משתמש:פרץ הכהן/מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים

(וכל נגע היינו נגע אדם בגד ובית וזה בהמשך לג' שכלול בריב הנ"ל .-מדרש התנאים דלגי ברלין שנת יגדיל תורה)

(אולי ריבי עגלה כי בעל השדה יעכב בכל מה דאפשר שלא יעורף העגלה בשדהו כי לא תזרע עולמית.-פאה בעת לומדי אברבנאל דהביא מו"נ ג מו דהזכיר ענין זה כסברה שידרוש הוא בעצמו אחר הרוצח למצאהו)

-כשימצא חלל..הביאו הרמבם בפ"ט מהל' רוצח..ש..יוצאים החמשה זקנים מהכהנים הלוים אשר בבית דין הגדול(בגי' כאן לא כתיב מהכהנים הלוים)אשר בי"ם ומודדין הערים..מה שאמר ויצאו זקניך ושופטיך למדו שהמודדין יהיו מסנהדרי גדולה ולא יהיו זקני אחת מהערים לפי שהיו קרובים לעצמם בענין המדידה,..ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו..ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע והתוארים האלה לא יאמרו כי אם על הסנהדרין(וכן מביא ראיה מהכתוב שלא אמר זה על זקני העיר ממה שאמר אח"ז וכל זקני העיר ההוא..ירחצו את ידיהם ו..ידינו לא שפכה..)..אברבנאל דכ סוף פר' שופטים

הקשה ר"י..למה נסמכה פר' אמור האמורה באהל מועד אצל בהר סיני האמורה בעבות מואב? ..לפי שהתחיל בקרבנות ואח"כ שמירת הטומאות אשר על אהרן ובניו כמו שנ' ועפיכרו"נ עד שבא לנגעי בתים ושמיטה,מכירה ערכין ואע"פ שנאמרו בסיני ראויין ליסמך כאן..-מושב זקנים בעלי התוס' פר' בהר ע' תי

-על פיך ישק כל עמי

-על פיהם יהיה כל ריב

-וכל אחיהם על פיהם.-דה"א יבלב-ג

"על פיו יצאו ועל פיו יבאו..".-במ' כזכא

"על פי הגורל()" מלמד שהיה קול יוצא מן הגורל ואומר זה לבנימין וזה למנשה..ואל תתמה על הדבר שהרי הושע מעיד על האבן שהיא שומעת ויודעת דכתיב "כי היא שמעה את כל אמרי י'..(יכדכז)"..-מדהג במ' כו נו

-רבי ירמיה כד לא הוה בעי מידון אמר עיני כהייא "ופיכרונ()"הקיש ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן.-ירו' נדר' טא כט:

ואילו לדעת פרשנים האחרונים הורחב הפירוש לכלול כמו כן עמדת הכהנים בריבי ממונות.

-..כהנים הכי נמי דלא דייני דינא (כפי ההו"א אליבא דר"מ דהחשוד לדבר א' חשוד לדון בכה"ת כולה),והכתיב "ועל פיהם יהיה כל ריב וכ"נ(משמע פשוט דדייני ודייני)" אימר דאמר רבי מאיר לחששי,לאחזוקינהו מי אמר ?!(אלא פשוט דזה אינו כוונת ר"מ והכהנים דייני ודייני. נמצינו כי כוונם הכתוב לדיינים בכל התורה כולה ואע"פ שחוששין להן בשביעית)..-בכורות לה:

-טעם ונגשו הכהנים בני לוי כי בחסד יכופר עון(מש' טזו)ואמר בני לוי כי הם ממונין על הדין ובהם תתרצה מדת הדין וזהו אומרו ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע כי הם שלוחי מדת הדין. וטעם ירחצו ידיהם על העגלה לטבול ידיהם במי החסד שלא תשלוט מדת הדין עליהם.-רקנטי

