משתמש:אני לבלוב/קרב הירושה בחסידות סאטמר
שמאל|ממוזער|287x287 פיקסלים| שני האחים בימי קדם. . . מלחמת אחים בין על הנהגת חסידות סאטמר בין הבן הבכור רבי אהרן טייטלבוים אשר תומכיו - חסידיו מכונים אהרונים, עם האח הצעיר רבי יקותיאל יהודה טיילבוים (ביידיש: זלמן לייב) עם חסידיו הזלונים, שקיבל לידיו את הנהגת חסידות סאטמר עם כל המוסדות והחסידות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמאל|ממוזער|287x287 פיקסלים| ר' אהרן בשיחה עם אביו בשנת תשס"ט עד שנת תשנ"ט, הדעה הרווחת בקרב חסידי סאטמר הייתה כי לאחר מותו של רבי משה טייטלבוים בנו רבי אהרון יירש את מקומו בהנהגת החסידות ובשליטה על מוסדותיה, משלושה סיבות. האחד, הוא הבן הבכור, השני כיהן בתפקיד רב בקרית יואל - התפקיד המשני בחשיבותו בסאטמר אחרי האדמו"ר, שלישית, לא הוצגה כל מועמדות של אדם אחר זולתו, ואביו הפגין כבוד מיוחד לר' אהרן וציין שהוא רוצה שרק ר' אהרן יהיה יורשו .
בשנת תשנ"ו אושפז הרבי (משה) בבית החולים והוא עבר ניתוח בכליות. לפני הניתוח קרא הרבי לכל ילדיו, כל אחד בנפרד, וציווה עליהם (לדברי האהרונים) לקבל עליהם את מרותו של רבי אהרן ר. (לפי רוב סאטמר, הוא מעולם לא אמר זאת) כמו כן, הרבי התבטא פעם שהוא "רק גשר לבנו ר' אהרן", כלומר הוא לעולם לא ראוי להיות יורשו של דודו ר' יואל אבל ר'. אהרן ראוי, לכן הוא "גשר" בין ר' יואל לר' אהרן.
הזלונים טוענים שכל הסיפורים שהרבי רצה שרבי אהרן יהיה יורשו הם רק רכילות שקרית שהומצאה על ידי האהרונים.
מצבו הבריאותי של הרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשנ"ט , עתיד הירושה בסאטמר קיבל תפנית משמועתית כאשר בנו השלישי של רבי משה, רבי זלמן לייב הוצג אף כמועמד לירושת אביו .
זוהו סיבות והתפתחויות שונות שהובילו לשינוי במעמדו של הרב זלמן לייב כמתנגד לרבי אהרן. הראשון הוא מצבו הבריאותי של הרבי, שהחל להתדרדר ולהיחלש בהדרגה, החל משנת תשנ"ו-תשנ"ז בערך.
לאחר שלקה באלצהיימר. בערך בשנת תשנ"ז לערך הפסיק לשאת נאומים, כמו כן, הוא פחות הצליח להתרכז בניהול שיחה עם אדם, לעיתים נהג לשאול את אותן שאלות. עם כל זה, השגרה הקבועה בה הורגל בצעירותו, הוא המשיך לתפקד גם בשנים האחרונות ממש, כמו לגשת לעמוד כשליח ציבור, או ובסידור קידושין לחסידיו וכדומה.
איחוד התלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר החל מצבו הבריאותי של הרבי החל לרדת, הרבי נעשה פחות ופחות פעיל, והשלטון על סאטמר החל לפתע לעבור לידי ר' אהרן. באותה תקופה הוקם הארגון, אגודת הסטודנטים, שמטרתו הייתה להוות מכונת תעמולה נהדרת להפיכתו של ר' אהרן ולבנייתו, בקרב חסידי סאטמר, ובעיקר באינגלייט. הארגון נהג לארגן מפגשי שבת בכל מרכזי סאטמר בעולם, כפי שנהג ר' אהרן בחזרות שבת עם מלאכי סאטמר. הם מספקים גם שירותים חברתיים לחברים כמו מוצרי פסח זולים, כפרה, ארבעה סוגים וכדומה.
מלחמה קרה עם משה פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[טעקע:Moshe_frm.JPG|ממוזער|325x325 פיקסלים| ר' אהרן נפגש עם אביו בפדיון הבן, בשנת תשכ"ט, שנה וחצי לאחר פרוץ המחלוקת עם ר' זלמן לייב, התערב הנגיד משה פרידמן.]] מאז פרוץ המחלוקת, הטענה המרכזית של האהרונים הייתה שהנגידים שהיו אויבים מושבעים של ר' אהרן, מחזיקים במונופול ושולטים ברבי, ומובילים הכל על פי החלטותיהם.
