משתמש:Boltyansky/ארגז חול
מטרת הדף ותנאי השימוש בו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לעכשיו משמש הדף כארגז חול בתחרות הכתיבה מקצרמר למובחר לערך ניקולה טסלה.נוכחתי לדעת שאני לא עומד בלוח הזמנים של התחרות. ביטלתי את מועמדותי ואמשיך לתרגם בלי קשר לתחרות.- אין צורך לציין כי הדף משמש ארגז חול אישי ועל כן מתבקשים הקוראים לא לערוך בו כל שינוי.
- הצעות/הארות/הערות יש להפנות לדף השיחה.
אופן ושלבי העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקירת ערך המקורעיון בערך בכל שפה אחרת אותה אני קורא. (en, ru, bg, mk)- תרגום משולב משפות אחרות בויקיפדיה העולמית.
- סקירה של מאמרים ושאר מקורות מידע ברחבי האינטרנט.
- תיבול התרגום של בתוספות שעלו במהלך ביצוע הסעיף הקודם.
- סידור הערך והוספת קישורים.
- מעבר על הערך הסופי ובדיקת התאמתו למדיניות ויקיפדיה.
- פרסום הערך.
ערך המקור (927 תווים - 159 מילים)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולה טסלה (סרבית: Никола Тесла) (10 ביולי 1856 - 7 בינואר 1943), פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא אמריקאי יליד סרביה.
טסלה היה אחד החלוצים הגדולים של זרם החילופין, אשר משמש לאספקת חשמל לבתים הפרטיים על ידי חברות החשמל בעולם כיום. טסלה המציא את גנרטור זרם החילופין שפועל בשיטת ה"השראה" (יצירת זרם חשמלי או מגנטי ללא מגע ישיר) ואת "סליל טסלה", שהוא שנאי שמשנה את תדירות זרם החילופין.
זרם החילופין, אותו הציע טסלה, היה תחרות לטכניקת זרם ישר שהציע הממציא המוערך בזמנו, תומס אלווה אדיסון. כדי להתמודד עם כוחו הציבורי והפיננסי של אדיסון, העביר טסלה את הטכנולוגיה (והפטנטים) לידי התעשיין ג'ורג' וסטינגהאוז. וסטינגהאוז הקים את חברת החשמל הראשונה בארצות הברית ובעולם, אך הצליח לשכנע את טסלה לוותר על זכויות היוצרים כדי להמנע מפשיטת רגל. כך שטסלה נותר ריק מכל תגמול חומרי על המצאתו.
טסלה חקר והמציא בהמשך שיטה לשידור גלי רדיו, שהייתה מעין המשך של רעיון השנאי. על אף החדשנות גם בתחום זה, לא ראה הרבה תגמול חומרי על תרומתו למדע ולאנושות.
התרומה שלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולה טסלה (סרבית: Никола Тесла) (10 ביולי 1856 - 7 בינואר 1943), ממציא, פיזיקאי, מהנדס חשמל ומכונות בעל הכרה עולמית.[1]
הוא נולד, בסמיליג'אן (Smiljan) שבקרואטיה (באותה תקופה-חלק מהאפריה האוסטרית) ונחשב לאחד הממציאים החשובים בהסטוריה. הוא ידוע בזכות תרומותיו לחקר החשמל והמגנטיות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. מרבית מערכות זרם החילופין המודרניות מבוססות על הפטנטים שלו ועל המחקר התיאורטי שהוא ערך.
בארצות הברית התעלתה הפופלאריות של טסלה על פני כל מדען או ממציא אחר בהסטוריה. הוא זכה להיקרא בתור מהנדס החשמל המפורסם ביותר באמריקה לאחר שבשנת 1893 הדגים תקשורת אלחוטית ואף ניצח את תומאס אדיסון "במלחמת הזרמים". בשנת 1943, בהחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית, הוא הוכר בתור הממציא של הרדיו. היות ולאורך חייו לא הקדיש טסלה מחשב רבה לתחום הכלכלי, הוא נפשט חסר כל ונשכח בגיל 86.
