המכון למחקרי ביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°6′30.21″N 34°48′6.95″E / 32.1083917°N 34.8019306°E / 32.1083917; 34.8019306

מפת אוניברסיטת תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז הירידים והקונגרסים בישראל הדרייב אין המרכז לטכנולוגיה חינוכית הטלוויזיה החינוכית הגנים הבוטניים הגן הזואולוגי שייח' מוניס שדרות קק"ל מחלף קק"ל טיילת המדע הבית הירוק הפקולטה להנדסה בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לכלכלה אודיטוריום סמולרש הפקולטה למשפטים בית הכנסת צימבליסטה הפקולטה לניהול הפקולטה למדעים מדויקים בית התפוצות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ספריית וינר הפקולטה לרפואה מסוף האוניברסיטה מרכז עלית לספורט הפקולטה לאמנויות הגלריה האוניברסיטאית כיכר אנטין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הפקולטה למדעי החברה המכון למחקרי ביטחון לאומי מכון התקנים הישראלי אפקה נווה אביבים רמת אביב רחוב חיים לבנון מסילת הירקון מסילת החוף נתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה
סמל המכון

המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא מכון מחקר עצמאי הפועל בישראל. המכון הוא גוף חיצוני של אוניברסיטת תל אביב ועוסק בתחומים מגוונים הקשורים בעיקר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. במסגרת פעולותיו מקיים המכון ימי עיון וכנסים, וכן מפיק פרסומים שונים בהם ניירות עמדה, מחקרים ווכתבי עת. בשנת 2008 דורג המכון בין עשרת המכונים המובילים בעולם בתחום המדיניות הציבורית על ידי מכון המחקר האמריקני The Foreign Policy Institute.

יעוד ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המכון ברחוב חיים לבנון בתל אביב

מטרותיו של המכון למחקרי ביטחון לאומי הן לבצע מחקר בסיסי, העומד במבחן אמות המידה האקדמיות הגבוהות ביותר והעוסק בתחומי הביטחון הלאומי של ישראל, המזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. מטרות נוספות הן תרומה לדיון הציבורי ולעבודת הממשל בנושאים הנמצאים – או אמורים להימצא – בראש סדר היום הביטחוני של ישראל, וכן הצעת המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל ומחוצה לה.

חוקרי המכון מגיעים משני תחומים – אלה שצברו את נסיונם באקדמיה ואלה שצברו את נסיונם בצבא ובמערכות הממשל של מדינת ישראל.

המכון עוסק בתחומים מסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, אך גם במרכיבים "רכים" יותר של ביטחון לאומי כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן היחסים בין הדרג הצבאי והאזרחי.

המכון הוא א-מפלגתי, בלתי תלוי ועצמאי בהשקפות המובעות במחקריו. כמכון חיצוני של אוניברסיטת תל אביב שומר המכון על קשר אמיץ עם סביבתו האקדמית, ובמקביל מקיים קשרי עבודה עם הממסד הפוליטי והצבאי.

קורות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלו של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים
פרנק לואי
אהרן יריב
ראש המכון הנוכחי, אלוף (מיל') עמוס ידלין

ה"מרכז למחקרים אסטרטגיים" (מל"א) הוקם בשנת 1977 באוניברסיטת תל אביב ביוזמת פרופסור חיים בן שחר מאוניברסיטת תל אביב והאלוף במילואים אהרון יריב, שגם עמד בראש המכון מיום הקמתו ועד פטירתו בשנת 1994. המרכז שימש פורץ דרך בישראל בהגדירו את תחום לימודי הביטחון ובכך שמיסד את סוגיית ההגנה והביטחון הלאומי כתחומי מחקר.

בשנת 1983 שינה המכון את שמו ל"מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים" (the Jaffee Center for Strategic Studies), בעקבות תרומה ממר Melvin Jaffee מקליפורניה.