המחלוקת התפוצצה בפומבי עם ההשפעה הגדולה ביותר, ועם השלכות מרחיקות לכת. זה קרה לאחר שהרבי ביקש מזה זמן רב מר' אהרן כי מאחר שכבר קשה לו לשאת בעול הרבנות בעצמו, הוא יבוא לוויליאמסבורג מספר פעמים בשבוע ויעזור לעדה, אך ר' אהרן מעולם לא סירב. האדמו"ר שב וביקש מרבי אהרן שיעזור לו באותו לילה, וכבר נאמר שהערב תתקיים הדרשה הרשמית של חסידי ר' אהרן. הרבי שמח מאוד שר' אהרן מגיע לוויליאמסבורג כשהנגיד (שהיה באופן אישי מסוכסך עם רבי אהרן) הפך מהר מאוד להחזיר את החוגה שהדרשה כולה בוטלה.
ר' אהרן ב-WMS[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברל פרידמן, ראש קהילת קהילת אהרונים, אמר באדר תשכ"ו, בישיבת אהרן פלונית, כי בחורף תש"ז התקשר אליו הרבי באופן אישי בטלפון, וביקש שירצה שר' אהרן יעבור לגור. מתגורר בוויליאמסבורג בתקופות מסוימות בשנה, הוא עזר בהנהגה ב-WMS, וכן אמר כי ברגע שהרבי ביקש זאת, התייעץ עם יעקב כהנא, ראש קהילת קהילת סלוני, ויעקב כהנא. .הפיץ אותו שהמורה מתקשר אליו גם באותה בקשה, הפיץ נוסף ר' ברל פרידמן כי מח"ט כבר היה לו לבוש עם הרב אהרון בעצמו כשהוא כן נכנס לוויליאמסבורג פעם בשבוע, וגם כמה שבתות עד החורף הזה. . בני הזוג הזאל עדיין לא הכחישו זאת .
המחלוקת מתפוצצת![עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד המקרים שהשפיעו מאוד על טיעון זה התרחש במהלך טקס הכתרתו של ר' זלמן לייב חשוון תשכ"ט . באותה שעה קם האדמו"ר לדבר לכבוד המור, הרבי דיבר זמן מה ולא הזכיר כלל את ר' זלמן לייב. חכה ותשב. ההמון עם כל הרבנים הסתכלו זה על זה בפליאה ורפרוף, בלי לדעת איך לצחוק או לבכות. עד שהנגיד ניגש אל הרבי ולחש משהו באוזנו, והרבי קם וקרא " שכחתי !" (שכחתי את העיקר) והוא איחל לרבי זלמן לייב שיצליח עם הרבי'סטיב.
מאז המחלוקת לא זכתה הרבי ללדת שלושה ילדים, ר' אהרן בן ר' שלום אליעזר וגם האם ר' בריש מייזליש יתום .
אחד האירועים הדרמטיים ביותר במחלוקת היה התעוררותם מחדש של רבנים לשמחות ומסיבות. אחת הפעמים הראשונות שזה קרה הייתה באלול תש"ז, כאשר ר' מנדל טייטלבוים, בנו הבכור של ר' אהרן, עשה בר מצווה לבנו. זה היה נכד בר-מצווה אור הראשון של רבין. באותה שבת התפלל ר' מנדל עם רב בוויליאמסבורג, בטענה שהבר מצווה הצעיר עלה לתורה, אבל בגלל שהנגיד שלט בעליות, הבר מצווה הצעיר לא קיבל שום עלייה, ולבסוף בנישואין היו צרחות. .
יותר מכל שכחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל חגיגה, שמח רבי אהרן ובכה על כך שאבותיו אינם רשאים להשתתף בהילולה.
כמו כן כל סועד שהיה למען חטוף להתערב בשלטון הרב אהרון היה הרב לא חזר, כמו בורו פארק בקרית יואל.
הופעתו המחודשת של הרבי לשמחות ומסיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימין|ממוזער|300x300 פיקסלים| ר' אהרן טייטלבוים עם אביו בשנת תשס"ד בסגירת שידוך של נכדו הבכור, רויזה בלומה גם כאשר הילדים והנכדים הנ"ל רצו לבקר את הרבי בעצמם בבית או בבית החולים, נאלצו לסבול גם הטרדות ורדיפות מצד השלטונות.
