מצוות קידוש זרעו של אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצוות קידוש זרעו של אהרן
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות פרק כח, ספר ויקרא, פרשת אמור
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד ב' ועוד
משנה תורה לרמב"ם משנה תורה הלכות כלי המקדש פרק ד
שולחן ערוך אורח חיים סימנים קל"ה, קס"ז, ר"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ל"ב, סמ"ג עשה קעא, ספר החינוך מצווה רס"ט, רס"ג עשה קנו,, זהר הרקיע עשה מט, פועל צדק להש"ך
ספרות הלכתית נוספת רבינו ירוחם חלק אדם נתיב ב ח"ג

מצוות קידוש זרעו של אהרן היא מצווה מן התורה, שמחייבת את בני ישראל לקדש את הכהנים בני אהרן בענייני קודש וגם בענייני חול. מצווה זו נמנית במניין המצוות‏[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת יציאת עם ישראל ממצרים הייתה עבודת הקרבת הקרבנות בבמות מוטלת על בכורי ישראל. לאחר חטא העגל העביר הקב"ה את עבודת הכהונה מן הבכורות‏‏‏[2] ונתנה לאהרן הכהן ולבניו אחריו.

עבודת הכהונה כוללת לא רק את עבודת הקרבנות אלא גם את החובה ללמד תורה ולהורות הלכה בישראל‏[3].

בבחירת הקב"ה את אהרן ובניו ציווה לעם ישראל כמה מצוות, הן בנוגע להחזקת פרנסתם של הכהנים (כ"ד מתנות כהונה), והן להקדישם בכל מיני קידוש, כגון להרחיקם מנישואין אסורים, וזאת כדי שידאגו העם שישמרו הכהנים את קדושתם ותורתם ויעמדו מוכנים לעבוד במקדש ולהורות תורה לעם‏‏.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כללות בחירת אהרן וזרעו לקדושה מוזכר בספר שמות בשני מקומות: "ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי" (שמות כח מא). ואחריו בהמשך הפסוקים; "וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם." (שמות כט מד)

אולם, המצווה הפרטית שמחייבת את העם לקדש זרעו של אהרן מובאת בספר ויקרא, פרשת אמור: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (ויקרא, פרשת אמור אל הכהנים).

מקום וזמן המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל קבעו‏‏ שמצווה זו חלה גם בחוץ לארץ ואפילו בזמן החורבן שאין הקרבת קרבנות‏[4], וכמו כן נפסק בהלכה‏‏‏[5]. וזאת במטרה שהכהנים יהיו שמורים בכל עת ויזכרו את כהונתם ויהיו מוכנים להקריב ולהורות.

ניהוג המצווה בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כהן מוחזק

ניהוג המצווה בזמן הזה שנוי במחלוקת האם כהני חזקה נחשבים כ'כהנים אמיתיים'. המגן אברהם כתב על אי-זהירות המצווה בפועל (באזור כיהונו כרב),ותמה; "צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי - ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה".‏[6] יש שהבינו את דבריו רק כביאור בן-זמנו כמצב של דיעבד - ואילו לכתחילה יש לקיים המצווה על סמך כלל ההלכתי ספק דאורייתא לחומרא. ויש טוענים עוד כי להלכה לא סבר שיש להקל בהמצווה‏[7] ובבחינות הלכתי אין להטיל ספקות בכהני זמנינו כי יש לסמוך על תורת חזקה וכן הכלל ההלכתי "כל המשפחות בחזקת כשרות".‏[8][9]

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל הבהירו שהחובה לקדש הכהנים בני אהרן היא בגלל בחירת האל בם, ובכך שמכבדים את משרתי המלך, מעלת המלך - הקדוש ברוך הוא - ניכרת ונודעת באופן אישי וממשי‏‏[10]. יש מנמקים כי אישיות הכהן נבחר מאשר אישיותו של שאר העם, ולכן נבחר על ידי האל לשרת בקודש[דרושה הבהרה]‏‏[11].

