משתמש:OvedC/טיוטה 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של OvedC.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של OvedC.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

טיוטה:יואב הלר2

יואב הלר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה הרצליה
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב-יפו
בת זוג פולי ברונשטיין
מספר צאצאים 2

יואב הלר (נולד ב-1978) הוא יו"ר תנועת הרבעון הרביעי, יו"ר מכון ווינגייט, מרצה וחוקר היסטוריה.

הקים ב-2002 את תנועת הרבעון הרביעי, תנועת המונים אזרחית שמטרתה לשנות את המערכת הפוליטית החברתית, יחד עם שלושה שותפים.

ממנהיגי מאבק הסטודנטים להורדת שכר לימוד ב-1998. היסטוריון ואיש חינוך, מוביל משלחות לפולין, דוקטורט על "אבי תאומי מנגלה" באושוויץ. הקים פרויקט הסברה למען ישראל יחד עם הפדרציה הציונית של בריטניה, Isarel Connect Europe, והכשיר צעירים ב-17 מדינות ברחבי אירופה לפעולות הסברה בעד ישראל.

כמנכ"ל מעוז, הקים מיזמים משותפים עם הממשלה להכשרת מנהיגים בכירים בכל המגזרים וקידום פרויקטים רב מגזריים חברתיים בתחומי חינוך ושלטון מקומי. במהלך כהונתו קיבל ארגון מעוז אות הוקרה מהמוסד ומשרד הבריאות על שותפות הארגון במשל"ט הקורונה.

מ"פ בסדיר ובמילואים בינמ"מ (יחידת נ"מ מוצנחת) באוגדה 98. במסגרת שירות המילואים שירת בעזה, במבצע חומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר נולד בהרצליה וכשהיה בן חמש, בעקבות שליחות אביו מטעם סולל בונה, עבר יחד עם משפחתו לגור בניגריה באפריקה. כאשר היה בן שבע, עבר יחד עם הוריו לשליחות נוספת באטלנטה ג'ורג'יה. כאשר משפחתו חזרה לארץ הם התיישבו במנחמיה, שם גר עד גיל 17, אז עברו הוריו לזכרון יעקב[1].

בצבא שירת ביחידת נ"מ באוגדה 98. במהלך תפקידו, היה מ"פ בסדיר, מפקד צוות וקצין אגף במילואים. השתחרר בדרגת רב-סרן.

לימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלר תואר ראשון במדעי המדינה ומזרח תיכון ותואר שני במנהל ומדיניות חינוך, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. תואר שלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת לונדון.

בוגר קורס מנחה חשיבה קוגניטיבית במכון ברנקו וייס. בוגר קורס מדריכי פולין בשנת 2000 ביד ושם.

הלר בוגר תוכנית מנהיגות תקשורתית וציבורית של קרן ברסדמן, וכן בוגר קורס מנהלים בכירים באוניברסיטת הרווארד בביס למנהל עסקים.

מחאת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שביתת סטודנטים#שביתות סטודנטים בישראל

יחד עם עוד שלושה חברים, הקים הלר את מטה המאבק להורדת שכר הלימוד במוסדות והמכללות בשנת 1998[2]. שימש כיו"ר מטה המאבק בהתנדבות.

המאבק החל עוד לפני פתיחת שנת הלימודים במחאות ברחבי הארץ במשך שישה חודשים. ועם תחילת שנת הלימודים, בהשבתה של כלל הקמפוסים בישראל במשך 40 יום[2], כולל הפגנות של עשרות אלפי סטודנטים ברחבי הארץ, משא ומתן ושביתת רעב של 9 ימים, שהסתיימה לאחר משא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדרכת מסעות לפולין וההיסטוריה של השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר הדריך משלחות בתי ספר של משרד החינוך ומשלחות של התאחדות הסטודנטים לפולין. לאחר מכן, היה המנהל הפדגוגי ומעצב משלחות תנועת הצופים לפולין. המשלחות עוצבו בעקבות עבודת מחקר בתואר השני שעסקה בכשלים פדגוגיים במשלחות נוער לפולין. בנוסף, בשנים 2011 עד 2015, היה ממקימי ומדריכי משלחת מצעד החיים של בריטניה לפולין[3].