ניתן לומר בבטחה רבה כי בכל מקום שהציביליזציה המודרנית עושה שימוש בחשמל, שם גם ניתן לראות את מושרתו המפוארת של טסלה. מלבד עבודתו בתחום ההנדסה והאקטרומגנטיות, הוא תרום רבות לתחומים מגוונים כגון רובוטיקה, הנדסת מחשבים, פיזיקה גרעינית, בליסטיקה ולפיזיקה התיאורטית בכלל. בשנותיו המבוגרות התייחסו אבים אל טסלה כאל "מדען מטורף" בזכות טענותיו המוזרות לגבי פיתוחים אפשריים[2] וכתוצאה מכך, תאוריות מפוקפקות רבות, עשו שימוש בהישגיו על-מנת לאשש את עצמן. רבים מתומכיו הנלהבים של טסלה מתייחסים אליו כאל "האדם שהמציא את המאה ה-20".[3]
נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי אחת האגדות הקשורות בשמו, טסלה נולד בדיוק בחצות הלילה במהלך סערת ברקים. הוא נולד במשפחה סרבית, בכפר סמילג'אן שבחבל ליקה בקרואטיה. לפי מסמכי ההטבלה שלו, ניתן להבין שהוא נולד ב-10 ליולי לפי הלוח שנה הגריגוריאני והוטבל לנצרות ע"י כומר מהכנסייה הסרבית-אורתודוקסית. אביו-מילוטין היה עצמו כומר, ואילו אימו, דיוקה הייתה אף היא ביתו של כומר. לטסלה היו 3 אחיות (מילקה, אנג'לינה ומריה) ואח-דין (שנהרג בתאונת רכיבה כשניקולה היה רק בן 5).[4]
בשנת 1862 עברה משפחתו לגור בעיר גוספיץ' הסמוכה. טסלה למד בבית ספר בעיר קארלואק (Karlovac) בקרואטיה ולאחר מכן בשנת 1875 למד הנדסת חשמל בפוליטכניקום האוסטרי ב-Graz-אך מעולם לא סיים את לימודיו. למעשה הוא פרש לאחר סמסטר אחד בלבד.[5] בהמשך במהלך הקיץ הוא לקח קורסים בפיזיקה ומתמטיקה מתקדמת בשלוחת צ'אלרס פרדיננט של אוניברסיטת פראג.[6]
טסלה התעמק בקריאה מרובה וניחן בכשרון שאפשר לו לזכור ספרים שלמים. באוטוביוגרפיה שלו הוא ציין כי היו לו רגעים רבים של השראה מפורטת-הוא יכל לצייר בדמיונו את המצאותיו באופן מפורט עוד טרם ניגש לשלב העבודה המעשית. מנגד קיימות עדויות כי בצעירותו סבל טסלה ממחלות רבות וחלקן אף גרמו לו להזיות ועיוורונות זמניים.
הונגריה וצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1881 טסלה עובר לבודפשט שבהונגריה לצורך עבודה בחברת הטלגרף-American Telephone Company. עם השקת תשתית הטלפון בבודפשט, הוא מתמנה לתפקיד חשמלאי של החברה ומאוחר יותר-מהנדס ראשי של מערכת הטלפון הראשונה במדינה. בנוסף, באותו זמן הוא מפתח מכשיר שנטען כי היה הרמקול הטלפוני הראשון.[7]
בשנת 1882 הוא עבר לפריז שבצרפת, לעבוד בתפקיד מהנדס בחברה Continental Edison Company ותפקידו היה לפתח את הציוד החשמלי של החברה. באותה השנה החל טסלה לפתח מכשירים שונים המבוססים על המנגנון של שדה חשמלי מסתובב (אותם רשם כפטנטים בשנת 1888).
זמן קצר לאחר מכן הוא נחפז לשבת לצד מיטתה של אימו שגססה, והספיק להגיע שות ספורות לפני מותה. לאחר שנפטרה חלה טסלה, והחליט להשאר לעוד שבועיים-שלושה ולבקר בכפר טומינגאג' (Tomingaj)-כפר הולדתה של אימו.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1884, בהגיעו לראשונה לארצות הברית, כלל מטענו בעיקר מכתב המלצה מצ'ארלס באטצ'לור (Charles Batchelor)-מנהלו בעבודה הקודמת. במכתב זה, שמוען לתומאס אדיסון, נכתב: "אני מכיר שני אנשים גדולים בעולם הזה, אחד מהם זה אתה, ואילו השני הוא בחור צעיר זה.".
אדיסון החליט להעסיק את טסלה בחברה שלו Edison Machine Works. למרות שעבודתו בחברה החלה מעיסוק בהנדסת חשמל פשוטה, לא עבר זמן רב וטסלה החל לפתור את המסובכות שבבעיות החברה. לבסוף הונחה בפניו המשימה לבנייה מחדש של מחוללי הזרם של החברה.