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל פרטו מקרים מסוים -כדוגמה - בהם מקיימים את מצוות "וקדשתו". היישום הכי פופולרי במאמרי חז"ל הינו יישום של התנא רבי ישמעאל כפי שהוא מופיע בברייתא בתלמוד: "תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול‏‏ מנה יפה ראשון" (ברייתא הובא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.‏‏)

לפתוח ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"פתיחה" כוונתה אל כל ישיבה ומסיבה שבה כמות אנשים וכבוד הוא לנאום לנאספים, בזה קבעו חז"ל לקדש את הכהן בתתו לו לפתוח ראשון בדיבור ונאום.

לברך ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש הנפוץ של "לברך ראשון" הוא שיש לכבד את הכהן באמירת ברכת המזון (כשאכלו לפחות שלשה אנשים יחד). בשולחן ערוך הרב נפסק ש‏אין להקדים לפני הכהן לברכת המזון בלא רשותו המפורשת, וחייבים לכבד בפועל את הכוהן בפתיחת הזימון‏[12]. אמנם, לפי פירוש רש"י הכוונה של "לברך ראשון" הנהו גם לכבד באמירת "ברכת המוציא" את הכהן, לפני כל המסובים‏[13].

מנה יפה ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שפתיחה והברכה הם עניינים שבקדושה אמרו דבי רבי ישמעאל שהכוונה של "וקדשתו" משמעו גם על קידוש בגשמיים‏[14].

על המילים (של דבי רבי ישמעאל) "ליטול מנה יפה ראשון" ולא סתם "ליטול מנה יפה", דייק תוספות שמדובר כשכל החלקים יפים ומאותו סוג בעיני הבוחרים, אזי נותנים לכהן בכבוד לבחור חלקו לפני כל הנאספים‏‏‏[15].

יש גורסים בברייתא דבי רבי ישמעאל ליטול שמשמעו יקח בעצמו, ויש גורסים לתת לו שמשמעו שיתנו לו בכבוד ולא יכריחנו לטרוח לקחת בעצמו‏‏‏[16].

יש מפרשים את משמעות "ליטול מנה יפה ראשון" בחלוקת לחם הפנים, אולם משמעות זו לא התקבל כי הכהנים הם מחלקים את הלחם בין עצמם בלי אפשרות לישראל לקדשו בכך‏[17].

קדושות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל הוסיפו מקרים נוספים בהם רצוי להראות קדושה כלפי הכהן. בספרי מובא שאין להכריח את הכהן לצאת מחוץ למחיצתו לעזור לעם להביא את קרבנותיהם‏[18]. כמו כן, פרשני המקרא הסבירו שאל למצורע להכריחו לצאת ממקומו יותר מדי‏[19]. הרמב"ם, בכמה מקומות בפירושיו, משווה את ביטוי של המילה "וקדשתו" אל המילה "לכבד" ו"לגדל". כדוגמה, הרמב"ם מסביר שאין לתת בכור בהמה לכהן כשייוולד שאין זו "גדולה" לכהן לגדל בהמות‏[20]. ובספר המצוות שלו מסביר שיש לעם לנהוג בזרע אהרן "כבוד"‏[21], ובמשנה תורה מגדיר את הקידוש כ"כבוד הרבה"‏[22].

בתלמוד ירושלמי מופיע שבהליכה של קבוצת אנשים, יש לתת לכהן את המקום האמצעי והמכובד ביותר‏‏‏[23].

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההלכה יש לתת דין קדימה לכהן שמבקש צדקה בתור עני, לפני ישראל‏[24]}. ההכלה קובעת גביית תשלום מופרז להמבייש כהן ברבים‏[25].

בפוסקים יש חילוקי דעות אם חייבים לקדש כהן שעומד לפני גיל המצוות; לפי דעת בעל שולחן ערוך הרב אין חיוב‏[26]. לעומתו יש סוברים כי כן מקדשים כהן קטן, והואיל שהמצווה היא מדאורייתא יש להחמיר ביישום המצווה‏[27].

כהן לעומת זקן ותלמיד חכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיקול של קדושת הכהן לעומת איש זקן לא נברר לגמרי בפוסקים. ממשמעות פסוקי התורה‏[28] ומדרשי חז"ל[דרוש מקור] יש להעדיף את קדושת הכהן מסתם זקן.