בשנת 2015, החל הלר להדריך משלחות מבוגרים, מנהיגים ומנהיגות בכירים במדינת ישראל לפולין.

בעבודת הדוקטורט שלו, חקר הלר את סיפור חייו של אבי תאומי מנגלה מאשוויץ, צבי שפיגל[4]. הדוקטורט התייחס לסוגיות של התפתחות אל מול רשע, כוחה של קבוצה ברגעי משבר קיצוניים ועיצוב וייצוג הזיכרון בעקבות השואה בדגש על מדינת ישראל. בהמשך, מעביר הרצאות בנושא, בין השאר במסגרת זיכרון בסלון[5].

כעורך ב-Ynet[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, החל הלר את עבודתו באתר האינטרנט Ynet. בשנת 2001, התמנה לעורך דף הבית ומדור הספורט ועבד שם עד 2002[6].

במסגרת תפקידו, חשף הלר את פרשת התבטאויותיו הגזעניות של פיני גרשון כלפי שחקנים זרים במכבי תל אביב.

בנוסף, היה ממקימי מדור הספורט ב-Ynet, תחת העורך עמרי דולב.

בעקבות שהות מילואים אינטנסיבי בימי האינתיפאדה השנייה בשנת 2002, החליט לעזוב את עולם התקשורת ולפנות לעשיה חברתית חינוכית.

עבודתו במכון ברנקו ויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, החל הלר לעבוד במכון ברנקו וייס.

בשנתו הראשונה בארגון, עבד כמנחה בבתי ספר בפריפריה בלוד, אופקים ומועצה אזורית חוף הכרמל. במסגרת עבודתו, הכשיר מורים בפדגוגיות הוראה פרטניות לתלמידים מוחלשים והנחה מדריכי נוער במגוון תחומים כגון מנהיגות עצמית, כישורי חיים ופיתוח מיומנויות רגשיות.

בשנת 2003, מונה למנהל יחידת התוכניות של ברנקו וייס, שם הקים את יחידת התוכניות של מכון ברנקו ויס (תכלית). היחידה פעלה במסגרות לימודיות פורמליות ובלתי פורמליות לקידום הישגים לימודיים ומוביליות חברתית בקרב אוכלוסיות מוחלשות ברחבי הארץ.

ביחידה עבדו תחת ניהולו 200 מנחי מורים ומדריכי נוער והגיעו לכ- 12 אלף תלמידים ברחבי הארץ, בעשרות יישובים בפריפריה, בדגש על יוצאי אתיופיה, חברה הערבית ויוצאי חבר העמים[6].

היחידה פעלה בשותפות עם תוכנית עתידים, ג'וינט ישראל, הפרויקט הלאומי ליוצאי אתיופיה, "דרומה", ומשרד החינוך.

תוך כדי עבודתו בברנקו ויס, הקים הלר, יחד עם אביב קינן ומיקי נבו, גרעיני שנת שירות לנוער מהפריפריה במספר מוקדים בארץ.

שהות בלונדון ולימודי הדוקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, עבר הלר עם משפחתו ללונדון בעקבות שליחות של אשתו, פולי ברונשטיין, שהקימה הנהגת צבר של תנועת הצופים באירופה. במהלך השהות, כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לונדון, שעסקה בנושא "אבי" התאומים של מנגלה, צבי שפיגל, ובסוגיית עיצוב הזיכרון.

במהלך לימודי הדוקטורט של הלר בלונדון, היה שותף להקמה וניהול של תוכנית ICU (Israel connect Europe) בשיתוף עם הפדרציה הציונית. התכנית יועדה להעניק כלים להסברה ישראלית לצעירים תומכי ישראל באירופה. התכנית נדדה בין מדינות אירופה השונות והיו בה משתתפים מ-17 מדינות[6].

בנוסף, הוביל במהלך שהותו בלונדון בהתנדבות את גרעין "צבר" אירופה- תוכנית של תנועת הצופים לעידוד והכנת בני נוער יהודים וישראלים לשעבר לשירות משמעותי בצה"ל.