טסלה כתב [8] בשנת 1919 שאדיסון הציע לו בונוס חלומי של 50 אלף דולר (כמעט מיליון דולר בכסף של היום) אם הוא יסיים את כל השיפורים של המנוע והגנרטורים. לדברי טסלה, הוא עבד קרוב לשנה על השיפורים וכתוצאה מכך רשמה החברה של אדיסון מספר פטנטים רווחיים ביותר. לאחר שטסלה דרש את הבונוס שהובטח לו, ענה לו אדיסון: "טסלה, אתה פשוט לא מבין את ההומור האמריקני שלנו"-וסירב לשלם. בסופו של דבר, טסלה התפטר לאחר שגם דרישתו להעלאת שכרו מ-18 ל-25 דולרים לשבוע נענתה בשלילה. חשוב לציין כי הבונוס שהובטח לטסלה היה שווה ערך לערכה של החברה באותו הזמן.[9]
באופן אירוני, גם לאחר שהתפטר, מצא עצמו טסלה עובד בעבודות מזדמנות, בחלק גדול מן המקרים, עבור החברה של אדיסון-שבנוסף להכל, מעולם לא רצה אפילו לשמוע על רעיונות זרם החילופין של טסלה מכיוון שהחזיק באמונה איתנה שעתיד החשמל שייך לזרם הישר. למרות העבודות המזדמנות שעבד בהן, עסק טסלה בעיקר בפיתוח מערכת זרם החילופין שלו.[10]
התבססות כמדען מן המעלה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1886 טסלה מקים חברה משלו Tesla Electric Light & Manufacturing. המשקיעים שלו לא הסכימו עם תוכניתו לשימוש במנוע זרם חילופין ולבסוף אף פירטו אותו מהנהלת החברה. בין השנים 1886-1887 טסלה עבד בניו-יורק כפועל פשוט וחסך הון התחלתי לפרוייקט הבא שלו. ב-1887 הוא בנה את המודל הבסיסי של מנוע זרם החילופין האינדוקטיבי שלו שהוצג לאיגוד מהנדסי החשמל של אמריקה (כיום בינלאומי) בשנת 1888.
באותה שנה הוא פיתח את העקרונות של "סליל טסלה (שנקרא על שמו) והחל לעבוד עם ג'ורג' וסטינגהאוס במעבדות החברה שלו Westinghouse Electric & Manufacturing Company בפיטסבורג.
שלא כמו אדיסון, וסטינגהאוס גילה אוזן קשבת לרעיונות של טסלה שעסקו במערכת רב פאזיות היכולות לאפשר העברה למרחקים גדולים של חשמל המבוסס על שיטת זרם החילופין.
באפריל 1887, טסלה החל לחקור תופעה שמאוחר יותר תקבל את השם קרני רנטגן, באמצעות שפרפורות הריק שיצר בעצמו. ההבדל בין המכשיר שלו לבין מכשירים אחרים היה בכך שהשפרפורות שלו היו בעלות אלקטרודה אחת (ללא אלקטרודת יעד). המונח המודרני המתאר את התופעה שהופיעה בניסויים שלו נקרא "קרינה בולמת. כיום אנחנו יכולים להבין שהמכשיר הזה פעם באמצעות פליטת אלקטרונים שמקורם באלקטרודה בודדת ועוברים דרך תערובת של פליטה טרמויונית. ברגע שהאלקטרונים משתחררים, הם נדחים בחזקה ע"י שדה חשמלי חזק הנוצר בסמוך לאלקטרודה ומתקיים בעת שיאי מתח שליליים מהפלט המתנודד שמקורו במתח הגובה הנוצר מסליל הטסלה-המייצר קרני רנטגן בזמן שהאלקטרונים מתנגשים במעטפת הזכוכית של השפופרת. רק בשנת 1892 גילה טסלה את קיומם של מה שבשלב מאוחר יותר אופיין ע"י ויליאם רנטגן כאפקטים של קרני הרנטגן.
ב-30 ליולי, 1891, מקבל טסלה אזרחות אמריקנית. באותה שנה הוא מקים שתי מעבדות בניו-יורק, אחת בשדרה החמישית ואחת נוספת ברחוב היוסטון. במהלך ניסוי שערך, הוא האיר שפופרת ריק באופן אלחוטי בשתי המעבדות בו זמנית ובדרך זאת הדגים את הפוטנציאל הגלום בהעברה אחלוטית של אנרגיה.
רק בהגיעו לגיל 35, רשם טסלה את הפטנטים הראשונים שלו בתחום מערכת החשמל הרב פאזית.