עד זומם

"כי יהיה ריב בין אנשים..(כאן לא כתיב כהן)" דכהא

-הדברים שבין אדם לחבירו יקרא דבר שמובנו ענין מה..ריב הוראתו ויכוחי דברים כשיתוכחו ועי"ז יצא דבר עוות..בעת הספק קודם שיעמדו למנין אין זה ריב אבל כסנהדרי קטנה עמדו למנין.. לדעה א' רק שזקן זה המרה.. יקרא ריב,..יאמרו שהוא רשע והוא יאמר שהם רשעים..-טוטר לרמ"ל דכהא

בנבואת יחזקאל

ערך מורחב – הכהנים בני צדוק

העברה אל בני צדוק

נבואת יחזקאל הנביא מוסר כעין סמכות בלעדית של העמדה על ריב אל הכהנים בני צדוק; ”וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..אֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו” (יחזקאל מד כג).

-ועל ריב המה יעמדו שהם (בני צדוק) יהיו בין הסנהדרין לדון דיני ממונות ונפשות.-רמל יח' מדכד

בימי המלך יהושפט

בעת גמר מלחמת ישראל ויהודה עם מלך ארם והריגת אחאב, מסופר כי חזר המלך יהושפט אל ירושלים ועסק בהקמת שופטים לדון דיני תורה;

”וְגַם בִּירוּשָׁלַ‍ִם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט יְהוָה וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם. וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת יְהוָה בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַיהוָה וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר יְהוָה וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי יְהוָה עִם הַטּוֹב” (דברי הימים ב יט ח)

-גם בי"ם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים..למשפט ה' ולריב ..(-(כמקביל למשפט, ריב)נופל על דיני נפשות וחבלות.-רשי).-דה"ב יטח

לפי דעתו של רש"י משמעותו של המילה מסמנת העמדה על דיני נפשות וגם דיני נזיקין ("חבלות").

פירוש המילה

-קליפה א' נק' ריב וממונה להשכיח לת"ח משנתן בחוליין ושם כדת מבטלה..ב' אלהים דקטנות המוחין גי' קע"ב וי' אותיות הפשוטים ול' אותיות דב' אחוריים דאלהים גי' ריב וע"כ הוא ממונה על השכחה.-קה"י ריב

-הוא סוד אחוריים דזכר ונקבה די' ע"ב וארבע אותיות הפשוטים די' הרי ע"ו ואחוריים דאדני קכ"ו וי"א המילוי גי' קלו(סך ע"ו וקל"ו היינו )..גי' ריב.-קה"י ריב

-"ואת ע'מי י'ורו ב'ין ק'דש ל'חל(יח')" ..ר"ת ריב..קליפה המשכחת..שמה ריב ויש לה חיילות תר"ה..הני כהני קדושי עליונים שמורים לישראל דינים ומשפטים..מבטלים ריב הממונית על השכחה והם מורים כהלכה וז"ש "על ריב המה יעמדו למשפט" כי הם מתגברים על קליפת רי"ב כי הם דנים כד"ת (המבטלת קליפה זו).-צוארי שלל לחיד"א(נדפס בסוף ספרו 'פני דוד') הפטרת אמרו ע"פ פירוש שמשון מאוסטרופולי

-כל ריב דייקא כי מצוה להושיבו בסנהדרין והנה לפי הדין שהגדול אומר הפס"ד פלוני אתה חייב..ובאיכא כהן יש מ"ע דוקדשתו שיכבדו שיפתח ראשון ויוצא שעל פיו יהיה כל ריב.-יעלת חן צוטט בכבודה של תורה ד' קסג י"ם תש"ל

טעם ונגשו הכהנים בני לוי כי בחסד יכופר עון ואמר "בני לוי" כיהם ממונין על הדין ובהם תתרצה מדת הדין וזהו אומרו ופיכרו"נ כי הם שלוחי מ"ה וטעם ירחצו ידיהם על העגלה לטבול ידיהם במי החסד שלא תשלוט מ"ה עליהם.-רקנטי לפר' שופטים

אמנם, החיד"א -בנוי על דברי הרב שמשון מאוסטרופולי- מפרש שאכן על הכהנים בני צדוק להתמסר לתחום ריבי ממונות, והתברכו בכוחות עליונות מיוחדות להתגבר על מידת השכחה ולדון כדת אמת.

