משפחת ברונפמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדגר ברונפמן (האב) עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש
שלט המציין את תרומת המשפחה להקמת מוזיאון ישראל
היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן בתל אביב

משפחת ברונפמן היא משפחה קנדית-יהודית של אנשי עסקים ונדבנים. את תהילתה הראשונית היא חייבת לשמואל (סמואל) ברונפמן (1889–1971), הנחשב היהודי הקנדי המשפיע ביותר באמצע המאה ה-20[1]. הוא עשה את הונו בעסקי המשקאות במהלך תקופת היובש בארצות הברית, באמצעות ייסוד חברת סיגרם, ומאוחר יותר היה נשיא הקונגרס היהודי הקנדי[2].

המשפחה היא ממוצא רוסי-יהודי ורומני-יהודי; מיסד השושלת, יחיאל (אקיאל) ברונפמן, היה במקור חקלאי טבק מבסרביה.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "ברונפמן" הוא כנראה מ"בראָנפֿן" ביידיש, מילה שמקורה הגרמני Branntwei ומשמעותה משקה אלכוהול מזוקק, שפירוש הצירוף בראָנפמאַן הוא אדם שמייצר או מוכר משקאות דוגמת ויסקי. לטענת שמואל ברונפמן הדבר היה צירוף מקרים, והשם לא קשור לעובדה שהוא היה מעורב בעסקי הויסקי[3].

משפחת ברונפמן בקנדה התחילה עם חקלאי הטבק יחיאל ברונפמן (המכונה גם אקיאל ברונפמן; 16 בנובמבר 185524 בדצמבר 1919) ואשתו מינדל (לבית אלמן; 25 במאי 186311 בנובמבר 1918), שהיגרו מהעיירה אוטאץ' בבסרביה (היום במולדובה) לקנדה עם ילדיהם בשנת 1889, בעקבות הפוגרומים האנטישמיים של רוסיה האימפריאלית[4].

המשפחה התיישבה בחווה ליד וואפלה, ססקצ'ואן, אך עד מהרה עברה לברנדון, מניטובה. בשנת 1903, המשפחה לוותה כסף לרכישת מלון באמרסון, מניטובה, שהתברר כרווחי בשל בניית מסילות הרכבת באזור. ב-1906 עברה המשפחה לוויניפג. עם כניסתו של האיסור על מכירת משקאות חריפים בקנדה, סמואל ואחיו הפנו את מרצם למכירת משקאות חריפים בהזמנה בדואר. בעקבות צו סגירה של הממשלה נגד העסק, האחים נקטו בשיטה חדשה: מכיוון שעדיין היה חוקי למכור אלכוהול כתרופה, האחים מיתגו מחדש את המשקאות שלהם בשמות של תרופות. סמואל השתלט על העסק לאחר סיום תקופת היובש בארצות הברית, ונודע בכינויו "מר סם"[4].

עסקים ופילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 רכשו האחים ברונפמן את מזקקת הוויסקי הקנדית "סיגראם" ומיזגה אותה עם עסקי המשקאות חריפים שלהם. עם סיום תקופת היובש בארצות הברית ב-1933, היה ל"סיגראם" מלאי גדול של ויסקי ועסקיהם פרחו. במשך השנים התפתחה "סיגראם" לתאגיד רב-לאומי שפעל בתחומים רבים בנוסף למשקאות.

סיידי ברונפמן, אשתו של סמואל, הייתה נשיאת אגודת הנשים הצעירות העבריות החל משנת 1929, ומאוחר יותר ייסדה את חטיבת הנשים של ה-Combined Jewish Appeal. בשנת 1952, בני הזוג הקימו את "קרן הצדקה של משפחת סמואל וסיידי ברונפמן" כדי להעניק תרומות בעיקר לתמיכה בחינוך, אמנויות, שימור המורשת ויוזמות קהילתיות יהודיות. בתם, פיליס למברט, הקימה את המרכז הקנדי לארכיטקטורה.

במשך שנים נוהלה חברת "סיגראם" על ידי בניהם של סמואל וסיידי, אדגר וצ'ארלס ברונפמן[5]; ואחר כך נכדם אדגר ברונפמן הבן[6], שיזם את מכירת החברה לויוונדי[7].

בתו הצעירה של אדגר האב, קלייר ברונפמן, הייתה מעורבת בפרשת נקסיום, כת אמריקאית, שעסקה בסחר במין, עבודות כפייה וסחיטה באיומים, תוך כדי התחזות לחברת שיווק[8]. היא ונידונה לכמעט שבע שנים על תפקידה בפרשה[9].

אחייניו של סמואל, אדוארד ופיטר ברונפמן (בניו של אלן ברונפמן), הקימו את חברת "אדפר השקעות" (שאחר כך הפכה לחברת "ברוקפילד ניהול נכסים")[10]. חברה זו הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחת החברות הגדולות אי פעם בקנדה, מבחינת היקף הנכסים שהחזיקה[4].

ב-1994 תמכה משפחת ברונפמן, בשיתוף אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קוויבק, בהקמת מכון מקגיל לחקר קנדה (MISC).

