משתמש:Orwell1/חגים ומועדים/יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דם המכבים, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, אנו מתייחדים עם זכרם של גיבורינו, חללי מערכות ישראל שבמותם ציוו לנו את החיים.

יום הזיכרון חל יום לפני יום העצמאות, כסמל למחיר שמשלמת המדינה על הקמתה.

נכון לערב יום הזיכרון ה'תשע"ג׳ היה מניין חללי מערכות ישראל הוא 23,085 ומניין האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה עומד על 2,493. מערב יום הזיכרון ה'תשע"א נוספו 92 חללי מערכות ישראל ו-16 חללי פעולות האיבה.

תחילתו של יום הזיכרון בשקיעת החמה, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרת. על-מנת למנוע התנגשות בין יום הזיכרון (ויום העצמאות, שחל מיד אחריו) ובין השבת, נקבעו בחוק הכללים הבאים:

  • אם חל ד' באייר ביום חמישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום רביעי, ג' באייר.
  • אם חל ד' באייר ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביומיים, ומתקיים ביום רביעי, ב' באייר.
  • אם חל ד' באייר ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, ה' באייר (כלל זה חל החל משנת תשס"ד).

בכל המקרים הללו זז גם יום העצמאות בהתאם, כך שיתחיל מיד עם תום יום הזיכרון


בליל יום הזיכרון, בשעה שמונה בערב, נשמעת ברחבי הארץ צפירת זיכרון בת דקה אחת, המתחילה את אירועי יום הזיכרון. אירוע מרכזי נערך ברחבת הכותל בירושלים בהשתתפות נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות, ובו מודלקת אבוקת זיכרון. אחריו מתקיים טקס מרכזי בבנייני האומה הנערך על ידי ארגון זוכרים בהשתתפות משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי ועירית ירושלים; אירועים נוספים נערכים בכל רחבי הארץ (כגון האירוע 'שירים בכיכר' הנערך בתל אביב). ביום הזיכרון, בשעה 11 לפני הצהריים, נשמעת ברחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות, שלאחריה מתקיימים טקסי זיכרון בכל בתי הקברות הצבאיים. האזכרה המרכזית מתקיימת בחלקה הצבאית שבהר הרצל, אירועים נוספים מתקיימים באנדרטאות השונות, בבתי יד לבנים, במוסדות חינוך, בבסיסי צה"ל, באתרי זיכרון ובמוסדות ציבור.

נהגים עומדים דום לצד מכוניותיהם בתל אביב, בעת צפירת יום הזיכרון

בשעה 13:00 נערך טקס אזכרה ממלכתי לחללי פעולות האיבה, באנדרטת חללי פעולות האיבה שבהר הרצל בירושלים.

אירועים נוספים שנערכים הם:

שירי יום הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני...

היא לטקס תיכון, היא תקום למול סהר ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה. אז מנגד יצאו נערה ונער ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חול וחגור וכבדי נעליים בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים את עקבות יום הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע ונוטפים טללי נעורים עבריים... דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים יענו לה: "אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל והשאר יסופר בתולדות ישראל.

מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך.

וברך לו חיוך שכמוהו כאור וברך לו עיניים גדולות ורואות לתפוס בן כל פרח וחי וציפור ולב להרגיש בו את כל המראות.

מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הנער? שאל המלאך.

וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף ונפש לזכור בה את כל הלחנים ויד האוספת צדפים עלי חוף ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.

מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך.

וברך כי ידיו הלמודות בפרחים יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.

מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הגבר? שאל המלאך.

נתתי לו כל שאפשר לי לתת שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד ויד מעודנת, ולב מרטט ומה אברך לך עוד?

מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? העלם הרך.

הנער הזה - עכשיו הוא מלאך. לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים, אלוהים, אלוהים לו אך ברכת לו - חיים.

מקבץ ערכים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל ישראל בחצי התורן
דגל ישראל בחצי התורן