פרויקט תגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של פרויקט תגלית
קבוצת תגלית בירושלים, ינואר 2007
קבוצת "תגלית" בסיור מודרך בתל גזר, פברואר 2013

"תגלית" (באנגלית: Birthright Israel – "זכות אבות", "זכות מלידה") היא ארגון חינוכי ללא כוונת רווח ומיזם ציוני שהוקם על מנת להילחם בתופעת ההתבוללות של הדור הצעיר היהודי בתפוצות וכדי לחזק את הקשר שבין צעירי התפוצות לישראל. המיזם הוקם בשנת 1999 כשותפות ראשונה במינה של פילנתרופים יהודיים עם ממשלת ישראל ועם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. תגלית, כשמה, מעודדת את משתתפיה, שלרובם זה ביקורם הראשון בישראל, לגלות משמעות חדשה בזהותם היהודית האישית ובקשר שלהם אל ההיסטוריה ואל התרבות היהודית.

המיזם הוקם לפי הצעה שהציג יוסי ביילין בשנת 1994.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית תגלית-ישראל זכות מלידה יצאה לדרך בשנת 1994, בשיתוף פעולה עם הנדבנים צ’ארלס ברונפמן ומייקל שטיינהרדט, ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית לישראל, תורמים פרטיים וקהילות יהודיות ברחבי העולם.

נכון לשנת 2014, מאז תחילת הטיולים בחורף 2000, יותר מ-400000‏[1] צעירים משישים ארצות שונות השתתפו בהם. כ-80% הגיעו מארצות הברית.‏[2] כמו-כן, השתתפו מעל 70,000 צעירים ישראלים - סטודנטים וחיילים.

בשנת 2011, הציבו לעצמם השותפים יעד חדש: הגדלת מספר המשתתפים השנתי מ-30,000 ל-51,000 עד שנת 2013. ד"ר מרים ושלדון ג’י אדלסון הבטיחו עוד 5 מיליון דולר למבצע, מה שיאפשר את השתתפותו של כל מבוגר צעיר יהודי שני‏[3]. ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הודיע על הגדלת תקציב הממשלה לתגלית-ישראל זכות מלידה, והבטיח 100 מיליון דולר במהלך שלוש השנים הבאות. ממשלת ישראל מצפה להגדלת מימון מקבילה מהארגונים השותפים של ישראל זכות מלידה – הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והסוכנות היהודית לישראל – ומתורמים פרטיים.

מאפייני הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "תגלית" מאפשר לכל צעיר וצעירה יהודיים, בני 18 עד 26, לבוא לישראל לסיור חינוכי בן עשרה ימים ולהיכרות ראשונית עם הארץ. במהלך הביקור מסיירים המשתתפים, רובם המכריע סטודנטים, באתרים מרכזיים בתולדות העם והמדינה ונפגשים עם ישראלים בני גילם ודוברי שפתם – סטודנטים ובעיקר קצינים וחיילים נבחרים המשרתים בצה"ל.

תוכנית הביקור כוללת סיורים וטיולים ברחבי הארץ, באתרים הקשורים בתולדות היהדות (למשל העיר העתיקה והכותל המערבי בירושלים), ביד ושם, באתרים הקשורים בתולדות הציונות (למשל היכל העצמאות בתל אביב), באתרים הקשורים בתולדות המדינה ובתרבותה (למשל משכן הכנסת, כיכר רבין, ביקור בקיבוץ וכדומה) ובאתרים נוספים.

עיקר המסיירים מגיעים לארץ בשני מחזורים: במחזור החורף מסוף נובמבר עד סוף פברואר ובמחזור הקיץ מתחילת מאי עד סוף אוגוסט.

הסיורים מאורגנים בידי קבוצות וארגונים שונים הנקראים 'מארגנים', בכפוף לכללים ומגבלות שמציבה הנהלת הפרויקט בהקשרים חינוכיים, לוגיסטיים וביטחוניים. כל הסיורים חייבים לכלול חבילת-בסיס מוגדרת של פעילויות, אך עשויים להיות שונים זה מזה בנושאים, בקבוצת הגיל, במשתני הזיקה לדת ובפעילויות ייחודיות. רוב מארגני הסיורים הם חברות ישראליות או מצפון אמריקה, אך הסיורים מוצעים ביותר מ-50 מדינות.

נכון לשנת 2010, ביקרו בישראל, במסגרת הפרויקט, למעלה מ-290,000 סטודנטים מלמעלה מ-50 מדינות. אליהם הצטרפו למעלה מ-45,000 חיילים וסטודנטים ישראליים. בשנת 2011 הגיעו לישראל במסגרת "תגלית" 32,500 צעירים‏[4]. קבוצות המשתתפים ב"תגלית" מגיעים ממדינות בהן קיימות קהילות יהודים גדולות, כמו ארצות הברית, מדינות מערב אירופה, ברזיל, ארגנטינה, ואורוגוואי, וכן מדינות בהן קהילות קטנות יותר כאזרבייג'ן, הודו ופינלנד.