עוד מציינים הזאל"ס כי ר' אהרן היה הראשון להוביל פוליטיקה בשמחה, שכן הם מביאים סיפור שבשנת תש"ז לא נתן לאביו ללכת לבר המצווה של נכדו ר' ליפא בן אחיו ר'. זלמן לייב כשר' זלמן לייב היה רב בירושלים, עדיין הייתה לר' אהרן גישה לבית אביו, אביו כבר הבטיח לנכדו ולבנו כשהוא הולך לראות אם הבר מצווה יש לכנסייה בירושלים. כבר התכונן לזה, ר' אהרן ירד במיוחד לפלורידה כיוון שאביו היה אז על אפרים והוא יעץ לכל הדרכים שאביו לא ילך והוא עשה אז ואביו לא נעלם. לפיכך, בני הזוג זאלי טוענים כי ניתן להבין שהדבר הכה אותו מאוחר יותר כאשר איבד את הגישה לאביו בבית.
האהרונים אומרים שהסיפור שקרי ואומקוראט אבל אכן הם נותנים היסטוריה מעוותת, כאשר הרב זלמן לייב מתחתן גרם לאחד מילדיו בוויליאמסבורג יש את הרבנית שלו שהיא ממשפחת בני יואל, אחיה הרב מאיר שפיץ, בני יואל גלוי, הפציר בילדה שלא יתברך מסבו, האדמו"ר מסאטמר, ביום החופה, כי הרבי התנכל לאחיה. הרבי התעצבן מאוד ואמר, איים שהוא לא ילך החתונה. ואז נכנס ר' אהרן אל אביו והתחנן בפניו שיבוא אל החופה, וישקיט את מצפונו.
בני הזוג הזאל מכחישים את הסיפור.
אולם הזאל"ים טוענים שכל זה באשמתו של ר' אהרן עצמו כי הוא לא ציית לאביו בבואו לבית הדין, ורק פונה אליו שאביו ישתתף, אם יצא מבית הדין.
הפעם היחידה שבה השתתף הרבי בהילולת משפחתו של ר' אהרן הייתה בסגירת השידוך של נכדו הראשון בת לבנו ר' מנדל. את השמחה חווה הרבי בבית בהשתתפות המשפחה בלבד. המושל לא נכח. באותה תקופה פרסמו האהרונים תמונות איך הרבי היה ידידותי מאוד לר' אהרן, כדי להראות לעולם שאין לרבי שום דבר אישי נגד ר' אהרן.
במקביל, עסקו גם שני מרכזי סאטמר הגדולים האחרים, קריית יואל ובורו פארק, בהיאבקות על הבעלות. לדברי כמה אנליסטים, ערך הנכס בשני המרכזים יקר יותר מוויליאמסבורג .
בקרית יואל כפי שהממשלה נקבעת לפי בחירות, בפעם הראשונה שהיא עורכת בחירות מאז המחלוקת, היא הייתה מאוד נוכחת בקמפיין, אבל כל הזאלים מפסידים, וכל הממשלה היא רק אהרונים.
בקרית יואל פועלת בנוסף לרכוש הקהילה ממשלה פוליטית המורכבת מראש עירייה וארבעה נאמנים.
בבורו פארק היו זליס, סיון sshs "u נקרא di" S ahrunim, ובערך באותו זמן אל בית המשפט, אבל היו נכשל בבית המשפט ואת ahrunim הם המנהיגים.
קרב על רכוש הקהילה בוויליאמסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים| הפעם הראשונה שהאח נפגש מאז הסכסוך. בשבועת האמונים ניתן לרפא את הרבי. וירושלים, הקטנה בהרבה מבני ברק, הם ה- Zalis Behav.
במונטריאול היו בחירות ושבט הקהילה בשנת 2006. לאחר שכמה ארונים ניסו לקחת את מבני סאטמיר על שמם אך המעשה פורסם על ידי רב הקהילה, הרב דוד דב מייזליש, כיוון שאמר בפומבי כי ר אהרון סיפר לו באופן אישי. שהוא גינה את זה, והוא החליט להחזיר הכל בשם הקהילה והוחלט לקיים בחירות לקהילה חדשה. הוגדרו שתי רשימות רשימה אחת הייתה שילוב של שלושה זלונים, שלושה ארונים ואחד ניטרלי., באישור הרב, הרשימה השנייה הייתה רשימה ארונית בלבד, והרשימה המאוזנת זכתה ב-118 מול 98. והקהילה אימצה רשמית את ר' מרדכי קאהן, קנאי שהיה ראש הקהילה .
בלונדון היו כבר שני בתי כנסת גדולים, עוד לפני המחלוקת, האחד הוותיק בכביש קזנוב, מאוחר יותר כשגדל בית הספר, נבנה בית ספר חדש וגדול יותר בכביש קלפטון-קומון, בתור הרב דבנט. בית הכנסת הישן עדיין בשימוש כי הוא נמצא באזור אחר. לימים, כשפרצה מחלוקת סאטמר, התברר כי בית הכנסת הישן נפל בידי הז"ל והבית"ר החדש בידי האהרונים.