בארגון מעוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, נבחר הלר לכהן כמנכ"ל ארגון מעוז[6]. עם הגעתו היו חברים ברשת מעוז 63 אנשים, ועם סיום תפקידו היו חברים ברשת כ-1,000 חברי רשת, ובהם ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, שר הפנים משה ארבל, קצין רפואה ראשי בצה"ל תא"ל זיוון אביעד-בר ומנכ"ל החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ניר לוינגר.

במהלך עבודתו במעוז, ליווה את הפרויקטים - מיזם "מקום" למנהיגות במרחב המקומי, עם משרד הפנים; מיזם "ענבר" למנהיגות בכירה במקצועות הבריאות, עם משרד הבריאות ומיזם "אדוות" למנהיגות חינוכית בכירה, עם משרד החינוך.

בנוסף, הלר הצטרף להובלת היוזמה של סיגל מרגלית "עולים ביחד" המיועדת לצמצום גזענות בחברה הישראלית דרך ייצוג בתקשורת. במסגרת היוזמה, בוצעו משלחות של עיתונאים מישראל לאתיופיה ולאחר מכן הם לוו במודל עבודה מדיד שהוביל לתמורות בייצוג של יוצאי אתיופיה במדיה[7].

במהלך מגפת הקורונה בישראל, הוביל הלר את פעילות מעוז במשלט הקורונה הארצי, לרבות הקמת השולחן הרב מגזרי של החברה חרדית והערבית. על כך קיבל הארגון בראשותו אות הוקרה מממשלת ישראל.

מכון וינגייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, מונה ליו"ר התאגיד הלאומי של מכון וינגייט, ובספטמבר 2022 מונה ליו"ר מכון ווינגייט[8].

במסגרת תפקידו, אחראי הלר על מועצת המכון שאחראית על ניהול המכון לפי חוק ווינגייט. הוא עבד עם השר חילי טרופר, השר מיקי זוהר ועוד גורמים בעולם הספורט הישראלי, לרבות הוועד האולימפי בישראל ואיגודי הספורט[9].

הלר, יחד עם המנכ"ל, שי אברהמי, (כהמשך לעבודתו של קודמו בתפקיד, אבי הנור) סיים את פרויקט הבנייה של מתקני ספורט חדישים ושדרוג המכון. זאת בנוסף לצירוף ענפי ספורט אולימפיים רבים כבתים לאומיים בווינגייט. במהלך עבודתו צורפו ענפים רבים לווינגיט והפכו אותו למשכנם[10].

הרבעון הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואב הלר מרצה בסמינר של "הרבעון הרביעי"

בשנת 2021, עזב את עבודתו במעוז, על מנת להקים את התנועה האזרחית "הרבעון הרביעי"[11], יחד עם שלושה שותפים – אלה רינגל, אורי הרמן ואיתן זליגר[12]. כיום הוא מכהן כיו"ר התנועה בהתנדבות ומקדיש לה את עיקר זמנו[13].

הרבעון הרביעי היא תנועת המונים ישראלית, הפועלת לקידום שיח של לכידות ואחדות בין כלל חלקי העם בישראל[14].בפעילויות הרבעון השתתפו מעל למאה אלף אנשים[15].

מטרתה של התנועה היא לשנות את המערכת הפוליטית - מפוליטיקה שמייצרת קיטוב ופועלת לפי עקרונות של משחק סכום אפס, לפוליטיקה שמקדמה הסכמות רחבות.

שם התנועה מתייחס לתקופה שבה אנחנו חיים, הרבעון הרביעי לקיומה של מדינת ישראל, ולכך שהריבונות היהודית במדינת ישראל לא הצליחה בעבר לשרוד את הרבעון הרביעי של קיומה[16].

במהלך פעילותו ברבעון הרביעי, העביר הלר מאות מפגשי סלון, הרצאות[17][18], פודקאסט המוג׳ו של בן בן ברוך ועשרות סמינרים[19].