באוקטובר 2006 הוקם "המכון למחקרי ביטחון לאומי" על בסיס צוות החוקרים של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, ובאופן רשמי הוא כולל את מרכז יפה. הקמת המכון התאפשרה בעזרת תרומתו של פרנק לואי. במתכונתו החדשה מהווה המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסד חיצוני לאוניברסיטת תל אביב. הוא משויך אקדמית לאוניברסיטה, אך שומר על עצמאות כספית וארגונית. בדצמבר 2006 העתיק המכון את משכנו מבניין גילמן שבאוניברסיטה לבניינו החדש – ברחוב חיים לבנון 40 בתל אביב, בניין שאיכלס בעבר את מרכז הבנייה הישראלי. ראש המכון כיום הוא האלוף במילואים עמוס ידלין.

למכון ועד מנהל שבו מכהנים – בנוסף ליושב ראש פרנק לואי וסגניו – נציגי הציבור ונציגי אוניברסיטת תל אביב. כמו כן יש למכון גם חבר נאמנים בינלאומי, שחבריו שוחרים את טובת המכון ומסייעים לו בכל תחומי פעילותו. תקציב המכון מתבסס על הקרן של המכון, על תמיכת המועצה להשכלה גבוהה ועל תרומות חיצוניות.

המחקר והפרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון למחקרי ביטחון לאומי יוזם ומנהל מחקרים במגוון של תחומים, תוך התמקדות בסוגיות הרלוונטיות לביטחונה הלאומי של ישראל. המכון מפרסם את תוצאות מחקריו בספרים, במאמרים, וכדו"חות מיוחדים ותזכירים; רוב הפרסומים רואים אור בעברית ובאנגלית, במקביל. הם מופצים בדפוס לרשימת מנויים, וכמו כן מועלים בצורה אלקטרונית לאתר המכון. כמו כן מקיים המכון ימי עיון וכנסים בנושאים שונים, הפתוחים לקהל ברובם הגדול. חלק מכנסים אלה מצולמים ומוקלטים, וניתן לצפות בהם באתר המכון.