שאר המרכזים אינם ברורים ואינם מוגדרים, או שהם מינוריים.
המוסדות בלונדון, מסודרים כך שהחדר ובית הספר של הילדה הם הנהלה נפרדת עם בעלות נפרדת. התברר שאת הכיתה הובילו בני הזוג זליס ובית הספר נוהל על ידי האהרונים.
בוויליאמסבורג ובמנספילד פתחו בני הזוג אהרון כנסייה ומוסד חדשים לגמרי.
מיד לאחר פטירתו של האדמו"ר הקודם, ניסן תשכ"ו, הכריזו החסידים משני הצדדים כי הרבי הנבחר הוא, על פי צוואתו של ר' משה טייטלבוים, מחליפו של אביו. תחילה אמרו האהרונים שיש להם צוואה בעל פה, משנת תשמ"ו, כאשר הרבי מסר את ההנהגה לר' אהרן, על כך הודיע לימים ר' הירצקא צביבל, ראש הכולל של כולל סאטמר ברחוב המטפסים., שלפי עדותו היה האיש מיחמן, עמו התייעץ הרבי עם הקאלה ועדים חשובים. הרב צביבל הציג את הצוואה לציבור בהתוועדות גדולה של אהרונים בוויליאמסבורג. העדות אוששה מאוחר יותר על ידי כמה גורמים, הרב ארי לייב גלנץ והרב ישראל חיים הורוביץ, רב סאטמר במנצ'סטר. לעומת זאת, קריאה פומבית של נוסח מאוחר יותר של הצוואה מאשרת כי ר' משה בחר בר' זלמן לייב ליורשו. האהרונים מכחישים זאת ואומרים שייתכן מאוד שהרבי סבל מבחילות ממחלת האלצהיימר בעת כתיבתו, וכן הונה אותו בכפייה על ידי הממונים עליו, בעיקר ר' משה פרידמן . הם גם מודים שהצוואה משנת תשכ"ו מאשרת שלכל הנוסחים הבאים של צוואה אין תוקף, כי ר' משה טייטלבוים (אז בן שמונים) קבע - לפי האהרונים - שאחד היה עליון שמונים שנה כבר לא ראוי לשנות א ירצה, כפי שקבע הרבי על פי ההלכה .
הצוואה החדשה לכאורה, משנת 1952, הוכרזה בהכתרתו של רבי זלמן לייב בבית הרבי בוויליאמסבורג, כ"ח ניסן אחר הצהריים, (יומיים לאחר פטירתו). לימים קיבל הרב זלמן לייב את תמיכת בי"ד סאטמר בוויליאמסבורג, שכולם הסכימו לצוואה שהוגשה והכתירו אותו כיורש הלגיטימי. האהרונים מציינים כי מה שנקרא "בית הכנסת בוויליאמסבורג" אינו בי"ד והוא הוקם אך ורק למטרות פוליטיות כדי לחזק את עמדתו של ר' זלמן לייב לפיה הוא צריך להיראות לגיטימי, בכל מקרה זה לא אין חידוש, וזה לא נחשב סמכותי על ידי כל חסידי סאטמר. אולם ר' אהרן וחסידיו מחזיקים מעמד בעמדתם גם לאחר הכתרתו של ר' זלמן לייב, ומכריזים "רצון הרבי אינו קובע מי יהיה היורש. רק קהילת סאטמר יכולה לקבל את ההחלטה הזו. כך נבחר הרבי עצמו. "כך ייבחרו יורשיו". שני הצדדים הודיעו שיגישו תביעות משפטיות נוספות לבית המשפט בניו יורק.
ניתן היה להבחין כיצד הרב שלמה זלמן שטיין, קרוב משפחתו של רבי משה טייטלבוים, שנשאר בביתו של רבי עד לאחר פטירתו, ליווה את הרב אהרן מביתו ברחוב יוז בשבת הראשונה, ממש כפי שעשה. מדי שנה נהג. ללוות את רבי משה מביתו לבית הכנסת.
לאחר פטירתו של ברך משה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמאל|ממוזער|297x297 פיקסלים| צוואתם של הזאל"ס, האומרים כי ר' משה טייטלבוים חתם בשנת תש"ב כי ר' זלמן לייב טייטלבוים יהיה יורשו בוויליאמסבורג. את השבת הראשונה לאחר פטירת אביו בילה הרב אהרון בוויליאמסבורג, בהקמת תריס מאולתר במגרש משחקים של בית ספר ציבורי מקומי.
באותה תקופה הפך הרב שלמה זלמן למקורב מאוד בביתו של רבי אהרן.
השבת הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:חסידות סאטמר]] [[קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים ביהדות]]