נכון לשנת 2010, הפרויקט הכניס לענף התיירות בישראל למעלה ממיליארד ש"ח‏[5]. הטיסות לארץ (רובן במטוסי "אל על"), בתי המלון, האוטובוסים, המדריכים, המלווים, המאבטחים, החובשים, המסחר, הביקורים באתרים ועוד, הופכים את "תגלית" לגורם משמעותי בתעשיית התיירות בישראל. חשיבות הפרויקט גברה בעקבות הצמצום שחל בתיירות החינוכית לישראל במהלך האינתיפאדה השנייה - לרבות התיירות היהודית.

מימון הפרויקט מגיע מממשלת ישראל, פדרציות יהודיות ומתורמים יהודים בתפוצות ביניהם שלדון אדלסון, מייקל שטיינהארט, צ'ארלס ברונפמן ולין שוסטרמן.

לצד בקרת האיכות המוודאת כי המארגנים שמפעילים את הסיורים עומדים בכל הקריטריונים והסטנדרטים החינוכיים והלוגיסטיים שנקבעו על ידי הנהלת הפרויקט,[דרוש מקור] נערכת גם הערכה על ידי מרכז כהן באוניברסיטת ברנדייס הבודקת את השגת המטרות בקרב משתתפים מצפון אמריקה, מאז תחילת הפרויקט. כמו כן, מחקר הערכה נערך בארצות אחרות באירופה, בדרום אמריקה ובחבר המדינות.

הטיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיולי תגלית כוללים את דמי הטיסה מערים ראשיות, לינה בבתי מלון, רוב הארוחות, אבטחה, כל ההסעות בתוך ישראל, והוצאות אחרות הקשורות לסיור בן ה-10 ימים בארץ. בדרך כלל, הטיולים מורכבים מ-10 ימים של נסיעות ברחבי הארץ לאתרים דתיים ותרבותיים כמו יד ושם, הכותל המערבי, מצדה וים המלח. לעתים קרובות, גם נערך אירוע ענק לכל מארגני הטיולים ולמשתתפים המבקרים באותה העת בישראל. האירוע כולל נאומים על ידי מכובדים ונציגי המדינה, והופעות מוזיקליות.

רכיב מרכזי בטיולים הוא "מפגש" בן 10-5 ימים עם צעירים ישראלים, בדרך כלל חיילים המשרתים בצה"ל, שמצטרפים לתוכנית. מטרת המפגש היא שהמשתתפים והחיילים יכירו זה את זה ויבינו טוב יותר את תפיסות-העולם והזהות היהודית זה של זה. נערכים דיונים מונחים בהם המשתתפים בוחנים סוגיות כגון מסורת יהודית בעולם המודרני, החיים היהודיים בישראל לעומת החיים היהודיים בחוץ לארץ, והשפעת שירות החובה בצבא על תפיסותיהם של ישראלים צעירים לגבי השירות ומחויבותם לארץ. מעל 50,000 ישראלים השתתפו במפגש כזה מאז שנת 2000.

ההרשמה לטיולים מתקיימת פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ, ובשני המועדים מספר המועמדים גדול בכמה אלפים ממספר המקומות הפנויים. הטיולים נערכים ברוב חודשי השנה.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף שנת 2011, גויסו מעל 680 מיליון דולר, ולתוכנית היה תקציב הפעלה של 660 מיליון דולר. מעל מחצית המימון לתוכנית מגיע מנדבנים, ביניהם צ’ארלס ברונפמן, אדגר ברונפמן, דניאל אוך, מרלין פוסט, לין שוסטרמן, ומייקל שטיינהרדט. בערך רבע נוסף מגיע מממשלת ישראל, וכחמישית מארגונים וקהילות יהודיים, כגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה באמצעות איחוד הקהילות היהודיות (UJC), קרן היסוד, והסוכנות היהודית לישראל. ממשלת גרמניה גם משתתפת במימון התוכנית (דרך הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה).