-"ואת ע'מי י'ורו ב'ין ק'דש ל'חל(יח')" ..ר"ת ריב..קליפה המשכחת..שמה ריב ויש לה חיילות תר"ה..הני כהני קדושי עליונים שמורים לישראל דינים ומשפטים..מבטלים ריב הממונית על השכחה והם מורים כהלכה וז"ש "על ריב המה יעמדו למשפט" כי הם מתגברים על קליפת ריב כי הם דנים כד"ת (המבטלת קליפה זו).-צוארי שלל לחיד"א(נדפס בסוף ספרו 'פני דוד') הפטרת אמרו ע"פ פירוש שמשון מאוסטרופולי

האבן עזרא מעיר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים, כלל שעליו מעיד גם הספורנו.

-מצוה שיהיו כהנים ולוים: כי מצב פרנסתם מתאים להרחבת הדעת ללמוד וללמד לכן דיבר הכתוב בהווה וייחס להם הידיעה בתורה, גם שם כהן לא"ד אבן אהרן דקאי אף את"ח ואתם כהני י' תקראו, ושרי י"ם הריסים והכהנים(יר' לדיט), גדוליו מיודעיו כהניו(מ"ב ייא),ובני דוד כהנים היו(מ"ב י ח).-אברבנאל לפר'

טעם ונגשו הכהנים בני לוי כי בחסד יכופר עון ואמר "בני לוי" כי הם ממונין על הדין ובהם תתרצה מדת הדין וזהו אומרו ופיכרו"נ כי הם שלוחי מ"ה וטעם ירחצו ידיהם על העגלה לטבול ידיהם במי החסד שלא תשלוט מ"ה עליהם.-רקנטי לפר' שופטים

-מצוה שיהיו כהנים ולוים: כי מצב פרנסתם מתאים להרחבת הדעת ללמוד וללמד לכן דיבר הכתוב בהווה וייחס להם הידיעה בתורה, גם שם כהן לא"ד אבן אהרן דקאי אף את"ח ואתם כהני י' תקראו, ושרי י"ם הריסים והכהנים(יר' לדיט), גדוליו מיודעיו כהניו(מ"ב ייא),ובני דוד כהנים היו(מ"ב י ח).-אברבנאל לפר' שופטים ד"ה ההודעה עיינהו

טענת הפסק הייעוד

יש מפרשים כי אחרי מות שמעון הצדיק הועבר טיטול ראש הסנהדריה מן אישיות כהן אל אנטיגנוס איש סוכו שלא היה כהן -דבר שלא היה עד אז למנות זולת כהן לנשיא או אב בית דין. ומסתמך על מאמר בן סירא באמרו (מה-כט) "וכאשר נשבע לדוד בן ישי לבלתי הסר שבט מיהודה כן הנחיל משמרת הכהונה לאהרן ולזרעו לשפוט את העם וללמדו דעת למען ישאר כבודם לעולם ותפארתם לא תסור מזרעם". וכן משער כי הכהן גדול יקים איש צרורות הרג יוסי בן יועזר הכהן כי לא רצה למסור משרת הנשיא אליו כנוסף להיותו כהן גדול.