תוכניות המחקר במכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למכון מספר תוכניות ופרויקטים מחקריים:
  1. תוכנית צבא ואסטרטגיה בראשות הד"ר, אל"ם במיל' גבריאל סיבוני, אשר בוחנת תהליכים, שינויים ומגמות בתחום בניין הכוח והפעלתו בצבאות ברחבי העולם ובצה"ל, כמו גם מלחמות ומבצעים צבאיים בעבר ובהווה. התוכנית בוחנת גם מגמות בסוגיית השתנות הצבאות וטבה המלחמה ובהן המלחמה האסיטמרית והלחימה בארגוני טרור בישראל ובעולם. לתוכנית כתב עת בשם "צבא ואסטרטגיה".
  2. תוכנית לוחמת סייבר, אף היא בראשות הד"ר גבריאל סיבוני. תוכנית המחקר ללוחמת סייבר עוסקת במספר תחומים ובהם: המשגה של הנושאים השונים בהקשר לביטחון הלאומי, פיתוח ובחינה של מדיניות לאומית בתחום ואיתור קווים מנחים לתורת לחימה חדשה במרחב הסייבר ברמה הלאומית והבין ארגונית במדינת ישראל. המחקר נועד לתרום לדיון הציבורי המושכל בנושא הביטחון הקיברנטי, ולקדם מדיניות ציבורית ברמה הלאומית. תוכנית המחקר נעשית בשיתוף עם בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
  3. פרויקט טרור ומלחמה בעצימות נמוכה בראשות יורם שוייצר. במסגרת הפרויקט מתבצע מחקר על השפעות ארגוני הטרור פלסטיני על ישראל, הן בתחום הביטחוני והן בתחום המדיני, כמו גם את הקשר בין איראן, סוריה וארגון החזבאללה בלבנון וכן את תחום הג'יהאד העולמי. הפרויקט בוחן מגמות ושיטות פעולה של ארגוני טרור ובהם פיגועי התאבדות, כמו גם שיטות פעולה ומגמות בתחום הלוחמה בטרור. פעילות הפרויקט כוללת פרסום מאמרים במסגרת פרסומי המכון, כתבי-עת מקצועיים וספרים וכן קיום מפגשים עם מומחים ועיתונאים מהארץ ומחו"ל, סמינרים, וימי עיון.
  4. פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון בראשות יפתח שפיר. הפרויקט אוסף נתונים כדי לקיים מסד נתונים עדכני ומדויק על העוצמה הצבאית של עשרים ואחת מדינות במזרח התיכון. הנתונים כוללים מידע על מערכות נשק שברשות הצבאות במזרח התיכון, ייצור נשק וסחר באזור המזרח התיכון וכן על שיתופי פעולה בין הצבאות השונים באזור. מנוע החיפוש של מסד הנתונים מאפשר השוואת נתונים על נכסים צבאיים של המדינות השונות על פי נשק מסוים או סיווג או השוואה על בסיס של ציר זמן. פרויקט המאזן הצבאי קיים כבר עשרים ושלוש שנים ומוכר כמקור מדויק למידע על הכוחות הצבאיים במזרח התיכון.
  5. תוכנית יחסי ישראל - פלסטינים בראשות תא"ל במילואים שלמה ברום. התוכנית בוחנת את הסכסוך השראלי פלסטיני, בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר מרק הלר, ד"ר ענת קורץ ויורם שוייצר. מטרתה המרכזית של התוכנית יחסי ישראל-פלסטינים היא לבחון ולנתח את האירועים והמגמות כדי לייצר תובנות והערכות, היכולות לסייע בטיפול בסוגיה.
  6. תוכנית בקרת נשק וביטחון אזורי בראשות ד"ר אמילי לנדאו. התוכנית בוחנת את הקשר בין פיקוח על אמצעי לחימה לבין אופיים של היחסים הבינלאומיים. תחומי העניין בתוכנית כוללים פיקוח על נשק להשמדה המונית הנתונים בידי מדינות, תוכנית הגרעין האיראנית, מאמציהן של ארצות הברית ואירופה למנוע פרוליפרציה, איומם לא קונבנציונליים מצד ושחקנים שאינם מדינתיים, וביו-טרוריזם. בתוכנית ישנם מספר עמיתי מחקר ובהם ד"ר אפרים אסכולאי, פרופסור יאיר עברון וד"ר דוד פרידמן.
  7. תוכנית החזית האזרחית בישראל בראשות תא"ל מאיר אלרן. התוכנית חוקרת סוגיות שונות בתחום הגנת העורף הישראלי במצבי חירום שונים תוך שימת דגש על רמת המוכנות של העורף למלחמה ולהתמודדות עם אירועי טרור.
  8. תוכנית חברה ודעת קהל בישראל בראשות תא"ל מאיר אלרן וד"ר יהודה בן מאיר. התוכנית מקיימת סקר דעת קהל שנתי בנושא ביטחון לאומי. כמו כן התוכנית מבצעת מחקר בסוגיות דוגמת החזית האזרחית ושאלת החוסן הלאומי, כושר ספיגה לאומי – משמעותו והשלכותיו, יחסי חברה – צבא בישראל, הדימוי הציבורי של צה"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה, יחסים חברתיים-צבאיים, יחסים אזרחיים-צבאיים בתחום קבלת החלטות, אחדות חברתית וקונצנזוס לעומת השסעים בקרב החברה הישראלית, מיעוטים בישראל והשפעתם על הביטחון הלאומי והתקשורת כמעצבת דעת קהל בסוגיות של ביטחון לאומי.
  9. תוכנית משפט בינלאומי וביטחון לאומי בראשות ד"ר יהודה בן מאיר ופרופסור איל בנבנישתי. התוכנית בוחנת אתגרים למשפט הבינלאומי הנובעים ממלחמה אסימטרית. התוכנית בוחנת סוגיות בתחום בניסיון לעצב המלצות למדיניות בתחום הביטחוני והמדיני.
  • בנוסף החלו המכון למחקרי ביטחון לאומי ואוניברסיטת תל אביב, בשנת הלימודים תשע"א, פרויקט מחקר משותף בתחומי הביטחון הלאומי. הפרויקט נתמך על ידי קרן ג'וזף וג'נט ניובאור מפילדלפיה. מטרת הפרויקט להפיק את המיטב מן היתרונות היחסיים של השותפים בהקשר למחקר יישומי בתחום הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ולייצר במשותף מחקרים כדי להעשיר את השיח הציבורי בישראל ובעולם בסוגיות הנחקרות, ולתרום להרחבת הבנתם של מקבלי ההחלטות בישראל בסוגיות השונות. המתווה הכללי של התוכנית כולל יצירת צוותים משותפים מן המכון והאוניברסיטה, אשר יתמקדו במספר תחומים המחייבים העמקה מיוחדת ואשר עומדים בראש סדר העדיפויות הביטחוני של ישראל. הנחת המוצא של התוכנית קובעת ששילוב מומחיות, ידע וניסיון מחקרי בין הגופים השותפים יעשיר את המוצר המחקרי ויאפשר ללקוחותיו להפיק ממנו את התועלת המיטבית. המחקרים מתפרסמים בעברית ובאנגלית על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי וישמשו בסיס לכנסים פומביים ולסדנאות עבודה ומחקר. במסגרת זו הוקמו שני צוותי מחקר:
  1. תוכנית לוחמת סייבר שכוללת את צוות החוקרים: ד"ר גבי סיבוני, פרופסור אמיר אברבוך ואביב רוטברט.
  2. התוכנית לחקר המשפט הבינלאומי והביטחון הלאומי שכוללת את צוות החוקרים: ד"ר יהודה בן מאיר, אביחי מנדלבליט ופנינה שרביט-ברוך.