בשנת 2007, מרים ושלדון אדלסון הבטיחו 25 מיליון דולר לפרויקט כדי להוציא מועמדים מרשימות ההמתנה ולהגדיל את הקיבולת השנתית מ-25,000 ל-37,000 משתתפים בשנים 2007 ו-2008.‏[6]. באפריל 2013 נפגש שר האוצר יאיר לפיד עם שלדון אדלסון, בפגישה זו הובטח המשך הסיוע הממשלתי בסך 40 מיליון דולר בתקציב 2014 לתוכנית (השוואה לתמיכה של שלדון אדלסון)‏[7]

לדברי המארגנים, מאז ראשיתו ועד 2012 הניב הפרויקט הכנסות בסך 2 מיליארד דולר עבור שירותים כגון בתי מלון, אוכל, אבטחה, הדרכה, דמי כניסה, אוטובוסים, וטיסות‏[8]

מטרות המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות פרויקט תגלית הן פרישת רשת של תמיכה עולמית בישראל, הקמת תשתית של "שגרירי הסברה" בעולם וחיזוק זיקתם של רבבות צעירים יהודיים ברחבי העולם לישראל וליהדות. עבור צעירים לא מעטים, הסיור הוא, לעתים, הזדמנות יחידה במינה לבקר בישראל, ורבים מן המשתתפים בו לא היו מבקרים בה לולא מיזם זה. כתוצאה מן המיזם, צעירים רבים מגיעים לביקור נוסף, לתוכניות לימודים ולהתנדבות לתקופות ארוכות יותר, ואף לעלייה לארץ.

הישראלים המשתתפים בפרויקט מדווחים מצידם על חיזוק זיקתם היהודית, על חיזוק הקשר שלהם ליהודי התפוצות ועל עלייה מובהקת בגאוותם במדינה ובהישגיה.‏[9]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירים שהשתתפו בטיולי תגלית-ישראל זכות מלידה מדווחים שהוא חיזק את זהותם היהודית במגוון דרכים. מחקר עצמאי שערך מרכז מוריס ומרילין כהן ללימודי יהדות מודרנית, באוניברסיטת ברנדייס, מצא שההסתברות שמי שהשתתף בתוכנית ירגיש מחובר מאד לישראל הייתה גבוהה ב-46% בהשוואה למועמדים שלא השתתפו. בדומה, ההסתברות שבוגרי זכות מלידה יתחתנו עם יהודים הייתה גבוהה ב-51%. השפעתה של תגלית על בחירת בן/בת-זוג הייתה קשורה לגיל (השפעתה הייתה מרבית אצל מי שהשתתף בטיול בגיל צעיר יותר), אך לא לרקע חינוכי ביהדות (השפעתה הייתה אחידה לאורך כל קשת החוויה החינוכית ביהדות).

השפעתה של תגלית הורגשה גם אצל בן/בת-הזוג של משתתפי התוכנית. ההסתברות שבן/בת-זוג שלא גדל בבית יהודי יתגייר הייתה גבוהה פי ארבעה אצל מי שהשתתף בהשוואה למי שלא השתתף. גם ההסתברות שבוגרי זכות מלידה יראו נישואים עם יהודי כחשוב מאד או במידה מסוימת הייתה גבוהה ב-28% בהשוואה למי שלא השתתף.

ישראל זכות מלידה היוותה מקור השראה למפעלים דומים בפזורות אחרות עם מטרות דומות, כגון ארמניה זכות מלידה לפזורה הארמנית, ויוון זכות מלידה לפזורה היוונית. Birthright Unplugged נוסדה כתגובה למה שמארגניה תפסו כגישה חד-צדדית של ישראל זכות מלידה לעימות. מטרתה של Birthright Unplugged היא חשיפת קבוצות לחברה הפלסטינית ולמציאות הפוליטית שלה תוך הבאתן אל ערים, כפרים ומחנות פליטים פלסטיניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך כתבה בגלי צה"ל
  2. ^ Taglit-Birthright Israel CEO Report 2011
  3. ^ מתוך אתר תגלית
  4. ^ מתוך דו"ח "תוכניות סיור חינוכיות בישראל עבור בני נוער וסטודנטים מהתפוצות" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 8 בפברואר 2012.
  5. ^ מתוך אתר תגלית
  6. ^ קרן משפחת אדלסון תרמה מעל 100 מיליון דולר לישראל זכות מלידה מאז שנת 2007
  7. ^ Fresh Israeli Face Plays Down Dimming of Political Star JODI RUDOREN, אתר ניו יורק טיימס
  8. ^ Nadav Shemer, Birthright contributed NIS 2b. to Israeli economy, אתר ג'רוזלם פוסט
  9. ^ הסבר על המפגש באתר הרשמי של תגלית המפקדים בצה"ל מדווחים שרמת המוטיבציה של חייליהם שהשתתפו בתוכנית עלתה באופן מובהק.
  10. ^ עופר וולפסון, תגלית: פי 2 גידול במספר הצעירים שיגיעו לארץ הקיץ, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 21 באפריל 2010