אילו לפי כתבת זכריה פרנקל -הנחשב כאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית- היפקדות נכשלו הכהנים בתפקידם כמורי תורה ואנשי רוח בימי שמואל הנביא הזהירו אנכהג"ד:.ואילו בתחלת עת בית שני היתה חוזרה משאת ההוראה על שכמי הכהנים ושוב נכשלו כמורי הוראה הוא מסיים באמר כי אין ההוראה בתורה ירושה לשבט אחד אלא שתהיה מורשה לכל איש מקהילת יעקב וכתר התורה תהיה מונחת כל הרוצה ליטול יבוא ויטול ולא כן אם יסודי האמונה נמסרו לאנשים מיוחדים..חיש קל יולד תאות הממשלה בענין האמונה לא כאלה חלק יעקב כקטן כגדול יש לו חלק בתורת ה' כראש השבט וכבוז משפחות אם מצאה להם..וזה כוונת העמידו תלמידים הרבה לא לכהנים -הקד' ז"פ לספרו דרכי המשנה

-סודות התורה..היו רק ביד הכהנים..עד זמן שמואל..כמו שמצינו בשבט יששכר..יודעי בינה..,והטעם..שראה שמואל.. שהכהנים בימיו..לא נהגו כשורה ע"כ יסד להקת נביאים..מכל שבט ושבט..בחרו אח"כ מהם.. לשופטים.-בית יהודה ד' 59-60 ע' צ-צא

וגם בכתבת יצחק בר לווינזון ממייסדי תנועת ההשכלה -המצות שהיו מסורות ביד הכהנים..היו רק..חקיות..והוא בין חול לקודש ובין טמא לטהור (ונכללו בו איסור והיתר)..בדבר החוק אין להוסיף ואין לגרוע..או לת איזה ביאור עפ"י שיקול הדעת(וזה כמקביל לשופט שמותר לו הפסיקה בשיקול הדעת)..לא תמצא בכל התורה במשפטים שיאמר זאת תורת הגנב או זאת חקת הגנב כמו שנא'...זאת תורת המצורע זאת חקת הפרה..וכן..שאל נא הכהנים תורה..ולא אמר שאל נא את הכהנים דין או משפט..וכן קרא ר"י בעה"ט ..חלק המדבר באו"ה..'יורה' דעה ואת החלק המדבר בין אדם לחבירו..בשם.. חושן ה'משפט'-בית יהודה ד' 71-69 ע' צ-צא

-נ"ל כי חז"ל רמזו..לענין זה.אשר יתנכר בהם לאחרית הימי וז"ש בפי' א"ע(?)כשראה שמואל ..אמר..שחיטה בזר כשרה..כי רק עבודת הקרבן..נשארה..אבל דברים הצריכים רק לימוד ובקיאות וכשרים בזרים אין להדר בתר כהן..וממילא כל דיני ההוראה אינם מסורים דוקא בידי הכהנים..וע"ז הקפיד עלי וא"ל מורה הלכה בפני רבך את ר"ל שתחפוץ לקחת ההוראה מהמורים הכהנים בפניהם והבן דברי חכמים וחידותם.-עץ יהודה ע' סח ד' סד

Note: -מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולוים(מתחילה כתיב ואל השופט די"ל דוי"ו הנהו מחבר להראות דכהנים בב"ד לעיכובא, אולם מואל השופט ראיה שאע"פ דלית כשר-רמל לדל).-דיזי-יב

-(מצוה שיהיה בו כהן אולם חובה אינו, לכתחילה בעי כהן ובדיעבד כשר בלעדו).-ספרי דיזט וברמ"ל שם

מצוה להיות בסנהדרין גדולה כהנים ולויים שנא' ובאת אל הכהנים הלוים(סנהדרין גדולה היינו לההוא שבבהמ"ק דע"ז איירי קרא -לחם משנה לדל. מגדל עוז מצין לקיד' ד' עד. הכס"מ וגם הלח"מ מציינים לספרי פר' שופטים כמקור דברי הרב).-משנ"ת סנהדרין ב ב

-סנהדרין נוהגת בין בארץ בין בחו"ל.-ילקו"דב ד' רכה, משנה מכות ז.

