משתמשת:Rachel sion/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 | |
| חזית הספרייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | ספריה |
| כתובת | תל אביב |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | אוניברסיטת תל אביב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1968 |
| אדריכל | שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון |
| קואורדינטות | 32°06′51″N 34°48′16″E / 32.11417°N 34.80444°E |
| [1] | |
תאור הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה נוסדה בשנת 1954 ועברה למשכנה במרכז הקמפוס בשנת 1968. רוב האוסף עוסק בתחומי מדעי הרוח והאומנות, והוא שוכן בבנין ע"ש אליאס סוראסקי שנבנה לפי תוכניות של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בבנין זה שמורים גם "הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה", "הארכיון הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה" ("ארכיון התיאטרון") ו"הארכיון למוזיקה ישראלית". בשנת 1984 נבנה מצפון למבנה הראשי מבנה דומה וקטן יותר הקרוי על שם גרוס, ובו שוכנת ספריית וינר הקומה השנייה משמשת כקומת האוספים. ברחבי הקמפוס מפוזרים אוספים נוספים וספריות בנות הכפופים לספרייה המרכזית.
האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על החומר בתחומי מדעי הרוח והאומנויות, כולל האוסף נושאים נבחרים בתחום מדעי החברה ובנושאים בינתחומיים דוגמת "תולדות המדעים", "לימודי נשים ומיגדר" ו"לימודים קוגניטיביים". סך הכל מקיף האוסף כמיליון כרכים ספריים ולא ספריים. למעלה ממחצית החומר כתוב באנגלית, כ-15% בשפה העברית והיתר בשפות אחרות. רוב האוסף מסודר באולמות הקריאה המשתרעים על פני שלוש קומות המבנה, ורובו נגיש למבקרי הספרייה ("שיטת המדף הפתוח"). שיטת המיון העיקרית בספרייה היא שיטת דיואי העשרונית, ורוב האוסף מקוטלג וממוחשב בתוכנת אלף המקוונת. לצד הקטלוג הממוחשב נמצא עדיין קטלוג הכרטיסים הידני, הכולל את החומר הלא ממוחשב.
קומת האוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוספים המיוחדים בספרייה משלימים את האוסף הכללי.[1] חלק מהאוספים מצויים בנפרד ממנו, חלקם במדף סגור מסיבות שונות: נדירות החומרים בהם, צורתם, מצבם הפיסי או ערכם המדעי. האוספים כוללים חומרים נדירים ויחודיים לתחומים בהם הם מתמקדים, ומאפשרים מחקר מעמיק בנושאים נבחרים. חלק מהאוספים מבוססים על אוספים פרטיים שנתרמו לספרייה
שירותי קוראים ושירותים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרייה למעלה מ-80 עמדות מחשב לחיפוש קטלוגי ולעיון במאגרי מידע מקומיים ומקוונים, ובמקום ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה וכן צריבת תקליטורים. בבנין מופעל שירות גלישה אלחוטית באינטרנט. בקומת הכניסה לספרייה מתקיימות תערוכות שונות, וכן מתקיימות בה מכירות עודפים של ספרי הספרייה.
הספרייה מבצעת בעצמה את תהליכי הרכש, המיון והקיטלוג של האוסף, ואת הכנתו לקראת הכנסתו לספרייה (מדבקות ברקוד, אמצעים למניעת גניבה וכו'). הספרייה מעניקה את השירותים הטכניים האלה גם לספריות הבנות שלה, ולמספר מכוני מחקר ויחידות נוספות ברחבי האוניברסיטה.
ספריות בנות ואוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריות בנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספריית בית הספר למוזיקה ע"ש יוסף בוכמן וזובין מהטה.
- ספריית בית הספר לארכיטקטורה ע"ש דוד עזריאלי.
- הספרייה לארכאולוגיה.
- הספרייה לגאוגרפיה הכוללת את ספריית המפות ע"ש סגן מיכה גרנית.
- "ספריית מהלמן" - הספרייה מבוססת על אוסף ד"ר ישראל מהלמן, שבו יותר מ-100,000 כותרים בתחומי מדעי היהדות, תולדות עם ישראל וארץ ישראל.
אוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - במקום חומר בסיסי ביהדות.
- אוסף מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
- אוסף מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום.
- אוסף מכון פורטר (המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה).
- אוסף המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- אוסף מכון כץ לחקר הספרות העברית.
ספריית וינר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין ספריית וינר ע"ש גרוס נבנה בשנת 1984 במטרה לאחסן את "אוסף וינר" העוסק בגרמניה הנאצית, תולדות אירופה במהלך מלחמות העולם וביניהן, קהילות יהודיות באירופה, השואה, וכן באנטישמיות ובפשיזם ברחבי העולם.
תחילתו של האוסף בשנת 1933, כאשר אלפרד וינר, עיתונאי וחוקר יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית לאמסטרדם, צפה את הסכנה הגלומה בנאציזם, והקדיש את חייו לתיעוד התופעה. וינר ייסד באמסטרדם את "המשרד היהודי המרכזי למידע" (Jewish Central Information Office או JCIO) שהיה לימים לאוסף הקרוי על שמו. ב-1939 הועבר החומר ללונדון ובמשך שנות מלחמת העולם השנייה הוא שימש, בין היתר, את ממשלות בעלות הברית ואת תעמולת הנגד של ה-BBC. לאחר המלחמה נעשה שימוש בחומר שבאוסף לשם ניהולם של משפטי נירנברג וכן לצרכים לימודיים ועיתונאיים. האוסף המשיך והתרחב בשנים אלה, ווינר המשיך וניהל אותו עד מותו ב-1964. בשנת 1980 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ושוכן בבנין הספרייה המרכזית. בד בבד החל נבנה עבורו מבנה ייעודי בצמוד מצפון למבנה המרכזי של הספרייה. מבנה זה נחנך בשנת 1984 אך בהיותו בנוי בשיטת פל קל, הגישה אליו לקהל הרחב נאסרה לאחר אסון ורסאי. עם זאת האוסף עצמו נותר נגיש לקהל באמצעות ספרנים, עד שב-17 באוקטובר 2010 נפתח הבניין מחדש לאחר תקופת שיפוצים וכעת הוא נגיש לקהל.
כיום מונה האוסף כ-150,000 ספרים, עבודות מחקר, כתבי עת וכרזות, ולמעלה ממיליון ידיעות עיתונאיות, ראיונות וזכרונות שלא פורסמו. כ-40,000 מסמכים עוסקים במשפטי נירנברג, וכן כולל האוסף מהדורות של הפרוטוקולים של זקני ציון ומידע אודותיהם, תיקים אודות פושעי מלחמה, מסמכים אודות הפתרון הסופי שנלקחו מרישומי הגסטאפו, משרד החוץ הנאצי ומשרד הרייכקנצלר. באוסף 500 מיקרופילם ומיקרופישים והוא מנוי על 300 כתבי עת. במבנה שנבנה עבור האוסף מתקיימים כנסים, הרצאות וסמינרים בנושאים רלוונטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של הספרייה
- אתר ספריית מהלמן
- אתר אוסף וינר
- תמונות עדכניות של המבנה וסקירה ארכיטקטונית, באתר "רשימות", 8/09
- מיכאל יעקובסון, על אדריכלות הספריות האקדמיות באוניברסיטת תל אביב, 17.8.11, Xnet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:אוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:תל אביב-יפו: ספריות]] [[קטגוריה:ישראל: ספריות אקדמיות|סוראסקי]]