סוגי הפרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הערכה אסטרטגית לישראל (Strategic Survey for Israel, כונה בעבר "המאזן הצבאי במזרח התיכון") – שנתון היוצא לאור מאז 1983 הכולל בדרך כלל שני חלקים: חלק של מאמרים הסוקרים לעומק תהליכים אסטרטגיים בשנה הנסקרת, וחלק של נתונים כמותיים על צבאות מדינות המזרח התיכון. במהדורות האחרונות של השנתון צומצם מאוד החלק השני, ועיקר פעילותו בבסיס הנתונים האלקטרוני על צבאות המזרח התיכון הניתן לגישה באתר המכון. כיום מאפשר המאגר הן עיון בקבצים מעודכנים הכוללים פרטים על מדינות האזור, והן ביצוע שאילתות בחתכים שונים דוגמת השוואת סדרי כוחות בין מדינות או מעקב אחר סדר כוחות של מדינה על פני מספר שנים.
  2. תזכיריםמונוגרפיות היוצאות מעת לעת העוסקות בסוגיות אקטואליות שיש להן השלכות ישירות למדיניותה של מדינת ישראל.
  3. עדכן אסטרטגירבעון המכון הכולל מאמרים בנושאים אסטרטגיים העומדים על סדר היום הביטחוני של ישראל בפרט ושל המזרח התיכון בכלל. המאמרים בכתב עת זה נכתבים הן על ידי חוקרי המכון והן על ידי חוקרים אורחים.
  4. צבא ואסטרטגיהכתב עת היוצא לאור כ-3 פעמים בשנה, העוסק במרכיב הצבאי של הביטחון הלאומי של ישראל. המאמרים בכתב עת זה נכתבים הן על ידי חוקרי המכון והן על ידי חוקרים אורחים.
  5. מבט על – פרסום היוצא לאור בצורה אלקטרונית בלבד, פעם או פעמיים בשבוע, ומביא תגובות עדכניות וקצרות לאירועים בעלי השלכות אסטרטגיות.
  6. מיקוד אסטרטגי – פרסום קצר היוצא לאור בצורה אלקטרונית בלבד, ונועד למקד את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות בישראל לנושא העומד בפני קבלת החלטה. בשנים האחרונות לא פרסם המכון פרסומים בסדרה זו.
  7. ספרים שנכתבו על ידי חוקרי המכון רואים אור בהוצאות מסחריות בארץ ובחו"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]