-יש בה שנים שיכולין לדבר(ע' לשון)וכולן ראוין לשמוע הרי זו ראויה,..ג'..בינונית,ד' הרי זו חכמה.-ירו' שק' כא:

-אין ממנים בסנהדרי גדולה כי אם כהנים או לוים או ישראלים מיוחסים.-רלבג לסוף דה"ב תועלת ט

-ג' סנהדריות היו בי"ם א' דע' וב' דכ"ג היינו קיו כמנין "עליו"..-רוקח לשהש גה לדל

-"מלא ידם לכהן" ראוים הם להיותם סנהדרין כמנין "מלא".-ש"ך ב רמב

-מניין לדינין ולטענות ולערעורין ולכל מעשה בית דין שנקראו מלאכה ת"ל "כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשוטרים ולשופטים(דה"א כוכט)".-מדהג שלהב

-מצוה בסנה' שיהיו כי להם זכות העבודה ויכלו לכוון לזכות כי רוח י' חופף עליהם.-פירוש סוכת דוד דיזב

(-כל ריב דייקא כי מצוה להושיבו בסנהדרין והנה לפי הדין שהגדול אומר הפס"ד פלוני אתה חייב.. ובאיכא כהן יש מ"ע דוקדשתו שיכבדו שיפתח ראשון ויוצא שעל פיו יהיה כל ריב.-יעלת חן צוטט בכבודה של תורה ד' קסג י"ם תש"ל)

-"ובניה בן יהוידע על הכרי(קרי כרתי) ועל הפלתי"..היה כהן..ראוי שיהיה הגדול שבסנה' כהן כ.. "ובאת אל הכהן" והטעם "כי לא תאבד תורה מכהן"..-רלב"ג שב ככג

הערות שוליים

ההיקש ההלכתי שקיים בין דין ראיית נגע על ידי כהן לבין כל ריב שלא תהיה, מובא בספרא, בתוספתא, וגם בתלמוד בבלי בשם התנא רבי מאיר. לפיה, הוקשו שני העניינים באופן שדיני ראיית נגע הצרעת על ידי כהן מלמד דינים מסויימים בדיני ריבי ממונות.

מקור ההיקש בתורה

מקור ההיקש מופיע בספר דברים, בפרשת עגלה ערופה; ”כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ..וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה'כָּל רִיב וְכָל נָגַע.” (דברים כא ה).

משמעות הביטוי

אם שעניין נגע הצרעת זכה למסכת שלם במשניות, המונח ריבים שמופיע כאן לא זכה להרחבה בדברי חז"ל -אלא נתצמצם לריבי פרה ריבי סוטה וריבי עגלה ערופה בלבד. אמנם לפי הפרשנות לתנ"ך המונח ריב הוא רב גווני מאד. לפיהם, המונח ריב (כמקביל למילים נרדפות כמו מדון, מצות, סכסוך, משפט וכדומה), נתפס כמסמנת ריב "מילולי" בלבד שעדיין לא באו לתכולת מכות בין בעלי הריב. וכן מציין סידור טענות פליליות שעדיין אין תכליתם מבואר עדיין בעיני השופט או שעדיין לא באו לפני השופט כלל המונח גם יתכן מריבה על לא דבר ששווה בכלל לפתוח עליהם בריב.

לפי דעת המקובלים הביטוי הנהו גם סמלי למין כוח מטפיזית שמולידה רוח שכחה בחכמים ורוח עועים בין חבירים.

פרטי ההיקש

כפי לשון חז"ל הוקשו ריבים לנגעים -לשון שמראה את תורת הנגעים כעיקר המלמד ואילו ריבים נדחה כנלמד ממנו. למרות כן, יש מקרים שחז"ל הפכו את ההיקש ללמד פרטים מסויים מדיני ריבים לדיני ראיית נגעים;

ההיקש בין ריבים לנגעים
הנדרש	בנגעים	בריב
דיון בשעות היום	חייב (מלמדת)	חייב (נלמדת)
דיון על ידי קרובי משפחה	אסור (נלמדת)	אסור (מלמדת)
כמות דיינים הנדרשים	די בכהן אחד	שלשה דיינים
דיין סומא בעין אחד	אסור לדון(מלמדת)	אסור לדון(נלמדת)
אישיות כהן	אישיות כהן קובעת	מותר בלי כהן