בין השנים 1892-1894 כיהן טסלה בתפקיד המשנה לנשיא איגוד מהנדסי החשמל של אמריקה (כיום IEEE ובו-בזמן המשיך בחקר השדה המגנטי המסתובב. בין השנים 1893-1895 עסק בחקר זרם חילופין במתח גבוה, והשתמש בסליל טסלה בצורת חרוט על-מנת ליצור מתח של מיליון וולט בזרם חילופין, עיצב מעגלים חשמלים טעונים, המציא מכונה לחקר השינה, מנורות המופעלות בגז בעלי הפעלה אלחוטית והעביר אנרגיה שאלקטרומגנטית באופן אלחוטי ע"י בניית משדר הרדיו הראשון. בשנת 1893 ערך טסלה בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי הדגמה של תקשורת רדיו. במכתביו למכון פרנקלין שבפילדלפיה, ולארגון התאורה הלאומי של אמריקה הוא תיאר בפרטי פרטים את העקרונות מאחורי ההדגמה.
שנת 1983 הייתה השנה הראשונה בה הוקצה ביתן לתצוגת החידושים בתחום החשמל ביריד העולמי בשיקגו. היה זה מאורע הסטורי עבור טסלה שיחד עם ג'ורג' וסטינגהאוס הציג למבקרי היריד את זרם החילופין ע"י עשיית שימוש בו לצורך הארת הביתן. בנוסף הציג טסלה את עקרונות השדה המגנטי המסתובב ומנוע האנדוקציה ע"י כך שהעמיד ביצה על החלק הצר שלה.
בשנות ה-1880 המאוחרות הפכו אדיסון וטסלה לאויבים מושבעים בעקבות חילוקי הדעות ביניהם על עתיד הפצת החשמל-בזרם ישר או בזרם חילופין. כתוצאה "ממלחמת זרמים זאת, גם אדיסון וגם וסטינגהאוס הגיעו לסף של פשיטת רגל-דבר שהביא את טסלה לשחרר את וסטינהאוס ממחויבותו לפטנטים של טסלה.
בגיל 41 (בשנת 1987) טסלה רושם את הפטנט הראשון שלו בתחום הרדיו. ועוד באותה שנה, טסלה עוסק בחקר הקרינה ותוך כדי המחקר מבסס את עקרונות הבסיס של הקרינה הקוסמית. [11] שנה מאוחר יותר, הוא מציג סירה שמופעלת באמצעות רדיו עבור הצבא האמריקני. טסלה מאמין שהצבא עלול לרצות ציוד מונחה רדיו דוגמת טורפדות. בפועל, הפעלה מרוחקת ברדיו נותרה על הנייר ובסיפור מדע בדיוני עד לשנות ה-1960. בשנת 1898 טסלה רשם פטנט על מערכת חשמלית להצתה במנועים הפועלים על גז.
במשך כל התקופה הזאת טסלה התגורר במלון Gerlach (הממוקם בין ברודווי לשדרה השישית)-לימים שונה שמו של המלון ל-"בניין גלי הרדיו". בשנת 1977 הוצב בחזית הבניין קיר זכרון להוקרת פועלו הרב של טסלה בתחום הרדיו-מחקר שבמידה רבה התבצע בבניין זה.
מעבדת המחקר בקולורדו ספרינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1899 החליט טסלה להעביר את מעבדת המחקר שלו לעיר קולורדו ספרינגס שבמדינת קולורדו, שם סבר כי יתקיימו תנאים נוחים יותר עבור הניסויים שלו בזרם בעל מתח גבוה ותדירות גבוהה.
קישורים, מקורות והערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nikola Tesla: inventor, engineer, scientist
- ^ Nikola Tesla Spark of Genius
- ^ Robert Lomas Books
- ^ Cheney, Margaret and Uth, Robert, Tesla: Master of Lightning, p. 3. 1999. ISBN 0-76-071005-8
- ^ "Nikola Tesla und die Technik in Graz", Josef W. Wohinz (Hg.), Verlag der Technischen Universität Graz, 2006; ISBN-10: 3-902465-39-5; ISBN-13: 978-3-902465-39-9
- ^ Seifer, "Wizard" p20
- ^ Tesla and the Loudspeaker | Tesla FAQ No. 40 | Interesting Facts About Nikola Tesla
- ^ "My Inventions" by Nikola Tesla, printed in Electrical Experimenter Feb-June, 1919. Reprinted, edited by Ben Johnson, New York: Barnes & Noble, 1982. ISBN 0-7607-0085-0
- ^ Jonnes,"Empire of light" p110
- ^ Cheney, Margaret, "Tesla: Man Out of Time", 1979. ISBN 0-13-906859-7
- ^ Waser, André, "Nikola Tesla’s Radiations and the Cosmic Rays"