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ברונפמן היה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים ועם הקמת המדינה תרם בקביעות ובנדיבות למוסדות וארגונים בישראל[3]. ב-1951 הקים עם שותפים את חברת "קנדה-ישראל", שעסקה בהשקעות ומתן אשראי למדינת ישראל לקניית סחורות בקנדה[11]. בפברואר 1956 ביקר בישראל, במהלך הביקור ערך סיור בחבל לכיש, תרם כסף להקמת בית הספר ומועדון נוער במושב שהוקם באותה עת, והוחלט לקראו אותו על שמו אבן שמואל[12]. ב-1960 הפכה חברת "קנדה-ישראל" לזרוע ההשקעות של המשפחה בישראל[13]. הם מינו את יעקב (ז'ק) ברין כמנכ"ל החברה ונציגם בישראל[14]. ההשקעה המשמעותית הראשונה שלה הייתה ברכישת השליטה ברשת המרכולים שופרסל[15][16]. ב-1989 מכרו את המניות שהחזיקו בשופרסל ברווח ניכר[17].

ב-1961, תרמה המשפחה מיליון דולר להקמת מוזיאון לארכאולוגיה כחלק ממוזיאון ישראל[18]. שמואל ברונפמן עמד גם בראש ועד התורמים להקמת "בית התפוצות"[19].

ב-1964, הקימה "סיגראם" חברת בת בישראל בשם "יצרני שיכר בינלאומיים לישראל", המוצר הראשון שהחברה ייצרה ושיווקה היה "ליקר סברה"[20]. במאי 1990 נחתם הסכם להעברת פעילות "יצרני שיכר בינלאומיים לישראל" לידי יקבי כרמל מזרחי[21]. באותה עת "יצרני שיכר בינלאומיים לישראל" ייצרה 5 סוגי משקאות שני גרסאות של "סברה", וודקה וג'ין ששווקו מחוץ לישראל גם תחת המותג "סברה"[22].

במהלך שנות ה-70 וה-80 השקיעה "קנדה-ישראל" בשורה של חברות מובילות במשק הישראלי, בהן: החברה לישראל[16], הבנק הבינלאומי[23] וטבע תעשיות פרמצבטיות[24]. ב-1989 המשפחה העבירה את הפעילות שלה בישראל לחברת "קלארידג' ישראל", חברה בת של קרן ההשקעות הבינלאומית שלה "קלארידג'"[25]. שהייתה בבעלות משותפת עם הסנטור הקנדי ליאו קולבר[16]. באמצעותה השקיעו בחברת האנרגיה הסולרית לוז, בחברת אסם השקעות, בחברת אופטרוטק ובחברת ECI Telecom[26][27]. בנוסף מימנה החברה את הקמת כתב העת ישראלי בשפה האנגלית, ה"ג'רוזלם ריפורט"[28]. ביוני 1997 רכשה "קלארידג'" את קונצרן "כור תעשיות"[29]. בינואר 2006 אמר צ'ארלס ברונפמן שההשקעה בכור הייתה טעות ומכר את הקונצרן לנוחי דנקנר[30].

ב-1990, אנדריאה וצ'ארלס ברונפמן יזמו ותרמו להקמת תוכנית קרב למעורבות בחינוך[31], וב-1994 היו בין התורמים המייסדים של פרויקט תגלית[32].

במאי 2012, תרם צ'ארלס ברונפמן עשרה מיליון דולר לשיפוץ היכל התרבות בתל אביב, בתנאי ששמו של המבנה יוחלף מ"אולם מאן" (על שם פרדריק מאן, שתרם 250 אלף דולר להקמתוה ב-1956) ל"היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן". התזמורת הפילהרמונית פנתה לבני משפחת מאן, החיים בארצות הברית, והם הסכימו לשינוי השם, כל עוד תרומתו של מאן תונצח בתוך ההיכל. בתמורה להסכמתה, קיבלה המשפחה כ-300 אלף דולר[33].