בשולחן ערוך נפסק, כי למרות שיש להעדיף את הכהן ולכבדו משאר האנשים, הרי שמעלת התלמיד חכם גדולה יותר, ולכן כאשר ישנם תלמיד חכם וכהן, יש להעדיף ולהקדים את כבודו של הכהן, ולא עוד, אלא שאיסור חמור הוא להקדים כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם, ואפילו אם התלמיד חכם מוחל על כבודו, אסור לכבד את הכהן, אלא אם כן התלמיד חכם עצמו נותן רשות לכוהן לברך, שבכך ניכר שבעצם התלמיד חכם חשוב יותר.

האיסור להשתמש בכהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסור להשתמש בכהן הוא איסור להשתמש בכהן כפועל או בעבודה כל שהיא, אפילו עבודה קלה. סיבת האיסור הוא כיוון שהכהן נחשב כקודש ההשתמשות בו לעבודה של חול נחשבת כמעילה. האיסור חל אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים. לכמה דעות הלכתיות הרשות נתונה לכהן לוותר על קדושתו, בתנאי שהוא מוחל מרצון עצמו‏[29]. יש דעה שהאיסור שימוש הוא לא רק איסור דרבנן אלא איסור דאורייתא, ובהתאם לכך אף להשתמש בכהן קטן (לפני בר מצווה) אסור‏[30]. לפי פסק השולחן ערוך הרב הכהן רשאי למחול על ההשתמשות בו רק כשמגיע לו איזשהו תענוג או שכר בשימוש המבוקש‏[31].

סגולות המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לזרז את העם לקיים מצווה זו, העירו חכמי התלמוד ופרשני התורה על סגולות מיוחדות שמתברכים מקיימיה, כגון אריכות ימים‏‏‏[32], ופירטו שעל ידי שהעם הישראלי מקדשים את כהניהם נקדש העם על ידי האל וגם אומות העולם מייקרים ומעלים עם הישראלי‏‏‏[33].

