates of DNA repair activity". Mechanisms of Ageing and Development. 91 (3): 211–8. doi:10.1016/S0047-6374(96)01788-5. PMID 9055244. S2CID 24364141. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ Kurapati R, Passananti HB, Rose MR, Tower J (בנובמבר 2000). "Increased hsp22 RNA levels in Drosophila lines genetically selected for increased longevity". The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences. 55 (11): B552–9. doi:10.1093/gerona/55.11.b552. PMID 11078089. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Orr WC, Radyuk SN, Prabhudesai L, Toroser D, Benes JJ, Luchak JM, Mockett RJ, Rebrin I, Hubbard JG, Sohal RS (בנובמבר 2005). "Overexpression of glutamate-cysteine ligase extends life span in Drosophila melanogaster". The Journal of Biological Chemistry. 280 (45): 37331–8. doi:10.1074/jbc.M508272200. PMID 16148000. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ Friedman DB, Johnson TE (בינואר 1988). "A mutation in the age-1 gene in Caenorhabditis elegans lengthens life and reduces hermaphrodite fertility". Genetics. 118 (1): 75–86. doi:10.1093/genetics/118.1.75. PMC 1203268. PMID 8608934. {{cite journal}}: (עזרה)
  72. ^ Blüher M, Kahn BB, Kahn CR (בינואר 2003). "Extended longevity in mice lacking the insulin receptor in adipose tissue". Science. 299 (5606): 572–4. Bibcode:2003Sci...299..572B. doi:10.1126/science.1078223. PMID 12543978. S2CID 24114184. {{cite journal}}: (עזרה)
  73. ^ Moore CJ, Schwartz AG (באוקטובר 1978). "Inverse correlation between species lifespan and capacity of cultured fibroblasts to convert benzo(a)pyrene to water-soluble metabolites". Experimental Cell Research. 116 (2): 359–64. doi:10.1016/0014-4827(78)90459-7. PMID 101383. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ Schulz TJ, Zarse K, Voigt A, Urban N, Birringer M, Ristow M (באוקטובר 2007). "Glucose Restriction Extends Caenorhabditis elegans Life Span by Inducing Mitochondrial Respiration and Increasing Oxidative Stress". Cell Metabolism. 6 (4): 280–293. doi:10.1016/j.cmet.2007.08.011. PMID 17908557. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משך_חיים_מרבי&oldid=37608923"