התנועה בוחנת כיום שתי אפשרויות להשפעה על המערכת הפוליטית. כדברי הלר: "יש שתי אפשרויות. הראשונה, חוץ־פרלמנטרית. למשל, נתמוך עם חברי התנועה במפלגות שיאמצו את התוכניות שלנו, למשל את תוכנית החינוך. זו דרך שמכונה Endorsement. האפשרות השנייה היא לשלב בין זה לבין מפלגה ברוח הרבעון הרביעי, שתיכנס לתוך המערכת הפוליטית. אנשים מטריפים אותנו לגבי זה מאז 7 באוקטובר"[20].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר גר בתל אביב, נשוי לפולי ברונשטיין, פעילה חברתית ופוליטית ישראלית. היא מנכ"לית של "יוזמת-המאה", מייסדת תנועת "דרכנו" ומחברת הספר "תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז".

לשניים יש שני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר יואב הלר, באתר החברה למתנ"סים
  2. ^ 1 2 טל לוי, לין, היום לפני 11 שנים: הסטודנטים מסכימים לשבור את שביתת הרעב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
  3. ^ יואב הלר, מסע לפולין: הזדמנות חינוכית, ישראל היום, 8 באפריל, 2013
  4. ^ Yoav Heller, ‏The History of Zvi Spiegel: The Experience of Mengele Twins and Their Protector During the Holocaust and Its Aftermath,
  5. ^ אטילה שומפלבי, להיות קאפו: על השגרה האכזרית, היחס בארץ ומשפט אייכמן, באתר ynet, 28 באפריל 2022
  6. ^ 1 2 3 4 ד”ר יואב הלר, באתר מעוז
  7. ^ דובי איכנולד, אתיופיה, "חסרה לי הכרה בדרך הייסורים": מסע למולדת עם יוצאי אתיופיה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2019
  8. ^ אסי ממן, ד”ר יואב הלר מונה לתפקיד יו”ר מכון וינגייט, באתר ynet, 21 ביולי 2022
  9. ^ יואב הלר, באתר הרבעון הרביעי
  10. ^ איתי קאשי, ‏משרד הספורט אישר 30 מ' לשדרוג וינגייט, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2023
  11. ^ איתן אלחדז ברק‏, האם זו היוזמה שתציל את ישראל מעצמה?, באתר וואלה‏, 22 במרץ 2023
  12. ^ עידן ארץ, ‏ד"ר יואב הלר: "איבדנו את היכולת לדמיין מציאות אלטרנטיבית", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2022
  13. ^ יו"ר 'הרבעון הרביעי': "הולכים למשבר וגם להתחדשות" - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, ‏1 בפברואר 2023
  14. ^ איתן אלחדז ברק, הרבעון הרביעי: "שכל אחד ישאל את עצמו איך הוא חלק מהבעיה", באתר ynet, 4 במאי 2023
  15. ^ הילה ויסברג, ‏"יש כאן בלבול מוסרי, אם לא היו עוצרים את חמאס, הם היו רוצחים 10 מיליון", באתר גלובס, 27 בינואר 2024
  16. ^ דרור פויר, "אחרי חורבן יש ליהדות מסורת: לבנות מחדש. זה הסטארט–אפ", באתר ynet, 4 במאי 2024
  17. ^ פודקאסט חמש אצבעות פרק 80 | ד"ר יואב הלר, יו"ר הרבעון הרביעי - הפתרון למשבר של החברה הישראלית, סרטון בערוץ "חמש אצבעות", באתר יוטיוב (אורך: 55:10)
  18. ^ ד״ר יואב הלר - צו השעה והזדמנות חד פעמית לאחדות אמיתית ולהצלת עם ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:06:31)
  19. ^ ד"ר יואב הלר: להפסיק לדבר על ניצחון, באתר ynet, 8 במאי 2023
  20. ^ הילה ויסברג, ‏"יש כאן בלבול מוסרי, אם לא היו עוצרים את חמאס, הם היו רוצחים 10 מיליון", באתר גלובס, 27 בינואר 2024

קטגוריה:מנהלים ישראלים