עונש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזיון הכהנים גורם לגלות‏‏‏[34].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה ל"ב, סמ"ג עשה קעא, ספר החינוך מצווה רס"ט, משנה תורה הלכות כלי המקדש פרק ד, רס"ג עשה קנו, רבינו ירוחם חלק אדם נתיב ב ח"ג, זהר הרקיע עשה מט, טור שולחן ערוך אורח חיים סימן קלה וסימן קס"ז וסימן ר"א, פועל צדק להש"ך
  2. ^ ‏ראויין היו כל ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו העגל - מכילתא דרבי ישמעאל פרשת יתרו ב ב‏
  3. ^ ‏אתה (אהרן) ובניך אתך... להבדיל (בין קדש לחל ובין טמא לטהור)...ולהורות החקים -ויקרא י י-יא. "ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודיעום, ועל ריב המה יעמדו לשפט (קרי למשפט) במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו" -יחזקאל מד, כג-ד
  4. ^ ‏‏‏‏רב אבא ורב הונא הוו יתבין ואכלין והוה רבי משמש קומיהון על טעין משחא וחמרא תרויהון בחדא ידא אמר ליה רב הונא מה ידא חוריתא קטיעא? וכעס עליה ר' אבא אמר ליה לא מיסתייך דאת רביע והוא קאים ומשמש ועוד דהוא כהן ואמר שמואל 'המשתמש בכהן מעל' דאמר ר' אחא בשם ר"ש "ואומרה אליהם אתם קדש לה' והכלים קדש" מה כלים המשתמש בהם מעל אף אתם המשתמש בכם מעל -ילקוט שמעוני ח"י ד'תקיג‏‏
  5. ^ אפילו בזמן הזה..ואף עכשיו שאין לנו קרבנות בקדושתו הוא עומד -שולחן ערוך הרב סימן קכח סעיף ס
  6. ^ מג"א או"ח רא ד
  7. ^ קונטרס החזקות, סוף סימן לג
  8. ^ הרב אהרן ארולייא, ספר 'מים החיים', קונטרס מי הברכה סי' ח
  9. ^ שדה חמד, כלל צב
  10. ^ תרומה לכהן..כדי שיכיר (הנותן) מעלתו, וממעלת העבד מעלת האדון נודעת (וכן לתת המעשר ללוי לדעת מעלת הנלוה אל ה') -ש"ך על התורה כרך ב דף תרצא
  11. ^ וטעם "ראשית דגנך..." כי טוב הוא ממך ובו בחר ה' להתפלל בעדך, וזהו ולברך בשמו כמו "וישא אהרן את ידיו (ויקרא כ"ב)" - ספר יסוד מורא להאבן עזרא, פרק ח‏
  12. ^ בסיגנונו: "אין מועיל מה שאומר ברשות אם לא נתן לו הכהן רשות" (לברך) - שולחן ערוך הרב סימן קסז סעיף יט‏
  13. ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ב, עמוד ב', רש"י על הרי"ף לסוף מסכת מועד קטן
  14. ^ לשון הרא"ש בנדרים סב. "בכל דבר שאתה יכול לגדלו ולקדשו"
  15. ^ ‏תוספות מסכת מועק קטן דף כח: ועוד בשם רבי חיים הכהן מבעלי התוספות‏ גיטין דף נט:
  16. ^ וליתן לו-גירסת בעל הטורים ויקרא כא, ח
  17. ^ [רש"י בנדרים שם], וחידושי אנשי שם.
  18. ^ כדוגמה: "אל פתח אהל מועד אל הכהן"... שהיא (היולדת) מיטפל בהם ומביאה אותם אל פתח א"מ אל הכהן - ספרי תסג |וכפי שמובא בפירוש הרא"ש; "אל פתח אהל מועד יקריב אותו" שלא יאמר אדם לכהן לך וקח...והקרב...אלא בעל הקרבן קונהו ומביאו עד לפני המלך פירוש הרא"ש לויקרא א:ג
  19. ^ "והובא (המצורע המיטהר)אל הכהן" אל מקום קרוב חוץ למחנה שיוכל הכהן בכבוד ובלי טורח ללכת לראותו - ויקרא יד א, באבן עזרא ושאר פירושים שם.
  20. ^ אלא ייטפל בו בעליו עד שיגדיל ((אפי')אמר לו הכהן תנהו..ואני אטפל..אינו רשאי ליתנו).-משנ"ת בכורות א ב
  21. ^ ספר המצוות מצווה ל"ב
  22. ^ הלכות כלי המקדש ד:א.
  23. ^ ‏אמר רבי חנינא שנים ישראל ואחד כהן ממצעין את הכהן (נותנים לכהן ללכת באמצע) -תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף מא.‏
  24. ^ שולחן ערוך יורה דעה רנא:ט, [תוספות גיטין נט:
  25. ^ שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ.
  26. ^ סימן רפב, סעיף ז.
  27. ^ תשובת "מעשה אברהם" ליורה דעה הלכות מתנות כהונה סימן כא (בשם מוהרימ"ט כרך א, סימן קמה) | שו"ת "כתב סופר" סימן ט"ו.
  28. ^ "ויתנה אל הכהנים בני לוי" ואחר כך כתיב "ואל זקני ישראל"
  29. ^ תשובות מהר"מ מרטנברג תשו' מג
  30. ^ שו"ת כתב סופר, סימן ט"ו, הרב שם גם אוסר כהן אחד מלהשתמש בחברו שהוא כהן
  31. ^ סוף הלכות נשיאת כפיים בשם הרב פטר המובא במרדכי בן הילל למסכת גיטין סימן תסא
  32. ^ ‏שאלו את רבי פרידא במה הארכת ימים..מימי..לא ברכתי לפני כהן -מסכת מגילה דף כח.
  33. ^ ‏"וקדשתו כי את לחם אלהיכם הוא מקריב..קדוש יהיה לך".. הכוונה ..יהיה לך גם כן קדוש בעבור שאני מקדשכם (היינו שאקדש אתכם עי"ז) -רקנטי על התורה דף רלו‏
  34. ^ ‏"הוי מוראה ונגאלה העיר היונה", ונגאלה על ידי שהיו מרחיקין עצמם מדבר תורה ויגואלו מן הכהונה -ילקוט שמעוני רמז תקסז הובא מאיכה רבה פתיחתא ל"א‏

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.