שפיטת ריב בלילה

ראיית כהן את נגע הצרעת חייב להיעשות בשעות היום. הודות להיקש זו שמקשרת דיני ריבים אל נגעים, גם שפיטת ריב חייב להיפעל בשעות היום. אכן כפי דעות הלכתיות, אפילו אם דנו בדיעבד בשעות הלילה -הדין בטל.

קרוב משפחה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לפי התלמוד, והמקרה היחיד בה דיני ריבים מלמד כלפי תורת נגעים, דיני ריבים מלמד כי קרובי משפחה פסולים לדון את קרוביהם, נימוק הפסול לקרובי משפחה לדון בריבים ניתן על ידי רש"י בנלמד מהפסוק ”לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.” (דברים כד טז).

שפיטת ריב על פי דיין אחד

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

התורה קובעת כי די בכהן אחד בדיון של נגע הצרעת, ואילו בריבים קבעו חז"ל כי לכתחילה יש להישפט לפני שלשה דיינים, ובפחות מכן נקרא בית דין חצוף. יש מקרים שגם דיין אחד מומחה יכול לדון דיני ממונות.^{[דרוש מקור]}

העיוור במשפט העברי

אחת מהשלכות החשובות של ההיקש של ריבים לנגעים הנהו שפיטה על ידי דיין עיוור. לדעתו של רבי מאיר אפילו עיוורון בעין אחת פוסל שופט מלדון ואילו לדעת החכמים אפילו שופט עיוור בשתי עיניו רשאי לדון במקרה שהוא נבחר ורצוי על דעתם של רוב הציבור. מקרה כזה מופיע בספרות יהודה יהדות טורקיה, שאיש תבע ממון מחבירו ואילו הנתבע התעקש לדון לפני רב עזריה, רבה של קהילות איזמיר -אחר שחשך עיניו בעת זקנותו. לסופו של דבר הרבנים פסקו כי יש בכוחו של הנתבע לכוף את תובעו לדון לפניו -הודות לסמכותו כשופט מרוצה לציבור.

אישיות הכהן כשופט בריבי ממונות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לפי הכלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, יש משמעות כי התורה מחייבת נוכחיות כהן בשפיטת ריב. ואילו בדברי חז"ל לא נמצא קשר ישיר שמחייבת נוכחיות זו -ויש אחרונים שתמהו על כך. כלומר שיש להעדיף לפחות כהן אחד בין השופטים.

בעל הישמח משה תירץ כי פרשת מינו שבעים הזקנים מוכיח כי אישיות כל ישראל כשרים לשפיטה בריבים ואילו לדעת מהר"צ חיות והמלבי"ם, הביטוי "ואל השופט" (או "או אל השופט") מלמד כי הכתוב חילק את התחייבות העמדת ריב לפני הכהנים הלויים והכשיר העמדה לפני "השופט" מאיזה שבט שיהיה, ואילו לולי מילים הללו היינו מחייבים לכתחילה נוכחיות כהן בשפיטה. אמנם, יש מסבירים שמקיימים ציווי הכתוב "על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" על ידי שדווקא שופט כהן יחרוץ את הסכמת הדיינים בפיו בעת גמר הדיון.

מרבני ימינו, הרב אליהו בקשי-דורון, הבין שהיקש ריבים לנגעים משמיע שכשם שהתורה קובעת אישיותו של כהן כשופט בתחום נגע הצרעת כמו כן יש להשתדל שדווקא כהנים תלמידי חכמים ימסרו עצמם לתחום הוראה הלכתית בדיני ממונות במדינת ישראל -ויש להקדימם לכך כשם שעשו בימי השופטים ומלכי יהודה.

ראו גם

• אינדוקציה