בשנת 2015, לאחר הפסקה של 9 שנים, חזרה קלרידג׳, תחת ניהולו של סטיבן ברונפמן (בנו של צ'ארלס ברונפמן) להשקיע בישראל. היא חברה לקרן פנסיה קנדית לצורך השקעות בתחומי הטכנולוגיה בישראל[34]. בין השאר השקיע בחברת הסייבר אלגוסק[35], ובחברת התוכנה ג'יגה ספייסס[36].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפחת ברונפמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Museum of Jewish Montreal". imjm.ca (באנגלית). נבדק ב-2021-07-25.
  2. ^ תרומת יהודי קאנאדה למאמץ המלחמה, הארץ, 23 באפריל 1943
  3. ^ 1 2 מרדכי ארציאלי, אורח במדינה - מלך הויסקי, הארץ, 2 במרץ 1956
  4. ^ 1 2 3 מיכל רמתי, הברונפמנים שלא הכרתם, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2005
  5. ^ עירית אבישר וסוכנויות הידיעות, ‏איש העסקים והנדבן היהודי אדגר ברונפמן נפטר בגיל 84, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013
  6. ^ ברונפמן ג'וניור כבר לא מוכר רק ויסקי, באתר גלובס, 13 באפריל 1999
  7. ^ יהודה שויצר, הרשות להגבלים עסקיים בארה"ב אישרה את מיזוג סיגרם וויונדי, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2000
    רויטרס, ויוונדי רכשה בחזרה מניות בשווי מיליארד דולר ממשפחת ברונפמן, בעלת המניות הגדולה ביותר, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2001
  8. ^ סוכנויות הידיעות, הכת הסודית שבלעה 150 מיליון דולר מכספי משפחת ברונפמן, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2010
  9. ^ איתמר לוין, 81 חודשי מאסר לקלייר ברונפמן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2020
  10. ^ ירון סבוראי, האחים אדוארד ופיטר ברונפמן בקשיים, חדשות, 25 באוקטובר 1990
  11. ^ הוסדרה קניית חיטה מקנדה, מעריב, 13 בספטמבר 1951
    נחתם הסכם אשראי בין ישראל לחברת קנדה־ישראל, דבר, 22 במאי 1953
  12. ^ יוקם מרכז תרבות באבן שמואל, הצופה, 27 באוקטובר 1960
  13. ^ חברה קנדית להשקעות בישראל, קול העם, 8 באפריל 1960
  14. ^ אורנה רביב, ‏יעקב (ז'ק) ברין, מראשי קלרידג', נפטר בגיל 93, באתר גלובס, 4 במאי 1997
    יעקב ברין - יו"ר שופרסל, מעריב, 8 באוגוסט 1989
  15. ^ דנים בהרחבת שופרסל, הארץ, 17 באוקטובר 1962
  16. ^ 1 2 3 אורי גינוסר, פרגמטיס על פי הגדרתו, מעריב, 13 באוגוסט 1991
  17. ^ יואב יצחק, נציגי קנדה ישראל עוזבים את שופרסל; במקומם התמנו נציגי אי.די.בי., מעריב, 14 ביוני 1989
    שמואל רוזנבלום, ברוננמן מכר את השופרסל כנראה משיקולי מס, חדשות, 16 באפריל 1989
    שמואל רוזנבלום, משפחת רקאנטי רכשה מניות שליטה ברשת הסופרסל בסך 41 מיליון דולר, חדשות, 10 באפריל 1989
  18. ^ תרומה לבניית מוזאון בבירה, למרחב, 14 במרץ 1961
  19. ^ מציע להקים "בית תפוצות" בת"א ולא בירושלים, על המשמר, 29 בספטמבר 1960
  20. ^ נחום פונדק, צבר-ליקר, דבר, 3 ביולי 1964
  21. ^ נווית זומר, כרמל מזרחי תייצר משקאות עבור סיגרם ישראל בבעלות ברונפמן, חדשות, 15 במאי 1990
  22. ^ אירית רותם, אפשר לבשל גם בוודקה ובג'ין, מעריב, 31 במרץ 1987
  23. ^ חב׳ קנדה־ישראל רכשה מניות הממשלה בבנק הבי״ל הראשון, על המשמר, 25 באוגוסט 1975
  24. ^ יואב יצחק ועודד שורר, משפחת ברונפמן וקונצרן טבע משתלטים על חברת התרופות אביק, מעריב, 6 בספטמבר 1988
  25. ^ נווית זומר, ברונפמן רכש באמצעות קלרידג' עוד 3% בטבע, חדשות, 20 ביולי 1989
  26. ^ נווית זומר, צ׳אולס ברונפמן ירכוש 25 אחוז ממניות אי.סי.איי בבעלות כלל, חדשות, 30 בנובמבר 1989
  27. ^ נווית זומר, קבוצת קלרידג׳ ישראל מרחיבה את נציגותה בארץ, חדשות, 10 באפריל 1991
  28. ^ נווית זומר, קלרידג׳ ישראל – הרווחית בעסקי ברונפמן בעולם ב-91', חדשות, 14 ביולי 1992
  29. ^ אחרי שנתיים וארבעה חודשים יוצאת שמרוק מכור ברווח של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
  30. ^ אורה קורן, צ'ארלס ברונפמן: "ההשקעה בכור היתה טעות", באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2006
  31. ^ עמירם ברקת, פרויקט עם תכלית?, באתר הארץ, 25 במאי 2005
  32. ^ ליאור דטל, הממשלה תגדיל את תקציב תגלית ב-350 מיליון שקל בשלוש שנים, באתר הארץ, 8 בינואר 2011
  33. ^ חיים הנדוורקר וחגי חיטרון, היכל התרבות בת"א ייקרא על שם ברונפמן, שתרם 10 מיליון דולר, באתר הארץ, 23 במאי 2012
  34. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, אחרי 9 שנים, משפחת ברונפמן חוזרת להשקיע בישראל, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2015
  35. ^ אתר למנויים בלבד אלירן רובין, חברת הסייבר מפתח תקוה שהגיעה לשווי של 350 מיליון דולר - ללא משקיעים, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2018
  36. ^ עומרי כהן, ‏נחשפה המשקיעה בחברת ההיי-טק הישראלית שגייסה 80 מ' ש', באתר גלובס, 20 בינואר 2016